Commentators:R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)/5

EN/HEע/E

R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)

Sources

Ramban Bereshit 35:16רמב"ן בראשית ל"ה:ט"ז

כברת ארץ - מנחם פירש לשון "כביר", מהלך רב. ואגדה (ב"ר פב ז), בזמן שהארץ חלולה ככברה שהניר מצוי והסתו עבר ועדיין השרב לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא, שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה יט) וילך מאתו כברת ארץ. ואומר אני שהוא שם מדת קרקע, לשון רש"י. והנכון מה שחשב בו ר' דוד קמחי כי הכ"ף לדמיון ואיננה שרשית, ומוצא המלה, היו לברות למו (איכה ד י), ותברני לחם (ש"ב יג ה), ענין אכילה מועטת בבקר, ופירושה שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד לעת האוכל, כי כן ישערו כל הולכי דרך. זה כתבתי תחילה, ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל. והנה הוכחש הפירוש הזה, וגם דברי מנחם. אבל הוא שם מדת הארץ כדברי רש"י, ואין בו תאר רק הסכמה כרוב השמות, והכ"ף לשמוש שלא נמדד בכוון. ואם יהיה השם הזה מתואר, יתכן שיהיה ברת כמו בת, מלשון מה ברי ומה בר בטני (משלי לא ב), והוא שם למדה הקטנה שימדדו הולכי ארחות, כמו למיל היום, ויאמר לה "בת ארץ", כי המדה כמו בת לפרסה, או למדה אחרת ידועה בימים ההם. וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר לבנימן רחוק ממנה כארבע פרסאות, והרמה אשר בהר אפרים (ש"א א א) רחוק ממנה יותר משני ימים. על כן אני אומר שהכתוב שאומר קול ברמה נשמע (ירמיה לא יד), מליצה כדרך משל, לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר עד שנשמע הקול למרחוק ברמה שהיא בראש ההר לבנה בנימן, כי איננו שם, והיא חרבה מהם. לא נאמר בכתוב "ברמה רחל מבכה על בניה", אבל אמר כי שם נשמע הקול. ונראה בעיני כי קברה יעקב בדרך ולא הכניסה לעיר בית לחם יהודה הקרובה שם, לפי שצפה ברוח הקודש שבית לחם אפרתה יהיה ליהודה ולא רצה לקברה רק בגבול בנה בנימן, והדרך אשר המצבה בה קרובה לבית אל בגבול בנימין. וכך אמרו בספרי (זאת הברכה לג יא) בחלקו של בנימין מתה, כדאיתא בפרשת וזאת הברכה. וראיתי ליונתן בן עוזיאל שהוא מרגיש בזה, ואמר קל ברום עלמא אשתמע, ותרגם כל הכתוב על כנסת ישראל.

Ramban's Note on the Shekel Coinהערת רמב"ן על מטבע השקל

ברכני השם עד כה שזכיתי ובאתי לעכה ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי חותם, מצדו האחד כעין מקל שקד ומצדו השני כעין צלוחית, ובשני הצדדים סביב כתב מפותח באר היטב. והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד, כי הוא כתב עברי אשר נשאר לכותיים כמו שמוזכר בסנהדרין, וקראו מן הצד האחד שקל השקלים, ומן הצד השני ירושלים הקדושה. ואומרים כי הצורות מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, והצורה השני צנצנת המן. ושקלנו אותה בשלחנות ומשקלה עשרה כסף אסטרלינש, והם חצי האוקיא שהזכירה רבינו שלמה. וכן ראיתי מן המטבע ההוא בצורות ההן ובכתיבה ההיא חצי משקלה, והוא חצי השקל שהיו שוקלים לקרבנות. והנה נסתייעו דברי רבינו שלמה סיוע גדול, כי כפי דברי רבינו הגדול והגאונים הפרוטה חצי חכ"ה והדינר חכ"ה, והם אמרו שהם צ"ו שעורות, והרי הוא הדינר שקורין בעכו ביזאנד שארדינט שכך הוא שיעורו בכיוון, והוא הוא הששדינג שהזכירו הגאונים שהלעוזות בלעגי שפתם אומרים כן, וכך קורין לבזנאד דינר צורי, וכך כותבין בכתובות שלהן דינרי צורי, כי בצור הקרובה לעכו היו מטביעין אותן. ומשקל הדינר הזה שלושה איסטטלינש, נמצא הסלע י"ב איסטליניש לפי דבריהם, ואינן אלא עשרה כדברי רש"י. ולמדנו שהגוים הללו הוסיפו עליהן שתות, אולי החתיכות הקטנות הנשקלות בבוזאנד הם תוספת, וגופו בעצמו עשרים גרעיני חרוב, תושלב"ע.

