Avraham and Iyyov/5
Jump to navigation
Jump to search
EN/HEע/E
Avraham and Iyyov
Sources
Biblical Texts
Bereshit 13:2בראשית י״ג:ב׳
| Abram was very rich in livestock, in silver, and in gold. | וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. |
Bereshit 13:14בראשית י״ג:י״ד
| Hashem said to Abram, after Lot was separated from him, “Now, lift up your eyes, and look from the place where you are, northward and southward and eastward and westward, | וַי״י אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. |
Bereshit 14:11-13בראשית י״ד:י״א-י״ג
| (11) They took all the goods of Sodom and Gomorrah, and all their food, and went their way. (12) They took Lot, Abram’s brother’s son, who lived in Sodom, and his goods, and departed. (13) One who had escaped came and told Abram, the Hebrew. Now he lived by the oaks of Mamre, the Amorite, brother of Eshcol, and brother of Aner; and these were allies of Abram. | (יא) וַיִּקְחוּ אֶת כׇּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כׇּל אׇכְלָם וַיֵּלֵכוּ. (יב) וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם. (יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם. |
Bereshit 17:1בראשית י״ז:א׳
| When Abram was ninety-nine years old, Hashem appeared to Abram, and said to him, “I am God Almighty. Walk before me, and be blameless. | וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא י״י אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. |
Bereshit 18:27בראשית י״ח:כ״ז
| Abraham answered, “See now, I have taken it on myself to speak to the Lord, who am but dust and ashes. | וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. |
Bereshit 20:7,17בראשית כ׳:ז׳,י״ז
(7) Now therefore, restore the man’s wife. For he is a prophet, and he will pray for you, and you will live. If you do not restore her, know for sure that you will die, you, and all who are yours.” | (ז) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת. (יז) וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ. |
Bereshit 20:17בראשית כ׳:י״ז
| Abraham prayed to God. God healed Abimelech, and his wife, and his female servants, and they bore children. | וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ. |
Bereshit 22:1בראשית כ״ב:א׳
| It happened after these things, that God tested Abraham, and said to him, “Abraham!” He said, “Here I am.” | וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. |
Bereshit 22:12בראשית כ״ב:י״ב
| He said, “Do not lay your hand on the boy, neither do anything to him. For now I know that you fear God, since you have not withheld your son, your only son, from me.” | וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי. |
Bereshit 22:21בראשית כ״ב:כ״א
| Uz his firstborn, Buz his brother, Kemuel the father of Aram, | אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם. |
Bereshit 24:1בראשית כ״ד:א׳
| Abraham was old, and well stricken in age. Hashem had blessed Abraham in all things. | וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי״י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. |
Bereshit 24:35בראשית כ״ד:ל״ה
| Hashem has blessed my master greatly. He has become great. He has given him flocks and herds, silver and gold, male servants and female servants, and camels and donkeys. | וַי״י בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים. |
Bereshit 25:7-8בראשית כ״ה:ז׳-ח׳
| (7) These are the days of the years of Abraham’s life which he lived: one hundred seventy-five years. (8) Abraham gave up the spirit, and died in a good old age, an old man, and full of years, and was gathered to his people. | (ז) וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים. (ח) וַיִּגְוַע וַיָּמׇת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. |
Bereshit 35:29בראשית ל״ה:כ״ט
| Isaac gave up the spirit, and died, and was gathered to his people, old and full of days. Esau and Jacob, his sons, buried him. | וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמׇת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו. |
Bereshit 37:22בראשית ל״ז:כ״ב
| Reuben said to them, “Shed no blood. Throw him into this pit that is in the wilderness, but lay no hand on him” — that he might deliver him out of their hand, to restore him to his father. | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו. |
Bereshit 42:18בראשית מ״ב:י״ח
| Joseph said to them the third day, “Do this, and live, for I fear God. | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא. |
Shemot 1:17,21שמות א׳:י״ז,כ״א
| (17) But the midwives feared God, and didn’t do what the king of Egypt commanded them, but saved the baby boys alive. (21) It happened, because the midwives feared God, that he gave them families. | (יז) וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. (כא) וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים. |
Shemot 18:21שמות י״ח:כ״א
| Moreover you shall provide out of all the people able men, such as fear God: men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens. | וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. |
Devarim 25:18דברים כ״ה:י״ח
