Difference between revisions of "Hagar Flees in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno")
 
(15 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>הקדמה</h2>
 
<h2>הקדמה</h2>
−
<p>ב<a href="Bereshit16-1" data-aht="source">בראשית פרק ט״ז</a>&#160;מסופר על נתינתה של הגר לאברהם, על הריונה של הגר, ועל זילזולה בשרה בעקבות כך. כאשר שרה מגיבה בחריפות, הגר בורחת מגבירתה. שני הציורים המוצגים כאן, ציורו של פטר פאול רובנס "<i>הגר עוזבת את בית אברהם"</i>(1617-1615), וציורו של&#160;פייטרו דה קורטונה&#160;<i>"חזרתה של הגר"&#160;</i>(1637), מתארים שלבים שונים של הסיפור. רובנס בוחר להתמקד בעזיבתה של הגר, בעוד קורטונה מתאר את חזרתה. ציוריהם השונים מעלים שאלות בנוגע לתפקידיהן של הדמויות השונות בסיפור, לרבות האופן בו שרה מתייחסת להגר, רגשותיו של אברהם כלפי הגר, והחלטתה של הגר לברוח.<br/><br/>tells of the giving of Hagar to Avraham, her pregnancy, and her subsequent belittling of Sarah. When Sarah reacts by treating her servant harshly, Hagar flees from her mistress. The two paintings displayed here, Peter Paul Rubens' <i>Hagar Leaves the Home of Abraham</i> (1615-1617)<fn>Rubens (1577-1640), a Flemish Baroque painter and draughtsman, was one of the most renowned artists of his day.  His paintings are known for their energy, color and movement.  This work is housed in the Hermitage Museum, St. Petersburg, Russia.</fn> and Pietro da Cortona's <i>The Return of Hagar</i> (1637),<fn> Pietro Berrettini (1596-1669),  better known as Pietro da Cortona, after his native town in Italy, was a well-known painter, architect and sculptor of the high Baroque style.  This piece can be found in the Kunsthistorisches Museum, Vienna, Austria.</fn> depict different stages of the story. Rubens highlights Hagar's departure, while Cortona portrays her return. Their portrayals raise questions regarding each of the characters' roles, including Sarah's treatment of her servant, Avraham's feelings towards Hagar, and Hagar's own decision to flee.</p></div>
+
<p>ב<a href="Bereshit16-1" data-aht="source">בראשית פרק ט״ז</a>&#160;מסופר על נתינת הגר לאברהם, על הריונה של הגר, ועל זילזולה של הגר בשרה בעקבות כך. כאשר שרה מגיבה בחריפות, הגר בורחת מגבירתה. שני הציורים המוצגים כאן, ציורו של פטר פאול רובנס "<i>הגר עוזבת את בית אברהם"</i>(1617-1615)<fn>רובנס (1640-1577), צייר ושרטט פלמי מתקופת הבארוק, היה לאחד הציירים הנחשבים ביותר בתקופתו. ציוריו התאפיינו באנרגטיות רבה, הניכרת בצבעים ובתנועה. יצירה זו נמצאת כיום בארמיטאז', סנט פטרבורג, רוסיה.&#160;</fn>, וציורו של&#160;פייטרו דה קורטונה&#160;<i>"חזרתה של הגר"&#160;</i>(1637)<fn>פייטרו ברטיני (1669-1596) או בשמו היותר מוכר,&#160;פייטרו דה קורטונה, נקרא על שמה של עיר הולדתו באיטליה. הוא התפרסם כצייר, אדריכל ופסל בסגנון הבארוקי. ציור זה נמצא כיום במוזיאון לתולדות האמנות בוינה, אוסטריה.</fn>, מתארים שלבים שונים של הסיפור. רובנס בוחר להתמקד בעזיבתה של הגר, בעוד קורטונה מתאר את חזרתה. ציוריהם השונים מעלים שאלות בנוגע לתפקידיהן של הדמויות השונות בסיפור, לרבות האופן בו שרה מתייחסת להגר, רגשותיו של אברהם כלפי הגר, והחלטתה של הגר לברוח.</p></div>
−
<category>הבדלים בין התמונות
+
<category>השוואת התמונות
 