Heading of Ramban's List of Updates in ms. Munich 137כותרת לרשימת ההוספות של רמב"ן בכת"י מינכן 137

אחר שהלך הרב הגדול ר' משה ב"ר נחמן ז"ל לעכו שלח משם מה שהוסיף על פירושיו אלו לכתוב כל דבר ודבר על מקומו ושלח גם כן כתב זה

Introduction to List of Ramban's Updates in ms. Oxford 2253/17כותרת לרשימת ההוספות בפירוש רמב"ן בכת"י אוקספורד 2253/17

אחר שהלך הרב הגדול ר' משה ב"ר נחמן ז"ל לעכו שלח משם מה שהוסיף על פירושיו אלו לכתוב... שלח גם כן כתב זה

Heading of Ramban's List of Updates in ms. Parma 3258כותרת לרשימת ההוספות של רמב"ן בכת"י פרמא 3258

אחר שהלך הרב הגדול ר' משה ב"ר נחמן לעכו שלח משם מה שהוסיף על פירושיו אלו לכתוב כל דבר ודבר על מקומו

Introduction to List of Ramban's Updates in ms. Parma 3535כותרת לרשימת ההוספות בפירוש רמב"ן בכת"י פרמא 3535

אלו ההוספות שהוסיף הרב ז"ל בפירוש החמשה חומשים שלו בפירוש זה בהיותו בעכו וראיתי להעלותם עוד פה אחד לאחד למצוא חשבון

Introduction to List of Ramban's Updates in ms. London 208כותרת לרשימת ההוספות בפירוש רמב"ן בכת"י לונדון 208

אלו ההוספות שהוסיף הרב ז"ל בפירוש זה בהיותו בעכו

Ramban Pesachim 117bרמב"ן פסחים קי"ז:

קבלתי מפי מורי רבי יהודה זצ"ל שקבל מרבו רבי יצחק בר אברהם הצרפתי ז"ל שהלל בלילי פסחים טעון ברכה אשר קדשנו לגמור את ההלל, והביא ראיה מן הירושלמי כמו שאני עתיד לכתוב כאן, אבל הגאונים ז"ל הזכירו בשם רב צמח ז"ל שאין מברכין עליו מפני שחולקין אותו, וקשו לעצמן שהרי אחריו מברכין יהללוך ושנינו (נדה נ"א ב') כל שטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו, והן השיבו אין למדין מן הכללות, ואין זה כלום.

Ramban Hilkhot Nedarim Chapter 5רמב"ן הלכות נדרים סוף פרק ה'

וחזינן למקצת רבוותא דאמרי... הדין הוא פירושא דשמעתא דפריש אדוננו הזקן רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני ז"ל, ופירושא דייקא ומעליא הוא, ואשכחן ליה סמך בירושלמי.

Ramban Derashah LeRosh HaShanahדרשה לראש השנה לרמב"ן

...ודבר זה אני חדשתיו בילדותי והרציתי הדבר לפני רבני צרפת אל הרב ר' משה בר' שניאור במונלפיאן ואל אחיו ר' שמואל ואל הרב ר' יחיאל בפריש על ידי קרובי הרב ר' יונה ז"ל שלמד שם, עמדו כולם ואמרו הנה אמת הנה נכון, אבל מקצתם אמרו שכבר ראה רבינו שמשון דבר זה ורמזו בתוספות לפי שכתב תימה דלא קתני חוץ משל פרה ושל ראם וכו', ושמא אינן חלולין ואינן ראויין לשופר, זה לשונו, וכשחזרו הדברים לפני אמרתי אם רבינו שמשון אמרה כל שכן וכל שכן שהיא טובה ונקבע בה מסמרות, אבל אמרי גמלא דמר אקבא רקדא הא גמלא והא קבא והא מר (עי' יבמות מ"ה ב'), שהיה לו לומר של ראם מעצמן הן פסולין לפי שאינן חלולין ואף על פי שקדחן אין שמם שופר, והיה צריך להביא ראיה לדבר כמו שאמרנו, אבל עכשיו לא אמר אלא שאין ראויין לשופר שאין דרך בני אדם לעשותו מהן וקתני של פרה דראוי ושכיח והוא הדין של ראם אם שינה המנהג ועשה שופר דתליא בהכי מפני שנקרא קרן. ועכשיו בעיר הזאת ראיתי התוספות הארוכות של הרב ר' אלחנן ז"ל וכתוב בהן כלשון הזה...

