Difference between revisions of "Barren Women/5"
Jump to navigation
Jump to search
EN/HEע/E
| Line 18: | Line 18: | ||
<div class="aht-src-h4">יא:</div> | <div class="aht-src-h4">יא:</div> | ||
עדות ביהוסף שמו בצאתו וגו' בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרי' כתיב הכא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="6,6">שמות ו':ו'</a>}</span> והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם <span class="source-link">{<a class="source" title="תהלים פ"א:ז'" data-book="Tehillim" data-ref="81,7">תהילים פ"א:ז'</a>}</span> הסירותי מסבל שכמו בניסן נגאלו כדאיתא בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא תקעו בחדש שופר וכתיב התם <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="27,13">ישעיהו כ"ז:י"ג</a>}</span> ביום ההוא יתקע בשופר גדול ר' יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל מנלן אמר קרא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="12,42">שמות י"ב:מ"ב</a>}</span> ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית ואידך לילה המשומר ובא מן המזיקין.</div></text> | עדות ביהוסף שמו בצאתו וגו' בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרי' כתיב הכא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="6,6">שמות ו':ו'</a>}</span> והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם <span class="source-link">{<a class="source" title="תהלים פ"א:ז'" data-book="Tehillim" data-ref="81,7">תהילים פ"א:ז'</a>}</span> הסירותי מסבל שכמו בניסן נגאלו כדאיתא בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא תקעו בחדש שופר וכתיב התם <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Yeshayahu" data-ref="27,13">ישעיהו כ"ז:י"ג</a>}</span> ביום ההוא יתקע בשופר גדול ר' יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל מנלן אמר קרא <span class="source-link">{<a class="source" data-book="Shemot" data-ref="12,42">שמות י"ב:מ"ב</a>}</span> ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית ואידך לילה המשומר ובא מן המזיקין.</div></text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="BavliYevamot64a"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Bavli Yevamot 64a</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">בבלי יבמות ס"ד.</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE"><div class="aht-half">א"ר יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.</div></text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="BereshitRabbah45-4"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Bereshit Rabbah 45:4</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">בראשית רבה מ"ה:ד'</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE">וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית ט"ז:ד'" data-book="Bereshit" data-ref="16,4">בראשית טז, ד</a>)</span>, רַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא אָמַר מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה נִתְעַבְּרָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְהָכְתִיב <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית י"ט:ל"ו" data-book="Bereshit" data-ref="19,36">בראשית יט, לו</a>)</span>: וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן וְנִתְעַבְּרוּ כְּמִבִּיאָה שְׁנִיָּה. <br/>אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי הַקּוֹצִין הַלָּלוּ אֵינָן לֹא מִתְנַכְּשִׁין וְלֹא נִזְרָעִים, מֵאֵילֵיהֶן הֵן יוֹצְאִים וּמִתַּמְּרִים וְעוֹלִים. הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹא יַעֲלוּ. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת, רַבִּי לֵוִי מִשֵּׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תְּמַרְתָּא וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמִתְאַוֶּה לְשִׂיחָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר <span class="source-link">(<a class="source" title="שיר השירים ב':י"ד" data-book="Shir HaShirim" data-ref="2,14">שיר השירים ב, יד</a>)</span>: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי, לָמָּה עִקַּרְתִּי אֶתְכֶם, בִּשְׁבִיל <span class="source-link">(<a class="source" title="שיר השירים ב':י"ד" data-book="Shir HaShirim" data-ref="2,14">שיר השירים ב, יד</a>)</span>: הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר פַּפָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְרַפְּקוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָן. רַבִּי הוּנָא מִשֵּׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ רֹב הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ בַּעֲלֵיהֶן מֵהֶן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִין הִיא מִתְכַּעֶרֶת וּמִתְעַזֶּבֶת, שֶׁכָּל תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁלֹא יָלְדָה שָׂרָה הָיְתָה כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל שָׂרָה וְהָיְתָה שָׂרָה אוֹמֶרֶת לָהֶם צְאוּ וְשַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל עֲלוּבָה, וְהָיְתָה הָגָר אוֹמֶרֶת לָהֶם שָׂרַי גְבִרְתִּי אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת רְאוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹא נִתְעַבְּרָה וַאֲנִי בְּלַיְלָה אֶחָד נִתְעַבַּרְתִּי, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת עִם דָּא אֲנָא מִסַּב וּמִתַּן, הַלְוַאי מִסַּב וּמִתַּן עִם מָרָהּ.</text> | ||
</source> | </source> | ||
<source xmlid="TanchumaVayera17"> | <source xmlid="TanchumaVayera17"> | ||
| + | |||
<h3 xml:lang="EN">Tanchuma Vayera 17</h3> | <h3 xml:lang="EN">Tanchuma Vayera 17</h3> | ||
<text xml:lang="EN"></text> | <text xml:lang="EN"></text> | ||
<h3 xml:lang="HE">תנחומא וירא י"ז</h3> | <h3 xml:lang="HE">תנחומא וירא י"ז</h3> | ||
<text xml:lang="HE">וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת וְגוֹ' <span class="source-link">(<a class="source" title="יחזקאל ל"ו:ל"ו" data-book="Yechezkel" data-ref="36,36">יחזקאל לו, לו</a>)</span>. וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם, אֵלּוּ הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ מְבַיְּשׁוֹת אֶת שָׂרָה וְקוֹרְאוֹת אוֹתָהּ עֲקָרָה. כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת, שֶׁהָיְתָה נֶהֱרֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית י"ח:ט"ו" data-book="Bereshit" data-ref="18,15">בראשית יח, טו</a>)</span>. מָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית י"ח:ט"ו" data-book="Bereshit" data-ref="18,15">בראשית יח, טו</a>)</span>, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת, אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית י"ח:ט"ו" data-book="Bereshit" data-ref="18,15">בראשית יח, טו</a>)</span>, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה וְנוֹלַד יִצְחָק לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים בְּלֵיל פֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה. וְאַרְבַּע עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאֵלּוּ הֵן: שָׂרָה וְרִבְקָה וְרָחֵל וְלֵאָה.