Difference between revisions of "Blessings and Curses – Over Which Commandments/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m (Root moved page Blessings and Curses – Over Which Commandments/1/en/he to Blessings and Curses – Over Which Commandments/1/he over a redirect without leaving a redirect: revert)
Line 4: Line 4:
 
<h1>ברכות וקללות – על איזו מצוות?</h1>
 
<h1>ברכות וקללות – על איזו מצוות?</h1>
 
<h2>הר סיני מול אוהל מועד</h2>
 
<h2>הר סיני מול אוהל מועד</h2>
<p>Prior to the building of the Tabernacle, most if not all commandments were conveyed to Moshe on Mt. Sinai.&#160; However, following the construction of the Tabernacle described at the end of Sefer Shemot, the locus of Divine revelation naturally shifted to the Holy of Holies.<fn>On the relationship between Mt. Sinai and the Mishkan, see <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</fn>&#160; Thus, Sefer Vayikra opens with Hashem speaking to Moshe from the Tent of Meeting ("אֹהֶל מוֹעֵד"):</p>
+
<p>לפני בניית המשכן, רוב אם לא כל המצוות הועברו למשה בהר. סיני. עם זאת, לאחר בניית המשכן שתואר בסוף ספר שמות, מיקומו של ההתגלות הא-לוהית עבר באופן טבעי לקודש הקודשים.<fn>לגבי היחס בין הר סיני והמשכן, ראו <a href="Purpose of the Mishkan" data-aht="page">מטרת המשכן</a>.</fn>&#160;&#160;לפיכך, ספר ויקרא נפתח בדיבור ה' אל משה מ"אֹהֶל מוֹעֵד":</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר י"י אֵלָיו <b>מֵאֹהֶל מוֹעֵד</b> לֵאמֹר.</p>
 
<p>וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר י"י אֵלָיו <b>מֵאֹהֶל מוֹעֵד</b> לֵאמֹר.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>Perplexingly, however, subsequent units of Sefer Vayikra appear to oscillate back and forth between Mt. Sinai and the Tent of Meeting.&#160; Thus, the unit of Vayikra 6-7 concludes<fn>For a discussion of when and where the sacrificial laws discussed in these chapters were relayed and how they relate to the laws of sacrifices in Vayikra 1-5, see <a href="Relationship Between Vayikra 1-5 and 6-7" data-aht="page">היחס בין ויקרא א'–ה' ופרקים ו'–ז'</a>.</fn>:</p>
+
<p>אולם, באופן מתמיה, היחידות הבאות בספר ויקרא, חוזרות הלוך ושוב בין הר סיני ואוהל מועד.&#160; כך היחידה של ויקרא ו'-ז' מסיימת בסיכום זה<fn>לדיון מתי והיכן הועברו חוקי הקורבנות שנידונו בפרקים אלו ומה היחס בינם ולבין חוקי הקרבנות בויקרא א'-ה', ראו <a href="Relationship Between Vayikra 1-5 and 6-7" data-aht="page">היחס בין ויקרא א'–ה' ופרקים ו'–ז'</a>.</fn>:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(לז) זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (לח) אֲשֶׁר צִוָּה י"י אֶת מֹשֶׁה <b>בְּהַר סִינָי</b> בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם לַי"י בְּמִדְבַּר סִינָי.</p>
 
<p>(לז) זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (לח) אֲשֶׁר צִוָּה י"י אֶת מֹשֶׁה <b>בְּהַר סִינָי</b> בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם לַי"י בְּמִדְבַּר סִינָי.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>And while the laws transmitted in the bulk of Sefer Vayikra (Chapters 10-24) were likely transmitted from the Mishkan,<fn>Curiously, this is never explicitly stated in the verses.</fn> the heading of the laws of Shemittah and Yovel in&#160;<a href="Vayikra25-1-4" data-aht="source">פרק כ"ה</a> reverts once again to Mt. Sinai:</p>
+
<p>ובעוד שהחוקים בחלק הארי של ספר ויקרא (פרקים י'-כ"ד) ניתנו למשה, ככל הנראה, מאהל מועד,<fn>באופן מעניין, זה אף פעם לא נאמר במפורש בפסוקים.</fn>&#160;הכותרת לחוקי שמיטה ויובל ב<a href="Vayikra25-1-4" data-aht="source">פרק כ"ה</a> חוזר שוב להר סיני:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>וַיְדַבֵּר י"י אֶל מֹשֶׁה <b>בְּהַר סִינַי</b> לֵאמֹר.</p>
 