Ramban's Letter from Yerushalayimאיגרת הרמב"ן מירושלים

יברכך ה', בני נחמן, וראה בטוב ירושלים, וראה בנים לבניך, וכשולחנו של אברהם אבינו יהיה שולחנך. בירושלים עיר הקודש אני כותב אליך ספרי זה, כי שבח והודאה לצור ישעי זכיתי, ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח אלול, ועמדתי בה בשלום, עד מחרת יום הכיפורים, אשר פני מועדות ללכת לחברון, העיר קברות אבותינו, להשתטח כנגדם ולחצוב לי שם קבר בע"ה. ומה אגיד לכם בעניין הארץ, כי רבה העזובה, וגדל השיממון, וכללו של דבר, כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו. ירושלים יותר חרבה מן הכול, וארץ יהודה יותר מן הגליל. ועם כל חורבנה היא טובה מאוד, ויושביה קרוב לאלפיים, ונוצרים בתוכם כשלוש מאות, פליטים מחרב השולטן, ואין ישראל בתוכה, כי מעת באו הטטרים ברחו משם, ומהם שנהרגו בחרבם. רק שני אחים צבעים קונים הצביעה מן המושל, ואליהם ייאספו עד מניין מתפללים בביתם בשבתות. והנה זירזנו אותם, ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית הכנסת, כי העיר הפקר, וכל הרוצה לזכות בחרבות זוכה, והתנדבנו לתיקון הבית. וכבר התחילו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלים, והבריחום שם בבוא הטטרים, והנה יציבו בית הכנסת, ושם יתפללו. כי רבים באים לירושלים תדיר, אנשים ונשים, מדמשק וצובה וכל גלילות הארץ, לראות בית המקדש ולבכות עליו, ומי שזכנו לראות ירושלים בחורבנה, הוא יזכנו לראות בבניינה ותיקונה, בשוב אליה כבוד השכינה. ואתה, בני, ואחיך ובית אביך, כולכם תזכו בטוב ירושלים ובנחמת ציון. אביכם הדואג ושוכח, רואה ושמח, משה ב"ר נחמן זצ"ל ותקרא לי לשלום בני ותלמידי, ר' משה ב"ר שלמה, אחי אמך. הנני מגיד לו כי עליתי אל הר הזיתים, המכוון כנגד הר הבית והסמוך לו, אין ביניהם אלא עמק יהושפט, ושם, כנגד בית המקדש, קראתי חרוזותיו בבכייה רבה, כאשר ניבא. ומי ששיכן שמו בבית המקדש, ישגיא וירבה שלומכם עם שלום כל קהל עירכם המכובד והקדוש, לעדי עד ולנצח נצחים, יגדל שלוותכם אמן.

Ramban's Prayer Over the Ruins of Yerushalayimתפילת רמב"ן על חרבות ירושלים

עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם / בֵּית אֱלֹהִים וְשַׁעַר הַשָּׁמָיִם // יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה / עִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו עִם אוֹתָהּ שֶׁבָּעֲלִיָּה // שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ / שֶׁשָּׁם אֶבֶן שְׁתִיָּה // שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם / וּמִמֶּנָּה הִשְׂתָּרְגוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל וּגְבוּלָם //... וְעַתָּה עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי // וְעַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָה / כִּי נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה// בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ / אֲשֶּׁר הִלְלוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ // הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחְמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה //... כִּי בְיוֹם תְּשִׁיעִי לְיֶרַח אֱלוּל שְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע / בָּאתִי בָעִיר הַחֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה מִבְּלִי בָנֶיהָ // וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי / וְקָרָאתִי עָלֶיהָ כָרָאוּי: // צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה. וְאֵצֶל הָעִיר כְּנֶגֶד הַפֶּתַח / קָרַעְתִּי עָלֶיהָ [טֶפַח] // וּבְבוֹאִי כְנֶגֶד הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ קָרָאנוּ בִּבְכִיָּה רַבָּה / בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבוֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחְמַדֵּנוּ הָיָה לְחָרְבָּה // וְקָרַעְנוּ קְרִיעָה שְׁנִיָּה / בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה // וְקָרָאנוּ בִּמְקוֹם מִזְמוֹר / קִינָה לֵאמֹר: // אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ וְגוֹ' / עַד וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ / נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ //... אָבִינוּ [אָב] הָרַחֲמָן / לֹא יָתוֹם [מִמְּךָ] יִשְׂרָאֵל וְלֹא אַלְמָן // כִּי רַחֲמֶיךָ עֲלֵיהֶם בִּמְקוֹמָן / בְּכָל עֵת וּזְמָן // [זִכִּיתָ] עַבְדְּךָ זֶה מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן / לִרְאוֹת עִירְךָ וּמִקְדָּשְׁךָ בְּחֻרְבָּנָן // וּבְקָרְעוֹ בִגְדוֹ וּמְעִילוֹ בּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל אֵלֶיךָ יִשְׁתַּחֲוֶה וְאֵלֶיךָ יִתְחַנָּן / שֶׁיִּזְכֶּה וְיִרְאֶה דְבִירְךָ וְהֵיכָלְךָ, אֵילֶיךָ וְאֵלָמֶיךָ בְּבִנְיָנָן // עֵינֵינוּ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן וְעָרֵי יְהוּדָה בְּתִקּוּנָן / בְּשׁוּב יִשְׁרָאֵל לִנְוֵיהֶם וְכֹהֲנִים לַעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִּים לְדוּכָנָן // שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן, יוֹמָם, וְעָשָׁן / וְעַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה לִשְׁכִינָתְךָ וְעֻזְּךָ בְּבֵית מִקְדָּשְׁךָ, וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָן // וְזֶה עַבְדְּךָ [בְּחַסְדְךָ], יֵשֵׁב בְּסִתְרָן / וּבְצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן // בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אָמֵן וְאָמֵן סֶלָה וָעֶד.