</text> | <text xml:lang="HE">וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת וְגוֹ' <span class="source-link">(<a class="source" title="יחזקאל ל"ו:ל"ו" data-book="Yechezkel" data-ref="36,36">יחזקאל לו, לו</a>)</span>. וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם, אֵלּוּ הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ מְבַיְּשׁוֹת אֶת שָׂרָה וְקוֹרְאוֹת אוֹתָהּ עֲקָרָה. כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת, שֶׁהָיְתָה נֶהֱרֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית י"ח:ט"ו" data-book="Bereshit" data-ref="18,15">בראשית יח, טו</a>)</span>. מָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית י"ח:ט"ו" data-book="Bereshit" data-ref="18,15">בראשית יח, טו</a>)</span>, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת, אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית י"ח:ט"ו" data-book="Bereshit" data-ref="18,15">בראשית יח, טו</a>)</span>, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה וְנוֹלַד יִצְחָק לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים בְּלֵיל פֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה. וְאַרְבַּע עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאֵלּוּ הֵן: שָׂרָה וְרִבְקָה וְרָחֵל וְלֵאָה.</text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="TanchumaToledot9"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Tanchuma Toledot 9</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">תנחומא תולדת ט'</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE">וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ <span class="source-link">(<a class="source" title="תהלים מ"ה:י"ז" data-book="Tehillim" data-ref="45,17">תהלים מה, יז</a>)</span>. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, עָתִיד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָנִים כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. מְדַבֵּר בְּיִצְחָק אָבִינוּ וּבְאַבְרָהָם אָבִינוּ. אַבְרָהָם נִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ"ד:א'" data-book="Bereshit" data-ref="24,1">בראשית כד, א</a>)</span>. יִצְחָק נִתְבָּרֵךְ, דִּכְתִיב: וַיְבָרְכֵהוּ ה' <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ"ו:י"ב" data-book="Bereshit" data-ref="26,12">בראשית כו, יב</a>)</span>. אַבְרָהָם הוֹלִיד צַדִּיק וְרָשָׁע, יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. יִצְחָק הוֹלִיד צַדִּיק וְרָשָׁע, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. אַבְרָהָם אִשְׁתּוֹ עֲקָרָה, וְיִצְחָק אִשְׁתּוֹ עֲקָרָה. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת? אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁילָא דִכְפַר תְּמַרְתָּא וְרַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁהָיה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשִׁירוֹת הֵן, נָאוֹת הֵן, אִם אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם בָּנִים אֵינָן מִתְפַּלְּלוֹת לְפָנָי. אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ לְאַבְרָהָם הִגִּיעַ לְיִצְחָק. אַבְרָהָם כְּתִיב בּוֹ זִקְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם זָקֵן <span class="source-link">(<a class="source" title="בראשית כ"ד:א'" data-book="Bereshit" data-ref="24,1">בראשית כד, א</a>)</span>. וּבְיִצְחָק כְּתִיב בּוֹ, וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק.</text> | ||
</source> | </source> | ||
| + | <h2>Medieval Texts</h2> | ||
| + | <source xmlid="RSaadiaGaonCommentaryBereshit25-21"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">R. Saadia Gaon Commentary Bereshit 25:21</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN"></text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">ר' סעדיה גאון פירוש בראשית כ"ה:כ"א</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE">[<b>כי עקרה הוא</b> – כתוב הוא ונקרא היא, להודיע שיצחק ורבקה, שניהם היו עקורים. והראיה לכך, כתוב: <b>ויעתר לו ה'</b> – בשביל עצמו]. <br/>ולאשר אמר <b>כי עקרה היא</b> – מן הראוי שנאמר, מהו אופן