Dictionary:עָרֹב/5

EN/HEע/E

עָרֹב

Sources

Shemot 8:16-28שמות ח':ט"ז:כ"ח

(טז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. (יז) כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ. (יח) וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (יט) וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה. (כ) וַיַּעַשׂ ה' כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב. (כא) וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ. (כב) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַה' אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ. (כג) דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ. (כד) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי. (כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל ה' וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר רַק אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת הָעָם לִזְבֹּחַ לַה'. (כו) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל ה'. (כז) וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ לֹא נִשְׁאַר אֶחָד. (כח) וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.

Yeshayahu 7:18ישעיהו ז':י"ח

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וּלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר.

Tehillim 78:45תהלים ע"ח:מ"ה

יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם.

Tehillim 105:31תהלים ק"ה:ל"א

אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם.

LXX Shemot 8:21תרגום השבעים שמות ח'

But if you should be unwilling to send away my people, look, I am going to send against you, and against your attendants, and against your people, and against your houses, the dog-fly; and the Egyptians' houses shall be filled with the dog-fly, even into the land which they are on.

Wisdom of Solomon 15-16חכמת שלמה ט"ו-ט"ז

(ט"ו:כ) הלא גם חיות טורפות יעבדו, וכי ימשלו עימהן, רעים המה מאלה. (כא) כי נעדרי יופי הם, ואין חפץ בם, וברכה לא-יישאו מאת ה'. (ט"ז:א) לכן בדבר אשר זדו בו נוגעו, ובערוב כבד ניגפו. (ב) ולעומת הנגע הזה היטבת לעמך, כי שלחת את-השלו להם, למאכל מעדן אשר שאלו.

Philo, On the Life of Moses I XIX:109-112פילון על חיי משה א':י"ט

(109) And perhaps someone may here ask why God punished the land with such insignificant and generally despised animals, omitting bears, and lions, and leopards, and the other races of wild beasts who devour human flesh; and if he did not send these, at least, he might have sent Egyptian asps, the bites of which have naturally the power to cause death instantly. (110) But if such a man really does not know, let him learn, first of all, that God was desirous rather to admonish the Egyptians than to destroy them: for if he had designed to destroy them utterly once for all, he would not have employed animals to be, as it were, his coadjutors in the work of destruction, but rather such heaven-sent afflictions as famine and pestilence; (111) and in the second place, let him also learn a lesson which is necessary to be learnt, and applicable to every condition and age of life; and what is the lesson? This; that men, when they make war, seek out the most mighty powers to gain them over to their alliance, such as shall make amends for their own want of power: but God, who is the supreme and mightiest of all powers, having need of no assistant, if ever he desires to use any instruments as it were for the punishments which he desires to inflict, does not choose the most mighty or the greatest things as his ministers, since he takes but little heed of their capacity, but he uses insignificant and small agents, which he renders irresistible and invincible powers, and by their means he chastises those who do wrong, as he does in this instance, (112) for what can be more insignificant than a louse? And yet it was so powerful that all Egypt fainted under the host of them, and was compelled to cry out, that "this is the anger of God." For all the earth put together, from one end to the other, could not withstand the hand of God, no nor all the universe.

Philo, On the Life of Moses I XXIII:130-132פילון על חיי משה א':כ"ג

XXIII. (130) The remaining punishments are three in number, and they were inflicted by God himself without any agency or ministration of man, each of which I will now proceed to relate as well I can. The first is that which was inflicted by means of that animal which is the boldest in all nature, namely, the dog-fly (kynomuia) which those person who invent names have named with great propriety (for they were wise men); combining the name of the appellation of the most impudent of all animals, a fly and a dog, the one being the boldest of all terrestrial, and the other the boldest of all flying, animals. For they approach and run up fearlessly, and if any one drives them away, they still resist and renew their attack, so as never to yield until they are sated with blood and flesh. (131) And so the dog-fly, having derived boldness from both these animals, is a biting and treacherous creature; for it shoots in from a distance with a whizzing sound like an arrow; and when it has reached its mark it sticks very closely with great force. (132) But at this time its attack was prompted by God, so that its treachery and hostility were redoubled, since it not only displayed all its own natural covetousness, but also all that eagerness which it derived from the divine providence which went it forth, and armed it and excited it to acts of valour against the natives.

