Grammar:Number/5

EN/HEע/E

Number

Sources

Bereshit 1:14בראשית א׳:י״ד

God said, "Let there be luminaries in the expanse of the sky to separate between the day and the night, and they will be for signs, for appointed times, and for days and years.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים.

Bereshit 1:26בראשית א׳:כ״ו

God said, "Let us make man in our image, after our likeness, and they will rule over the fish of the sea, over the birds of the sky, over the animals, over all the earth, and over every creeping thing that creeps on the earth."

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכׇל הָאָרֶץ וּבְכׇל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.

Bereshit 3:22בראשית ג׳:כ״ב

Hashem, God, said, "Behold, man has become like one of us, knowing good and evil. Now, lest he send forth his hand and take also from the Tree of Life and eat, and live forever–"

וַיֹּאמֶר י״י אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם.

Bereshit 4:10בראשית ד׳:י׳

He said, "What have you done? Listen! Your brother's blood cries out to me from the ground.

וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה.

Bereshit 11:7בראשית י״א:ז׳

Come, let us go down and mix up their languages, so that they won't understand one another's language."

הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.

Bereshit 20:13בראשית כ׳:י״ג

When God had me wander from my father's house, I told her, 'this is the kindness you can do for me. Any place we go, say of me that he is my brother.'"

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כׇּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא.

Bereshit 35:7בראשית ל״ה:ז׳

He built there an altar and called the place El Beit El because there Hashem was revealed to him when he fled from his brother Esav.

וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו.

Bereshit 49:22בראשית מ״ט:כ״ב

A fruitful bough is Yosef, a fruitful bough by the spring; boughs run over the wall.

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.

Shemot 1:10שמות א׳:י׳

Come, let us deal wisely with them, lest they multiply and it happen that when any war breaks out, they also join themselves to our enemies and fight against us and escape out of the land."

הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.

Shemot 17:2שמות י״ז:ב׳

Therefore the people quarreled with Moshe, and said, "Give us water to drink." Moshe said to them, "Why do you quarrel with me? Why do you test Hashem?"

וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת י״י.

Shemot 17:12שמות י״ז:י״ב

But Moshe's hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat on it. Aharon and Hur held up his hands, the one on the one side, and the other on the other side. His hands were steady until sunset.

וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

Bemidbar 9:6במדבר ט׳:ו׳

There were certain men, who were unclean because of the dead body of a man, so that they could not keep the Passover on that day, and they came before Moses and before Aaron on that day.

וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא.

Devarim 4:7דברים ד׳:ז׳

For what great nation is there, that has a god so near to them, as Hashem our God is whenever we call on him?

כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּי״י אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל קׇרְאֵנוּ אֵלָיו.

Devarim 7:23דברים ז׳:כ״ג

But Hashem your God will deliver them up before you, and will confuse them with a great confusion, until they are destroyed.

וּנְתָנָם י״י אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם.

Devarim 22:23דברים כ״ב:כ״ג

If there is a young lady who is a virgin pledged to be married to a husband, and a man find her in the city, and lie with her;

כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ.

Devarim 30:10דברים ל׳:י׳

if you shall obey the voice of Hashem your God, to keep his commandments and his statutes which are written in this book of the law; if you turn to Hashem your God with all your heart, and with all your soul.

כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל י״י אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל י״י אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.

Shofetim 5:26שופטים ה׳:כ״ו

She put her hand to the tent peg, and her right hand to the workmen's hammer. With the hammer she struck Sisera. She struck through his head. Yes, she pierced and struck through his temples.

יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ.

Shemuel I 2:4שמואל א ב׳:ד׳

The bows of the mighty men are broken; and they that stumbled are girded with strength.

קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.

Shemuel I 4:15שמואל א ד׳:ט״ו

Now Eli was ninety-eight years old; and his eyes were set, that he could not see.

וְעֵלִי בֶּן תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה וְעֵינָיו קָמָה וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת.

Shemuel I 19:20שמואל א י״ט:כ׳

And Saul sent messengers to take David; and when they saw the company of the prophets prophesying, and Samuel standing as head over them, the spirit of God came upon the messengers of Saul, and they also prophesied.

וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד וַיַּרְא אֶת לַהֲקַת הַנְּבִיאִים נִבְּאִים וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם וַתְּהִי עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה.

