Blessings and Curses – Over Which Commandments/1/he

ברכות וקללות – על אילו מצוות?

הקדמה

הר סיני מול אוהל מועד

לפני בניית המשכן, רוב אם לא כל המצוות הועברו למשה בהר. סיני. עם זאת, לאחר בניית המשכן שתואר בסוף ספר שמות, מיקומו של ההתגלות הא-לוהית עבר באופן טבעי לקודש הקודשים.¹  לפיכך, ספר ויקרא נפתח בדיבור ה' אל משה מ"אֹהֶל מוֹעֵד":

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר י"י אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.

אולם, באופן מתמיה, היחידות הבאות בספר ויקרא, חוזרות הלוך ושוב בין הר סיני ואוהל מועד.  כך היחידה של ויקרא ו'-ז' מסיימת בסיכום זה²:

(לז) זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (לח) אֲשֶׁר צִוָּה י"י אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם לַי"י בְּמִדְבַּר סִינָי.

ובעוד שהחוקים בחלק הארי של ספר ויקרא (פרקים י'-כ"ד) ניתנו למשה, ככל הנראה, מאהל מועד,³ הכותרת לחוקי שמיטה ויובל בפרק כ"ה חוזר שוב להר סיני:

וַיְדַבֵּר י"י אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.

כיצד עלינו להבין את התהליך הזה של הלוך ושוב בין הר סיני ואוהל מועד?⁴

חתימה של איזו יחידה?

לקראת סיומי של ספר ויקרא, פרק כ"ו מציג רשימות ארוכות של ברכות וקללות שיחולו על בני ישראל, בהתאם לאם הם שומרים את מצוות השם יתברך או לא.

(ג) אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ...

(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כׇּל הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה. (טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כׇּל מִצְוֺתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. (טז) אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם...

פסוקים אלו מדברים על שמירת "כׇּל הַמִּצְוֺת" וייתכן שהם מתייחסים לכל המצוות שניתנו בתורה עד לנקודה זו. עם זאת, נראה כי הפסוק המסכם של פרק זה מגביל את ההיקף רק למצוות שניתנו בהר סיני:

(מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן י"י בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה.

האם הסיכום והברכות והקללות שקדמו לו קשורים רק למצוות שניתנו בהר סיני או גם למצוות שניתנו מאהל מועד? אם רק למצוות של הר סיני, האם הכוונה למצוות שניתנו בהר סיני בספר שמות, בספר ויקרא, או בשניהם? בנוסף, מה פירוש ההבחנה בין הקטגוריות השונות של "הַחֻקִּים", "וְהַמִּשְׁפָּטִים", "וְהַתּוֹרֹת", ואילו הוראות נכללות בכל אחת מהן?

היחס לבריתות בשמות כ"ד ודברים כ"ח

הברכות והקללות של ויקרא כ"ו אינן הפעם היחידה שהתורה מדברת על התחייבות לקיים את חוקי התורה ומפרטת את השכר והעונש הנובעים מקיום או הפרת המצוות. זה מאלף לבחון את היחס בין ויקרא כ"ו לשני טקסטים אחרים שבהם נכרתה ברית על קיום המצוות:

• שמות כ"ד – בשמות כ"ד, נכרתה ברית בה העם הצהיר על כוונתו לקיים את מצוות השם. האם טקס זה קשור לברכות וקללות בויקרא כ"ו?  אם לא, כמה זמן עבר בין שני הטקסים? האם הם מתייחסים לאותם מצוות או למצוות שונות? לבסוף, מדוע שמות כ"ד חותם את ההסכם עם ברית וויקרא כ"ד חותם בברכות וקללות?   
• דברים כ"ח – דברים כ"ח, כמו ויקרא כ"ו, מכיל סדרה שלמה של ברכות וקללות על שמירת המצוות או חוסר קיומן. בדברים כ"ח זה מעט מפורש שמדובר בקיום חוקי התורה כולה. איזה אור זה יכול לשפוך על היקף המצוות שהוזכרו בויקרא כ"ו? בנוסף, סיכומו של דברים כ"ח:ס"ט, "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית", מדבר על ברית, בעוד שויקרא כ״ו:מ"ו חותם במלים "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת" ואינו מזכיר כריתת ברית.  האם טקסים אלו מקבילים או האם יש להם אופי שונה זה מזה?⁵

¹ לגבי היחס בין הר סיני והמשכן, ראו מטרת המשכן.

² לדיון מתי והיכן הועברו חוקי הקורבנות שנידונו בפרקים אלו ומה היחס בינם ולבין חוקי הקרבנות בויקרא א'-ה', ראו היחס בין ויקרא א'–ה' ופרקים ו'–ז'.

³ באופן מעניין, זה אף פעם לא נאמר במפורש בפסוקים.

⁴ ויקרא כ״ו:מ"ו וכ"ז:ל"ד גם מזכירים מצוות שניתנו בהר סיני.

⁵ בשני המקרים, הפרשנים אינם מסכימים אם המונחים מתייחסים לברכות ולקללות עצמם או למצוות שקדמו להן.