<subcategory>רובנס
 
<subcategory>רובנס
−
<p>רובנס בוחר לבנות את הסצנה&#160;בקרבת הכניסה לביתם של אברהם ושרה, ברגע עזיבתה של הגר. שרה בוחנת את הגר במבט כעוס, בעודה מרימה את ידה, כמאותתת לה לעזוב. אברהם מביט בהגר מסף דלתו, אך קשה להבין מן הציור את&#160;תחושותיו. בכל אופן, הוא אינו מתערב בהתרחשות. הגר, המוצגת בבירור בהיריון, פונה אל עבר אברהם ושרה, ונראית עצובה, אך שלווה, בעודה מתכוננת לפרידתה. היא לבושה בבגדים יקרים למראה, ולא בסחבות, כפי שהיינו מצפים ממשרתת. בידה היא אוחזת בחבילה עטופה בבד.</p>
+
<p>רובנס בוחר למקם את הסצנה&#160;בקרבת הכניסה לביתם של אברהם ושרה, ברגע עזיבתה של הגר. שרה בוחנת את הגר במבט כועס, בעודה מרימה את ידה, כמאותתת לה לעזוב. אברהם מביט בהגר מסף דלתו, אך קשה להסיק&#160;מן הציור לגבי תחושותיו. בכל אופן, הוא אינו מתערב במתרחש סביבו. הגר, בבירור בהיריון, פונה אל עבר אברהם ושרה, ונראית עצובה, אך שלווה, בעודה מתכוננת לפרידתה. היא אינה לבושה בסחבות, כפי שהיינו מצפים ממשרתת, אלא, בבגדים יקרים למראה. בידה היא אוחזת בחבילה עטופה בבד.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>קורטונה
 
<subcategory>קורטונה
−
<p>Cortona, in contrast to Rubens, chooses to depict Hagar's return home.<fn>This part of the narrative is rarely depicted in art, and even in the Biblical narrative is not mentioned explicitly.  The text goes straight from the description of Hagar and the angel in the desert to the birth of Yishmael.</fn> He, too, paints all three characters at the entrance to Avraham and Sarah's tent. In his picture, though, Avraham, rather than Sarah, is the active party. He greets Hagar with open arms, while Sarah stands behind him in the doorway, her eyes downcast. Cortona's Hagar bears no explicit signs of pregnancy. She returns richly clothed and accompanied by an angel, seemingly unharmed by her desert escapade.</p>
+
<p>לעומת רובנס,&#160;קורטונה בוחר לצייר דווקא את חזרתה של הגר לביתה<fn>חלק זה בסיפור מתואר באומנות לעיתים רחוקות, ואפילו בתיאור המקראי הוא לא מצויין במפורש. הטקסט מדלג ישר מתיאור של הגר והמלאך במדבר, להולדתו של ישמעאל.</fn>. גם הוא ממקם את שלושת הדמויות בכניסה לאוהלם של אברהם ושרה. אולם, בציור שלו, אברהם האקטיבי בסיפור, ולא שרה. ידיו פתוחות לרווחה, כמוכן לקדם את פניה של הגר בברכה, בעוד שרה עומדת מאחוריו, ומשפילה את עיניה. בציורו של קורטונה, הגר לא נראית בהיריון. היא חוזרת בלבוש יקר ולצידה מלאך, כמו כן, לא ניתן להבחין בסימני פגיעה כלשהם מתקופת שהותה במדבר.</p>
−
<p>לעומת רובנס,&#160;קורטונה בוחר לצייר דווקא את חזרתה של הגר לביתה. גם הוא ממקם את שלושת הדמויות בכניסה לאוהלם של אברהם ושרה. אולם, בציור שלו, אברהם הוא הדמות האקטיבית בסיפור, ולא שרה. ידיו פתוחות לרווחה, כמוכן לקדם את פניה של הגר, בעוד שרה עומדת מאחוריו, ומשפילה את עיניה. בציורו של קורטונה, הגר לא נראית בהיריון. היא חוזרת בלבוש יקר ולצידה מלאך, כמו כן, לא ניתן להבחין בסימני פגיעה כלשהם מתקופת שהותה במדבר.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
Line 18: Line 17:
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<subcategory>אברהם והגר
 