Iggeret Musar Attributed to Rambanאגרת מוסר המיוחסת לרמב"ן

Hear, my son, the instruction of your father and don't forsake the teaching of your mother (Mishlei 1:8). Get into the habit of always speaking calmly to everyone. This will prevent you from anger, a serious character flaw which causes people to sin. As our Rabbis said (Nedarim 22a):Whoever flares up in anger is subject to the discipline of Gehinnom as it is says in (Koheles 12:10), "Cast out anger from your heart, and [by doing this] remove evil from your flesh." "Evil" here means Gehinnom, as we read (Mishlei 16:4): "...and the wicked are destined for the day of evil." Once you have distanced yourself from anger, the quality of humility will enter your heart.This radiant quality is the finest of all admirable traits (see Avodah Zarah 20b), (Mishlei 22:4), "Following humility comes the fear of Hashem." Through humility you will also come to fear Hashem. It will cause you to always think about (see Avos 3:1) where you came from and where you are going, and that while alive you are only like a maggot and a worm, and the same after death. It will also remind you before Whom you will be judged, the King of Glory, as it is stated (I Melachim 8:27; Mishlei 15:11), "Even the heaven and the heavens of heaven can't contain You" -- "How much less the hearts of people!" It is also written (Yirmeyahu 23:24), "Do I not fill heaven and earth? says Hashem." When you think about all these things, you will come to fear Hashem who created you, and you will protect yourself from sinning and therefore be happy with whatever happens to you. Also, when you act humbly and modestly before everyone, and are afraid of Hashem and of sin, the radiance of His glory and the spirit of the Shechina will rest upon you, and you will live the life of the World-to-Come! And now, my son, understand and observe that whoever feels that he is greater than others is rebelling against the Kingship of Hashem, because he is adorning himself with His garments, as it is written (Tehillim 93:1), "Hashem reigns, He wears clothes of pride." Why should one feel proud? Is it because of wealth? Hashem makes one poor or rich (Shemuel I 2:7). Is it because of honor? It belongs to Hashem, as we read (Divrei HaYamim I 29:12), "Wealth and honor come from You." So how could one adorn himself with Hashem's honor? And one who is proud of his wisdom surely knows that Hashem "takes away the speech of assured men and reasoning from the sages" (Iyyov 12:20)!? So we see that everyone is the same before Hashem, since with His anger He lowers the proud and when He wishes He raises the low. So lower yourself and Hashem will lift you up! Therefore, I will now explain to you how to always behave humbly. Speak gently at all times, with your head bowed, your eyes looking down to the ground and your heart focusing on Hashem. Don't look at the face of the person to whom you are speaking. Consider everyone as greater than yourself. If he is wise or rich, you should give him respect. If he is poor and you are richer -- or wiser -- than he, consider yourself to be more guilty than he, and that he is more worthy than you, since when he sins it is through error, while yours is deliberate and you should know better! In all your actions, words and thoughts, always regard yourself as standing before Hashem, with His Shechinah above you, for His glory fills the whole world. Speak with fear and awe, as a slave standing before his master. Act with restraint in front of everyone. When someone calls you, don't answer loudly, but gently and softly, as one who stands before his master. Torah should always be learned diligently, so you will be able to fulfill it's commands. When you arise from your learning reflect carefully on what you have studied, in order to see what in it that you can be put into practice. Examine your actions every morning and evening, and in this way every one of your days will be spent in repentance. Concentrate on your prayers by removing all worldly concerns from your heart. Prepare your heart before Hashem, purify your thoughts and think about what you are going to say. If you follow this in all your daily actions, you will not come to sin. This way everything you do will be proper, and your prayer will be pure, clear, clean, devout and acceptable to Hashem, as it is written (Tehillim 10:17), "When their heart is directed to You, listen to them." Read this letter at least once a week and neglect none of it. Fulfill it, and in so doing, walk with it forever in the ways of Hashem, may he be blessed,so that you will succeed in all your ways. Thus you will succeed and merit the World to Come which lies hidden away for the righteous. Every day that you shall read this letter, heaven shall answer your heart's desires. Amen, Sela!

"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א ח). תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ". וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'". וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ; וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (דה"ב ו יח): "הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ", אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם (ע"פ משלי טו יא). וְנֶאֱמַר (ירמיהו כג כד): "הֲלֹא אֵת הַשָׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם ה'". וְכַאֲשֶׁר תַּחֲשֹׁב אֶת כָּל אֵלֶּה, תִּירָא מִבּוֹרְאֶךָ וְתִשָּׁמֵר מִן הַחֵטְא, וּבַמִּדוֹת הָאֵלֶּה תִּהְיֶה שָֹמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ. וְכַאֲשֶׁר תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִכָּל אָדָם, וּלְהִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ וּמִן הַחֵטְא – אָז תִּשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ הַשְּׁכִינָה, וְזִיו כְּבוֹדָהּ, וְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וְעַתָּה בְּנִי דַע וּרְאֵה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְּלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת – מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צג א): "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵש", וגו'. וּבַמֶה יִתְגָּאֵה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר – "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" (שמ"א ב ז). וְאִם בְּכָבוֹד – הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דה"א כט יב): "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְפָנֶיךָ", וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ? וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה: "מֵסִיר שָֹפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקַח" (איוב יב כ). נִמְצָא: הַכָּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַ שְׁפָלִים. לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, וִינַשַֹּאֲךָ הַמָּקוֹם. עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ. וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד. בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּבְכָל עֵת – חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִלוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם. וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ. וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם. וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ – אַל תַּעֲנֵהוּ בְּקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ. וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ. וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה. וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ. וְכֵן תַּעֲשֶֹה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וְלֹא תֶחֱטָא. וּבָזֶּה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים; וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה, וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י יז): "תָּכִין לִבָּם – תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ". תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה – יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה.

