Kayin and Hevel in Art/5

EN/HEע/E

Kayin and Hevel in Art

Sources

Bereshit 4:1-15בראשית ד׳:א׳-ט״ו

(1) Now the man had known Eve, his wife, and she conceived and gave birth to Cain, and said, “I have acquired a man with Hashem.” (2) She gave birth again, to his brother, to Abel, and Abel was a shepherd, while Cain was a tiller of the ground. (3) It happened after some years, that Cain brought an offering to Hashem from the fruit of the ground. (4) Also Abel brought of the firstborn of his flock and of its fattest, and Hashem favorably regarded Abel and his offering. (5) But He did not favorably regard Cain and his offering, and Cain was very angry, and his face fell. (6) Hashem said to Cain, “Why are you angry, and why has your face fallen? (7) If you do well, will you not be uplifted? And if you do not do well, sin crouches at the door. Its desire is for you, but you shall rule over it.” (8) Cain spoke to Abel, his brother, and it happened that when they were in the field, Cain rose up against Abel, his brother, and killed him. (9) Hashem said to Cain, “Where is Abel, your brother?” He said, “I do not know. Am I my brother’s keeper?” (10) Hashem said, “What have you done? The voice of your brother’s blood cries to me from the ground. (11) And now, you are cursed from the ground, which opened its mouth to receive your brother’s blood from your hand. (12) When you work the ground, it will not yield its strength to you. You shall be a fugitive and a wanderer on the earth.” (13) Cain said to Hashem, “My punishment is greater than I can bear. (14) Behold, you have driven me out this day from the surface of the ground, and I will hide from your face, and I will be a fugitive and a wanderer on the earth, and it will happen that whoever finds me will kill me.” (15) Hashem said to him, “Therefore whoever slays Cain, vengeance will be taken on him sevenfold.” Hashem placed a sign for Cain, so that anyone who finds him should not smite him.

(א) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת י״י. (ב) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַי״י. (ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע י״י אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. (ה) וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. (ו) וַיֹּאמֶר י״י אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשׇׁל בּוֹ. (ח) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקׇם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. (ט) וַיֹּאמֶר י״י אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. (י) וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. (יא) וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ. (יב) כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ. (יג) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל י״י גָּדוֹל עֲוֺנִי מִנְּשֹׂא. (יד) הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כׇל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי. (טו) וַיֹּאמֶר לוֹ י״י לָכֵן כׇּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם י״י לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כׇּל מֹצְאוֹ.

Bavli Yevamot 62aבבלי יבמות ס״ב.

רבי נתן אומר, ב"ש אומרים: שני זכרים ושתי נקבות, ובה"א: זכר ונקבה. א"ר הונא: מ"ט דרבי נתן אליבא דב"ש? דכתיב: (בראשית ד') ותוסף ללדת את אחיו את הבל, הבל ואחותו, קין ואחותו, וכתיב (בראשית ד') כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין.

Bavli Sanhedrin 37bבבלי סנהדרין ל״ז:

הוו יודעים כו'. אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות, פציעות פציעות, שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה, עד שהגיע לצוארו.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Bereshit 8:20תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית ח׳:כ׳

And Noah builded the altar before the Lord; that altar which Adam had builded in the time when he was cast forth from the garden of Eden, and had offered an oblation upon it; and upon it had Kain and Habel offered their oblations. But when the waters of the deluge descended, it was destroyed, and Noah rebuilded it; and he took of all clean cattle, and of all clean fowl, and sacrificed four upon that altar.

ובנא נח מדבחא קדם ייי הוא מדבחא דבנא אדם בעידן דאיטרד מן גינתא דעדן ואקריב ע(י)לוי קרבנא ועילוי אקריבו קין והבל ית קרבנהון וכד נחתו מוי דטובענא איתצד ובנייה נח ונסב מכל בעירא דכיא ומן כל עוף דכי ואסיק ארבע עלוון על ההוא מדבחא.