<subcategory>אברהם והגר
−
<p>In Ruben's painting, Avraham is depicted as a bystander to the events, apparently loathe to intervene in Sarah's domain. Cortona, in contrast, paints him happily welcoming the returning Hagar. The different portrayals highlight an unknown in the Biblical narrative. What were Avraham's feelings towards Hagar? To what extent was he complicit in Sarah's harsh treatment? When Sarah demands that Hagar and Yishmael be sent away ב<a href="Bereshit21-1-11" data-aht="source">פרק כ״א</a>, the text tells us that "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". Here, though, no similar statement is found, leaving room for more than one read of Avraham's emotions and motivations.<fn>See also <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">נשי אברהם</a> for the opinion that after Sarah's death Avraham remarried Hagar.</fn>&#160;</p>
+
<p>בציורו של רובנס, אברהם&#160;מתואר כצופה בלבד, ונראה שהוא מהסס להתערב בענייניה של שרה. קורטונה, לעומת זאת, מתאר אותו כמקדם פניה של הגר בשמחה רבה. תיאורים שונים אלו מעידים על&#160;עמימות מסויימת בפסוקים. מה היו תחושותיו של אברהם כלפי הגר? באיזו מידה הוא היה שותף לתחושות ולמעשים של שרה אשתו? כאשר שרה דרשה שהגר וישמעאל יגורשו&#160;ב<a href="Bereshit21-1-11" data-aht="source">פרק כ״א</a>, הטקסט המקראי מספר לנו ש"וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". אולם, בעת גירושם בסיפור זה לא מתוארות לנו תחושותיו של אברהם כלל, כך שישנם כמה דרכים אפשריות לפרש את רגשותיו ואת המוטיבציות&#160;שעמדו מאחוריהן.<fn>ראו גם&#160;<a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">נשי אברהם</a>&#160;לאלטרנטיבה על פיה אברהם נישא להגר לאחר מותה של שרה.</fn></p>
−
<p>בציורו של רובנס, אברהם&#160;מתואר כצופה בלבד, ונראה שהוא מהסס להתערב בענייניה של שרה. קורטונה, לעומת זאת, מתאר אותו כמקדם פניה של הגר בשמחה רבה. תיאורים שונים אלו מדגישים עמימות מסויימת בפסוקים. מה היו תחושותיו של אברהם כלפי הגר? באיזו מידה הוא היה שותף לתחושות ומעשים של שרה אשתו? כאשר שרה דרשה שהגר וישמעאל יגורשו&#160;ב<a href="Bereshit21-1-11" data-aht="source">פרק כ״א</a>, הטקסט המקראי מספר לנו ש"וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". אולם, בעת גירושם לא מתוארות לנו תחושותיו של אברהם כלל, כך שישנם כמה דרכים אפשריות להבין את רגשותיו ואת המוטיבציות העומדות מאחוריהן.</p>
 