החכמה בזה שרבקה וצדקניות אחרות היו עקרות? <br/>שתי תשובות לדבר זה: <br/>א. והיא כללית, בדין הוא שיהיו הבריות זקוקים לישועה מאת הבורא, כשמקרים כאלה באים עליהם. הוא המשביעם ברעבונם, ומרפא אותם בחלותם, ומעשירם בעניים, וכל זה מחייב אותם להתמיד בעבודתו; והעקרות אף היא מן המחלות. <br/>ב. וזה במיוחד לצדיקים. שלשה ענינים בעקרות: <br/>א. נסיון הוא להם, וכדי שיקבלו שכר על עמידתם בנסיון. <br/>ב. כדי שיקראו ויתפללו וכל שירבו בתפלה יתרבה שכרם. <br/>ג. כדי לחבב את ילדיהם עליהם. כי באהבה אל כל אחד מהם יש אופן, או אופנים שונים, מן החכמה וההדרכה. וכדברינו לגבי יצחק כך גם לגבי יוסף ושמשון ושמואל ובכל אחד מהצדיקים שאמו היתה עקרה, ואף שלא הזכירו הכתוב. אף ציון נקראה כך מתוך חיבה ליושביה, ככתוב רני עקרה לא ילדה. <br/>ואופן החכמה בהעתר אל תפילה, כי כתוב: <b>ויעתר לו י"י</b> – כי המתפלל מאמין בארבעה דברים: <br/>א. במציאות הבורא, שהרי אין מתפללין אלא לנמצא, <br/>ב. ושיש לו הכח לקיים את מה שמבקשים הימנו, <br/>ג. והוא עומד בהכנעה אל אלהים ומראה את רפיונו הוא, <br/>ד. ומתחייב להודות על שנתקבלה תפילתו. <br/>וכך מועילה התפילה למתפלל: <br/>א. ומרבה להם חכמה, ככ' ורחמין למיבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא. <br/>ב. והרי היא מרבה את הפרנסה, ככ': ויבאו חזקיהו והשרים ויראו את הערמות ויברכו את י"י ואת עמו ישראל, ולהלן מזה – אכול ושבוע והותר עד לרוב כי י"י ברך את עמו וגו'. <br/>ג. והיא מצילה מן הפורענות ככ': "בצר לי אקרא י"י ואל אלהי אשוע". <br/>ד. ומכפרת על העוונות, ככ': קחו עמכם דברים וגו'. <br/>ה. ומביאה רפאות מן החליים, ככ': והוכח במכאוב על משכבו, ובסוף הענין – "יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו", ר"ל: צדקת ה וחסדו ואמתו. <br/><b>ותהר רבקה אשתו</b> – ראוי שנדע מפני מה התאוו הראשונים לבנים? <br/>א. ונאמר, כדי שילמדו אותם תורה ויקבלו שכר על כך, ככ': אב לבנים יודיע אל אמתך; אחרי מה שאמרה התורה: ולמדתם אותם וגו', ובאברהם אמר: למען אשר יצוה את בניו. <br/>ב. ועוד, הלא ידענו שבצדקת הבנים האבות זוכים אם יש {מבניהם} צדיק עד ארבעה דורות. כי על ידי כך אין הקב"ה מדקדק בעונשים שנתחייבו בהם. וכמו שעומדים אנו לפרש בענין "פוקד אבות על בנים" שבפרשת ויעבר, האמור ביחד עם שאר מדות הרחמים שבהן התפלל משה על ישראל בזמן המרגלים, ואמר: הארך להם ה' כמו שהבטחת, אולי יהיו מבניהם צדיקים. והוא שאמר: "יגדל נא כח י"י כאשר דברת לאמור י"י י"י אל רחום וחנון", עד סוף הענין. ובהיפך מזה, אין הענין כך, רצוני לומר, אם אחד מארבעת הדורות הראשונים רשע, אין האב נתפס על כך, לגמרי לא, אם רק לא התרשל בחינוכו והוראתו, כמו שלא נענש חזקיה על חטא מנשה. ואין לך סחורה, שיש בה רווח ולא הפסד, שלא ישתדל בעל שכל להשיגה.</text> | ||
| + | </source> | ||
| + | |||
| + | <source xmlid="RadakBereshit25-20"> | ||
| + | <h3 xml:lang="EN">Radak Bereshit 25:20</h3> | ||
| + | <text xml:lang="EN">ויהי יצחק, the verse tells us that God intervened benevolently in Yitzchok‘s life just as He had done in the life of his father; Rivkah too was barren, unable to conceive children unless through a miracle. The fact is proven when we consider that Yitzchok married her at 40 and until he was sixty he could not father a child. God had deliberately intervened in the bodies of our matriarchs in order to demonstrate to the nations of the world that He loved Avraham and Yitzchok and therefore He performed miracles to enable their wives to bear children for them. Our sages in Yevamot 64 conclude from the above that God so looked forward to the prayers of the patriarchs that He quasi provoked them into praying for the gift of children. | ||