Josephus Antiquities 2:14:3יוספוס קדמוניות ב':י"ד:ג'

כי אלהים מילא את ארצם חיות שונות ומשונות, שלא ראה אותן שום איש קודם לכן, והחיות עשו שמות בהם.

Pseudo-Philo, Biblical Antiquities 10:1פסבדו-פילון י':א'

Now when the king of Egypt was dead another king arose, and afflicted all the people of Israel. But they cried unto the Lord and he heard them, and sent Moses and delivered them out of the land of Egypt: and God sent also upon them ten plagues and smote them. Now these were the plagues, namely, blood, and frogs, and all manner of flies, hail, and death of cattle, locusts and gnats, and darkness that might be felt, and the death of the firstborn.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 8:17תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ח׳:י״ז

but if thou wilt not set My people free, behold, I will stir up among thee, and thy servants, and thy people, and thy house, a mixed multitude of wild beasts, and the houses of the Mizraee shall be filled with a swarm of wild beasts, and they shall be upon the land also.

ארום אין ליתך מפטר ית עמי האנא מגרי בך ובעבדך ובעמך ובביתך ית עירבוב חיות ברא ויתמלון בתי מצראי עירבו(ת){ב} חיות ברא ואוף ית ארעא דהינון עלה.

Tanchuma Vaera 14תנחומא וארא יד

ערוב למה שהיו המצרים אומרים לישראל צאו הביאו לנו דובים ואריות כדי להיות מצירין בהם לפיכך הביא הקדוש ברוך הוא עליהן חיות מעורבבות שנאמר ויבא ערוב כבד, דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר מיני צרעין ויתושין. ונראין דבריו של רבי יהודה, בצפרדעים כתיב ויצברו אותם חמרים חמרים, ובערוב כתיב ויעש ה' כדבר משה, ויסר הערוב. צפרדעים שלא היה בהן הנאה מתו והסריחו מצרים, ערוב שהיה הנאה בעורותיהן לא נשאר עד אחד, שאלו היו צרעין ויתושין היה להן שימותו ויסריחו במצרים.

Shemot Rabbah 11:2שמות רבה י"א:ב'

דבר אחר השכם בבקר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, הרשע הזה הקשה את לבו בשלשה הראשונות ומכה ד' קשה היא יותר על הראשונות, לך והזהר אותו כדי שישלח עמי ולא תבא עליו המכה. כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך וגו', מהיכן בא עליהם יש אומרים מלמעלה ויש אומרים מלמטה, ורבי עקיבא אמר מלמעלן ומלמטן, אמר רשב"ל אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם עשיתם המונים המונים על בני אף אני אעשה עליכם עוף השמים וחיות הארץ המונים המונים, שנאמר הנני משליח בך את הערוב חיות ועופות מעורבבין, אבל ארץ גושן שישראל יושבין בה לא היה שם ערוב שנאמר והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן, א"ר אמי כאדם שאומר לחבירו לא יטול פלוני בטאריקי זו שפלוני פטרונו עומד עליהן, ושמתי פדות בין עמי, מלמד שהיו ישראל ראויין ללקות בזו המכה ונתן הקדוש ברוך הוא פדיונם המצרים, ואף לע"ל הקדוש ברוך הוא מביא עובדי כוכבים ומזלות הקדמונים ומשליכן לתוך גיהנם תחת ישראל, שנאמר (ישעיה מ"ג) כי אני ה' אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך.

