Hagar Flees in Art/0/he
בריחת הגר באמנות
הקדמה
בבראשית פרק ט״ז מסופר על נתינת הגר לאברהם, על הריונה של הגר, ועל זילזולה של הגר בשרה בעקבות כך. כאשר שרה מגיבה בחריפות, הגר בורחת מגבירתה. שני הציורים המוצגים כאן, ציורו של פטר פאול רובנס "הגר עוזבת את בית אברהם"(1617-1615)1, וציורו של פייטרו דה קורטונה "חזרתה של הגר" (1637)2, מתארים שלבים שונים של הסיפור. רובנס בוחר להתמקד בעזיבתה של הגר, בעוד קורטונה מתאר את חזרתה. ציוריהם השונים מעלים שאלות בנוגע לתפקידיהן של הדמויות השונות בסיפור, לרבות האופן בו שרה מתייחסת להגר, רגשותיו של אברהם כלפי הגר, והחלטתה של הגר לברוח.
השוואת התמונות
רובנס
רובנס בוחר למקם את הסצנה בקרבת הכניסה לביתם של אברהם ושרה, ברגע עזיבתה של הגר. שרה בוחנת את הגר במבט כועס, בעודה מרימה את ידה, כמאותתת לה לעזוב. אברהם מביט בהגר מסף דלתו, אך קשה להסיק מן הציור לגבי תחושותיו. בכל אופן, הוא אינו מתערב במתרחש סביבו. הגר, בבירור בהיריון, פונה אל עבר אברהם ושרה, ונראית עצובה, אך שלווה, בעודה מתכוננת לפרידתה. היא אינה לבושה בסחבות, כפי שהיינו מצפים ממשרתת, אלא, בבגדים יקרים למראה. בידה היא אוחזת בחבילה עטופה בבד.
קורטונה
לעומת רובנס, קורטונה בוחר לצייר דווקא את חזרתה של הגר לביתה3. גם הוא ממקם את שלושת הדמויות בכניסה לאוהלם של אברהם ושרה. אולם, בציור שלו, אברהם האקטיבי בסיפור, ולא שרה. ידיו פתוחות לרווחה, כמוכן לקדם את פניה של הגר בברכה, בעוד שרה עומדת מאחוריו, ומשפילה את עיניה. בציורו של קורטונה, הגר לא נראית בהיריון. היא חוזרת בלבוש יקר ולצידה מלאך, כמו כן, לא ניתן להבחין בסימני פגיעה כלשהם מתקופת שהותה במדבר.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
אברהם והגר
בציורו של רובנס, אברהם מתואר כצופה בלבד, ונראה שהוא מהסס להתערב בענייניה של שרה. קורטונה, לעומת זאת, מתאר אותו כמקדם פניה של הגר בשמחה רבה. תיאורים שונים אלו מעידים על עמימות מסויימת בפסוקים. מה היו תחושותיו של אברהם כלפי הגר? באיזו מידה הוא היה שותף לתחושות ולמעשים של שרה אשתו? כאשר שרה דרשה שהגר וישמעאל יגורשו בפרק כ״א, הטקסט המקראי מספר לנו ש"וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". אולם, בעת גירושם בסיפור זה לא מתוארות לנו תחושותיו של אברהם כלל, כך שישנם כמה דרכים אפשריות לפרש את רגשותיו ואת המוטיבציות שעמדו מאחוריהן.4
בהיריון?
בעוד שמציורו של רובנס, ברור שהגר נמצאת בשלבי היריון מאוחרים, דמותה של הגר לפי קורטונה אינה נראית בהיריון כלל. סתירה זו מקורה בעמימות המקראית. בתחילת הסיפור, נאמר לנו שהגר בהיריון, אולם, כאשר המלאך דיבר עמה במדבר, הוא אמר לה "הִנָּךְ הָרָה", אמירה שנדמית כמיותרת בהקשר זה. רד״ק מציע כי אמירה זו של המלאך נועדה רק להקדים את שאר דבריו להגר, על פיהם ייוולד לה בן ושמו יהיה ישמעאל. לעומת זאת, בבראשית רבה מוצע שהגר הפילה את בנה כתוצאה מהיחס הקשה של שרה אליה, והמלאך הבטיח לה שאם תחזור לאברהם, היא תיכנס להיריון שנית.5 להרחבה, ראו הגר – כמה הריונות?
בריחה או פיטורים?
מציורו של רובנס ניתן להבין ששרה גירשה את הגר מביתה באופן מפורש. אולם, בטקסט המקראי כתוב "וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ", מה שרומז שהגר ברחה מבחירה. ייתכן כי רובנס הושפע מהסיפור המאוחר יותר המתואר בפרק כ"א, על פיו הגר מגורשת באופן אקטיבי בפירוש, אך בכל אופן תיאורו מעלה מספר שאלות. האם הגר עזבה בניגוד לרצונה, או שמא היא ברחה בידיעתה, ואולי אפילו בהסכמתה, של שרה? האם שרה גירשה את הגר בעקיפין על ידי מעשיה? על מנת לענות על השאלות הללו, יש להבין תחילה את אופיים של מעשי שרה, וכן את פירוש הביטוי "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי". ישנם כאלו6 המציעים כי הכוונה כאן היא עבודה פיזית קשה, בעוד אחרים7 טוענים ששרה מנעה מהגר לקיים יחסי מין עם אברהם. לחילופין, ייתכן כי משמעות הביטוי הינו להכניע; שרה העמידה את הגר במקומה, והדגישה את עובדת היותה משרתת8. ראו עינוי הגר על ידי שרה להרחבה בנושא.