| how he met you by the way, and struck the hindmost of you, all who were feeble behind you, when you were faint and weary; and he didn’t fear God. | אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כׇּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. |
Yonah 1:9יונה א׳:ט׳
| And he said unto them: 'I am a Hebrew; and I fear the Lord, the God of heaven, who hath made the sea and the dry land.' | וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת י״י אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה. |
Tehillim 66:16תהלים ס״ו:ט״ז
| Come, and hearken, all ye that fear God, And I will declare what He hath done for my soul. | לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל יִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי. |
Iyyov 1:1,8איוב א׳:א׳,ח׳
(1) There was a man in the land of Uz, whose name was Job; and that man was whole-hearted and upright, and one that feared God, and shunned evil. | (א) אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. |
Iyyov 1:3איוב א׳:ג׳
| His possessions also were seven thousand sheep, and three thousand camels, and five hundred yoke of oxen, and five hundred she-asses, and a very great household; so that this man was the greatest of all the children of the east. | וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת וַעֲבֻדָּה רַבָּה מְאֹד וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכׇּל בְּנֵי קֶדֶם. |
Iyyov 1:9-12איוב א׳:ט׳-י״ב
| (9) Then Satan answered the Lord, and said: 'Doth Job fear God for nought? (10) Hast not Thou made a hedge about him, and about his house, and about all that he hath, on every side? Thou hast blessed the work of his hands, and his possessions are increased in the land. (11) But put forth Thy hand now, and touch all that he hath, surely he will blaspheme Thee to Thy face.' (12) And the Lord said unto Satan: 'Behold, all that he hath is in thy power; only upon himself put not forth thy hand.' So Satan went forth from the presence of the Lord. | (ט) וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת י"י וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים. (י) הֲלֹא [אַתָּה] (את) שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כׇּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ. (יא) וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ. (יב) וַיֹּאמֶר י"י אֶל הַשָּׂטָן הִנֵּה כׇל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵעִם פְּנֵי י"י. |
Iyyov 1:14-19איוב א׳:י״ד-י״ט
| (14) that there came a messenger unto Job, and said: 'The oxen were plowing, and the asses feeding beside them; (15) and the Sabeans made a raid, and took them away; yea, they have slain the servants with the edge of the sword; and I only am escaped alone to tell thee.' (16) While he was yet speaking, there came also another, and said: 'A fire of God is fallen from heaven, and hath burned up the sheep, and the servants, and consumed them; and I only am escaped alone to tell thee.' (17) While he was yet speaking, there came also another, and said: 'The Chaldeans set themselves in three bands, and fell upon the camels, and have taken them away, yea, and slain the servants with the edge of the sword; andI only am escaped alone to tell thee.' (18) While he was yet speaking, there came also another, and said: 'Thy sons and thy daughters were eating and drinking wine in their eldest brother's house; (19) and, behold, there came a great wind from across the wilderness, and smote the four corners of the house, and it fell upon the young people, and they are dead; and I only am escaped alone to tell thee.' | (יד) וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם. (טו) וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. (טז) עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. (יז) עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. (יח) עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר. (יט) וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. |
Iyyov 2:11איוב ב׳:י״א
| Now when Job's three friends heard of all this evil that was come upon him, they came every one from his own place, Eliphaz the Temanite, and Bildad the Shuhite, and Zophar the Naamathite; and they made an appointment together to come to bemoan him and to comfort him. | וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב אֵת כׇּל הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבוֹא לָנוּד לוֹ וּלְנַחֲמוֹ. |
Iyyov 30:19איוב ל׳:י״ט
| He hath cast me into the mire, And I am become like dust and ashes. | הֹרָנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר. |
Iyyov 42:6איוב מ״ב:ו׳
| Wherefore I abhor my words, and repent, Seeing I am dust and ashes. | עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר. |
Iyyov 42:8-10איוב מ״ב:ח׳-י׳
| (8) Now therefore, take unto you seven bullocks and seven rams, and go to My servant Job, and offer up for yourselves a burnt-offering; and My servant Job shall pray for you; for him will I accept, that I do not unto you aught unseemly; for ye have not spoken of Me the thing that is right, as my servant Job hath.' (9) So Eliphaz the Temanite and Bildad the Shuhite and Zophar the Naamathite went, and did according as the Lord commanded them; and the Lord accepted Job. (10) And the Lord changed the fortune of Job, when he prayed for his friends; and the Lord gave Job twice as much as he had before. | (ח) וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים וּלְכוּ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב. (ט) וַיֵּלְכוּ אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם י"י וַיִּשָּׂא י"י אֶת פְּנֵי אִיּוֹב. (י) וַי"י שָׁב אֶת [שְׁבוּת] (שבית) אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ וַיֹּסֶף י"י אֶת כׇּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה. |