Shemot Rabbah 11:3שמות רבה י"א:ג'

ויעש ה' כן, ויבא ערוב כבד ביתה פרעה, הוא לקה תחלה שהוא התחיל בעצה רעה תחלה שנאמר (שמות א') ויצו פרעה וגו' ואח"כ ובית עבדיו, ויקרא פרעה, ויאמר משה לא נכון לעשות כן לפי שהמצריים משתחוים לבהמות כאלוה, דרך שלשת ימים נלך במדבר, כדי להטעותן, ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם, ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך, מהו הנה התפלה תהיה מיד כדי שיסור הערוב ממך מחר, הה"ד וסר הערוב, ויצא משה ויעש ה' כדבר משה ויסר הערוב, למה הביא עליהם ערוב, לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים כדי להיות מצירים בהם לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות, דברי ר"י, ר' נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין. ונראין דבריו של ר"י לפי שבצפרדעים כתיב וימותו הצפרדעים לפי שלא היה בהן הנאה בעורותיהן, אבל ערוב שהיה הנאה בעורותיהן לפיכך לא נשאר בהן עד אחד, שאלו היו צרעין ויתושין היה להן שיסריחו.

Midrash Tehillim 78:11מדרש תהלים ע"ח:י"א

שלח בהם ערוב. ר' יהודה אומר נעוריתא שלח בהם, ר' נחמי' אומר ערוב מלמטה דובים ואריות זאבים ונמרים היו, ר' נתן אומר ערוב מלמעלה נרגזא דאות עורבין ועופות דורסין מלמטה אריות דובים זאבים ונמרים. ר' חמא ור' יהושע תרווייהו אמרו מין חיה היה ושמה פנתרין, ויש אומרים כמלנית שמה, והביא עליהן הקדוש ברוך הוא, ר' יאשיה אמר העריב עליהן את המאורות, אמר ר' שמעון בן לקיש כך אמר הקדוש ברוך הוא לפרעה אתה בקשת לערבב זרעו של אברהם אוהבי, ואני מערבבך מן העולם, שנאמר ישלח (בם) [בהם] ערוב, ולא ערבוביא בלבד, אלא צפרדע ותשחיתם.

Divrei HaYamim LeMoshe Rabbeinu [Otzar HaMidrashim (Eisenstein p.360)]דברי הימים למשה רבינו [אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמ' 360]

מכה ד' הביא עליהם ערוב מאריות וזאבים ונמרים ודובים וחיות רעות, והיו המצריים סוגרים דלתות בתיהם, והקב"ה שולח חיה מן האדמה ששמה סילוניא והיתה נכנסת בחלונות ופותחת הדלתות, והיו דובים ונמרים ואריות וזאבים נכנסים ואוכלים המצריים ותינוקות בערסיהן. ומפני מה הביא עליהם ערוב, לפי שהיו המצריים אומרים לכו רעו את בהמתינו לפיכך הביא עליהם ערוב.

Yalkut Shimoni 182ילקוט שמעוני קפ"ב

אחר זאת ערוב אמר הקדוש ברוך הוא יבואו אריות נחשים ודובים ויפרעו ממצרים שבקשו לאבד אומה המשולה לחיות גור אריה יהודה דן גור אריה יהי דן נחש עלי דרך בנימין זאב וגו'.

R. Saadia Tafsir Shemot 8:17תפסיר רס"ג שמות ח':י"ז

את הערב – חיות טורפות עד שיתמלאו.

R. Yonah ibn Janach Sefer HaShorashim s.v. ערבר' יונה אבן ג'נאח ספר השורשים "ערב"

ומלאו בתי מצרים את הערוב, פרשו בו חיות השדה. ואם כן הוא מיוחס אל ערבה בעבור עמדו שם, והוא בעיני מן החיות הרעות המשחיתות [כמו שנאמר ישלח בהם ערוב ויאכלם].