Responsa of the Rashba

שאלת עוד רופא ישראל מהו לעשות רפואה לנכרית כדי שתתעבר או לא. מי דמי להא דתנן בת ישראל לא תילד את הנכרית מפני שמגדלת בן לעבודה זרה או לא. תשובה אף במילדת אסיקנא דבשכר מותר משום איבה. דגרסינן התם בת ישראל לא תילד את הנכרית. ורמינהו יהודית מילדת ארמית בשכר אבל לא בחנם! אמר רב יוסף בשכר שרי משום איבה. וכל שכן רופא שמרפא לכל ואם אינו מרפא אתהן הויא להו איבה טפי. ואני ראיתי את הרב רבינו משה ב"ר נחמן ז"ל שנתעסק במלאכה זו אצל הנכרית בשכר.

R. Menachem Recanati Bemidbar 6:24ר' מנחם ריקאנטי במדבר ו':כ"ד

והפירוש הראשון הוא דעת החסיד ר' יצחק בן הרב ז"ל שהיה נגלה לו אליהו ז"ל, כי נגלה לרבי דוד אב ב"ד ולמד לו חכמת הקבלה ומסרה לבנו הראב"ד, וגם לו נגלה, והוא מסרה לבנו ר' יצחק סגי נהור שלא ראה מעולם, וגם לו נגלה, והוא מסרה לב' תלמידיו הא' ר' עזרא שפירש שיר השירים והאחד ר' עזריאל, ואחריהן נמשכה להרמב"ן ז"ל, והדעת השני חדשתיו מלבי מכח דברי רז"ל, וכולן דברי אלהים חיים הם.

Orchot Chayyim, Other Repentance Mattersארחות חיים ענינים אחרים מתשובה

כתב הר' משה מאיוורא ז"ל לעולם יהא אדם זהיר שלא יכעוס שכל הכועס מיני גיהינם שולטין בו כאשר אז"ל. ועל ידי כן תבא לידי ענוה וצריך להזהר מלהתגאות שלא יהיה מורד בהב"ה כי לו לבדו נאה הגאוה, שנא' ה' מלך גאות לבש ולא יאות לאחר ועל כן צריך אדם לנהוג עצמו במדת ענוה תמיד. ואתה בן אדם לעולם יהיו דבריך בנחת עם כל אדם וראשך יהי כפוף ועיניך יהיו למטה ולבך למעלה ואל תבט בפני בני אדם בדברך אותם. וכל אדם יהיו בעיניך גדולים ממך ועליך לכבדן הן דל הן עשיר ואם אתה ידעת שאתה עשיר וחכם ממנו עם כל זאת יש לך לכבדו ולחשוב בלבך שחטאת במזיד והוא בשוגג וטוב הוא ממך. ובכל דבר שתעשה ובכל מחשבה שתחשוב דע כי אתה לפני הקב"ה כי כבודו מלאה הארץ ושכינתו עליך ותדבר בנחת ותירא ממנו כעבד לפני רבו ותתבייש מכל אדם. ואם יקראך אל תעננו בקול רם כי אם בנחת כאדם העומד לפני רבו תמיד. והוי זהיר לעסוק בתורה תמיד כאשר תוכל לקיימו ופשפש במעשיך תמיד ערב ובקר ובזה יהיו כל ימיך בתשובה. והסיר כל מחשבה וכל דבר אחר מלבך בשעת התפלה והכן לבך לפני המקום ולא תחטא. ותחשוב הדבר קודם שתוציאנו מלבך ומפיך וכן תעשה מכל דבר ולא תחטא אפי' באכיל' ושתיה. ואל תלך עם הליצנים ואז יהיו כל דרכיך ישרים ותפלתך תהא זכה ומכוונת לפני המקום שנא' תכין לבם תקשיב אזנך. שלשה תפלות נשמעות: תפלה בדמעות ביחידי, תפלת יחיד בין ר"ה לי"הכ. וכל הבוכה בתפלתו, בלילה כוכבים ומזלות בוכין עמו ותפלתו נשמעת. חזק.