Iyyov 42:12איוב מ״ב:י״ב
| So the Lord blessed the latter end of Job more than his beginning; and he had fourteen thousand sheep, and six thousand camels, and a thousand yoke of oxen, and a thousand she-asses. | וַי"י בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף צֹאן וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים וְאֶלֶף צֶמֶד בָּקָר וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת. |
Iyyov 42:16-17איוב מ״ב:ט״ז-י״ז
| (16) And after this Job lived a hundred and forty years, and saw his sons, and his sons' sons, even four generations. (17) So Job died, being old and full of days. | (טז) וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה [וַיִּרְאֶה] (וירא) אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָנָיו אַרְבָּעָה דֹּרוֹת. (יז) וַיָּמׇת אִיּוֹב זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים. |
Kohelet 7:18קהלת ז׳:י״ח
| It is good that thou shouldest take hold of the one; yea, also from the other withdraw not thy hand; for he that feareth God shall discharge himself of them all. | טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם. |
Kohelet 8:13קהלת ח׳:י״ג
| but it shall not be well with the wicked, neither shall he prolong his days, which are as a shadow, because he feareth not before God. | וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. |
Classical Texts
Jubilees 17:19-25יובלים י״ז:י״ט-כ״ה
| (יט) ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם. (כ) ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו, וכי יאהב אותו ונכון לבו בכל פגע. (כא) ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים, הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל. (כב) אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח, וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה, למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו. (כג) ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו, כי נסה אותו בעושר המלכים ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו. (כד) ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם, ובכל אשר נסהו מצא את לבבו נאמן לפניו. (כה) ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו כי היה נאמן ואת ה' אהב. |
Jubilees 18יובלים י״ח
| (א) ויאמר ה' אל אברהם לאמור: אברהם, ויאמר הנני. (ב) ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים אשר אומר אליך. (ג) וישכם משם בבוקר, ויחבוש את אתונו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה, וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק. (ד) ויבוא אל באר מים, ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון, ואני והילד נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. (ה) ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו, ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא. (ו) ויאמר יצחק אל אביו, ויאמר: אבי, ויאמר: הנני בני. ויאמר: הנה המאכלת והעצים, ואיה השה לעולה, אבי. (ז) ויאמר: אלוהים יראה לו שה לעולה בני. ויבוא עד מקום הר האלוהים. (ח) ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח, וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח. (ט) וישלח את ידו לקחת את המאכלת לשחוט את יצחק בנו. (י) ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה, ויאמר ה': אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה, כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא. (יא) ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו: אברהם אברהם, ויחרד ויאמר הנני. (יב) ויאמר אליו: אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה, ולא חשכת את בנך את בכורך ממני. (יג) וכלימה כסתה את פני משטמה השר. (יד) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו. (טו) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' ראהו, אשר יאמר ה' ראהו הוא הר ציון. (טז) ויקרא ה' אל אברהם שנית בשם מן השמים, כאשר צוני לדבר אליו בשם ה'. (יז) ויאמר בראשי נשבעתי נאום ה', כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת ממני את בנך את בכורך אשר אהבת. (יח) כי ברך אברכך באמת והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער אויביו. (יט) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי, והראית לכל כי נאמן אתה לי בכל אשר צויתיך לך לשלום. (כ) וילך אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם אצל הבאר שבעה. (כא) ויעש את החג הזה מימים ימימה בשמחה שבעה ימים, ויקרא לו חג ה' כפי שבעת הימים אשר הלך שמה וישב בשלום. (כב) ובכן נועד ונכתב על לוחות השמים לישראל ולזרעו לעשות את החג הזה שבעה ימים בשמחה. |
Pseudo-Philo 32:1-4פסבדו-פילון ל״ב:א׳-ד׳