<p>וַיְדַבֵּר י"י אֶל מֹשֶׁה <b>בְּהַר סִינַי</b> לֵאמֹר.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>How should we understand this shifting back and forth between Mt. Sinai and the Ohel Moed?<fn><a href="Vayikra26" data-aht="source">ויקרא כ״ו:מ"ו</a> ו<a href="Vayikra27-34" data-aht="source">כ"ז:ל"ד</a> also refer to mitzvot given at Mt. Sinai.</fn></p>
+
<p>כיצד עלינו להבין את התהליך הזה של הלוך ושוב בין הר סיני ואוהל מועד?<fn><a href="Vayikra26" data-aht="source">ויקרא כ״ו:מ"ו</a> ו<a href="Vayikra27-34" data-aht="source">כ"ז:ל"ד</a> גם מזכירים מצוות שניתנו בהר סיני.</fn></p>
  
<h2>Conclusion of Which Unit?</h2>
+
<h2>חתימה של איזו יחידה?</h2>
<p>Toward the end of Sefer Vayikra,&#160;<a href="Vayikra26" data-aht="source">פרק כ"ו</a> presents lengthy lists of blessings and curses which will befall the Children of Israel, depending on whether or not they observe Hashem's commandments.</p>
+
<p>לקראת סיומי של ספר ויקרא,&#160;<a href="Vayikra26" data-aht="source">פרק כ"ו</a> מציג רשימות ארוכות של ברכות וקללות שיחולו על בני ישראל, בהתאם לאם הם שומרים את מצוות השם יתברך או לא.</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(ג) אִם <b>בְּחֻקֹּתַי</b> תֵּלֵכוּ וְאֶת <b>מִצְוֺתַי</b> תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ...</p>
 
<p>(ג) אִם <b>בְּחֻקֹּתַי</b> תֵּלֵכוּ וְאֶת <b>מִצְוֺתַי</b> תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ...</p>
 
<p>(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת <b>כׇּל הַמִּצְוֺת</b> הָאֵלֶּה. (טו) וְאִם <b>בְּחֻקֹּתַי</b> תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת <b>מִשְׁפָּטַי</b> תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת <b>כׇּל מִצְוֺתַי</b> לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. (טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם...</p>
 
<p>(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת <b>כׇּל הַמִּצְוֺת</b> הָאֵלֶּה. (טו) וְאִם <b>בְּחֻקֹּתַי</b> תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת <b>מִשְׁפָּטַי</b> תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת <b>כׇּל מִצְוֺתַי</b> לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. (טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם...</p>
 
</q>
 
</q>
<p>These verses speak of the observance of "כׇּל הַמִּצְוֺת" and might appear to refer to all of the commandments given in the Torah until this point.&#160; However, the concluding verse of this chapter appears to limit the scope to only the commandments given on Mt. Sinai:</p>
+
<p>פסוקים אלו מדברים על שמירת "כׇּל הַמִּצְוֺת" וייתכן שהם מתייחסים לכל המצוות שניתנו בתורה עד לנקודה זו. עם זאת, נראה כי הפסוק המסכם של פרק זה מגביל את ההיקף רק למצוות שניתנו בהר סיני:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(מו) אֵלֶּה <b>הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת</b> אֲשֶׁר נָתַן י"י בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל <b>בְּהַר סִינַי</b> בְּיַד מֹשֶׁה.</p>
 
<p>(מו) אֵלֶּה <b>הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת</b> אֲשֶׁר נָתַן י"י בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל <b>בְּהַר סִינַי</b> בְּיַד מֹשֶׁה.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>Do the summation and the blessings and curses which precede it relate to only the commandments given on Mt. Sinai or also to the commandments given from Ohel Moed?&#160; If Mt. Sinai, does it refer to the mitzvot given there in Sefer Shemot, Sefer Vayikra, or both?&#160; Additionally, what is the distinction between the various categories of "הַחֻקִּים",&#8206; "וְהַמִּשְׁפָּטִים",&#8206; and "וְהַתּוֹרֹת", and which precepts are included in each?</p>
+
<p>האם הסיכום והברכות והקללות שקדמו לו קשורים רק למצוות שניתנו בהר סיני או גם למצוות שניתנו מאהל מועד? אם רק למצוות של הר סיני, האם הכוונה למצוות שניתנו בהר סיני בספר שמות, בספר ויקרא, או בשניהם? בנוסף, מה פירוש ההבחנה בין הקטגוריות השונות של "הַחֻקִּים", "וְהַמִּשְׁפָּטִים", "וְהַתּוֹרֹת", ואילו הוראות נכללות בכל אחת מהן?</p>
  