| + | <br/>מפדן ארם, from the fields of Aram. Padan Aram is referred to as the field of Aram in Hoseah 12,13. Also in Arabic, the place is known as “the field of Padan.” Alternatively, according to Bab Kama 96, it is possible that the word פדן describes a pair of something, such as a pair of oxen being referred to in the Talmud as פדנא דתורי. There were two countries both of which straddle the river Euphrates, one being Aram Tzova, the other Aram Naharayim. This is why each is described as if it were a pair. We know of other “Arams” that are “pairs,” such as ארם דמשק and ארם בית רחב, <span class="source-link">(<a class="source" data-book="English Shemuel II" data-ref="10,6" title="Shemuel II 10:6">Samuel II 10,6</a>)</span>. Seeing these localities were each very close to the other they are referred to as if they were twin cities, pairs. It appears that פדן ארם was part of the land known as אור כשדים, whereas ארם נהרים was part of the region known as חרן. | ||
| + | <br/>אחות לבן הארמי, because the family was known through him and he conducted the affairs of that house, as we have explained at the time.</text> | ||
| + | <h3 xml:lang="HE">רד"ק בראשית כ"ה:כ'</h3> | ||
| + | <text xml:lang="HE"><b>ויהי</b> וגו' – להודיע כי גם עמו עשה האל טובה גדולה כי אשתו היתה עקרה ולא היתה ראויה ללדת כי אם על ידי נס כי הוא היה בן ארבעים שנה כשלקחה ועמדה עד עשרים שלא ילדה והיתה סבה מאת האל להיות האמהות עקרות להראות לבני העולם שהאל היה אוהב את אברהם ויצחק ועשה עמהם נס. ורז"ל אמרו (יבמות ס"ד) מלמד שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.</text> | ||
| + | </source> | ||
Version as of 10:04, 1 January 2017
Barren Women
Sources
Classical Texts
Bavli Rosh HaShanah 10b-11bבבלי ראש השנה י':-י"א:
תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין יא. בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל תניא ר"א אומר מנין שבתשרי נברא העולם שנאמר {בראשית א':י"א} ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות הוי אומר זה תשרי ואותו הפרק זמן רביעה היתה וירדו גשמים וצימחו שנא' {בראשית ב':ו'} ואד יעלה מן הארץ ר' יהושע אומר מנין שבניסן נברא העולם שנא' {בראשית א':י"ב} ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה שנאמר {תהילים ס"ה:י"ד} לבשו כרים הצאן וגו' ואידך נמי הא כתיב עץ עושה פרי ההוא לברכה לדורות הוא דכתיב ואידך נמי הא כתיב עץ פרי ההוא כדר' יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי כל מעשה בראשית (לקומתן) נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו שנא' {בראשית ב':א'} ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם ר"א אומר מנין שבתשרי נולדו אבות שנא' {מלכים א ח':ב'} ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג ירח שנולדו בו איתני עולם מאי משמע דהאי איתן לישנא דתקיפי הוא כדכתיב {במדבר כ"ד:כ"א} איתן מושבך ואומר {מיכה ו':ב'} שמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ ואומר {שיר השירים ב':ח'} קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות מדלג על ההרים בזכות אבות מקפץ על הגבעות בזכות אמהות ר' יהושע אומר מנין שבניסן נולדו אבות שנאמר {מלכים א ו':א'} ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו בירח שנולדו בו זיותני עולם (ואידך נמי הכתיב) בירח האיתנים התם דתקיפי במצות ואידך נמי הכתיב בחדש זיו ההוא דאית ביה זיוא לאילני דאמר רב יהודה האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני דמלבלבי אומר ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם מ"ד בניסן נולדו בניסן מתו מ"ד בתשרי נולדו בתשרי מתו שנאמר {דברים ל"א:ב'} ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת"ל היום ומה ת"ל היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש שנאמר {שמות כ"ג:כ"ו} את מספר ימיך אמלא בפסח נולד יצחק מנלן כדכתיב {בראשית י"ח:י"ד} למועד אשוב אליך אימת קאי אילימא בפסח וקאמר ליה בעצרת בחמשין יומין מי קא ילדה אלא