Kol Bo 66כלבו ס"ו

ואכתוב בקוצר דברים המביאים את האדם לידי יראת חטא אשר כתב הר"ם מאיור"א ז"ל: לעולם יהא אדם זהיר שלא יכעוס, שכל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו כאשר אמרו ז"ל, ועל ידי כן תבא למדת הענוה. וצריך להזהר מלהתגאות, כי כל המתגאה מורד בהקב"ה, כי לו לבדו נאוה הגאוה שנאמר (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש, ולא יאות לאחר. ועל כן צריך אדם לנהוג עצמו במדת ענוה, ותמיד יהיו כל דברך בנחת עם כל אדם וראשך יהיה כפוף ועינך למטה ולבך למעלה. ואל תבט לעיני בני אדם בדברך אתם, וכל אדם יהיו בעיניך גדול ממך ועליך לכבדו, הן דל הן עשיר. ואם ידעת שאתה עשיר וחכם ממנו, עם כל זאת יש לך לכבדו ולחשוב בלבך שחטאו במזיד והוא בשוגג וטוב הוא ממך. ובכל דבר שתעשה ובכל מחשבה שתחשוב, דע כי אתה לפני המקום כי כבודו מלא כל הארץ ושכינתו עליך. ותדבר בנחת ותירא ממנו כעבד מפני רבו, ותתבייש מכל אדם, ואם יקראך אל תעננו בקול רם כי אם בנחת כאדם העומד לפני רבו תמיד. והוי זהיר לעסוק בתורה תמיד כאשר תוכל על מנת לקיימה, וכאשר תקום מן הספר תחפש במה שלמדת אם יש דבר תוכל לקיימו, ופשפש במעשיך תמיד ערב ובקר ובזה יהיו כל ימיך בתשובה. והסר כל מחשבות וכל דבר אחר מלבך בשעת תפלה, והכן לבך לפני המקום וחשוב הדבר בלבבך טרם תוציאנו מפיך, וכן תעשה מכל דבר ולא תחטא ואף באכילה ושתיה, ולא תלך עם הלצנים, ובזה יהיו כל מעשיך ישרים ותפלתך זכה ומכוונת לפני המקום שנאמר (תהלים י, יז) תכין לבם תקשיב אזנך. שלש תפלות נשמעות: תפלה בדמעות בכל יום ביחיד, תפלת צבור בכל יום, תפלת יחיד בין ר"ה ליום הכפורים. כל הבוכה בלילה בתפלתו, כוכבים ומזלות בוכים עמו ותפלתו נשמעת.

Comparison Tableטבלת השוואה

כלבו ס"ו בשם ר' משה מאיוורא אגרת מוסר המיוחסת לרמב"ן לעולם יהא אדם זהיר שלא יכעוס, שכל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו כאשר אמרו ז"ל, ועל ידי כן תבא למדת הענוה. וצריך להזהר מלהתגאות, כי כל המתגאה מורד בהקב"ה, כי לו לבדו נאוה הגאוה שנאמר (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש, ולא יאות לאחר. תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מדה רעה להחטיא בני אדם. וכן אמרו רבותינו ז"ל (נדרים כב ע"א): כל הכועס – כל מיני גיהנום שולטים בו... וכאשר תנצל מן הכעס, תעלה על לבך מדת הענוה... כי המתגאה בלבו על הבריות – מורד הוא במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים, שנאמר (תהלים צג א): ה' מלך גאות לבש וגו'... ועל כן צריך אדם לנהוג עצמו במדת ענוה, ותמיד יהיו כל דברך בנחת עם כל אדם וראשך יהיה כפוף ועינך למטה ולבך למעלה. ואל תבט לעיני בני אדם בדברך אתם, וכל אדם יהיו בעיניך גדול ממך ועליך לכבדו, הן דל הן עשיר. ואם ידעת שאתה עשיר וחכם ממנו, עם כל זאת יש לך לכבדו ולחשוב בלבך שחטאו במזיד והוא בשוגג וטוב הוא ממך. ובכל דבר שתעשה ובכל מחשבה שתחשוב, דע כי אתה לפני המקום כי כבודו מלא כל הארץ ושכינתו עליך. ותדבר בנחת ותירא ממנו כעבד מפני רבו, ותתבייש מכל אדם, ואם יקראך אל תעננו בקול רם כי אם בנחת כאדם העומד לפני רבו תמיד. על כן אפרש לך איך תתנהג במדת הענוה, ללכת בה תמיד: כל דבריך יהיו בנחת, וראשך כפוף; ועינך יביטו למטה לארץ, ולבך למעלה; ואל תביט בפני אדם בדברך עמו. וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך: אם חכם או עשיר הוא – עליך לכבדו. ואם רש הוא, ואתה עשיר או חכם ממנו – חשב בלבך כי אתה חיב ממנו, והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא – הוא שוגג, ואתה מזיד. בכל דבריך ומעשיך ומחשבותיך, ובכל עת – חשוב בלבך כאלו אתה עומד לפני הקדוש ברוך הוא ושכינתו עליך, כי כבודו מלא העולם. ודבריך יהיו באימה וביראה, כעבד לפני רבו. ותתביש מכל אדם. ואם יקראך איש – אל תענהו בקול רם, רק בנחת כעומד לפני רבו. והוי זהיר לעסוק בתורה תמיד כאשר תוכל על מנת לקיימה, וכאשר תקום מן הספר תחפש במה שלמדת אם יש דבר תוכל לקיימו, ופשפש במעשיך תמיד ערב ובקר ובזה יהיו כל ימיך בתשובה. והסר כל מחשבות וכל דבר אחר מלבך בשעת תפלה, והכן לבך לפני המקום וחשוב הדבר בלבבך טרם תוציאנו מפיך, וכן תעשה מכל דבר ולא תחטא ואף באכילה ושתיה, ולא תלך עם הלצנים, ובזה יהיו כל מעשיך ישרים ותפלתך זכה ומכוונת לפני המקום שנאמר (תהלים י, יז) תכין לבם תקשיב אזנך. שלש תפלות נשמעות: תפלה בדמעות בכל יום ביחיד, תפלת צבור בכל יום, תפלת יחיד בין ר"ה ליום הכפורים. כל הבוכה בלילה בתפלתו, כוכבים ומזלות בוכים עמו ותפלתו נשמעת. והוי זהיר לקרות בתורה תמיד, אשר תוכל לקימה. וכאשר תקום מן הספר – תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקימו. ותפשפש במעשיך בבקר ובערב, ובזה יהיו כל ימיך בתשובה. והסר כל דברי העולם מלבך בעת התפלה, והכן לבך לפני המקום ברוך הוא. וטהר רעיוניך, וחשב הדבור קדם שתוציאנו מפיך. וכן תעשה כל ימי חיי הבלך בכל דבר ודבר, ולא תחטא. ובזה יהיו דבריך ומעשיך ומחשבותיך ישרים; ותפלתך תהיה זכה וברה ונקיה, ומכונת ומקבלת לפני המקום ברוך הוא, שנאמר (תהלים י יז): תכין לבם – תקשיב אזנך.

