Difference between revisions of "Avraham and Iyyov/5"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
Line 7: Line 7:
 
<h2>Classical Texts</h2>
 
<h2>Classical Texts</h2>
 
<source xmlid="Jubilees17-19-25">
 
<source xmlid="Jubilees17-19-25">
 +
 
<h3 xml:lang="EN">Jubilees 17:19-25</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Jubilees 17:19-25</h3>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>
Line 14: Line 15:
  
 
<source xmlid="Jubilees18">
 
<source xmlid="Jubilees18">
 +
 
<h3 xml:lang="EN">Jubilees 18</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Jubilees 18</h3>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>
Line 21: Line 23:
  
 
<source xmlid="ToseftaSotah6-1">
 
<source xmlid="ToseftaSotah6-1">
 +
 
<h3 xml:lang="EN">Tosefta Sotah 6:1</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Tosefta Sotah 6:1</h3>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>
Line 28: Line 31:
  
 
<source xmlid="ToseftaBavaKamma9-11">
 
<source xmlid="ToseftaBavaKamma9-11">
 +
 
<h3 xml:lang="EN">Tosefta Bava Kamma 9:11</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Tosefta Bava Kamma 9:11</h3>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<h3 xml:lang="HE">תוספתא בבא קמא ט':י"א</h3>
 
<h3 xml:lang="HE">תוספתא בבא קמא ט':י"א</h3>
 
<text xml:lang="HE">החובל בחבירו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים שנא' <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ'" data-book="Bereshit" data-ref="20">בראשית כ</a>)</span> ויתפלל אברהם אל האלהים וכן אתה מוצא בריעי איוב שנא' <span class="source-link">(<a class="source" title="איוב מ&quot;ב" data-book="Iyyov" data-ref="42">איוב מב</a>)</span> ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים מה הוא אומר (שם) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו וגו' ר' יהודה אומר משם ר"ג הרי הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="דברים י&quot;ג" data-book="Devarim" data-ref="13">דברים יג</a>)</span> ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו' זה סימן יהא בידך כל זמן שאתה רחמן הרחמן מרחם עליך.</text>
 