Yeshayahu 5:23ישעיהו ה׳:כ״ג

who justify the wicked for a reward, and take away the righteousness of the righteous from him!

מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ.

Yeshayahu 59:12ישעיהו נ״ט:י״ב

For our transgressions are multiplied before you, and our sins testify against us. For our transgressions are present to us, and as for our iniquities, we know them:

כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ וְחַטֹּאותֵינוּ עָנְתָה בָּנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ אִתָּנוּ וַעֲוֺנֹתֵינוּ יְדַעֲנוּם.

Yirmeyahu 31:14ירמיהו ל״א:י״ד

Thus saith the Lord: A voice is heard in Ramah, Lamentation, and bitter weeping, Rachel weeping for her children; She refuseth to be comforted for her children, Because they are not.

כֹּה אָמַר י״י קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.

Yirmeyahu 46:15ירמיהו מ״ו:ט״ו

Why is thy strong one overthrown? He stood not, because the Lord did thrust him down.

מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ לֹא עָמַד כִּי י״י הֲדָפוֹ.

Yirmeyahu 51:29ירמיהו נ״א:כ״ט

And the land quaketh and is in pain; For the purposes of the Lord are performed against Babylon, To make the land of Babylon a desolation, without inhabitant.

וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת י״י לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב.

Tehillim 66:3תהלים ס״ו:ג׳

Say unto God: 'How tremendous is Thy work! Through the greatness of Thy power shall Thine enemies dwindle away before Thee.

אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ.

Rashi Shemot 17:12רש״י שמות י״ז:י״ב

וידי משה כבדים BUT MOSES HANDS BECAME HEAVY – Because he had shown himself remiss in the duty that was his, of waging war himself against Amalek, and had appointed another in his stead, his hands became heavy (cf. (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 17:12:1). ויקחו AND THEY TOOK – Aaron and Hur took — אבן וישימו תחתיו A STONE AND THEY PUT IT UNDER HIM [AND HE SAT THEREON] – but he did not seat himself upon a cushion or a pillow, for he said, "Israel is in tribulation; I will be in tribulation together with them". (Taanit 11a). ויהי ידיו אמונה (lit., and he was, his hands faithfulness) – and Moses was in the condition that his hands were in faithfulness — spread forth to heaven in a confident and firm prayer. עד בא השמש UNTIL THE GOING DOWN OF THE SUN – Because the Amalekites had calculated the hours by astrology, as to which hour they would prove victorious, Moses held back the sun against them and brought the hours into confusion (Midrash Tanchuma, Beshalach 28).

ויהי ידיו אמונה – ויהי משה ידיו פרושות השמים באמונה, בתפילה נאמנת ונכונה.

Rashbam Bereshit 1:14רשב״ם בראשית א׳:י״ד

Yehi me'orot LET THERE BE LIGHTS: It is common biblical style to use a singular [verb; yehi] with a plural [subject; me'orot], just as in the verse (Num.9.6), "There were (vayhi) some men ('anashim) who were unclean." The explanation of the verse is then as follows: "Let there be [yehi; singular] a production [ma'aseh; singular]. Of what? Of lights." Bireqia' ha-shamayim IN THE EXPANSE OF THE HEAVENS: which is flattened and stretched out underneath the uppermost heavens. The form bireqia' is in the construct state – i.e. the raqia' of the shamayim. Accordingly it [the resh of bireqia '] is vocalized with a sheva. Similarly, the word qasir (harvest) becomes qesir in the construct state, as in the phrase (Ruth 2.23), "Until the harvest of (qesir) barley and the harvest of (qesir) wheat were completed." Lehavdil TO SEPARATE DAY FROM NIGHT: Above it is already written (vs. 4) that, "God separated the light from the dark." However, the precise point when night ends and day begins could not yet be accurately determined without a sunrise. Similarly, the precise point when day ends and night begins could not yet be accurately determined without a sunset and the appearance of the stars. [In other words, the purpose of the lights was] TO SEPARATE [i.e. accurately demarcate] the beginning of THE DAY AND the beginning of THE NIGHT. Vehayu le'otot THEY SHALL SERVE AS SIGNS: So it is written concerning Hezekiah (II Kings 20.9), "This is the sign (ha-'ot) for you from the LORD ... shall the shadow advance ten steps . . One sees then that the sun served as a sign ('ot) for him. It is also written (Joel 3.3), "I will set portents (mofetim) in the sky and on the earth, blood and fire ...." And it is written (Jer. 10.22), "Do not be dismayed by signs (me-'otot) in the sky." Ulemo'adim AND FOR SET TIMES: The cycle of the moon, which is renewed every twenty-nine and a half days, determines the seasons of the year and the dates of contracts, as it is written (Ps. 104.19), "He made the moon to mark the seasons (la-mo'adim)." Uleyamim AND FOR DAYS: From one appearance of the stars until the next appearance constitutes one day. Veshanim AND YEARS: The four annual cycles (tequfot; i.e. solstices and equinoxes) constitute one year.

