Hagar Flees in Art/0/he
בריחת הגר באמנות
הקדמה
בבראשית פרק ט״ז מסופר על נתינתה של הגר לאברהם, על הריונה של הגר, ועל זילזולה בשרה בעקבות כך. כאשר שרה מגיבה בחריפות, הגר בורחת מגבירתה. שני הציורים המוצגים כאן, ציורו של פטר פאול רובנס "הגר עוזבת את בית אברהם"(1617-1615)1, וציורו של פייטרו דה קורטונה "חזרתה של הגר" (1637)2, מתארים שלבים שונים של הסיפור. רובנס בוחר להתמקד בעזיבתה של הגר, בעוד קורטונה מתאר את חזרתה. ציוריהם השונים מעלים שאלות בנוגע לתפקידיהן של הדמויות השונות בסיפור, לרבות האופן בו שרה מתייחסת להגר, רגשותיו של אברהם כלפי הגר, והחלטתה של הגר לברוח.
הבדלים בין התמונות
רובנס
רובנס בוחר לבנות את הסצנה בקרבת הכניסה לביתם של אברהם ושרה, ברגע עזיבתה של הגר. שרה בוחנת את הגר במבט כעוס, בעודה מרימה את ידה, כמאותתת לה לעזוב. אברהם מביט בהגר מסף דלתו, אך קשה להבין מן הציור את תחושותיו. בכל אופן, הוא אינו מתערב בהתרחשות. הגר, המוצגת בבירור בהיריון, פונה אל עבר אברהם ושרה, ונראית עצובה, אך שלווה, בעודה מתכוננת לפרידתה. היא לבושה בבגדים יקרים למראה, ולא בסחבות, כפי שהיינו מצפים ממשרתת. בידה היא אוחזת בחבילה עטופה בבד.
קורטונה
לעומת רובנס, קורטונה בוחר לצייר דווקא את חזרתה של הגר לביתה3. גם הוא ממקם את שלושת הדמויות בכניסה לאוהלם של אברהם ושרה. אולם, בציור שלו, אברהם הוא הדמות האקטיבית בסיפור, ולא שרה. ידיו פתוחות לרווחה, כמוכן לקדם את פניה של הגר, בעוד שרה עומדת מאחוריו, ומשפילה את עיניה. בציורו של קורטונה, הגר לא נראית בהיריון. היא חוזרת בלבוש יקר ולצידה מלאך, כמו כן, לא ניתן להבחין בסימני פגיעה כלשהם מתקופת שהותה במדבר.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
אברהם והגר
בציורו של רובנס, אברהם מתואר כצופה בלבד, ונראה שהוא מהסס להתערב בענייניה של שרה. קורטונה, לעומת זאת, מתאר אותו כמקדם פניה של הגר בשמחה רבה. תיאורים שונים אלו מדגישים עמימות מסויימת בפסוקים. מה היו תחושותיו של אברהם כלפי הגר? באיזו מידה הוא היה שותף לתחושות ומעשים של שרה אשתו? כאשר שרה דרשה שהגר וישמעאל יגורשו בפרק כ״א, הטקסט המקראי מספר לנו ש"וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". אולם, בעת גירושם לא מתוארות לנו תחושותיו של אברהם כלל, כך שישנם כמה דרכים אפשריות להבין את רגשותיו ואת המוטיבציות העומדות מאחוריהן.4
בהיריון?
בעוד בציורו של רובנס, ברור שהגר בשלבי היריון מאוחרים, דמותה של הגר לפי קורטונה אינה נראית בהיריון כלל. סתירה זו מקורה בעמימות המקראית. בתחילת הסיפור, נאמר לנו שהגר מצפה לילד, אולם, כאשר המלאך דיבר עמה במדבר, הוא אמר לה "הִנָּךְ הָרָה", אמירה שנדמית כמיותרת בהקשר זה. רד״ק מציע כי אמירה זו של המלאך נועדה רק להקדים את זו שלאחריה, על פיה ייוולד לה בן ושמו יהיה ישמאל. לעומת זאת, בבראשית רבה מוצע שהגר הפילה את בנה כתוצאה מהיחס הקשה של שרה אליה, והמלאך הבטיח לה שאם תחזור לאברהם, היא תיכנס להיריון שנית.5 להרחבה, ראו הגר – כמה הריונות?
בריחה או פיטורים?
מציורו של רובנס ניתן להבין ששרה גירשה את הגר מביתה באופן מפורש. אולם, בטקסט המקראי כתוב "וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ", מה שרומז שהגר ברחה מבחירה. ייתכן כי רובנס הושפע מהסיפור המאוחר יותר המתואר בפרק כ"א, בו הגר מגורשת באופן אקטיבי, אך בכל אופן תיאורו מעלה מספר שאלות. האם הגר עזבה בניגוד לרצונה, או שמא היא ברחה בידיעתה, ואולי אפילו בהסכמתה, של שרה? האם שרה גירשה את הגר בעקיפין על ידי מעשיה? התשובה לשאלה זו תלויה בהבנת אופי מעשיה של שרה, ובהבנת פירוש הביטוי "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי". ישנם כאלו6 המציעים כי פירוש הביטוי הוא עבודה פיזית קשה, בעוד אחרים7 טוענים ששרה מנעה מהגר לקיים יחסים עם אברהם. לחילופין, ייתכן כי משמעות הביטוי הינו להכניע; שרה העמידה את הגר במקומה, והדגישה את מעמדה כמשרתת8. ראו עינוי הגר על ידי שרה להרחבה בנושא.