Rashi Shemot 8:17רש"י שמות ח':י"ז

משליח בך means I WILL INCITE AGAINST THEE. Another example is. (Deuteronomy 32:24) "I will incite (אשלח) the tooth of beasts against them", where it signifies letting loose an animal against a person; old French inciter. English to incite. את הערב this means all kinds of wild beasts, serpents, and scorpions (a mixture [ערב] of noxious creatures) in a crowd (Tanchuma, Shemot Rabbah 11) — these played havoc with them. There is a reason given in the Midrash in the case of each plague why this particular one and why that: God came against them with the tactics of warlike operations as carried out by kings in orderly sequence: a government (monarch) who is besieging a city first destroys its water supply, then they blow the trumpets and sound an alarm in order to terrify and dismay them — thus [their water supply was turned into blood], the frogs croaked and made a noise etc. - just as you will find it stated in the Midrash of Rabbi Tanchuma.

משליח בך – מגרה בך, וכן ושן בהמות אשלח בם (דברים ל"ב:כ"ד), לשון שיסוי אנטייציר בלעז. את הערוב – כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בעירבוביא והיו משחיתים בהם. ויש טעם בהגדה בכל מכה ומכה למה זו ולמה זו, כטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם כסדר מלכות כשצרה על עיר בתחילה מקלקל את מעיינותיה, ואחר כך תוקע עליהם ומריעים בשופרות וחצוצ' לייראם ולבהלם, וכן הצפ' מקרקרים והומים כו', כדאיתה במדרש ר' תנחומא.

Lekach Tov Shemot 8:17לקח טוב שמות ח':י"ז

את הערוב – חיות רעות באות ונוטלות תינוק של מצרים מתוך העריסה, וכל כך למה, לפי שהיו אומרים לישראל לכו וצודו לנו אריות דובים ונמרים, כי על כל מכות ומכות פרעה ועמו כלם מדה כנגד מדה. ומלאו בתי מצרים את הערוב – חיה רעה נשתלחה בהם. וגם האדמה – אלו השדות והכרמים. אשר הם עליה – אלו יושבי כרכים ועיירים.

Seikhel Tov Shemot 8:17,20שכל טוב שמות ח':י"ז,כ'

(יז) את הערוב – ערבוב חיות רעות, ודומה לדבר וגם ערב רב (שמות יב לח). ומלאו – כלומר וימלאו בתי מצרים את הערוב. וגם – לרבות שדות וכרמים. האדמה אשר הם עליה – זה חללה של ארץ מצרים. ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערוב – מאי השחתה היו עושין, היו חושפין ומפשגין האילנות ומשחיתין יבול הארץ ונכנסין בבתים ונוטלין התינוקת מעריסותיהן והורגים אותם, וכדדרשינן לעיל.

Rashbam Shemot 8:17רשב"ם שמות ח':י"ז

הערוב: I say that ערוב means various kinds of wolves that are called irub because they generally go to look for prey at night, as it is written (Jer. 5:6), "The wolf ravages them in the evenings (ערבות)," and it is written (Zeph. 3:3) "Wolves of the evening (ערב), they leave no bone until morning." Just as from [the noun] אודם (redness) one says אדום (red), and from [the noun] עמק (valley) one says [the adjectival form] עמוק (deep), so also from [the noun] ערב (evening) one says [the adjectival form] ערוב, which means nuytrener in the vernacular. Wolves are called ערוב because they are nocturnal. עמק (valley) is a noun; the corresponding adjective is עמוק (deep). So also [the adjectives] אדום (red) and שחור (black).

הערוב – אומר אני כי מיני זאבים הם שנקראים ערוב על שם שדרכם לטרוף בלילות, כדכתיב: זאב ערבות ישדדם (ירמיה ה':ו'), וכת' זאבי ערב לא גרמו לבקר (צפניה ג':ג'). וכאשר יאמר מאודם אדום, כן יאמר מעמק עמוק, מערב ערוב, נויטריניר בלעז. שהזאב ערוב הוא שהוא הולך בערב. עמק שם דבר, והמעשה קרוי עמוק, {וכן} אדום שחור.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 8:17אבן עזרא שמות פירוש שני ח':י"ז

כי... משליח – מלה זרה במקרא מהבנין הכבד הנוסף. ומלת ערוב חיות רעות מעורבות, כמו זאבים ודובים ונמרים. וטעם גם האדמה – מקום שאין בתים שם.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 8:17אבן עזרא שמות פירוש ראשון ח':י"ז

משליח – מהבנין הכבד הנוסף. ובספר תהלות, ישלח בהם ערוב ויאכלם (תהלים ע"ח:מ"ה), והוא מין בהמה דקה. גם יתכן היותה מינים רבים על כן קראה בשם ערוב. וטעם וגם האדמה – בכל מקום שיהיו חוץ לבתים, גם במדבר.