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Pregnant?
+
<subcategory>בהיריון?
−
<p>While Rubens' Hagar is clearly several months pregnant, Cortona's Hagar does not show signs of carrying a child. This relates to an ambiguity in the text. At the beginning of the story we are told that Hagar is expecting a child, yet, when the angel speaks to Hagar in the desert, he tells her "הִנָּךְ הָרָה", a seemingly superfluous point. <multilink><a href="RadakBereshit16-11" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-11" data-aht="source">בראשית ט״ז:י״א</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> suggests that this merely introduces the continuation of the angel's speech in which he tells Hagar that she is to bear a son and name him Yishmael. In contrast, <multilink><a href="BereshitRabbah45-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah45-5" data-aht="source">מ״ה:ה׳</a><a href="BereshitRabbah45-6" data-aht="source">מ״ה:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> proposes that Hagar had miscarried her child as a result of Sarah's mistreatment, and the angel is promising her that if she returns to Avraham, she will conceive a second time.<fn>See <multilink><a href="RashiBereshit16-5" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit16-5" data-aht="source">בראשית ט״ז:ה׳</a><a href="RashiBereshit16-11" data-aht="source">בראשית ט״ז:י״א</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> who suggests that Sarah had given Hagar the "evil eye" causing her to miscarry. As opposed to <multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="RadakBereshit16-11" data-aht="source">בראשית ט״ז:י״א</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, he holds that the words "הִנָּךְ הָרָה" are in the future tense, comparing our verse to the similar one in <a href="Shofetim13-5" data-aht="source">שופטים י״ג</a>, where the angel uses the same language to refer to a future conception.</fn> See <a href="Hagar – How Many Pregnancies" data-aht="page">הגר – כמה הריונות?</a> for more.</p>
+
<p>בעוד שמציורו של רובנס, ברור שהגר נמצאת בשלבי היריון מאוחרים, דמותה של הגר לפי קורטונה אינה נראית בהיריון כלל. סתירה זו מקורה בעמימות המקראית. בתחילת הסיפור, נאמר לנו שהגר בהיריון, אולם, כאשר המלאך דיבר עמה במדבר, הוא אמר לה&#160;"הִנָּךְ הָרָה", אמירה שנדמית כמיותרת בהקשר זה.&#160;<multilink><a href="RadakBereshit16-11" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-11" data-aht="source">בראשית ט״ז:י״א</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> מציע כי אמירה זו של המלאך נועדה רק להקדים את שאר דבריו להגר, על פיהם ייוולד לה בן ושמו יהיה ישמעאל. לעומת זאת, ב<multilink><a href="BereshitRabbah45-5" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah45-5" data-aht="source">מ״ה:ה׳</a><a href="BereshitRabbah45-6" data-aht="source">מ״ה:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> מוצע שהגר הפילה את בנה כתוצאה מהיחס הקשה של שרה אליה, והמלאך הבטיח לה שאם תחזור לאברהם, היא תיכנס להיריון שנית.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="RashiBereshit16-5" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit16-5" data-aht="source">בראשית ט״ז:ה׳</a><a href="RashiBereshit16-11" data-aht="source">בראשית ט״ז:י״א</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המציע ששרה נתנה להגר "עין רעה", ובכך גרמה לה להפיל את בנה. לעומת&#160;<multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="RadakBereshit16-11" data-aht="source">בראשית ט״ז:י״א</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, הוא טוען כי המילים&#160;"הִנָּךְ הָרָה" הן בלשון עתיד, ומשווה את הפסוק הזה לפסוק דומה ב<a href="Shofetim13-5" data-aht="source">שופטים י״ג</a>,&#160;בו מלאך משתמש בלשון דומה על מנת להתייחס להיריון עתידי.</fn>&#160;להרחבה, ראו&#160;<a href="Hagar – How Many Pregnancies" data-aht="page">הגר – כמה הריונות?</a></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Flight or Dismissal?
+
<subcategory>בריחה או פיטורים?
−
<p>Rubens' rendering suggests that Sarah explicitly banished Hagar from her home. The text, though, tells us that "Hagar fled," giving the impression that she did so furtively. Rubens might simply be influenced by the later story ב<a href="Bereshit21-1-11" data-aht="source">פרק כ"א</a> in which Hagar is actively chased away, but his depiction, nonetheless, raises several questions. Did Hagar leave against the will of Avraham and Sarah, or did she run away with Sarah's knowledge and perhaps, even, her consent? Did Sarah effectively (if not literally) dismiss Hagar from her home through her actions? This depends on how one understands the nature of Sarah's actions and what is meant by the phrase "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי". Some<fn>See, for instance, <multilink><a href="RashiBereshit16-6" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> and <multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn> suggest that the term refers to hard labor, while others<fn>See the first opinion brought in <multilink><a href="BereshitRabbah45-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah45-6" data-aht="source">מ״ה:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn> propose that Sarah prevented Hagar from having relations with Avraham. Alternatively, the term might mean to subdue; Sarah put Hagar in her place, underscoring her maidservant status.<fn> See <multilink><a href="SefornoBereshit16-6" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> and <multilink><a href="RHirschBereshit16-6" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RHirschBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink> who elaborates on the idea </fn> See <a href="Sarah's Treatment of Hagar" data-aht="page">עינוי הגר על ידי שרה</a> for more.</p>
+
<p>מציורו של רובנס ניתן להבין ששרה גירשה את הגר מביתה באופן מפורש. אולם, בטקסט המקראי כתוב "וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ", מה שרומז שהגר ברחה מבחירה. ייתכן כי רובנס הושפע מהסיפור המאוחר יותר המתואר ב<a href="Bereshit21-1-11" data-aht="source">פרק כ"א</a>, על פיו הגר מגורשת באופן אקטיבי בפירוש, אך בכל אופן תיאורו מעלה מספר שאלות. האם הגר עזבה בניגוד לרצונה, או שמא היא ברחה בידיעתה, ואולי אפילו בהסכמתה, של שרה? האם שרה גירשה את הגר בעקיפין על ידי מעשיה?&#160;על מנת לענות על&#160;השאלות&#160;הללו,&#160;יש&#160;להבין תחילה את אופיים של מעשי שרה, וכן את פירוש הביטוי&#160;"וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי". ישנם כאלו<fn>ראו, לדוגמא,&#160;<multilink><a href="RashiBereshit16-6" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> ו<multilink><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>.</fn> המציעים כי&#160;הכוונה כאן&#160;היא עבודה פיזית קשה, בעוד אחרים<fn>ראו את הדעה הראשונה המובאת ב<multilink><a href="BereshitRabbah45-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah45-6" data-aht="source">מ״ה:ו׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn> טוענים ששרה מנעה מהגר לקיים יחסי מין עם אברהם. לחילופין, ייתכן כי משמעות הביטוי הינו להכניע; שרה העמידה את הגר במקומה, והדגישה את&#160;עובדת היותה&#160;משרתת<fn>ראו&#160;<multilink><a href="SfornoBereshit16-6" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink> ו<multilink><a href="RHirschBereshit16-6" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RHirschBereshit16-6" data-aht="source">בראשית ט״ז:ו׳</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>&#160;המרחיבים בעניין זה.</fn>. ראו&#160;<a href="Sarah's Treatment of Hagar" data-aht="page">עינוי הגר על ידי שרה</a>&#160;להרחבה בנושא.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 11:26, 28 January 2023