<text xml:lang="HE">החובל בחבירו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים שנא' <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ'" data-book="Bereshit" data-ref="20">בראשית כ</a>)</span> ויתפלל אברהם אל האלהים וכן אתה מוצא בריעי איוב שנא' <span class="source-link">(<a class="source" title="איוב מ&quot;ב" data-book="Iyyov" data-ref="42">איוב מב</a>)</span> ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים מה הוא אומר (שם) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו וגו' ר' יהודה אומר משם ר"ג הרי הוא אומר <span class="source-link">(<a class="source" title="דברים י&quot;ג" data-book="Devarim" data-ref="13">דברים יג</a>)</span> ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו' זה סימן יהא בידך כל זמן שאתה רחמן הרחמן מרחם עליך.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source xmlid="BavliBavaBatra15a-16b">
 +
<h3 xml:lang="EN">Bavli Bava Batra 15a-16b</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">בבלי בבא בתרא ט"ו.-ט"ז:</h3>
 +
<text xml:lang="HE"><div class="aht-half">משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב מסייעא ליה לר' לוי בר לחמא דא"ר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה כתיב הכא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="19,23">איוב י"ט:כ"ג</a>}</span> מי יתן אפוא ויכתבון מלי וכתיב התם <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="33,16">שמות ל"ג:ט"ז</a>}</span> ובמה יודע אפוא ואימא בימי יצחק דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="27,33">בראשית כ"ז:ל"ג</a>}</span> מי אפוא הוא הצד ציד ואימא בימי יעקב דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="43,11">בראשית מ"ג:י"א</a>}</span> אם כן אפוא זאת עשו ואימא בימי יוסף דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="37,16">בראשית ל"ז:ט"ז</a>}</span> איפה הם רועים לא ס"ד דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="19,23">איוב י"ט:כ"ג</a>}</span> מי יתן בספר ויוחקו ומשה הוא דאיקרי מחוקק דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Devarim" data-ref="33,21">דברים ל"ג:כ"א</a>}</span> וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון רבא אמר איוב בימי מרגלים היה כתיב הכא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,1">איוב א':א'</a>}</span> איש היה בארץ עוץ איוב שמו וכתיב התם <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bemidbar" data-ref="13,20">במדבר י"ג:כ'</a>}</span> היש בה עץ מי דמי הכא עוץ התם עץ הכי קאמר להו משה לישראל ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה א"ל עליך אמר קרא איש היה בארץ עוץ איוב שמו אלא מעתה <span class="source-link">{<a class="source" title="שמואל ב' י&quot;ב:ג'" data-book="Shemuel II" data-ref="12,3">שמואל ב י"ב:ג'</a>}</span> ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה וגו' מי הוה אלא משל בעלמא הכא נמי משל בעלמא א"כ שמו ושם עירו למה רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא היה מיתיבי ימי שנותיו של איוב משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שיצאו</div>
 +
<div class="aht-half">
 +
<div class="aht-src-h4">טו:</div>
 +
אימא כמשעה שנכנסו ישראל למצרים ועד [שעה] שיצאו מיתיבי שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם ואלו הן בלעם ואביו ואיוב אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי (א"ל) וליטעמיך אליהוא בן ברכאל לאו מישראל הוה והא כתי' ממשפחת רם אלא אינבוי אינבי לאומות העולם ה"נ איוב אינבוי אינבי [לאומות העולם] אטו כולהו נביאי מי לא אינבוי לאומות העולם התם עיקר נביאותייהו לישראל הכא עיקר נביאותייהו לאומות העולם מיתיבי חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו הביא הקב"ה עליו יסורין התחיל מחרף ומגדף כפל לו הקב"ה שכרו בעוה"ז [כדי] לטרדו מן העולם הבא תנאי היא דתניא רבי אלעזר אומר איוב בימי שפוט השופטים היה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="27,12">איוב כ"ז:י"ב</a>}</span> הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו איזה דור שכולו הבל הוי אומר זה דורו של שפוט השופטים רבי יהושע בן קרחה אומר איוב בימי אחשורוש היה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="42,15">איוב מ"ב:ט"ו</a>}</span> ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ איזהו דור שנתבקשו בו נשים יפות הוי אומר זה דורו של אחשורוש ואימא בימי דוד דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" title="מלכים א' א':ג'" data-book="Melakhim I" data-ref="1,3">מלכים א א':ג'</a>}</span> ויבקשו נערה יפה התם בכל גבול ישראל הכא בכל הארץ רבי נתן אומר איוב בימי מלכות שבא היה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,15">איוב א':ט"ו</a>}</span> ותפל שבא ותקחם וחכ"א איוב בימי כשדים היה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,17">איוב א':י"ז</a>}</span> כשדים שמו שלשה ראשים ויש אומרים איוב בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא כתיב הכא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="2,10">איוב ב':י'</a>}</span> כדבר אחת הנבלות תדברי וכתיב התם <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="34,7">בראשית ל"ד:ז'</a>}</span> כי נבלה עשה בישראל וכולהו תנאי סבירא להו דאיוב מישראל הוה לבר מיש אומרים דאי ס"ד מאומות העולם הוה בתר דשכיב משה מי שריא שכינה על עובדי כוכבים והא אמר מר בקש משה שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="33,16">שמות ל"ג:ט"ז</a>}</span> ונפלינו אני ועמך א"ר יוחנן דורו של איוב שטוף בזמה היה שנאמר הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו וכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shir HaShirim" data-ref="7,1">שיר השירים ז':א'</a>}</span> שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך אימא בנבואה דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="1,1">ישעיהו א':א'</a>}</span> חזון ישעיהו בן אמוץ א"כ למה זה הבל תהבלו למה לי וא"ר יוחנן מאי דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Rut" data-ref="1,1">רות א':א'</a>}</span> ויהי בימי שפוט השופטים דור ששופט את שופטיו אומר לו טול קיסם מבין (עיניך) אומר לו טול קורה מבין עיניך אמר לו <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="1,22">ישעיהו א':כ"ב</a>}</span> כספך היה לסיגים אמר לו סבאך מהול במים א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר מלכת שבא אשה היתה אינו אלא טועה מאי מלכת שבא מלכותא דשבא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,6">איוב א':ו'</a>}</span> ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן וגו' אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם שאמרת לו <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="13,17">בראשית י"ג:י"ז</a>}</span> קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ואפילו הכי בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה [עד שקנה בד' מאות שקל כסף] לא הרהר אחר מדותיך ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' א"ר יוחנן גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם כתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="22,12">בראשית כ"ב:י"ב</a>}</span> כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ובאיוב כתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,8">איוב א':ח'</a>}</span> איש תם וישר ירא אלהים [וסר מרע] מאי וסר מרע א"ר אבא בר שמואל איוב וותרן בממונו היה מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני איוב ויתרה משלו <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,9">איוב א':ט'</a>}</span> ויען השטן את ה' ויאמר החנם ירא איוב אלהים הלא אתה סכת בעדו ובעד ביתו וגו' מאי מעשה ידיו ברכת א"ר שמואל בר רב יצחק כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך מאי <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,10">איוב א':י'</a>}</span> ומקנהו פרץ בארץ א"ר יוסי בר חנינא מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם מנהגו של עולם זאבים הורגים העזים מקנהו של איוב עזים הורגים את הזאבים <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,11">איוב א':י"א</a>}</span> ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,12">איוב א':י"ב</a>}</span> ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך וגו' <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,13">איוב א':י"ג</a>}</span> ויהי היום ובניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות וגו' מאי הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם א"ר יוחנן מלמד שהטעימו הקב"ה לאיוב</div>
 +
<div class="aht-half">
 +
<div class="aht-src-h4">טז.</div>
 +
מעין העולם הבא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,16">איוב א':ט"ז</a>}</span> עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים וגו עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום וגו' עוד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפול על הנערים וגו' ויקם איוב ויקרע את מעילו ויגז את ראשו וגו' ויאמר ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב וגו' ויאמר ה' אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ [וגו'] אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם ולא מצאתי כעבדך אברהם שאמרת לו <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="13,17">בראשית י"ג:י"ז</a>}</span> קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ובשעה שבקש לקבור שרה לא מצא מקום לקוברה ולא הרהר אחר מדותיך ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' ועודנו מחזיק בתומתו ותסיתני בו לבלעו חנם אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כאדם שמסיתין אותו וניסת במתניתא תנא יורד ומתעה ועולה ומרגיז נוטל רשות ונוטל נשמה <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="2,4">איוב ב':ד'</a>}</span> ויען השטן את ה' ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא (על) פניך יברכך ויאמר ה' אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמור ויצא השטן מאת פני ה' ויך את איוב וגו' אמר רבי יצחק קשה צערו של שטן יותר משל איוב משל לעבד שאמר לו רבו שבור חבית ושמור את יינה אמר ר"ל הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות הוא שטן דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="2,7">איוב ב':ז'</a>}</span> ויצא השטן מאת פני ה' הוא יצר הרע כתיב התם <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="6,5">בראשית ו':ה'</a>}</span> רק רע כל היום וכתיב הכא (רק את נפשו שמור) [ <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="1,12">איוב א':י"ב</a>}</span> רק אליו אל תשלח ידך] הוא מלאך המות דכתיב ( <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="2,6">איוב ב':ו'</a>}</span> רק) [אך] את נפשו שמור אלמא בדידיה קיימא א"ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו שטן כיון דחזיא להקדוש ברוך הוא דנטיה דעתיה בתר איוב אמר חס ושלום מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם פנינה דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" title="שמואל א' א':ו'" data-book="Shemuel I" data-ref="1,6">שמואל א א':ו'</a>}</span> וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא אתא שטן נשקיה לכרעיה <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="2,10">איוב ב':י'</a>}</span> בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו אמר רבא בשפתיו לא חטא בלבו חטא מאי קאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="9,24">איוב ט':כ"ד</a>}</span> ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה אם לא איפו מי הוא אמר רבא בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר ליה אביי לא