<h2 name="Shemot 24 and Devarim 28">Relationship to the Covenants of Shemot 24 and Devarim 28</h2>
+
<h2 name="שמות כ&quot;ד ודברים כ&quot;ח">היחס לבריתות בשמות כ"ד ודברים כ"ח</h2>
The blessings and curses of&#160;<a href="Vayikra26" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a> are not the only time the Torah speaks of a commitment to observe Torah laws and lists the rewards and punishment that are to result from observance or violation.&#160; In particular, it is instructive to examine its relationship to two other texts in which a covenant is made over observance of the commandments:
+
הברכות והקללות של <a href="Vayikra26" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a> אינן הפעם היחידה שהתורה מדברת על התחייבות לקיים את חוקי התורה ומפרטת את השכר והעונש הנובעים מקיום או הפרת המצוות. זה מאלף לבחון את היחס בין ויקרא כ"ו לשני טקסטים אחרים שבהם נכרתה ברית על קיום המצוות:
 
<ul>
 
<ul>
<li><b>Shemot 24</b> – In&#160;<a href="Shemot24-1-8" data-aht="source">שמות כ"ד</a>, a covenant is enacted in which the people declare their intent to observe Hashem's commandments.&#160; Is this ceremony related to the blessings and curses in Vayikra 26? &#160;If not, how long passed between the two?&#160; Do they refer to the same or different sets of laws?&#160; Finally, why does Shemot seal the agreement with a covenant and the other with blessings and curses? &#160;&#160;</li>
+
<li><b>שמות כ"ד</b> – ב<a href="Shemot24-1-8" data-aht="source">שמות כ"ד</a>, נכרתה ברית&#160;בה העם הצהיר על כוונתו לקיים את מצוות השם. האם טקס זה קשור לברכות וקללות בויקרא כ"ו?&#160; אם לא, כמה זמן עבר בין שני הטקסים? האם הם מתייחסים לאותם מצוות או למצוות שונות? לבסוף, מדוע שמות כ"ד חותם את ההסכם עם ברית וויקרא כ"ד חותם בברכות וקללות? &#160;&#160;</li>
<li><b>Devarim 28</b> – <a href="Devarim28-1-3" data-aht="source">דברים כ"ח</a>, like <a href="Vayikra26" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>, contains an entire series of blessings and curses for observance or lack thereof. In Devarim, it is somewhat explicit that the chapter speaks of observance of the laws of the entire Torah.&#160; What light might this shed on the scope of the mitzvot referred to in Vayikra?&#160; Additionally, the summation of <a href="Devarim28-69" data-aht="source">דברים כ"ח:ס"ט</a>, "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית", refers to a covenant, while&#160;<a href="Vayikra26" data-aht="source">Vayikra 26:46</a> concludes with the words "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת" and makes no mention of a covenant.&#160; Are these parallel or of completely different characters?<fn>In each case, commentators disagree as to whether the terms refer to the blessings and curses themselves or to the commandments which preceded them.</fn></li>
+
<li><b>דברים כ"ח</b> – <a href="Devarim28-1-3" data-aht="source">דברים כ"ח</a>, כמו <a href="Vayikra26" data-aht="source">ויקרא כ"ו</a>,&#160;מכיל סדרה שלמה של ברכות וקללות על שמירת המצוות או חוסר קיומן. בדברים כ"ח זה מעט מפורש שמדובר בקיום חוקי התורה כולה. איזה אור זה יכול לשפוך על היקף המצוות שהוזכרו בויקרא כ"ו? בנוסף, סיכומו של <a href="Devarim28-69" data-aht="source">דברים כ"ח:ס"ט</a>, "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית", מדבר על ברית, בעוד ש<a href="Vayikra26" data-aht="source">ויקרא כ״ו:מ"ו</a> חותם במלים "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת" ואינו מזכיר כריתת ברית.&#160; האם טקסים אלו מקבילים או האם יש להם אופי שונה זה מזה?<fn>בשני המקרים, הפרשנים אינם מסכימים אם המונחים מתייחסים לברכות ולקללות עצמם או למצוות שקדמו להן.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 13:01, 31 July 2019

ברכות וקללות – על איזו מצוות?