בריחת הגר באמנות

הקדמה

בבראשית פרק ט״ז מסופר על נתינת הגר לאברהם, על הריונה של הגר, ועל זילזולה של הגר בשרה בעקבות כך. כאשר שרה מגיבה בחריפות, הגר בורחת מגבירתה. שני הציורים המוצגים כאן, ציורו של פטר פאול רובנס "הגר עוזבת את בית אברהם"(1617-1615)1, וציורו של פייטרו דה קורטונה "חזרתה של הגר" (1637)2, מתארים שלבים שונים של הסיפור. רובנס בוחר להתמקד בעזיבתה של הגר, בעוד קורטונה מתאר את חזרתה. ציוריהם השונים מעלים שאלות בנוגע לתפקידיהן של הדמויות השונות בסיפור, לרבות האופן בו שרה מתייחסת להגר, רגשותיו של אברהם כלפי הגר, והחלטתה של הגר לברוח.

השוואת התמונות

רובנס

רובנס בוחר למקם את הסצנה בקרבת הכניסה לביתם של אברהם ושרה, ברגע עזיבתה של הגר. שרה בוחנת את הגר במבט כועס, בעודה מרימה את ידה, כמאותתת לה לעזוב. אברהם מביט בהגר מסף דלתו, אך קשה להסיק מן הציור לגבי תחושותיו. בכל אופן, הוא אינו מתערב במתרחש סביבו. הגר, בבירור בהיריון, פונה אל עבר אברהם ושרה, ונראית עצובה, אך שלווה, בעודה מתכוננת לפרידתה. היא אינה לבושה בסחבות, כפי שהיינו מצפים ממשרתת, אלא, בבגדים יקרים למראה. בידה היא אוחזת בחבילה עטופה בבד.