דבר איוב אלא כנגד השטן כתנאי ארץ נתנה ביד רשע רבי אליעזר אומר בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר לו רבי יהושע לא דבר איוב אלא כלפי שטן <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="10,7">איוב י':ז'</a>}</span> על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל אמר רבא בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין אמר לפניו רבונו של עולם בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות בראת גן עדן בראת גיהנם בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך ומאי אהדרו ליה חבריה [דאיוב] <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="15,4">איוב ט"ו:ד'</a>}</span> אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע ברא לו תורה תבלין דרש רבא מאי דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="29,13">איוב כ"ט:י"ג</a>}</span> ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין ברכת אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן ולב אלמנה ארנין דכל היכא דהוה (איכא) אלמנה דלא הוו נסבי לה הוה אזיל שדי שמיה עילווה והוו אתו נסבי לה <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="6,2">איוב ו':ב'</a>}</span> לו שקול ישקל כעשי והותי במאזנים ישאו יחד אמר רב עפרא לפומיה דאיוב חברותא כלפי שמיא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="9,33">איוב ט':ל"ג</a>}</span> לו יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו אמר רב עפרא לפומיה דאיוב כלום יש עבד שמוכיח את רבו <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="31,1">איוב ל"א:א'</a>}</span> ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה אמר רבא עפרא לפומיה דאיוב איהו באחרניתא אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="12,11">בראשית י"ב:י"א</a>}</span> הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="7,9">איוב ז':ט'</a>}</span> כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה אמר רבא מכאן שכפר איוב בתחיית המתים <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="9,17">איוב ט':י"ז</a>}</span> אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם אמר רבה איוב בסערה חרף ובסערה השיבוהו בסערה חרף דכתיב אשר בשערה ישופני אמר לפניו רבונו של עולם שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב בסערה השיבוהו דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="38,1">איוב ל"ח:א'</a>}</span> ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר [וגו'] אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני אמר לו הרבה נימין בראתי באדם וכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפני עצמה שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת שאלמלי שתים יונקות מגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם בין גומא לגומא לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="38,25">איוב ל"ח:כ"ה</a>}</span> מי פלג לשטף תעלה [וגו'] הרבה טיפין בראתי בעבים וכל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד שאלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד מטשטשות את הארץ ואינה מוציאה פירות בין טיפה לטיפה לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי מאי משמע דהאי תעלה לישנא דדפוס היא אמר רבה בר שילא דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" title="מלכים א' י&quot;ח:ל&quot;ב" data-book="Melakhim I" data-ref="18,32">מלכים א י"ח:ל"ב</a>}</span> ויעש תעלה כבית סאתים זרע <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="38,25">איוב ל"ח:כ"ה</a>}</span> ודרך לחזיז קולות הרבה קולות בראתי בעבים וכל קול וקול בראתי לו שביל בפני עצמו כדי שלא יהו שתי קולות יוצאות משביל אחד שאלמלי שתי קולות יוצאות משביל אחד מחריבין את כל העולם בין קול לקול לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="39,1">איוב ל"ט:א'</a>}</span> הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמור יעלה זו אכזרית על בניה בשעה שכורעת</div>
 +
<div class="aht-half">
 +
<div class="aht-src-h4">טז:</div>
 +
ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="39,1">איוב ל"ט:א'</a>}</span> חולל אילות תשמור אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="34,35">איוב ל"ד:ל"ה</a>}</span> [איוב] לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל (וכתיב {איוב מ"ב:ז',ח'} כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב) אמר רבא מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="2,11">איוב ב':י"א</a>}</span> וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו מאי ויועדו יחדו אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד ותנא בין כל אחד ואחד שלש מאות פרסי מנא הוו ידעי איכא דאמרי כלילא הוה להו ואיכא דאמרי אילני הוה להו וכיון דכמשי הוו ידעי אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברא כחברי דאיוב או מיתותא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Bereshit" data-ref="6,1">בראשית ו':א'</a>}</span> ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם רבי יוחנן אמר רביה באה לעולם ריש לקיש אמר מריבה באה לעולם אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן לדידך דאמרת רבייה באה לעולם מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב אמר לו נהי דלא נכפלו בשמות אבל נכפלו ביופי דכתיב <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Iyyov" data-ref="42,13">איוב מ"ב:י"ג</a>}</span> ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך ימימה שהיתה דומה ליום קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה קרן הפוך אמרי דבי רבי שילא שדומה לקרנא דקרש מחייכו עלה במערבא קרנא דקרש לקותא היא אלא אמר רב חסדא ככורכמא דרישקא במיניה שנאמר <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yirmeyahu" data-ref="4,30">ירמיהו ד':ל'</a>}</span> כי תקרעי בפוך</div></text>
 