| (1) Then Debbora and Barach the son of Abino and all the people together sang an hymn unto the Lord in that day, saying: Behold, from on high hath the Lord shewn unto us his glory, even as he did aforetime when he sent forth his voice to confound the tongues of men. And he chose out our nation, and took Abraham our father out of the fire, and chose him before all his brethren, and kept him from the fire and delivered him from the bricks of the building of the tower, and gave him a son in the latter days of his old age, and brought him out of the barren womb, and all the angels were jealous against him, and the orderers of the hosts envied him (Jud. 5:1). (2) And it came to pass, when they were jealous against him, God said unto him: Slay for me the fruit of thy belly and offer for my sake that which I gave thee. And Abraham did not gainsay him and set forth immediately. And as he went forth he said to his son: Lo, now, my son, I offer thee for a burnt offering and deliver thee into his hands who gave thee unto me. (3) And the son said to his father: Hear me, father. If a lamb of the flock is accepted for an offering to the Lord for an odour of sweetness, and if for the iniquities of men sheep are appointed to the slaughter, but man is set to inherit the world, how then sayest thou now unto me: Come and inherit a life secure, and a time that cannot be measured? What and if I had not been born in the world to be offered a sacrifice unto him that made me? And it shall be my blessedness beyond all men, for there shall be no other such thing; and in me shall the generations be instructed, and by me the peoples shall understand that the Lord hath accounted the soul of a man worthy to be a sacrifice unto him. (4) And when his father had offered him upon the altar and had bound his feet to slay him, the Most Mighty hasted and sent forth his voice from on high saying: Kill not thy son (Gen. 22:11), neither destroy the fruit of thy body: for now have I showed forth myself that I might appear to them that know me not, and have shut the mouths of them that always speak evil against thee. And thy memorial shall be before me for ever, and thy name and the name of this thy son from one generation to another. |
Testament of Avraham 15צוואת אברהם ט״ו
| And the voice of the Lord said also to the chief-captain Michael, Michael, my servant, turn back Abraham to his house, for behold his end has come nigh, and the measure of his life is fulfilled, that he may set all things in order, and then take him and bring him to me. So the chief-captain, turning the chariot and the cloud, brought Abraham to his house, and going into his chamber he sat upon his couch. And Sarah his wife came and embraced the feet of the Incorporeal, and spoke humbly, saying, I give you thanks, my Lord, that you have brought my Lord Abraham, for behold we thought he had been taken up from us. And his son Isaac also came and fell upon his neck, and in the same way all his men-slaves and women-slaves surrounded Abraham and embraced him, glorifying God. And the Incorporeal one said to them, Hearken, righteous Abraham. Behold your wife Sarah, behold also your beloved son Isaac, behold also all your men-servants and maid-servants round about you. Make disposition of all that you have, for the day has come nigh in which you shall depart from the body and go to the Lord once for all. Abraham said, Has the Lord said it, or do you say this of yourself? The chief-captain answered, Hearken, righteous Abraham. The Lord has commanded, and I tell it you. Abraham said, I will not go with you. The chief-captain, hearing these words, straightway went forth from the presence of Abraham, and went up into the heavens, and stood before God the Most High, and said, Lord Almighty, behold I have hearkened to Your friend Abraham in all he has said to You, and have fulfilled his requests. I have shown to him Your power, and all the earth and sea that is under heaven. I have shown to him judgment and recompense by means of cloud and chariots, and again he says, I will not go with you. And the Most High said to the angel, Does my friend Abraham say thus again, I will not go with you? The archangel said, Lord Almighty, he says thus, and I refrain from laying hands on him, because from the beginning he is Your friend, and has done all things pleasing in Your sight. There is no man like him on earth, not even Job the wondrous man, and therefore I refrain from laying hands on him. Command, therefore, Immortal King, what shall be done. |
Tosefta Sotah 6:1תוספתא סוטה ו׳:א׳
| ר' יהודה אומר [משם] בן פטירי הרי הוא אומר (איוב כז) חי אל הסיר משפטי וגו' ללמדך שאין אדם נודר בחיי [מלך] אא"כ אוהב את המלך [משם] ר' נתן אומר הרי הוא אומר (איוב יג) גם הוא לי לישועה רבי אומר נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה [עשה] אף ירא אלהים האמור באיוב מאהבה [עשה] ושאר כל התערומות [האמור בפרשה] לא נאמרה אלא מתוך המורא. |
Tosefta Bava Kamma 9:11תוספתא בבא קמא ט׳:י״א
| החובל בחבירו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים שנא' (בראשית כ) ויתפלל אברהם אל האלהים וכן אתה מוצא בריעי איוב שנא' (איוב מב) ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים מה הוא אומר (שם) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו וגו' ר' יהודה אומר משם ר"ג הרי הוא אומר (דברים יג) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו' זה סימן יהא בידך כל זמן שאתה רחמן הרחמן מרחם עליך. |
Bavli Sotah 31aבבלי סוטה ל״א.