יהי מארת – דרך המקראות לומר לשון יחיד אצל לשון רבים, וכן: ויהי אנשים אשר היו טמאים (במדבר ט׳:ו׳), וכן פירושו: יהי מעשה, ומה הוא – מאורות. ברקיע השמים – הנרקע ופרוש תחת השמים העליונים. ברקיע – לפי שהוא דבוק לתבה שלאחריו, כלומר: רקיע של שמים, לכך הוא נקוד חטף, וכן: קציר כשהוא דבוק, יאמר: עד כלות קציר השעורים וקציר החטים (רות ב׳:כ״ג). להבדיל בין היום ובין הלילה – כבר אמרנו למעלה ויבדל אלהים בין האור ובין החשך (בראשית א׳:ד׳), אבל עדיין נגמר הלילה ותחלת היום ממש אין ידוע כי אם בהנץ החמה, וגם גמר היום ותחלת היום ממש אין ידוע כי אם לא נודע כי אם בשקיעת החמה וצאת הכוכבים. להבדיל – בין תחלת היום ובין תחלת הלילה. והיו לאותות ולמועדים – כדכתיב בחזקיה: זה לך האות מאת י״י וג׳, הלך הצל עשר מעלות וג׳ (מלכים ב כ׳:ט׳), הרי החמה היתה לו אות וכת׳: ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש וג׳ (יואל ג׳:ג׳), וכת׳: מאותות השמים אל תחתו (ירמיהו י׳:ב׳). ולמועדים – מהילוך הלבנה שמתחדש לכ״ט ימים וחצי נועדים מועדי השנה וזמני השטרות כדכתיב: עשה ירח למועדים (תהלים ק״ד:י״ט). ולימים – שהרי מצאת הכוכבים עד צאת הכוכבים יום אחד. ושנים – ארבע תקופות השנה עושין שנה תמימה.

Ibn Ezra Bereshit Lexical Commentary 1:14אבן עזרא בראשית דקדוק המלים א׳:י״ד

יהי מאורות – לשון יחיד, בעבור שידברו במלה הזאת הרבה, וכן: כי יהיה נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ג), הבה נרדה (בראשית י״א:ז׳), ולנקבה: הבה נא אבוא אליך (בראשית ל״ח:ט״ז).

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 1:14אבן עזרא בראשית פירוש ראשון א׳:י״ד

ויאמר – מלת יהי ויהיה בעבור שידברו בה הרבה היא ליחיד ולרבים, גם לנקבה, כי יהיה נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ג), [מה יהיה רעה (קהלת י״א:ב׳), והיה העלמה (בראשית כ״ד:מ״ג).]

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 4:10אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ד׳:י׳

צועקים אלי – איננו דבק עם: קול. וכן: קול דודי הנה זה בא (שיר השירים ב׳:ח׳) – אל דודי הוא שב, כאשר פירשתי בשיר השירים (ראב״ע שיר השירים פירוש שני ב׳:ח׳). והטעם: כי שמע צעקת דמיו שנשפכו על פני האדמה. והמתרגם אמר: על בניו שהיה בכוחו להולידם.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 17:12אבן עזרא שמות פירוש ראשון י״ז:י״ב

וכן הוא: ויהי כל אחת מידיו אמונה – קיימת בהרמה ולא נחה, וכן: רחל מבכה על בניה כי איננו (ירמיהו ל״א:י״ד) – אין כל אחד ואחד, ורבים כן. [ואין זה הדקדוק על מלת והיה, רק על מלת אמונה, כי נמצא: ויהי אנשים אשר היו טמאים (במדבר ט׳:ו׳).]