Introduction to Sefer HaBattim of R. David HaKochaviהקדמת ר' דוד הכוכבי לספר הבתים (עמ' 73)

והרב ר' משה בן נחמן מעיר גירונה היה חכם גדול בחכמת התלמוד ובשאר חכמות הידועות בזמנו, וחבר ספר תורת האדם, ופירש התורה בשני דרכים אחת ארוכה ואחת קצרה, וחבר הלכות נדרים והלכות בכורות וחלה.

R. Yosef Albo Sefer HaIkkarim 3:16ר' יוסף אלבו ספר העיקרים ג':ט"ז

וכן העיד הרמב"ן ז"ל כי כשעלה לארץ ישראל מצא שם בעכו מטבע קדום של כסף שהיה רשום בו צנצנת המן ומטה אהרן שהיה כתוב סביבו כתב שלא ידע לקרותו, עד שהראו לכותיים לפי שהוא כתב עברי הקדום שנשאר אצל הכותיים, וקראו הכתב ההוא והיה כתוב בו שקל השקלים. ואלו הם הדברים שהגיה בסוף פירושו וששלח מארץ ישראל, ויתבאר מהם שהכתב שבידינו היום אינו כתב עברי.

Responsa of R. Yitzchak b. Sheshet 157שו"ת הריב"ש קנ"ז

וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל, כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ההיא; ולזה איני תוקע עצמי באותה חכמה, אחר שלא קבלתיה מפי מקובל חכם. ואם ראיתי באורים על סודות הרמב"ן ז"ל, וגם הם אינם מגלי' שרשי החכמה ההיא, ומגלים טפח ומכסים כמה טפחים, וקרוב לטעות בדבר מהם; ולכן בחרתי לבל יהיה לי עסק בנסתרות.