</source>
 
</source>
  
 
<source xmlid="BereshitRabbah49-9">
 
<source xmlid="BereshitRabbah49-9">
 +
 
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 49:9</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 49:9</h3>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>
Line 42: Line 63:
  
 
<source xmlid="BereshitRabbah57-4">
 
<source xmlid="BereshitRabbah57-4">
 +
 
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 57:4</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 57:4</h3>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>

Version as of 06:08, 4 December 2016

EN/HEע/E

Avraham and Iyyov

Sources

Classical Texts

Jubilees 17:19-25יובלים י"ז:י"ט-כ"ה

(יט) ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם.
(כ) ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו, וכי יאהב אותו ונכון לבו בכל פגע.
(כא) ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים, הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל.
(כב) אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח, וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה, למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו.
(כג) ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו, כי נסה אותו בעושר המלכים ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו.
(כד) ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם, ובכל אשר נסהו מצא את לבבו נאמן לפניו.
(כה) ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו כי היה נאמן ואת ה' אהב.

Jubilees 18יובלים י"ח

(א) ויאמר ה' אל אברהם לאמור: אברהם, ויאמר הנני.
(ב) ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים אשר אומר אליך.
(ג) וישכם משם בבוקר, ויחבוש את אתונו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה, וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק.
(ד) ויבוא אל באר מים, ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון, ואני והילד נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם.
(ה) ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו, ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא.
(ו) ויאמר יצחק אל אביו, ויאמר: אבי, ויאמר: הנני בני. ויאמר: הנה המאכלת והעצים, ואיה השה לעולה, אבי.
(ז) ויאמר: אלוהים יראה לו שה לעולה בני. ויבוא עד מקום הר האלוהים.
(ח) ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח, וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח.
(ט) וישלח את ידו לקחת את המאכלת לשחוט את יצחק בנו.
(י) ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה, ויאמר ה': אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה, כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא.
(יא) ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו: אברהם אברהם, ויחרד ויאמר הנני.
(יב) ויאמר אליו: אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה, ולא חשכת את בנך את בכורך ממני.
(יג) וכלימה כסתה את פני משטמה השר.
(יד) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו.
(טו) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' ראהו, אשר יאמר ה' ראהו הוא הר ציון.
(טז) ויקרא ה' אל אברהם שנית בשם מן השמים, כאשר צוני לדבר אליו בשם ה'.
(יז) ויאמר בראשי נשבעתי נאום ה', כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת ממני את בנך את בכורך אשר אהבת.
(יח) כי ברך אברכך באמת והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער אויביו.
(יט) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי, והראית לכל כי נאמן אתה לי בכל אשר צויתיך לך לשלום.
(כ) וילך אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם אצל הבאר שבעה.
(כא) ויעש את החג הזה מימים ימימה בשמחה שבעה ימים, ויקרא לו חג ה' כפי שבעת הימים אשר הלך שמה וישב בשלום.
(כב) ובכן נועד ונכתב על לוחות השמים לישראל ולזרעו לעשות את החג הזה שבעה ימים בשמחה.