דקאי בעצרת וקאמר ליה בתשרי אכתי בחמשה ירחי מי קא ילדה אלא דקאי בחג וקאמר לה בניסן אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה תנא אותה שנה מעוברת היתה סוף סוף כי מדלי מר יומי טומאה בצרי להו אמר מר זוטרא אפילו למ"ד יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין יולדת לשבעה יולדת למקוטעין שנאמר {שמואל א א':כ'} ויהי לתקופות הימים מיעוט תקופות שתים ומיעוט ימים שנים בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה מנלן א"ר אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה כתיב ברחל {בראשית ל':כ"ב} ויזכור אלהים את רחל וכתיב בחנה {שמואל א א':י"ט} ויזכרה ה' ואתיא זכירה זכירה מראש השנה דכתיב {ויקרא כ"ג:כ"ד} שבתון זכרון תרועה פקידה פקידה כתיב בחנה {שמואל א ב':כ"א} כי פקד ה' את חנה וכתיב בשרה {בראשית כ"א:א'} וה' פקד את שרה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין מנלן דכתיב {תהילים פ"א:ד'} תקעו בחדש שופר (בכסא) ליום חגנו כי חק לישראל הוא וגו'יא: עדות ביהוסף שמו בצאתו וגו' בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרי' כתיב הכא {שמות ו':ו'} והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם {תהילים פ"א:ז'} הסירותי מסבל שכמו בניסן נגאלו כדאיתא בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא תקעו בחדש שופר וכתיב התם {ישעיהו כ"ז:י"ג} ביום ההוא יתקע בשופר גדול ר' יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל מנלן אמר קרא {שמות י"ב:מ"ב} ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית ואידך לילה המשומר ובא מן המזיקין. |
Bavli Yevamot 64aבבלי יבמות ס"ד.
א"ר יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. |
Bereshit Rabbah 45:4בראשית רבה מ"ה:ד'
| וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר (בראשית טז, ד), רַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא אָמַר מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה נִתְעַבְּרָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְהָכְתִיב (בראשית יט, לו): וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן וְנִתְעַבְּרוּ כְּמִבִּיאָה שְׁנִיָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי הַקּוֹצִין הַלָּלוּ אֵינָן לֹא מִתְנַכְּשִׁין וְלֹא נִזְרָעִים, מֵאֵילֵיהֶן הֵן יוֹצְאִים וּמִתַּמְּרִים וְעוֹלִים. הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹא יַעֲלוּ. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת, רַבִּי לֵוִי מִשֵּׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תְּמַרְתָּא וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמִתְאַוֶּה לְשִׂיחָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי, לָמָּה עִקַּרְתִּי אֶתְכֶם, בִּשְׁבִיל (שיר השירים ב, יד): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר פַּפָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְרַפְּקוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָן. רַבִּי הוּנָא מִשֵּׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ רֹב הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ בַּעֲלֵיהֶן מֵהֶן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִין הִיא מִתְכַּעֶרֶת וּמִתְעַזֶּבֶת, שֶׁכָּל תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁלֹא יָלְדָה שָׂרָה הָיְתָה כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל שָׂרָה וְהָיְתָה שָׂרָה אוֹמֶרֶת לָהֶם צְאוּ וְשַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל עֲלוּבָה, וְהָיְתָה הָגָר אוֹמֶרֶת לָהֶם שָׂרַי גְבִרְתִּי אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת רְאוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹא נִתְעַבְּרָה וַאֲנִי בְּלַיְלָה אֶחָד נִתְעַבַּרְתִּי, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת עִם דָּא אֲנָא מִסַּב וּמִתַּן, הַלְוַאי מִסַּב וּמִתַּן עִם מָרָהּ. |