Bereshit Rabbah 22:3בראשית רבה כ״ב:ג׳

ותוסף ללדת את אחיו את הבל הדא מסייעא לרבי יהושע בן קרחה דאמר עלו למטה שנים וירדו שבעה, ותוסף ללדת תוספת ללידה, ולא תוספת לעיבור.

Tanchuma Bereshit 9מדרש תנחומא בראשית ט׳

ויהי מקץ ימים ויבא קין וגו', יש מקץ שנה ויש שנתים ויש ימים ויש ארבעים שנה אמרו חז"ל בני ארבעים שנה היו קין והבל, ויבא קין מפרי האדמה מהו מן מותר מאכלו, ורבנן אמרו זרע פשתן היה, והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן לפיכך נאסר צמר ופשתים שנא' (דברים כ"ב) לא תלבש שעטנז וגו' ואמר הקדוש ברוך הוא אינו דין שיתערב מנחת החוטא עם מנחת זכאי לפיכך נאסר.

Pirkei DeRabbi Eliezer 21פרקי דרבי אליעזר כ״א

ר' יוסף אומר קין והבל תאומים היו שנ' ותהר ותלד את קין, בההוא שעתה אוסיפת למילד, ותוסף ללדת את אחיו את הבל ויהי קין איש אוהב לזרוע ויהי הבל איש אוהב לרעות צאן, זה נותן ממלאכתו מאכל לזה, והגיע לילו יום טוב בפסח וקרא אדם לבניו ואמר להן עתידין ישראל להקריב קרבנות פסחים הקריבו גם אתם לפני בוראכם, והביא קין מותר מאכלו קליות זרע פשתן, והביא הבל מבכורות צאנו ומחלביהן כבשים שלא נגזזו לצמר, ונתעבה מנחת קין ונתרצה מנחת הבל, שנ' וישע ה' אל הבל ואל מנחתו.

Pirkei DeRabbi Eliezer 30פרקי דרבי אליעזר ל׳

ר' שמעון אומ' באצבע הראה הב"ה לאברהם אבינו המזבח ואמ' לו זה הוא המזבח, והוא היה המזבח שהקריבו קין והבל, והוא המזבח שהקריבו נח ובניו, שנ' ויבן שם אברהם מזבח אין כתיב כאן אלא ויבן שם אברהם את המזבח, הוא המזבח שהקריבו בו הראשונים.

Rashi Bereshit 4:4רש״י בראשית ד׳:ד׳

וישע AND HE HAD REGARD – Fire descended from heaven and consumed his offering.

וישע – ירדה אש וליחכה מנחתו.

Lekach Tov Bereshit 4:5לקח טוב בראשית ד׳:ה׳

ואל קין ואל מנחתו לא שעה. שלא נאכל קרבנו. ד"א וישע ה' אל הבל. שנתברכו עסקיו. ואל קין לא שעה, שלא נתברכו. ויחר לקין מאד ויפלו פניו. נעשה כאור.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 4:3אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ד׳:ג׳

מקץ ימים – שעבד קין את האדמה, והמנחה הביא אל המקום שקבע לתפלתו, ולא ישרו בעיני דברי האומרים כי המנחה הביאה אל אביו. ובעבור שהוא כתוב מבכורות צאנו, יש סמך כי לא הביא קין מהבכורים.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 4:4אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ד׳:ד׳

וישע – כמשקל ויחר לקין מאד (בראשית ד':ה'), וטעמו כמו קבל, והקרוב אליו שעו מני (ישעיהו כ"ב:ד'), כדרך סוד הקרבן. ויתכן שירדה אש ודשנה מנחת הבל, ולא מנחת קין.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 4:8אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ד׳:ח׳

ויאמר קין – הקרוב אלי שאמר לו כל התוכחות שהוכיחו השם. ושואלים נולדו ביום סגריר ישאלו איך הכהו, ואין חרב. וזאת שאלת תוהו, כי הרגהו בידו בחנק, ואלף עץ ואבן נמצאים.