Responsa of R. Shimon b. Tzemach Duran 1:72שו"ת תשב"ץ א':ע"ב

ועתה אודיעך אותן פרטים שנסתפקת בהם אחד לאחד. שאלת להודיעך אם רב משה גאון ז"ל שהזכיר הרי"ף ז"ל בהלכותיו בפ' נערה שנתפתתה אם הוא הרמב"ם ז"ל אם לאו. דע כי רב משה זה אינו רבינו משה המחבר ויש ביניהם קרוב לשלש מאות שנה כי רב משה זה הוא מהדור החמישי לגאונים ז"ל במתא מחסיא והיא בשנת ד' אלפים תר"ן וסמכו רב כהן צדק גאון ונסמך גאון עשר שנים ומחצה והי' שמו רב משה כהן בר יעקב. ורבינו אלפסי ז"ל הי' אחר הגאונים כי ר' חננאל ור' נסי' היו תלמידי ר' חושיאל אביו של רבי חננאל ובימיהם נפסק הגאונות והתחיל הרבנות ואחריהם הי' רבינו אלפסי ז"ל והיו בדורו בספרד חמש' רבנים גדולים כלם שמם יצחק שנים ספרדים ושלישי קרוב להם ושנים באו מארץ אחרת והספרדי' הי' אחד רבי יצחק בר ברוך. והשני רבי יצחק בן גיאת בעל השירי'. והשלישי רב יצחק בר משה מקהל דניא והלך מדניא לארץ שנער ונסמך לגאון על כסא רבינו האיי ז"ל ואף על פי שלא הי' גדול כחביריו הרבנים האחרים כי אחר פטירת הרב רבינו האיי לא נשאר שם ושאר לתלמוד בארץ שנער. והרביעי הי' רבי יצחק בן ראובן אלבר"גלוני שבא מברצלונא לארץ דניא שהיתה שם קהלה גדול' והי' רב גדול ופייטן וחבר האזהרות המתחילות איזה מקום בינה. והרב ר' משה בר נחמן זקנו של מורי חמי הי' ממשפחתו שכן כתוב בה' נדרים שלו שהוא קורא אותו אדוננו הזקן ר' יצחק בן ראובן אלבר'גלוני ובחדושי בתרא שלו כתב עליו ודקאמר מרן ז"ל נראה שממשפחתו ויוצאי יריכו היה וא"כ בני הם מיוצאי יריכו של זה הרב. והחמישי היותר גדול מכלן רבינו יצחק בר יעקב אלפסי ז"ל מקלע"ה חמא"ד ומפני מלשינות ברח ונכנס בספרד בשנת ד' אלפים תתמ"ח ועמד בקר"טבא זמן מועט ומשם הלך למדינת אליסאנא ועמד שם עד יום מותו ונפטר ביום ג' בשבת בעשרה ימים לירח סיון שנת ד' אלפים תתס"ג והוא הי' בן צ' שנה ואומרים כי בימי רבינו אלפסי הי' בצרפת רבינו שלמה בעל הפירושי' ז"ל. ולמד לפני ר' אלפסי ר' יהוסף הלוי אבן מאגש ז"ל וישב על כסאו מיום מותו עד אייר שנת ארבעת אלפים תתק"א ל"ח שנים והי' רב גדול ורבו של רבינו משה המחבר ז"ל הי' ובכ"מ שהוא אומר בחבורו וכן הורו רבותי ז"ל הוא רומז לרבי אלפסי ורב יהוסף הלוי ז"ל וכן תמצא בהלכות שאלה ופקדון בפ"ה שכתב וז"ל ובזה הורו רבותי רב יוסף הלוי ורבו עכ"ל וכ"כ במס' אבות בפ' בן זומא ז"ל וכבר הורה בזה רבנא יוסף הלוי לאיש א' באנד"לוס וכו' וכן בפתיחת פי' המשנה כת' ששכלו היה מבהיל וכו' וכ"כ במקומות אחרים. ומצאתי כתוב שבשנת אלף תמ"ו לשטרות נולד בחדש ניסן בקרטבא ונפטר בשנת אלף תקט"ז בחדש טבת במצרים ונקבר בטב"ריא שני חייו ע' שנה וחבר חבורו כמ"ש בשנת ד' אלפים תתקל"ו ליצירה שכ"כ בפ"י מה' שמטה ז"ל ולפי חשבון זה שנה זו שהיא אלף ומאה ושבע לחרבן שהיא פ"ח ואלף וד' מאות לשטרות שהיא שנת ל"ו ותשע מאות וד' אלפים ליצירה היא שנת שמטה וכו' והיה באותו פ' בן ל"ד שנה וכשתעיין באותו פ' יתבאר לך מה ששאלת מתי מתחילין למנות שנות השמטות ומנין השטרות. וקודם לזמן זה התחיל לחבר חבורו הנז' שהרי בה' קדוש החדש הוא עושה יסוד לחשבונו משנת ד' אלפים תתק"לו. ומה שאמרת מתי היה רבי אברהם אבן עזרא ז"ל ומתי היה הראב"ד ז"ל. דע כי כלן היו בזמן אחד ובזמן ר' יעקב הצרפתי ז"ל בן בתו של רש"י ז"ל והיו ישישים בימי ר' משה כי כן מצינו באגרת ששלח ר' משה לר' שמואל בן תבון ז"ל. ובפ' קהלת עשה חרוזים החכם ר' אברהם אבן עזרא ז"ל והשלים כן. לחשבון היודעי'. תעודת שעשועים. תשע מאות יש עם. אלפים ארבעה. ובתשובה להראב"ד ז"ל מצאנו שאמר על ר' משה הוא נער ואנחנו ישישים. ואומרים כי ר' משה ראה בהשגות שהשיג עליו הראב"ד ז"ל ובלשון הזה אמר מימי לא נצחני אלא בעל חכמה אחת כך שמעתי אבל לא ראיתי כתוב כן בשום מקום. אבל ראיתי שהרמב"ם ז"ל כתוב ז"ל בא לפני תלמיד אחד שלמד לפני הרב ר' אברהם בר דוד ז"ל הרב הגדול אשר בפישקי"רוש זה לשונו ז"ל. זה נ"ל מספיק לכל אותן שאלות אשר שאלת ואתה שלום.

Responsa of R. Shelomo b. R. Shimon Duran 291שו"ת הרשב"ש רצ"א

וששאלת, איך הוא זקיני הרמב"ן ז"ל, וגם רבינו יונה בר אברהם ז"ל. דע, כי רבי אברהם אביו של רבינו יונה ז"ל ואמו של הרמב"ן ז"ל היו אחים, וגם היה להם אח אחר ושמו רבי יוסף וגם בנו היה שמו ה"ר יונה, ובתו של רבינו יונה בר אברהם ז"ל היתה נשואה לשלמה בנו של הרמב"ן ז"ל. וכשנפטר רבינו יונה בטוליטלה היתה בתו מעוברת, וכשילדה ילדה בן זכר, והיה לו לקרותו משה כשם אביו, אמר הרמב"ן ז"ל אף על פי שצריך לקרותו על שמי, אני רוצה שיקרא יונה על שם זקינו אבי אמו משום וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של זה זרחה שמשו של זה, וכן היה דנפק מיניה גברא רבה והיה רב וגדול בישראל, ובנו של זה היה שמו שלמה והיה אביו של אבי אמי ה"ר יונה דיסמאשטרי זצ"ל. זהו שלשלת ייחוסן: יונה בר שלמה בר יונה ב"ר שלמה בן הרמב"ן ז"ל. ולפי זה אני ששי מזרע הרמב"ן ז"ל ורבינו יונה בר אברהם ז"ל מצד הורתם מנוחתם כבוד.