תניא רבי מאיר אומר נאמר ירא אלהים באיוב ונאמר ירא אלהים באברהם מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה אף ירא אלהים האמור באיוב מאהבה. |
Bavli Bava Batra 15a-16bבבלי בבא בתרא ט״ו.-ט״ז:
משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב מסייעא ליה לר' לוי בר לחמא דא"ר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה כתיב הכא {איוב י"ט:כ"ג} מי יתן אפוא ויכתבון מלי וכתיב התם {שמות ל"ג:ט"ז} ובמה יודע אפוא ואימא בימי יצחק דכתיב {בראשית כ"ז:ל"ג} מי אפוא הוא הצד ציד ואימא בימי יעקב דכתיב {בראשית מ"ג:י"א} אם כן אפוא זאת עשו ואימא בימי יוסף דכתיב {בראשית ל"ז:ט"ז} איפה הם רועים לא ס"ד דכתיב {איוב י"ט:כ"ג} מי יתן בספר ויוחקו ומשה הוא דאיקרי מחוקק דכתיב {דברים ל"ג:כ"א} וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון רבא אמר איוב בימי מרגלים היה כתיב הכא {איוב א':א'} איש היה בארץ עוץ איוב שמו וכתיב התם {במדבר י"ג:כ'} היש בה עץ מי דמי הכא עוץ התם עץ הכי קאמר להו משה לישראל ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני ויתיב וקאמר איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה א"ל עליך אמר קרא איש היה בארץ עוץ איוב שמו אלא מעתה {שמואל ב י"ב:ג'} ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה וגו' מי הוה אלא משל בעלמא הכא נמי משל בעלמא א"כ שמו ושם עירו למה רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא היה מיתיבי ימי שנותיו של איוב משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שיצאו טו: אימא כמשעה שנכנסו ישראל למצרים ועד [שעה] שיצאו מיתיבי שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם ואלו הן בלעם ואביו ואיוב אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי (א"ל) וליטעמיך אליהוא בן ברכאל לאו מישראל הוה והא כתי' ממשפחת רם אלא אינבוי אינבי לאומות העולם ה"נ איוב אינבוי אינבי [לאומות העולם] אטו כולהו נביאי מי לא אינבוי לאומות העולם התם עיקר נביאותייהו לישראל הכא עיקר נביאותייהו לאומות העולם מיתיבי חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו הביא הקב"ה עליו יסורין התחיל מחרף ומגדף כפל לו הקב"ה שכרו בעוה"ז [כדי] לטרדו מן העולם הבא תנאי היא דתניא רבי אלעזר אומר איוב בימי שפוט השופטים היה שנאמר {איוב כ"ז:י"ב} הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו איזה דור שכולו הבל הוי אומר זה דורו של שפוט השופטים רבי יהושע בן קרחה אומר איוב בימי אחשורוש היה שנאמר {איוב מ"ב:ט"ו} ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ איזהו דור שנתבקשו בו נשים יפות הוי אומר זה דורו של אחשורוש ואימא בימי דוד דכתיב {מלכים א א':ג'} ויבקשו נערה יפה התם בכל גבול ישראל הכא בכל הארץ רבי נתן אומר איוב בימי מלכות שבא היה שנאמר {איוב א':ט"ו} ותפל שבא ותקחם וחכ"א איוב בימי כשדים היה שנאמר {איוב א':י"ז} כשדים שמו שלשה ראשים ויש אומרים איוב בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא כתיב הכא {איוב ב':י'} כדבר אחת הנבלות תדברי וכתיב התם {בראשית ל"ד:ז'} כי נבלה עשה בישראל וכולהו תנאי סבירא להו דאיוב מישראל הוה לבר מיש אומרים דאי ס"ד מאומות העולם הוה בתר דשכיב משה מי שריא שכינה על עובדי כוכבים והא אמר מר בקש משה שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו שנאמר {שמות ל"ג:ט"ז} ונפלינו אני ועמך א"ר יוחנן דורו של איוב שטוף בזמה היה שנאמר הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו וכתיב {שיר השירים ז':א'} שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך אימא בנבואה דכתיב {ישעיהו א':א'} חזון ישעיהו בן אמוץ א"כ למה זה הבל תהבלו למה לי וא"ר יוחנן מאי דכתיב {רות א':א'} ויהי בימי שפוט השופטים דור ששופט את שופטיו אומר לו טול קיסם מבין (עיניך) אומר לו טול קורה מבין עיניך אמר לו {ישעיהו א':כ"ב} כספך היה לסיגים אמר לו סבאך מהול במים א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר מלכת שבא אשה היתה אינו אלא טועה מאי מלכת שבא מלכותא דשבא {איוב א':ו'} ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן וגו' אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם שאמרת לו {בראשית י"ג:י"ז} קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ואפילו הכי בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה [עד שקנה בד' מאות שקל כסף] לא הרהר אחר מדותיך ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' א"ר יוחנן גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם כתיב {בראשית כ"ב:י"ב} כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ובאיוב כתיב {איוב א':ח'} איש תם וישר ירא אלהים [וסר מרע] מאי וסר מרע א"ר אבא בר שמואל איוב וותרן בממונו היה מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני איוב ויתרה משלו {איוב א':ט'} ויען השטן את ה' ויאמר החנם ירא איוב אלהים הלא אתה סכת בעדו ובעד ביתו וגו' מאי מעשה ידיו ברכת א"ר שמואל בר רב יצחק כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך מאי {איוב א':י'} ומקנהו פרץ בארץ א"ר יוסי בר חנינא מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם מנהגו של עולם זאבים הורגים העזים מקנהו של איוב עזים הורגים את הזאבים {איוב א':י"א} ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך {איוב א':י"ב} ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך וגו' {איוב א':י"ג} ויהי היום ובניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות וגו' מאי הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם א"ר יוחנן מלמד שהטעימו הקב"ה לאיובטז. מעין העולם הבא {איוב א':ט"ז} עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים וגו עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום וגו' עוד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפול על הנערים וגו' ויקם איוב ויקרע את מעילו ויגז את ראשו וגו' ויאמר ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב וגו' ויאמר ה' אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ [וגו'] אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם ולא מצאתי כעבדך אברהם שאמרת לו {בראשית י"ג:י"ז} קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ובשעה שבקש לקבור שרה לא מצא מקום לקוברה ולא הרהר אחר מדותיך ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ וגו' ועודנו מחזיק בתומתו ותסיתני בו לבלעו חנם אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כאדם שמסיתין אותו וניסת במתניתא תנא יורד ומתעה ועולה ומרגיז נוטל רשות ונוטל נשמה {איוב ב':ד'} ויען השטן את ה' ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא (על) פניך יברכך ויאמר ה' אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמור ויצא השטן מאת פני ה' ויך את איוב וגו' אמר רבי יצחק קשה צערו של שטן יותר משל איוב משל לעבד שאמר לו רבו שבור חבית ושמור את יינה אמר ר"ל הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות הוא שטן דכתיב {איוב ב':ז'} ויצא השטן מאת פני ה' הוא יצר הרע כתיב התם {בראשית ו':ה'} רק רע כל היום וכתיב הכא (רק את נפשו שמור) [ {איוב א':י"ב} רק אליו אל תשלח ידך] הוא מלאך המות דכתיב ( {איוב ב':ו'} רק) [אך] את נפשו שמור אלמא בדידיה קיימא א"ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו שטן כיון דחזיא להקדוש ברוך הוא דנטיה דעתיה בתר איוב אמר חס ושלום מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם פנינה דכתיב {שמואל א א':ו'} וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא אתא שטן נשקיה לכרעיה {איוב ב':י'} בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו אמר רבא בשפתיו לא חטא בלבו חטא מאי קאמר {איוב ט':כ"ד} ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה אם לא איפו מי הוא אמר רבא בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר ליה אביי לא דבר איוב אלא כנגד השטן כתנאי ארץ נתנה ביד רשע רבי אליעזר אומר בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר לו רבי יהושע לא דבר איוב אלא כלפי שטן {איוב י':ז'} על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל אמר רבא בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין אמר לפניו רבונו של עולם בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות בראת גן עדן בראת גיהנם בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך ומאי אהדרו ליה חבריה [דאיוב] {איוב ט"ו:ד'} אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע ברא לו תורה תבלין דרש רבא מאי דכתיב {איוב כ"ט:י"ג} ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין ברכת אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן ולב אלמנה ארנין דכל היכא דהוה (איכא) אלמנה דלא הוו נסבי לה הוה אזיל שדי שמיה עילווה והוו אתו נסבי לה {איוב ו':ב'} לו שקול ישקל כעשי והותי במאזנים ישאו יחד אמר רב עפרא לפומיה דאיוב חברותא כלפי שמיא {איוב ט':ל"ג} לו יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו אמר רב עפרא לפומיה דאיוב כלום יש עבד שמוכיח את רבו {איוב ל"א:א'} ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה אמר רבא עפרא לפומיה דאיוב איהו באחרניתא אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל דכתיב {בראשית י"ב:י"א} הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה {איוב ז':ט'} כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה אמר רבא מכאן שכפר איוב בתחיית המתים {איוב ט':י"ז} אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם אמר רבה איוב בסערה חרף ובסערה השיבוהו בסערה חרף דכתיב אשר בשערה ישופני אמר לפניו רבונו של עולם שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב בסערה השיבוהו דכתיב {איוב ל"ח:א'} ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר [וגו'] אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני אמר לו הרבה נימין בראתי באדם וכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפני עצמה שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת שאלמלי שתים יונקות מגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם בין גומא לגומא לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי {איוב ל"ח:כ"ה} מי פלג לשטף תעלה [וגו'] הרבה טיפין בראתי בעבים וכל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד שאלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד מטשטשות את הארץ ואינה מוציאה פירות בין טיפה לטיפה לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי מאי משמע דהאי תעלה לישנא דדפוס היא אמר רבה בר שילא דכתיב {מלכים א י"ח:ל"ב} ויעש תעלה כבית סאתים זרע {איוב ל"ח:כ"ה} ודרך לחזיז קולות הרבה קולות בראתי בעבים וכל קול וקול בראתי לו שביל בפני עצמו כדי שלא יהו שתי קולות יוצאות משביל אחד שאלמלי שתי קולות יוצאות משביל אחד מחריבין את כל העולם בין קול לקול לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי {איוב ל"ט:א'} הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמור יעלה זו אכזרית על בניה בשעה שכורעתטז: ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי {איוב ל"ט:א'} חולל אילות תשמור אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי {איוב ל"ד:ל"ה} [איוב] לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל (וכתיב {איוב מ"ב:ז',ח'} כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב) אמר רבא מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו {איוב ב':י"א} וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו מאי ויועדו יחדו אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד ותנא בין כל אחד ואחד שלש מאות פרסי מנא הוו ידעי איכא דאמרי כלילא הוה להו ואיכא דאמרי אילני הוה להו וכיון דכמשי הוו ידעי אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברא כחברי דאיוב או מיתותא {בראשית ו':א'} ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם רבי יוחנן אמר רביה באה לעולם ריש לקיש אמר מריבה באה לעולם אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן לדידך דאמרת רבייה באה לעולם מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב אמר לו נהי דלא נכפלו בשמות אבל נכפלו ביופי דכתיב {איוב מ"ב:י"ג} ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך ימימה שהיתה דומה ליום קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה קרן הפוך אמרי דבי רבי שילא שדומה לקרנא דקרש מחייכו עלה במערבא קרנא דקרש לקותא היא אלא אמר רב חסדא ככורכמא דרישקא במיניה שנאמר {ירמיהו ד':ל'} כי תקרעי בפוך |
Bavli Sanhedrin 89bבבלי סנהדרין פ״ט:
{בראשית כ"ב:א'} ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם (אחר מאי) א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא אחר דבריו של שטן דכתיב {בראשית כ"א:ח'} ויגדל הילד ויגמל וגו' אמר שטן לפני הקב"ה רבונו של עולם זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אם אני אומר לו זבח את בנך לפני מיד זובחו מיד והאלהים נסה את אברהם. |
Bereshit Rabbah 49:9בראשית רבה מ״ט:ט׳
| אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, אַבְרָהָם וְאִיּוֹב, אַבְרָהָם אָמַר חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע. אִיּוֹב אָמַר (איוב ט, כב): אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה, אַבְרָהָם נָטַל עָלֶיהָ שָׂכָר, אִיּוֹב נֶעֱנַשׁ עָלֶיהָ. אַבְרָהָם אָמַר בִּשּׁוּלָה, אִיּוֹב אָמַר פַּגָה, אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר עִרְבּוּבֵי שְׁאֵלוֹת יֵשׁ כָּאן, אַבְרָהָם אָמַר: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע, יִתְלֶה לָרְשָׁעִים בִּשְׁבִיל צַדִּיקִים, הַלְּוַאי צַדִּיקִים דְּהָא אֵינָם אֶלָּא צַדִּיקִים נִבְלֵי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל צַדִּיקִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּסְדוֹם צַדִּיקִם כְּתִיב, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (יהושע ט, יא): וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל ישְׁבֵי אַרְצֵנוּ, זְקָנֵנוּ כְּתִיב, זִקְנֵי אַשְׁמָה, הַיְנוּ סָבָא דְּבַהֲתָא. |
Bereshit Rabbah 57:4בראשית רבה נ״ז:ד׳