קורטונה

לעומת רובנס, קורטונה בוחר לצייר דווקא את חזרתה של הגר לביתה3. גם הוא ממקם את שלושת הדמויות בכניסה לאוהלם של אברהם ושרה. אולם, בציור שלו, אברהם האקטיבי בסיפור, ולא שרה. ידיו פתוחות לרווחה, כמוכן לקדם את פניה של הגר בברכה, בעוד שרה עומדת מאחוריו, ומשפילה את עיניה. בציורו של קורטונה, הגר לא נראית בהיריון. היא חוזרת בלבוש יקר ולצידה מלאך, כמו כן, לא ניתן להבחין בסימני פגיעה כלשהם מתקופת שהותה במדבר.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

אברהם והגר

בציורו של רובנס, אברהם מתואר כצופה בלבד, ונראה שהוא מהסס להתערב בענייניה של שרה. קורטונה, לעומת זאת, מתאר אותו כמקדם פניה של הגר בשמחה רבה. תיאורים שונים אלו מעידים על עמימות מסויימת בפסוקים. מה היו תחושותיו של אברהם כלפי הגר? באיזו מידה הוא היה שותף לתחושות ולמעשים של שרה אשתו? כאשר שרה דרשה שהגר וישמעאל יגורשו בפרק כ״א, הטקסט המקראי מספר לנו ש"וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". אולם, בעת גירושם בסיפור זה לא מתוארות לנו תחושותיו של אברהם כלל, כך שישנם כמה דרכים אפשריות לפרש את רגשותיו ואת המוטיבציות שעמדו מאחוריהן.4

בהיריון?

בעוד שמציורו של רובנס, ברור שהגר נמצאת בשלבי היריון מאוחרים, דמותה של הגר לפי קורטונה אינה נראית בהיריון כלל. סתירה זו מקורה בעמימות המקראית. בתחילת הסיפור, נאמר לנו שהגר בהיריון, אולם, כאשר המלאך דיבר עמה במדבר, הוא אמר לה "הִנָּךְ הָרָה", אמירה שנדמית כמיותרת בהקשר זה. רד״קבראשית ט״ז:י״אאודות ר' דוד קמחי מציע כי אמירה זו של המלאך נועדה רק להקדים את שאר דבריו להגר, על פיהם ייוולד לה בן ושמו יהיה ישמעאל. לעומת זאת, בבראשית רבהמ״ה:ה׳מ״ה:ו׳אודות בראשית רבה מוצע שהגר הפילה את בנה כתוצאה מהיחס הקשה של שרה אליה, והמלאך הבטיח לה שאם תחזור לאברהם, היא תיכנס להיריון שנית.5 להרחבה, ראו הגר – כמה הריונות?

בריחה או פיטורים?

מציורו של רובנס ניתן להבין ששרה גירשה את הגר מביתה באופן מפורש. אולם, בטקסט המקראי כתוב "וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ", מה שרומז שהגר ברחה מבחירה. ייתכן כי רובנס הושפע מהסיפור המאוחר יותר המתואר בפרק כ"א, על פיו הגר מגורשת באופן אקטיבי בפירוש, אך בכל אופן תיאורו מעלה מספר שאלות. האם הגר עזבה בניגוד לרצונה, או שמא היא ברחה בידיעתה, ואולי אפילו בהסכמתה, של שרה? האם שרה גירשה את הגר בעקיפין על ידי מעשיה? על מנת לענות על השאלות הללו, יש להבין תחילה את אופיים של מעשי שרה, וכן את פירוש הביטוי "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי". ישנם כאלו6 המציעים כי הכוונה כאן היא עבודה פיזית קשה, בעוד אחרים7 טוענים ששרה מנעה מהגר לקיים יחסי מין עם אברהם. לחילופין, ייתכן כי משמעות הביטוי הינו להכניע; שרה העמידה את הגר במקומה, והדגישה את עובדת היותה משרתת8. ראו עינוי הגר על ידי שרה להרחבה בנושא.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Hagar_Flees_in_Art/0/he&oldid=76001&useskin=vector"