Radak Bereshit 1:14רד״ק בראשית א׳:י״ד

ויאמר אלוקים יהי מארות ברקיע השמים, we do not find many occasions when the verb היה occurs within strictly defined grammatical parameters in accordance with the rules applying to differentiating between singular and plural, or the rules applying to distinguishing between masculine and feminine subjects. As a result, the Torah here writes יהי in the singular mode, although God gave a directive involving a whole multitude of new phenomena that were to appear in the sky. Compare also Deut 22,23 כי יהיה נערה בתולה, where the Torah employs the masculine pronoun when referring to a young girl, still a virgin.

ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים – לשון הויה אינו שומר בהרבה מקומות יחיד ורבים זכר ונקבה, ואמר יהי לשון יחיד על מאורות שהוא לשון רבים, וכן אמר: כי יהיה נערה (דברים כ״ב).

Radak Bereshit 4:10רד״ק בראשית ד׳:י׳

ויאמר...דמי אחיך, He said: “the blood of your brother whom you have slain cries out to Me from the very earth, and the sound of its cry is what I have heard and what caused Me to confront you.” This was, of course, a figure of speech. מן האדמה, upon which you spilled his blood. The fact that the Torah uses the plural mode when referring to blood, writing דמי instead of דם, is not especially significant, as the word דם occurs frequently in the singular mode and also in the plural mode. (Compare Leviticus 20,9 and Leviticus 20,11 to mention just as few examples.) Actually, the justification for treating the word דם as both singular and plural is the fact that on the one hand it is an entity, but at the same time it contains 4 different categories of moisture. Onkelos explains that the reason why here in particular the use of the plural mode is appropriate is the fact that by killing Hevel who had not yet been married and sired children, spilling his blood also meant spilling the blood of the children he would now never have. He may not even have had marital relations with his wife as yet, just as his brother Kayin had also not yet had marital relations with his wife until after he had murdered Hevel (comparer 4,17).

ויאמר דמי אחיך – דמי אחיך ששפכת צועקים אלי מן האדמה, וקולם שמעתי, וזה דרך משל, מן האדמה ששפכת עליה דם אחיך. ורבוי דמי כמוהו רבים, כמו: דמיו בו (ויקרא כ׳:ט׳), דמיהם בם (ויקרא כ׳:י״א-ט״ז), והדומים להם. ויאמר בלשון יחיד ובלשון רבים, בלשון יחיד לפי שהוא אחד, ובלשון רבים לפי שארבע הלחות מעורבות בו. ודעת המתרגם כי אמר בלשון רבים על הבנים העתידים לצאת ממנו, שתרג: ואמר קל דם זרעית דעתידין למפק מן אחוך. והבל לא הוליד עדין, אולי לא ידע את אשתו כמו קין שלא ידע את אשתו עד אחר המעשה הזה. או ידעה ולא ילדה.

Radak Shemuel I 2:4רד״ק שמואל א ב׳:ד׳

קשת גבורים חתים – טעם חתים על גבורים, לא על קשת, כי היה לו לומר חתה. ופי׳: חתים הם וקשתם. וכמוהו: כי היתה אליו פני המלחמה (שמואל ב י׳:ט׳), קול נגידים נחבאו (איוב כ״ט:י׳), והדומים להם שכתבנו בספר מכלל. אזרו חיל – החיל והכח הוא אזורם.

Ralbag Shemuel I 2:4רלב״ג שמואל א ב׳:ד׳

הגבורים הם חתים כשירצה הש״י עם היות קשתם בידם וכחם, והאנשים הנכשלים אזרו חיל עם עזר הש״י כמו שהתבאר מענין סנחריב להלחם על ירושלם עם שאר המופתים הדומים לו.

HaKetav VeHaKabbalah Bereshit 4:10הכתב והקבלה בראשית ד׳:י׳

קול דמי אחיך צועקים – צועקים לשון רבים אינו נופל לא על הדמים ולא על הקול, ויאמרו המפרשים כי תחסר מלת השמיעה או מלת העליה, ושיעורו עלה לפני או אנכי שומע קול דמי אחיך וגו׳ והוא דרך מליצה, והאמת שאין כאן חסרון כלל כי תיבת קול תואר אל צועקים, ושיעור הכתוב דמי אחיך צועקים אלי קול כלומר בקול, ויתורגם (דיינעס ברודערס בלוט שרייעט לויט), ודוגמתו קול שמועה הנה באה (ירמיהו יו״ד) וכן וישלח שני אנשים מרגלים חרש ותרגומו ברז (רוו״ה).