הקדמה

הר סיני מול אוהל מועד

לפני בניית המשכן, רוב אם לא כל המצוות הועברו למשה בהר. סיני. עם זאת, לאחר בניית המשכן שתואר בסוף ספר שמות, מיקומו של ההתגלות הא-לוהית עבר באופן טבעי לקודש הקודשים.1  לפיכך, ספר ויקרא נפתח בדיבור ה' אל משה מ"אֹהֶל מוֹעֵד":

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר י"י אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.

אולם, באופן מתמיה, היחידות הבאות בספר ויקרא, חוזרות הלוך ושוב בין הר סיני ואוהל מועד.  כך היחידה של ויקרא ו'-ז' מסיימת בסיכום זה2:

(לז) זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (לח) אֲשֶׁר צִוָּה י"י אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם לַי"י בְּמִדְבַּר סִינָי.

ובעוד שהחוקים בחלק הארי של ספר ויקרא (פרקים י'-כ"ד) ניתנו למשה, ככל הנראה, מאהל מועד,3 הכותרת לחוקי שמיטה ויובל בפרק כ"ה חוזר שוב להר סיני:

וַיְדַבֵּר י"י אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.

כיצד עלינו להבין את התהליך הזה של הלוך ושוב בין הר סיני ואוהל מועד?4

חתימה של איזו יחידה?

לקראת סיומי של ספר ויקרא, פרק כ"ו מציג רשימות ארוכות של ברכות וקללות שיחולו על בני ישראל, בהתאם לאם הם שומרים את מצוות השם יתברך או לא.

(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ...

(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כׇּל הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה. (טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כׇּל מִצְוֺתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. (טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם...

פסוקים אלו מדברים על שמירת "כׇּל הַמִּצְוֺת" וייתכן שהם מתייחסים לכל המצוות שניתנו בתורה עד לנקודה זו. עם זאת, נראה כי הפסוק המסכם של פרק זה מגביל את ההיקף רק למצוות שניתנו בהר סיני:

(מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן י"י בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה.

האם הסיכום והברכות והקללות שקדמו לו קשורים רק למצוות שניתנו בהר סיני או גם למצוות שניתנו מאהל מועד? אם רק למצוות של הר סיני, האם הכוונה למצוות שניתנו בהר סיני בספר שמות, בספר ויקרא, או בשניהם? בנוסף, מה פירוש ההבחנה בין הקטגוריות השונות של "הַחֻקִּים", "וְהַמִּשְׁפָּטִים", "וְהַתּוֹרֹת", ואילו הוראות נכללות בכל אחת מהן?

היחס לבריתות בשמות כ"ד ודברים כ"ח

הברכות והקללות של ויקרא כ"ו אינן הפעם היחידה שהתורה מדברת על התחייבות לקיים את חוקי התורה ומפרטת את השכר והעונש הנובעים מקיום או הפרת המצוות. זה מאלף לבחון את היחס בין ויקרא כ"ו לשני טקסטים אחרים שבהם נכרתה ברית על קיום המצוות:

  • שמות כ"ד – בשמות כ"ד, נכרתה ברית בה העם הצהיר על כוונתו לקיים את מצוות השם. האם טקס זה קשור לברכות וקללות בויקרא כ"ו?  אם לא, כמה זמן עבר בין שני הטקסים? האם הם מתייחסים לאותם מצוות או למצוות שונות? לבסוף, מדוע שמות כ"ד חותם את ההסכם עם ברית וויקרא כ"ד חותם בברכות וקללות?   
  • דברים כ"חדברים כ"ח, כמו ויקרא כ"ו, מכיל סדרה שלמה של ברכות וקללות על שמירת המצוות או חוסר קיומן. בדברים כ"ח זה מעט מפורש שמדובר בקיום חוקי התורה כולה. איזה אור זה יכול לשפוך על היקף המצוות שהוזכרו בויקרא כ"ו? בנוסף, סיכומו של דברים כ"ח:ס"ט, "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית", מדבר על ברית, בעוד שויקרא כ״ו:מ"ו חותם במלים "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת" ואינו מזכיר כריתת ברית.  האם טקסים אלו מקבילים או האם יש להם אופי שונה זה מזה?5