Tanchuma Vayera 17תנחומא וירא י"ז
| וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת וְגוֹ' (יחזקאל לו, לו). וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם, אֵלּוּ הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ מְבַיְּשׁוֹת אֶת שָׂרָה וְקוֹרְאוֹת אוֹתָהּ עֲקָרָה. כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת, שֶׁהָיְתָה נֶהֱרֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים (בראשית יח, טו). מָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה (בראשית יח, טו), שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת, אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי (בראשית יח, טו), שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה וְנוֹלַד יִצְחָק לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים בְּלֵיל פֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה. וְאַרְבַּע עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאֵלּוּ הֵן: שָׂרָה וְרִבְקָה וְרָחֵל וְלֵאָה. |
Tanchuma Toledot 9תנחומא תולדת ט'
| וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ (תהלים מה, יז). אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, עָתִיד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָנִים כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. מְדַבֵּר בְּיִצְחָק אָבִינוּ וּבְאַבְרָהָם אָבִינוּ. אַבְרָהָם נִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (בראשית כד, א). יִצְחָק נִתְבָּרֵךְ, דִּכְתִיב: וַיְבָרְכֵהוּ ה' (בראשית כו, יב). אַבְרָהָם הוֹלִיד צַדִּיק וְרָשָׁע, יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. יִצְחָק הוֹלִיד צַדִּיק וְרָשָׁע, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. אַבְרָהָם אִשְׁתּוֹ עֲקָרָה, וְיִצְחָק אִשְׁתּוֹ עֲקָרָה. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת? אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁילָא דִכְפַר תְּמַרְתָּא וְרַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁהָיה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשִׁירוֹת הֵן, נָאוֹת הֵן, אִם אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם בָּנִים אֵינָן מִתְפַּלְּלוֹת לְפָנָי. אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ לְאַבְרָהָם הִגִּיעַ לְיִצְחָק. אַבְרָהָם כְּתִיב בּוֹ זִקְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם זָקֵן (בראשית כד, א). וּבְיִצְחָק כְּתִיב בּוֹ, וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. |
Medieval Texts
R. Saadia Gaon Commentary Bereshit 25:21ר' סעדיה גאון פירוש בראשית כ"ה:כ"א
| [כי עקרה הוא – כתוב הוא ונקרא היא, להודיע שיצחק ורבקה, שניהם היו עקורים. והראיה לכך, כתוב: ויעתר לו ה' – בשביל עצמו]. ולאשר אמר כי עקרה היא – מן הראוי שנאמר, מהו אופן החכמה בזה שרבקה וצדקניות אחרות היו עקרות? שתי תשובות לדבר זה: א. והיא כללית, בדין הוא שיהיו הבריות זקוקים לישועה מאת הבורא, כשמקרים כאלה באים עליהם. הוא המשביעם ברעבונם, ומרפא אותם בחלותם, ומעשירם בעניים, וכל זה מחייב אותם להתמיד בעבודתו; והעקרות אף היא מן המחלות. ב. וזה במיוחד לצדיקים. שלשה ענינים בעקרות: א. נסיון הוא להם, וכדי שיקבלו שכר על עמידתם בנסיון. ב. כדי שיקראו ויתפללו וכל שירבו בתפלה יתרבה שכרם. ג. כדי לחבב את ילדיהם עליהם. כי באהבה אל כל אחד מהם יש אופן, או אופנים שונים, מן החכמה וההדרכה. וכדברינו לגבי יצחק כך גם לגבי יוסף ושמשון ושמואל ובכל אחד מהצדיקים שאמו היתה עקרה, ואף שלא הזכירו הכתוב. אף ציון נקראה כך מתוך חיבה ליושביה, ככתוב רני עקרה לא ילדה. ואופן החכמה בהעתר אל תפילה, כי כתוב: ויעתר לו י"י – כי המתפלל מאמין בארבעה דברים: א. במציאות הבורא, שהרי אין מתפללין אלא לנמצא, ב. ושיש לו הכח לקיים את מה שמבקשים הימנו, ג. והוא עומד בהכנעה אל אלהים ומראה את רפיונו הוא, ד. ומתחייב