Shadal Bereshit 1:14שד״ל בראשית א׳:י״ד

Let there be luminaries (yehi me'orot) – The root hayah ("to be"), when it precedes the subject, does not always agree with the gender or number, because it is a kind of impersonal verb. [So here, yehi ("let there be") is in the singular masculine form, while me'orot ("luminaries") is in the plural feminine.] The same occurs in the French il y a and il y aura ("there is," "there will be"). Other examples are va-yehi anashim ("there were [lit. "was"] men") (Numbers 9:6), and ki yihyeh na'arah betulah ("when there is [masc.] a virgin girl") (Deuteronomy 22:23). luminaries – Included in this term are all the visible stars, for they all shed light on us in one degree or another. in the layer (called) Heaven (bi-rekia ha-shamayim) (lit. "in the layer of Heaven") – In the rakia which is called shamayim, which forms the sky for those on earth. This use of rekia is one of the uses of the semikhut (construct) state, as in: – nehar Perat – "the river of (i.e. which is called) Euphrates"; – betulat bat ammi – "the virgin of (i.e. who is) the daughter of my people" (Jeremiah 14:17); – betulat bat Tsiyyon – "the virgin (who is) the daughter of Zion" (Isaiah 37:22); – anshei ha-tarim – "men (who) go about" (that is, "merchants") (I Kings 10:15); – anshei venei veliyya'al – "men (who are) scoundrels" (Judges 19:22); – zera mere'im – "children (that) deal corruptly" (Isaiah 1:4); – zera berukhei YHVH – "children (who are) blessed of the Lord" (Isaiah 65:23). Still another example is Elohei Tseva'ot, "God of (i.e. Who is) the hosts". (Ibn Ezra similarly writes at v. 31 below that yom ha-shishi means "a day which is the sixth," and that rekia ha-shamayim means "the rakia which is the Heaven".) to distinguish the day from the night – What was at first accomplished by Divine will without an intermediary (for during the first three days, the light would function for a time and then withdraw, and the darkness would take its place, all this being done by Divine word and deed) was now to be done through the luminaries, This sequence of events was to show that the sun and all the heavenly bodies are nothing but God's servants, doing His will. let them form signs (otot) – The luminaries were to be the cause of the heavenly signs, as it is said, "And be not dismayed at the signs of heaven" (Jeremiah 10:2) (so Ibn Ezra). The peoples of the world called the constellations "signs" because they believed them to be portents of the future, as Jeremiah said (ibid.) "For the nations are dismayed at them". One might have thought it fitting for the verse to have said, "Let them form days and years and periods," and mention the "signs" last, since they appear only at intervals. However, the intention was to start with the greatest (as below, v. 21), for the "signs" are the major subject of this half of the verse. The Holy One, blessed is He, wanted to let Israel know that even the constellations, like the days and years, are all arranged according to His will, as are the rest of the laws of nature. Just as day and night, cold and heat, planting season and harvest season have no special deities and do not foretell the future, so too the heavenly "signs". Moreover, the fact that belief in the fortune-telling properties of the constellations and solar and lunar eclipses was widespread among the nations, while Moses (and later Jeremiah) rejected this error and declared that they were things of nature like days and years, is a great proof of the Divine origin of the Torah. One must not wonder, however, why God did not wish to reveal to His people other mistaken beliefs to which they were accustomed. Other mistakes posed no harm to the principles of the faith or to ethical life, unlike the belief in heavenly signs, which was just as harmful as divination and similar practices forbidden by the Torah. Such activity fills one's mind with folly and removes one's faith in God. and periods (u-le-mo'adim) – The word mo'ed is said of anything which recurs at a fixed time. The holidays are called mo'adim because of their regularity; a similar use of the word occurs in the phrase asah yare'ah le-mo'adim ("Who appoints the moon for seasons" – Psalms 104:19), for the moon appears and disappears at fixed times. All the luminaries are causes of mo'adim, of fixed cycles of time, and in particular of days and years.

יהי מאורות – שרש היה כשהוא קודם הנושא איננו שומר תמיד המין והמספר, כי הוא כמו פעל סתמי (impersonale). וכמו בלשון צרפת il y aura, il y a וכגון ויהי אנשים (במדבר ט׳:ו׳), כי יהיה נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ג).