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 8:17,20ר' יוסף בכור שור שמות ח':י"ז,כ'

(יז) הנני משליח בך {ובעבדיך ובעמך ובבתיך} את הערוב – הנה שלחתי ערבוביא של כינים ויתושין, ודברים דקים לא חשתה. הנני משליח בך משלחת ערבוביא כבד מהם: אריות, דובים ונמרים, חזירים וזאבים, וחיות רעות, כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים ל"ב:כ"ד). (כ) תשחת הארץ מפני הערוב – שהיו אוכלין וממיתין את בהמותיהם וגם בני אדם, כשהיו פוגעין בהן, אבל במבצרים ובמגדלים היו ניצולין.

R. Avraham b. HaRambam Shemot 8:17ר' אברהם בן הרמב"ם שמות ח':י"ז

הנני משליח בך וג' – דוגמת מאמרו בשירת האזינו ושן בהמות אשלח בם ובפרשת אם בחקתי והשלחתי בכם את חית השדה וזה מורה שהוא (הערוב) מינים שונים (של חיות) והחיה הרעה בטבעה שאינה שוכנת אלא במדבריות ועל פי הרוב אינה נראית (אף) בהן אלא בלילה כמו שאמר הכתוב בזה תשת חשך ויהי לילה בו תרמש וג' תזרח השמש וג' והחיה הרעה (יש) לה רסן טבעי בגזירתו יתעלה שמונע את נזקה מבני האדם ואם רצונו יתעלה (לתת) נקמה ברשעים הוא מסיר אותו הרסן ומשליח אותן לעשות חפצו ולכן אמר הנני משליח בך וג' והחכמים ז"ל אמרו (כעין זה) חיה משולחת ואמרו נראתה ביום משולחת בלילה אינה משולחת וארץ מצרים המדבריות בה מעט כי רובה (שדות) זרועים והחולות הסמוכים לה אין נמצאים בסביבותיהם (אף) צבועים וכל שכן זולתם אלא מעט ולכן מציאות החיות הרעות במדבריותיה (של מצרים) אינה טבעית והראותן בישוב פלא גם באקלימים שהן נמצאות במדבריותיו וביום הוא הפלא ופלא והנס הגדול היה שמלאו מהן פתאום בתי מצרים וארצם כמו שנאמר ומלאו בתי מצרים את הערוב.

Ramban Shemot 8:18רמב"ן שמות ח':י"ח

והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן – בעבור היות המכות הראשונות עומדות איננו פלא שיהיו בארץ מצרים ולא בארץ גשן, אבל זו מכה משולחת, וכאשר יעלו החיות ממעונות אריות מהררי נמרים וישחיתו כל ארץ מצרים ראוי היה בטבעם שיבואו גם בארץ גשן, אשר היא מכלל ארץ מצרים בתוכה, לכך הוצרך לומר והפליתי את ארץ גשן, שתנצל כולה בעבור שעמי עומד עליה, כי רובה של ישראל היא. ואומר ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, שאפילו בארץ מצרים אם ימצאו החיות איש יהודי לא יזיקוהו ויאכלו המצריים, כדכתיב (תהלים עח מה) ישלח בהם ערוב ויאכלם, וזהו לשון פדות, כטעם נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתך.

Ralbag Shemot Beur HaMilot 8:17רלב"ג שמות ביאור המילות ח':י"ז

ערֹב – הם חיות מעורבות ממינים רבים, כמו זאבים ושועלים, והיו אוכלים מזונותיהם בבתים ובשדות והיו משחיתים המקנה.