| דָּבָר אַחֵר, נִתְיָרֵא מִן הַיִּסּוּרִין, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין אַתָּה צָרִיךְ, כְּבָר נוֹלַד מִי שֶׁיְקַבְּלֵם, (בראשית כב, כא): אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו, אִיּוֹב אֵימָתַי הָיָה, רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר בִּימֵי אַבְרָהָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ, וּכְתִיב (איוב א, א): אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בִּימֵי יַעֲקֹב הָיָה, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דִּינָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִיּוֹב הָיְתָה, דִּכְתִיב בְּאֵשֶׁת אִיּוֹב (איוב ב, י): כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת, וּכְתִיב בְּדִינָה (בראשית לד, ז): כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּימֵי שְׁבָטִים הָיָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב טו, יח): אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם, זֶה רְאוּבֵן וִיהוּדָה, וּמַה שָֹּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ (איוב טו, יט): לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם נוֹלַד וּבַעֲלִיָּתָן מֵת, אַתָּה מוֹצֵא עִקַּר שָׁנָיו שֶׁל אִיּוֹב לֹא הָיוּ אֶלָּא מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים, וְעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים וּבָא שָׂטָן לְקַטְרֵג וְגֵרָה אוֹתוֹ בְּאִיּוֹב. רַבִּי חֲנַנְיָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא אָמַר לְרוֹעֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט בְּצֹאנוֹ בָּא זְאֵב אֶחָד נִזְדַּוֵּג לוֹ, אָמַר תְּנוּ לוֹ תַּיִּשׁ אֶחָד שֶׁיִּתְגָּרֶה בּוֹ. וְרַבִּי חָמָא אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּסְעוּדָה בָּא כֶּלֶב אֶחָד וְנִזְדַּוֵּג לוֹ, אָמַר תְּנוּ לוֹ כִּכָּר אֶחָד שֶׁיִּתְגָּרֶה בּוֹ, כָּךְ בָּא שָׂטָן לְקַטְרֵג גֵּרָה אוֹתוֹ בְּאִיּוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב טז, יא): יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי, וְהַלְוַאי בְּנֵי אָדָם צַדִּיקִים אֶלָּא בְּנֵי אָדָם רְשָׁעִים. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים הָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כז, יב): הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ, חֲזִיתֶם מַעֲשַׂי וּמַעֲשֵׂי דוֹרִי. חֲזִיתֶם מַעֲשַׂי, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַעֲשֵׂה דוֹרִי, שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִתֵּן שָׂכָר לַזּוֹנוֹת מִן הַגְּרָנוֹת, וְאֵין דַּרְכָּן שֶׁל צַדִּיקִים לִהְיוֹת נוֹתְנִין שָׂכָר לַזּוֹנוֹת מִן הַגְּרָנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ט, א): אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל גָּרְנוֹת דָּגָן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יז): כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלשָׁה רָאשִׁים. רַבִּי נָתָן אָמַר בִּימֵי מַלְכוּת שְׁבָא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, טו): וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה, דִכְתִיב בֵּיהּ (אסתר ב, ב): יְבַקְּשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה, וּכְתִיב (איוב מב, טו): וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִהְיָה, מַחְלְפֵיהּ שִׁיטָתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּתַמָּן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא בִּימֵי אַבְרָהָם הָיָה, וְהָכָא אָמַר אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִהְיָה. מַאי לֹא הָיָה וְלֹא נִהְיָה בַּיִּסּוּרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ עָלָיו, וְלָמָּה נִכְתְּבוּ עָלָיו, אֶלָּא שֶׁאִלּוּ בָּאוּ עָלָיו הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶן. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וְיִשְׂרְאֵלִי הָיָה וּמִדְרָשׁוֹ בִּטְבֶרְיָה, לְפִיכָךְ הָיוּ לְמֵדִים מִמֶּנּוּ קְרִיעָה וּבִרְכַּת אֲבֵלִים הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב א, כ): וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ, מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לִקְרֹעַ מְעֻמָּד. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר עוֹבֵד כּוֹכָבִים הָיָה, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים צַדִּיק אֶחָד עָמַד לִי בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וּפָטַרְתִּי, וְאֵיזֶה זֶה אִיּוֹב. (בראשית כב, כא): אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הוּא לָבָן הוּא קְמוּאֵל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קְמוּאֵל שֶׁקָּם כְּנֶגֶד אֻמָּתוֹ שֶׁל אֵל. (בראשית כב, כד): וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כּוּלְּהוֹן לְשֵׁם מַרְדּוּת הֵן, טֶבַח טְבָחוּן, גַּחַם גְּמָחוּן, תַּחַשׁ תְּחָשׁוּן, מַעֲכָה מְעָכוּן. |
Pesikta Rabbati 47פסיקתא רבתי מ״ז
| וידבר ה' אל משה אחרי מות אשרי אדם שנגעו בו ייסורים וכבש (רחמיו) [כעסו] ולא קרא תגר אחר מדת הדין אלא כיון שבאו ייסורים על איוב אילו כבש כעסו ולא קרא תגר אחר מדת הדין למידה גדולה ומשובחת היה בא א"ר חנינא בר פפא אילו לא קרא תגר כשם שאומרים עכשיו בתפילה אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב כך היו אומרים ואלקי איוב. |