R. Yosef Bekhor Shor Bereshit 4:8ר׳ יוסף בכור שור בראשית ד׳:ח׳

ויאמר קין אל הבל אחיו – מה שאמר לו הקב"ה. בערמה בא אליו, כי הרגיש שהיה נשמר ממנו. ואמר לו: כך וכך אמר לי הקב"ה ונתפייסנו יחד, ופני לא היו לי עוד. כי הוא אמר: למה חרה לך ולמה נפלו פניך (בראשית ד':ו') ופייסני. וחשב הבל שנתפייס, ולא נשמר ממנו עוד. ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו – כי לא נשמר בחרב אשר ביד קין.

Radak Bereshit 4:12רד״ק בראשית ד׳:י״ב

נע ונד תהיה בארץ, this is yet another curse, one that most certainly applied only to Kayin personally, a curse which resulted in his not being able to feel at home permanently in any one place on earth. This was something psychological, forcing Kayin to adopt a nomadic lifestyle, trying his luck at growing things by moving to a new location every time he experienced crop failure. God did not kill him outright, something that every murderer deserves. The reason was that killing him now would be counterproductive as it would leave the earth without males other than Adam, and Adam could not be expected to sire more children after he had lost the two sons he had helped produce. We know, that even with Kayin surviving, the trauma of what happened prevented Adam from maintaining marital relations with his wife for 130 years. (5,3) Although God had not killed Kayin, he was under sentence of exile in addition to the earth having been cursed as an instrument of providing his livelihood. The words נע ונד are as if the word נע had been repeated, stressing the seriousness of the curse. Our sages, in commenting on the line כל הורג קין שבעתים יוקם, “that anyone killing Kayin, he (Kayin) will be avenged sevenfold,” explain that seeing that Kayin personally had not been executed for his murder, people would reason that murder goes relatively unpunished. In order for people not to draw such a conclusion from what had not happened to Kayin, the curse of murdering even someone already as guilty as Kayin, had to be highlighted in such terms. (Bereshit Rabbah 22,12) Another reason explaining why Kayin was not subjected to immediate execution is that Kayin, being the first murderer, had not known that the penalty for murder is execution. Subsequent generations knowing the penalty for murder, could not expect to be treated so leniently. It is even possible to consider Kayin’s killing Hevel as having been an inadvertent killing, seeing that he did not know what injury would prove fatal. He had never seen a person who had been killed, and when hitting Hevel he had not thought that he had injured him fatally. If that is so, the penalty of exile, i.e. נע ונד תהיה בארץ, “you will not be at home anywhere on earth,” is exactly the penalty devised by the Torah for people who killed inadvertently In Torah Shleymah on our chapter item #96 the word נע is understood to mean that Kayin will be forever on the move, whereas the word נד is understood to mean that he will not be able to sit down and relax but that his body will remain in constant motion, much like that of a drunken person. Once he had repented, one of these curses was removed from him, as we know from Genesis 4,15 וישב בארץ נוד. The Torah did not say, however, בארץ נוע, because he was not able to settle in one location for long.

נע ונד תהיה בארץ – זאת קללה אחרת והיא לו לבדו. אמר לו שלא יוכל לעמוד במקום אחד, אלא שיתן האל בלבו שיחשוב בעצמו קללת האדמה בפירותיה ויאמר אלך במקום אחר ואזרע שם אולי תתן לי האדמה שם כחה, וכן ממקום למקו' כל ימי חייו. ולא המיתו כמשפט כל הורג נפש במזיד, מפני שלא ישאר העולם שומם מבני אדם, כי קין לא הוליד עדיין ואדם לא הוליד עוד עד מאה ושלשים שנה לפיכך לא המיתו, אבל גזר עליו, לבד מקללת האדמה, אחד ממשפטי הרוצח, והוא הגלות, כשאמר לו נע ונד תהיה. ונע ונד כפל ענין במלת שונות לחזק. ובדרז"ל (ב"ר כ"ב) כל הורג קין יהרג. לא כדינו של רוצחים דינו של קין, קין הרג ולא היה ממי ללמוד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג; ואפשר ג"כ כי שוגג היה, כי האבן או הדומה לה שהכהו בה לא חשב שימות באותה מכה, כי עדיין לא ראה איש הרוג ולא חשב שיהיה בה כדי להמית, לפיכך דנוהו דין הורג בשגגה שהוא הגלות וא"ל נע ונד תהיה, ובב"ר (שם) נע שיהיה נע מהמקום שהיה שם, ונד שלא תהיה לו ישיבה בשום מקום אלא ינענע גופו כשכור, כיון שעשה תשובה חסרו ממנו האחת כמו שאמר "וישב בארץ נד קדמת עדן" ולא אמר נע.