להודות על שנתקבלה תפילתו. וכך מועילה התפילה למתפלל: א. ומרבה להם חכמה, ככ' ורחמין למיבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא. ב. והרי היא מרבה את הפרנסה, ככ': ויבאו חזקיהו והשרים ויראו את הערמות ויברכו את י"י ואת עמו ישראל, ולהלן מזה – אכול ושבוע והותר עד לרוב כי י"י ברך את עמו וגו'. ג. והיא מצילה מן הפורענות ככ': "בצר לי אקרא י"י ואל אלהי אשוע". ד. ומכפרת על העוונות, ככ': קחו עמכם דברים וגו'. ה. ומביאה רפאות מן החליים, ככ': והוכח במכאוב על משכבו, ובסוף הענין – "יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו", ר"ל: צדקת ה וחסדו ואמתו. ותהר רבקה אשתו – ראוי שנדע מפני מה התאוו הראשונים לבנים? א. ונאמר, כדי שילמדו אותם תורה ויקבלו שכר על כך, ככ': אב לבנים יודיע אל אמתך; אחרי מה שאמרה התורה: ולמדתם אותם וגו', ובאברהם אמר: למען אשר יצוה את בניו. ב. ועוד, הלא ידענו שבצדקת הבנים האבות זוכים אם יש {מבניהם} צדיק עד ארבעה דורות. כי על ידי כך אין הקב"ה מדקדק בעונשים שנתחייבו בהם. וכמו שעומדים אנו לפרש בענין "פוקד אבות על בנים" שבפרשת ויעבר, האמור ביחד עם שאר מדות הרחמים שבהן התפלל משה על ישראל בזמן המרגלים, ואמר: הארך להם ה' כמו שהבטחת, אולי יהיו מבניהם צדיקים. והוא שאמר: "יגדל נא כח י"י כאשר דברת לאמור י"י י"י אל רחום וחנון", עד סוף הענין. ובהיפך מזה, אין הענין כך, רצוני לומר, אם אחד מארבעת הדורות הראשונים רשע, אין האב נתפס על כך, לגמרי לא, אם רק לא התרשל בחינוכו והוראתו, כמו שלא נענש חזקיה על חטא מנשה. ואין לך סחורה, שיש בה רווח ולא הפסד, שלא ישתדל בעל שכל להשיגה. |
Radak Bereshit 25:20רד"ק בראשית כ"ה:כ'
| ויהי יצחק, the verse tells us that God intervened benevolently in Yitzchok‘s life just as He had done in the life of his father; Rivkah too was barren, unable to conceive children unless through a miracle. The fact is proven when we consider that Yitzchok married her at 40 and until he was sixty he could not father a child. God had deliberately intervened in the bodies of our matriarchs in order to demonstrate to the nations of the world that He loved Avraham and Yitzchok and therefore He performed miracles to enable their wives to bear children for them. Our sages in Yevamot 64 conclude from the above that God so looked forward to the prayers of the patriarchs that He quasi provoked them into praying for the gift of children. מפדן ארם, from the fields of Aram. Padan Aram is referred to as the field of Aram in Hoseah 12,13. Also in Arabic, the place is known as “the field of Padan.” Alternatively, according to Bab Kama 96, it is possible that the word פדן describes a pair of something, such as a pair of oxen being referred to in the Talmud as פדנא דתורי. There were two countries both of which straddle the river Euphrates, one being Aram Tzova, the other Aram Naharayim. This is why each is described as if it were a pair. We know of other “Arams” that are “pairs,” such as ארם דמשק and ארם בית רחב, (Samuel II 10,6). Seeing these localities were each very close to the other they are referred to as if they were twin cities, pairs. It appears that פדן ארם was part of the land known as אור כשדים, whereas ארם נהרים was part of the region known as חרן. אחות לבן הארמי, because the family was known through him and he conducted the affairs of that house, as we have explained at the time. | ויהי וגו' – להודיע כי גם עמו עשה האל טובה גדולה כי אשתו היתה עקרה ולא היתה ראויה ללדת כי אם על ידי נס כי הוא היה בן ארבעים שנה כשלקחה ועמדה עד עשרים שלא ילדה והיתה סבה מאת האל להיות האמהות עקרות להראות לבני העולם שהאל היה אוהב את אברהם ויצחק ועשה עמהם נס. ורז"ל אמרו (יבמות ס"ד) מלמד שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. |