Tosefta Sotah 6:1תוספתא סוטה ו':א'

ר' יהודה אומר [משם] בן פטירי הרי הוא אומר (איוב כז) חי אל הסיר משפטי וגו' ללמדך שאין אדם נודר בחיי [מלך] אא"כ אוהב את המלך [משם] ר' נתן אומר הרי הוא אומר (איוב יג) גם הוא לי לישועה רבי אומר נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה [עשה] אף ירא אלהים האמור באיוב מאהבה [עשה] ושאר כל התערומות [האמור בפרשה] לא נאמרה אלא מתוך המורא.

Tosefta Bava Kamma 9:11תוספתא בבא קמא ט':י"א

החובל בחבירו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים שנא' (בראשית כ) ויתפלל אברהם אל האלהים וכן אתה מוצא בריעי איוב שנא' (איוב מב) ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים מה הוא אומר (שם) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו וגו' ר' יהודה אומר משם ר"ג הרי הוא אומר (דברים יג) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו' זה סימן יהא בידך כל זמן שאתה רחמן הרחמן מרחם עליך.

Bavli Bava Batra 15a-16bבבלי בבא בתרא ט"ו.-ט"ז:

משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב מסייעא ליה לר' לוי בר לחמא דא"ר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה כתיב הכא {איוב י"ט:כ"ג} מי יתן אפוא ויכתבון מלי וכתיב התם {שמות ל"ג:ט"ז} ובמה יודע אפוא ואימא בימי יצחק דכתיב {בראשית כ"ז:ל"ג} מי אפוא הוא הצד ציד ואימא בימי יעקב דכתיב {בראשית מ"ג:י"א} אם כן אפוא זאת עשו ואימא בימי יוסף דכתיב {בראשית ל"ז:ט"ז} איפה הם רועים לא ס"ד דכתיב {איוב י"ט:כ"ג} מי יתן בספר ויוחקו ומשה הוא דאיקרי מחוקק דכתיב {דברים ל"ג:כ"א} וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון רבא אמר איוב בימי מרגלים היה כתיב הכא {איוב א':א'} איש היה בארץ עוץ איוב שמו וכתיב התם {במדבר י"ג:כ'} היש בה עץ מי דמי הכא עוץ התם עץ הכי קאמר להו משה לישראל ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה א"ל עליך אמר קרא איש היה בארץ עוץ איוב שמו אלא מעתה {שמואל ב י"ב:ג'} ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה וגו' מי הוה אלא משל בעלמא הכא נמי משל בעלמא א"כ שמו ושם עירו למה רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא היה מיתיבי ימי שנותיו של איוב משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שיצאו
טו:
אימא כמשעה שנכנסו ישראל למצרים ועד [שעה] שיצאו מיתיבי שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם ואלו הן בלעם ואביו ואיוב אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי (א"ל) וליטעמיך אליהוא בן ברכאל לאו מישראל הוה והא כתי' ממשפחת רם אלא אינבוי אינבי לאומות העולם ה"נ איוב אינבוי אינבי [לאומות העולם] אטו כולהו נביאי מי לא אינבוי לאומות העולם התם עיקר נביאותייהו לישראל הכא עיקר נביאותייהו לאומות העולם מיתיבי חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו הביא הקב"ה עליו יסורין התחיל מחרף ומגדף כפל לו הקב"ה שכרו בעוה"ז [כדי] לטרדו מן העולם הבא תנאי היא דתניא רבי אלעזר אומר איוב בימי שפוט השופטים היה שנאמר {איוב כ"ז:י"ב} הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו איזה דור שכולו הבל הוי אומר זה דורו של שפוט השופטים רבי יהושע בן קרחה אומר איוב בימי אחשורוש היה שנאמר {איוב מ"ב:ט"ו} ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ איזהו דור שנתבקשו בו נשים יפות הוי אומר זה דורו של אחשורוש ואימא בימי דוד דכתיב {מלכים א א':ג'} ויבקשו נערה יפה התם בכל גבול ישראל הכא בכל הארץ רבי נתן אומר איוב בימי מלכות שבא היה שנאמר {איוב א':ט"ו} ותפל שבא ותקחם וחכ"א איוב בימי כשדים היה שנאמר {איוב א':י"ז} כשדים שמו שלשה ראשים ויש אומרים איוב בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא כתיב הכא {איוב ב':י'} כדבר אחת הנבלות תדברי וכתיב התם {בראשית ל"ד:ז'} כי נבלה עשה בישראל וכולהו תנאי סבירא להו דאיוב מישראל הוה לבר מיש אומרים דאי ס"ד מאומות העולם הוה בתר דשכיב משה מי שריא שכינה על עובדי כוכבים והא אמר מר בקש משה שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו שנאמר {שמות ל"ג:ט"ז} ונפלינו אני ועמך א"ר יוחנן דורו של איוב שטוף בזמה היה שנאמר הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו וכתיב {שיר השירים ז':א'} שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך אימא בנבואה דכתיב {ישעיהו א':א'} חזון ישעיהו בן אמוץ א"כ למה זה הבל תהבלו למה לי וא"ר יוחנן מאי דכתיב {רות א':א'} ויהי בימי שפוט השופטים דור ששופט את שופטיו אומר לו טול קיסם מבין (עיניך) אומר לו טול קורה מבין עיניך אמר לו {ישעיהו א':כ"ב} כספך היה לסיגים אמר לו סבאך מהול במים א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר מלכת שבא אשה היתה אינו אלא טועה מאי מלכת שבא מלכותא דשבא {איוב א':ו'} ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן וגו' אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם שאמרת לו {בראשית י"ג:י"ז} קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ואפילו הכי בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה [עד שקנה בד' מאות שקל כסף] לא הרהר אחר מדותיך ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' א"ר יוחנן גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם כתיב {בראשית כ"ב:י"ב} כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ובאיוב כתיב {איוב א':ח'} איש תם וישר ירא אלהים [וסר מרע] מאי וסר מרע א"ר אבא בר שמואל איוב וותרן בממונו היה מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני איוב ויתרה משלו {איוב א':ט'} ויען השטן את ה' ויאמר החנם ירא איוב אלהים הלא אתה סכת בעדו ובעד ביתו וגו' מאי מעשה ידיו ברכת א"ר שמואל בר רב יצחק כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך מאי {איוב א':י'} ומקנהו פרץ בארץ א"ר יוסי בר חנינא מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם מנהגו של עולם זאבים הורגים העזים מקנהו של איוב עזים הורגים את הזאבים {איוב א':י"א} ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך {איוב א':י"ב} ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך וגו' {איוב א':י"ג} ויהי היום ובניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות וגו' מאי הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם א"ר יוחנן מלמד שהטעימו הקב"ה לאיוב
טז.