Zohar Parashat Bereshit (54b)זוהר פרשת בראשית (נ״ד:)

אמר רבי יצחק ת"ח בשעתא דקטיל קין להבל לא הוה ידע היך (נפיק) (ד"א יפיק) נשמתיה מניה והוה נשיך ליה בשיניה כחויא...

Ralbag Bereshit Beur HaParashah 4:2-5רלב״ג בראשית ביאור הפרשה ד׳:ב׳-ה׳

והנה, אם כן, הבל הוא שהמציא זאת המלאכה, וקין המציא מלאכת עבודת האדמה. וזכר תחילה מלאכת המצאת המזונות למין מין מהבעלי חיים, לפי שהיא יותר נכבדת מעבודת האדמה; וזה לשתי סיבות: האחת — לפי שהנושא אשר תשגיח בו הוא יותר נכבד מהנושא אשר תשגיח בו עבודת האדמה, כי החי הוא יותר נכבד מהצמח; והשנית — שכבר יִמָּצֵא שיגיע יותר - בהמצאת מזונות הבעלי חיים - התכלית אשר כֻּוַּן בו, ממה שיגיע בעבודת האדמה התכלית אשר כֻּוַּן בו. וזה, שהבעל חיים, כשיזון במזון נאות לו — יצמח ויתן פריו באופן הראוי, אם לא יִמָּנַע זה לסיבה מחוץ, כאילו תאמר מפני האויר המקיף ומה שיִּדְמֶה לו מהסיבות אשר מחוץ; ואולם עבודת האדמה כבר תהיה באופן שלם, ולא יגיע ממנה התכלית הראוי, להיות הצמח צריך בזה אל המטר, ולפעמים לא יבוא המטר לצמח לפי הראוי. (ג-ד) והנה קין והבל היו חכמים גדולים, לפי מה שסיפרנו מהם, ולזה כשהגיע להם התכלית המכוון ממלאכתם, הביא כל אחד מפריו מנחה לה'. וזאת המנחה היתה — לפי מה שאחשוב — שהם כבר השיגו שכל מה שיתחדש מזה הוא מסודר מאת ה' יתעלה, והוא הפועל אותו על דרך האמת; או אולי הקריבו מהם קרבן לה' יתעלה, מפני שהם השיגו כי הכל הוא מאתו. והנה הגיע רצון מה' יתעלה אל הבל ואל מנחתו — רוצה לומר שכבר נמצא תמיד מגיע ממלאכתו התכלית המכוון בה; (ה) ולא הגיע רצון מה' יתעלה אל קין ואל מנחתו — וזה, שכבר עשה מלאכתו לפי הראוי, ולא הגיע ממנה התכלית, כאשר לא בא המטר באופן הראוי. והנה מפני זה כעס קין כעס גדול, ובוש כשלא הגיע התכלית אשר קיוה לו, כטעם 'בֹּשׁוּ כִי בָטָח' (איוב ו, כ); 'לא עתה יֵבוֹשׁ יעקב' (ישעיהו כט, כב).

HaKetav VeHaKabbalah Bereshit 4:4הכתב והקבלה בראשית ד׳:ד׳

אל הבל ואל מנחתו – לא אמר אל מנחת הבל, כי יודיענו כי לא חשיבות קרבנו משל קין לבד היה הגורם לקבל זה ולרחק זה, כ"א אמנם מעשיהם היה העיקר בזה, זה נתרצה מצד מעשיו המועלים וזה נתרחק מצד מעשיו המגונים ולכן לא אמר אל מנחת קין.

Netziv Bereshit 4:4נצי״ב בראשית ד׳:ד׳

וישע ה' אל הבל – היינו שקבל את תפלתו והצליח עסקו.