Tzeror HaMor Shemot 9:29צרור המור שמות ט':כ"ט

ובמדרש הגלוי בילמדנו אמרו טעם לעשר מכות.... ערוב מהו ערוב. אריות ונמרים דובים זאבים ונחשים. אמר הקדוש ברוך הוא יבואו חיות אלו ויפרעו מהם שבקשו לאבד אומה שנמשלה לחיות. שנאמר גור אריה יהודה בנימן זאב יטרף דן גור אריה.

Sforno Shemot 8:17ספורנו שמות ח':י"ז

וגם האדמה אשר הם עליה. הקרקע אשר עליו הבתים ימלא נחשים וזולתם מהשוכנים במעבה האדמה, באופן שלא יהיו בטוחים גם בלילה בבית סגור.

Ma'asei Hashem, Ma'asei Mitzrayim 12מעשי ה' מעשי מצרים י"ב

שלדעתי יחוייב לומר שלא היו דובים ואריות טורפים אנשים בשווקים, שאם היה כן לא יאמר על טריפת האנשים והריגתם תשחת הארץ מפני הערוב, אבל היו נחשים ועקרבים ושרפים וצפעונים והדומה להם שנכנסים לבתים, וע"כ לא אמר ובאו בביתך כמו שנאמר בצפרדעים. רק ומלאו בתיך וגם האדמה אשר הם עליה, ר"ל העפר אשר הבתים עליו, שאם היו אריות ודובים ומלאה הארץ לא היו משאירים להם שריד ופליט.

Shadal Shemot 8:17שד"ל שמות ח':י"ז

את הערוב. לדעת המפרשים ויוסף פלאויוס ענינו עירוב חיות רעות, וסיוע לזה מה שכתוב בתהלים (ע"ח:מ"ה) ישלח בהם ערוב ויאכלם. ורשב"ם פירש זאבי ערב שדרכם לטרוף בלילות, ובתרגום יוני ואחריו פילון זבובים כלביים. ועקילס ואחריו היירונימוס תירגמו עירוב של כל מיני זבובים, זבובים ממינים הרבה, והדעת הזאת האחרונה קרובה בעיני, כי לא יובן, איך תבואנה החיות בבתים ולא יוכלו לסגור הפתחים בפניהם. ולפי זה מילת ויאכלם שבתהלים היא דרך הפלגה כמו שהיא ג"כ מליצת וצפרדע ותשחיתם, וכן אומרים אכלוהו כנים ופרעושים, וכיוצא.

R. S.R. Hirsch Shemot 8:17רש״ר הירש שמות ח׳:י״ז

הערב – ״ערוב״ אינו תערובת של חיות, ומעידה על כך ה״א הידיעה, שכן אין בנמצא תערובת קבועה של חיות. אלא הוא נגזר כנראה מ״ערבה״ [מישור מדברי], ומציין חיות בר. המישור המדברי – בניגוד לשטח המיושב על ידי אדם – נקרא ״ערבה״, כיון שמנקודת ראותו של אדם, הכל גדל שם בערבוביה וללא סדר; או משום שאין שם רכוש נפרד, שכן בהעדר בעלים, הכל שייך לכל. חיות הבר אמיצות בטבען די הצורך כדי לתקוף את האדם. רצון ה׳ בלבד הוא שנטע בהן יראה בפני האדם, ורק הודות ליראה זו נכבשים שטחים הולכים ונרחבים למען תרבות האדם. אין לה׳ עתה אלא להסיר יראה זו, כדי להראות לעין כל, שהיאור ופוריות האדמה יכולים להיוותר ללא שינוי, ואף על פי כן ייאלצו המצרים, הרואים עצמם כיושבי הארץ מזמן קדום, לעזוב את ארצם. כל ארץ מצרים אינה אלא פינה ירוקה בלב המדבר, שנכבשה מיד המדבר הסובב אותה. אין לה׳ אלא לנוד ניע קל, וכבר תפלוש השממה אל תוך הארץ המיושבת.