מעין העולם הבא {איוב א':ט"ז} עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים וגו עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום וגו' עוד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפול על הנערים וגו' ויקם איוב ויקרע את מעילו ויגז את ראשו וגו' ויאמר ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב וגו' ויאמר ה' אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ [וגו'] אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם ולא מצאתי כעבדך אברהם שאמרת לו {בראשית י"ג:י"ז} קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ובשעה שבקש לקבור שרה לא מצא מקום לקוברה ולא הרהר אחר מדותיך ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' ועודנו מחזיק בתומתו ותסיתני בו לבלעו חנם אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כאדם שמסיתין אותו וניסת במתניתא תנא יורד ומתעה ועולה ומרגיז נוטל רשות ונוטל נשמה {איוב ב':ד'} ויען השטן את ה' ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא (על) פניך יברכך ויאמר ה' אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמור ויצא השטן מאת פני ה' ויך את איוב וגו' אמר רבי יצחק קשה צערו של שטן יותר משל איוב משל לעבד שאמר לו רבו שבור חבית ושמור את יינה אמר ר"ל הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות הוא שטן דכתיב {איוב ב':ז'} ויצא השטן מאת פני ה' הוא יצר הרע כתיב התם {בראשית ו':ה'} רק רע כל היום וכתיב הכא (רק את נפשו שמור) [ {איוב א':י"ב} רק אליו אל תשלח ידך] הוא מלאך המות דכתיב ( {איוב ב':ו'} רק) [אך] את נפשו שמור אלמא בדידיה קיימא א"ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו שטן כיון דחזיא להקדוש ברוך הוא דנטיה דעתיה בתר איוב אמר חס ושלום מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם פנינה דכתיב {שמואל א א':ו'} וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא אתא שטן נשקיה לכרעיה {איוב ב':י'} בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו אמר רבא בשפתיו לא חטא בלבו חטא מאי קאמר {איוב ט':כ"ד} ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה אם לא איפו מי הוא אמר רבא בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר ליה אביי לא דבר איוב אלא כנגד השטן כתנאי ארץ נתנה ביד רשע רבי אליעזר אומר בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר לו רבי יהושע לא דבר איוב אלא כלפי שטן {איוב י':ז'} על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל אמר רבא בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין אמר לפניו רבונו של עולם בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות בראת גן עדן בראת גיהנם בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך ומאי אהדרו ליה חבריה [דאיוב] {איוב ט"ו:ד'} אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע ברא לו תורה תבלין דרש רבא מאי דכתיב {איוב כ"ט:י"ג} ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין ברכת אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן ולב אלמנה ארנין דכל היכא דהוה (איכא) אלמנה דלא הוו נסבי לה הוה אזיל שדי שמיה עילווה והוו אתו נסבי לה {איוב ו':ב'} לו שקול ישקל כעשי והותי במאזנים ישאו יחד אמר רב עפרא לפומיה דאיוב חברותא כלפי שמיא {איוב ט':ל"ג} לו יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו אמר רב עפרא לפומיה דאיוב כלום יש עבד שמוכיח את רבו {איוב ל"א:א'} ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה אמר רבא עפרא לפומיה דאיוב איהו באחרניתא אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל דכתיב {בראשית י"ב:י"א} הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה {איוב ז':ט'} כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה אמר רבא מכאן שכפר איוב בתחיית המתים {איוב ט':י"ז} אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם אמר רבה איוב בסערה חרף ובסערה השיבוהו בסערה חרף דכתיב אשר בשערה ישופני אמר לפניו רבונו של עולם שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב בסערה השיבוהו דכתיב {איוב ל"ח:א'} ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר [וגו'] אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני אמר לו הרבה נימין בראתי באדם וכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפני עצמה שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת שאלמלי שתים יונקות מגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם בין גומא לגומא לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי {איוב ל"ח:כ"ה} מי פלג לשטף תעלה [וגו'] הרבה טיפין בראתי בעבים וכל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד שאלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד מטשטשות את הארץ ואינה מוציאה פירות בין טיפה לטיפה לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי מאי משמע דהאי תעלה לישנא דדפוס היא אמר רבה בר שילא דכתיב {מלכים א י"ח:ל"ב} ויעש תעלה כבית סאתים זרע {איוב ל"ח:כ"ה} ודרך לחזיז קולות הרבה קולות בראתי בעבים וכל קול וקול בראתי לו שביל בפני עצמו כדי שלא יהו שתי קולות יוצאות משביל אחד שאלמלי שתי קולות יוצאות משביל אחד מחריבין את כל העולם בין קול לקול לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי {איוב ל"ט:א'} הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמור יעלה זו אכזרית על בניה בשעה שכורעת
טז:
ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי {איוב ל"ט:א'} חולל אילות תשמור אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי {איוב ל"ד:ל"ה} [איוב] לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל (וכתיב {איוב מ"ב:ז',ח'} כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב) אמר רבא מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו {איוב ב':י"א} וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו מאי ויועדו יחדו אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד ותנא בין כל אחד ואחד שלש מאות פרסי מנא הוו ידעי איכא דאמרי כלילא הוה להו ואיכא דאמרי אילני הוה להו וכיון דכמשי הוו ידעי אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברא כחברי דאיוב או מיתותא {בראשית ו':א'} ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם רבי יוחנן אמר רביה באה לעולם ריש לקיש אמר מריבה באה לעולם אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן לדידך דאמרת רבייה באה לעולם מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב אמר לו נהי דלא נכפלו בשמות אבל נכפלו ביופי דכתיב {איוב מ"ב:י"ג} ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך ימימה שהיתה דומה ליום קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה קרן הפוך אמרי דבי רבי שילא שדומה לקרנא דקרש מחייכו עלה במערבא קרנא דקרש לקותא היא אלא אמר רב חסדא ככורכמא דרישקא במיניה שנאמר {ירמיהו ד':ל'} כי תקרעי בפוך