Shadal Bereshit 4:10שד״ל בראשית ד׳:י׳

I hear (kol) – The Heb. (lit. "sound" or "voice") often means "I hear," as in, "Hark (kol), your watchmen! They lift up the voice" [Isaiah 52:8]. the blood of (demei) (lit. "the bloods of') – When the reference is to a human being who is killed, the plural of dam ("blood") is usually used, as in, "[I and my kingdom are guiltless...] from the blood of (mi-demei) Abner son of Ner" (II Samuel 3:28). from the ground – Even though it has been absorbed into the ground, it cries out to Me.

קול – פעמים רבות ענינו אני שומע כמו קול צופיך נשאו קול {ישעיהו נ״ב:ח׳} אני שומע קול צופיך נושאים קולם. דמי – כשהכוונה על בן אדם הנהרג אומרים על הרוב בלשון רבים, כגון מדמי אבנר בן נר (שמואל ב ג׳:כ״ח). מן האדמה – אעפ״י שנבלעו באדמה הם צועקים אלי.

Malbim Shemuel I 2:4מלבי״ם שמואל א ב׳:ד׳

קשת גבורים (שם קשת הוא שם המין כמו עץ פרי, ויהי לי שור וחמור, רצה לומר קשתות) שקשתות הגבורים יחתו לחולשתם, ואלה שהיו נכשלים עד הנה אזרו חיל? (שינוי ב׳) בענין העושר והעוני.

Hoil Moshe Shemuel I 2:4הואיל משה שמואל א ב׳:ד׳

קשת גבורים חתים – חתים אעפ״י שהוא לשון רבים מחמת קורבתו לתיבת גבורים, חוזר לתיבת קשת, וכן טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים, תהלים ל״ז, י״ל (כדברי מעלת הרופא שאול פֿורמיגני) שרבים חוזר לתיבת המון, מהמון ועושר רב שיש לרשעים; ונוכל ג״כ לומר שקשת גבורים הוא במקום גבורי קשת ע״ד תולעת שני במקום שני תולעת, אך מחצי הפסוק האחרון שהוא אומר שהנכשלים אזרו חיל כלו׳ היו מזוינים בחיל נ״ל שיש לבחור בפירוש הראשון.

R. David Zvi Hoffmann Bereshit 1:14ר׳ דוד צבי הופמן בראשית א׳:י״ד

יהי – הפועל היה אינו חייב לתאום מין ומספר, כשהוא בא לפני שם העצם.

R. David Zvi Hoffmann Bereshit 4:10ר׳ דוד צבי הופמן בראשית ד׳:י׳

ויאמר מה וגו׳ – עתה, משלא הובא לידי הודאה, צריך שה׳ עצמו יעמידו על עוונו. קול ... צעקים – התרגום השומרוני מגיה כאן: צועק, לשון יחיד, משום שסבר כי למלה ״קול״ יתאים לשון יחיד; אלא הוא טעה כאן, כרגיל. לשון הרבים שב״צועקים״ מוסב על ״דמי״, ואילו המלה ״קול״ מהווה מעין משפט קריאה, בהוראה של: קול אנכי שומע, השווה למשל ״קול צפיך נשאו קול״ (ישעיהו נ״ב:ח׳), לאמור — הקשב, שומריך מרימים קול; והשווה עוד שם י״ג:ד׳, ס״ו:ו׳, ירמיהו י׳:כ״ב. הרוו״ה מבאר ״קול״ כאילו נאמר בקול, ולפיכך פירושו של הכתוב הוא — בקול רם צועק דם אחיך אלי. דמי – חוץ למקרה זה באה צורת הרבים של דם רק בהוראה של דיני נפשות — חיוב מיתה. משום כך מבארים התרגומים (אונקלוס וירושלמי) בעקבות המשנה בסנהדרין, שם נאמר: ״שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר דמי אחיך צועקים. אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך — דמו ודם זרעיותיו.״

R. David Zvi Hoffmann Shemot 17:12ר׳ דוד צבי הופמן שמות י״ז:י״ב

אבן – כדי להושיבו גבוה יותר; השוה רש״י ע״א. ויהי – לשון יחיד לפני ״ידיו״ שבלשון רבים, וכמוהו הרבה. אמונה – חוזק, יציבות, ולפי רש״י – כמשמעו בלשוננו. ומכל מקום יש להשלים בי״ת – באמונה.