Bereshit Rabbah 49:9בראשית רבה מ"ט:ט'

אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, אַבְרָהָם וְאִיּוֹב, אַבְרָהָם אָמַר חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע. אִיּוֹב אָמַר (איוב ט, כב): אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה, אַבְרָהָם נָטַל עָלֶיהָ שָׂכָר, אִיּוֹב נֶעֱנַשׁ עָלֶיהָ. אַבְרָהָם אָמַר בִּשּׁוּלָה, אִיּוֹב אָמַר פַּגָה, אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר עִרְבּוּבֵי שְׁאֵלוֹת יֵשׁ כָּאן, אַבְרָהָם אָמַר: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע, יִתְלֶה לָרְשָׁעִים בִּשְׁבִיל צַדִּיקִים, הַלְּוַאי צַדִּיקִים דְּהָא אֵינָם אֶלָּא צַדִּיקִים נִבְלֵי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל צַדִּיקִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּסְדוֹם צַדִּיקִם כְּתִיב, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (יהושע ט, יא): וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל ישְׁבֵי אַרְצֵנוּ, זְקָנֵנוּ כְּתִיב, זִקְנֵי אַשְׁמָה, הַיְנוּ סָבָא דְּבַהֲתָא.

Bereshit Rabbah 57:4בראשית רבה נ"ז:ד'

דָּבָר אַחֵר, נִתְיָרֵא מִן הַיִּסּוּרִין, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין אַתָּה צָרִיךְ, כְּבָר נוֹלַד מִי שֶׁיְקַבְּלֵם, (בראשית כב, כא): אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו, אִיּוֹב אֵימָתַי הָיָה, רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר בִּימֵי אַבְרָהָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ, וּכְתִיב (איוב א, א): אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בִּימֵי יַעֲקֹב הָיָה, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דִּינָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִיּוֹב הָיְתָה, דִּכְתִיב בְּאֵשֶׁת אִיּוֹב (איוב ב, י): כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת, וּכְתִיב בְּדִינָה (בראשית לד, ז): כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּימֵי שְׁבָטִים הָיָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב טו, יח): אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם, זֶה רְאוּבֵן וִיהוּדָה, וּמַה שָֹּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ (איוב טו, יט): לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם נוֹלַד וּבַעֲלִיָּתָן מֵת, אַתָּה מוֹצֵא עִקַּר שָׁנָיו שֶׁל אִיּוֹב לֹא הָיוּ אֶלָּא מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים, וְעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים וּבָא שָׂטָן לְקַטְרֵג וְגֵרָה אוֹתוֹ בְּאִיּוֹב. רַבִּי חֲנַנְיָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא אָמַר לְרוֹעֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט בְּצֹאנוֹ בָּא זְאֵב אֶחָד נִזְדַּוֵּג לוֹ, אָמַר תְּנוּ לוֹ תַּיִּשׁ אֶחָד שֶׁיִּתְגָּרֶה בּוֹ. וְרַבִּי חָמָא אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּסְעוּדָה בָּא כֶּלֶב אֶחָד וְנִזְדַּוֵּג לוֹ, אָמַר תְּנוּ לוֹ כִּכָּר אֶחָד שֶׁיִּתְגָּרֶה בּוֹ, כָּךְ בָּא שָׂטָן לְקַטְרֵג גֵּרָה אוֹתוֹ בְּאִיּוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב טז, יא): יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי, וְהַלְוַאי בְּנֵי אָדָם צַדִּיקִים אֶלָּא בְּנֵי אָדָם רְשָׁעִים. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים הָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כז, יב): הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ, חֲזִיתֶם מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי דוֹרִי. חֲזִיתֶם מַעֲשַׂי, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַעֲשֵׂה דוֹרִי, שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִתֵּן שָׂכָר לַזּוֹנוֹת מִן הַגְּרָנוֹת, וְאֵין דַּרְכָּן שֶׁל צַדִּיקִים לִהְיוֹת נוֹתְנִין שָׂכָר לַזּוֹנוֹת מִן הַגְּרָנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ט, א): אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל גָּרְנוֹת דָּגָן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יז): כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלשָׁה רָאשִׁים. רַבִּי נָתָן אָמַר בִּימֵי מַלְכוּת שְׁבָא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, טו): וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה, דִכְתִיב בֵּיהּ (אסתר ב, ב): יְבַקְּשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה, וּכְתִיב (איוב מב, טו): וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִהְיָה, מַחְלְפֵיהּ שִׁיטָתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּתַמָּן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא בִּימֵי אַבְרָהָם הָיָה, וְהָכָא אָמַר אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִהְיָה. מַאי לֹא הָיָה וְלֹא נִהְיָה בַּיִּסּוּרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ עָלָיו, וְלָמָּה נִכְתְּבוּ עָלָיו, אֶלָּא שֶׁאִלּוּ בָּאוּ עָלָיו הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶן. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וְיִשְׂרְאֵלִי הָיָה וּמִדְרָשׁוֹ בִּטְבֶרְיָה, לְפִיכָךְ הָיוּ לְמֵדִים מִמֶּנּוּ קְרִיעָה וּבִרְכַּת אֲבֵלִים הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב א, כ): וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ, מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לִקְרֹעַ מְעֻמָּד. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר עוֹבֵד כּוֹכָבִים הָיָה, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים צַדִּיק אֶחָד עָמַד לִי בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וּפָטַרְתִּי, וְאֵיזֶה זֶה אִיּוֹב. (בראשית כב, כא): אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הוּא לָבָן הוּא קְמוּאֵל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קְמוּאֵל שֶׁקָּם כְּנֶגֶד אֻמָּתוֹ שֶׁל אֵל. (בראשית כב, כד): וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כּוּלְּהוֹן לְשֵׁם מַרְדּוּת הֵן, טֶבַח טְבָחוּן, גַּחַם גְּמָחוּן, תַּחַשׁ תְּחָשׁוּן, מַעֲכָה מְעָכוּן.