Difference between revisions of "Korach's Fate in Art/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
|||
| (10 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p><a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט"ז</a> מתאר את המרד של קורח ועדתו. בולטת בסיפור הסצנה שבה האדמה בולעת את המורדים. שלושת הציורים המוצגים כאן, המיניאטורה של ג'אן פוּקֵה,<fn>ג'אן פוקה (Fouquet ,1481–1420) היה צייר צרפתי שהתפרסם בזכות איורי כתב היד שלו. התמונה המוצגת היא חלק ממיניאטורה מהמאה החמש עשרה, שמופיעה בכתב יד צרפתי של קדמוניות היהודים של יוספוס. פוקה אחראי לאחת-עשרה מתוך ארבע-עשרה המיניאטורות הגדולות בכתב היד. את שני הכרכים של כתב היד ניתן למצוא ב- Bibliothèque Nationale בפריס. לצפייה במיניאטורה המלאה, ראו <a href="http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b8452200r/f147.item">כאן</a>.</fn> האיור מתנ"ך הולמן משנת 1890, והמיניאטורה מתוך תנ"ך "אַבְרֶגֵ'יי",<fn>תנך "אברג'יי" (abrégée) הוא כתב יד צרפתי מהמאה | + | <p><a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט"ז</a> מתאר את המרד של קורח ועדתו. בולטת בסיפור הסצנה שבה האדמה בולעת את המורדים. שלושת הציורים המוצגים כאן, המיניאטורה של ג'אן פוּקֵה,<fn>ג'אן פוקה (Fouquet ,1481–1420) היה צייר צרפתי שהתפרסם בזכות איורי כתב היד שלו. התמונה המוצגת היא חלק ממיניאטורה מהמאה החמש-עשרה, שמופיעה בכתב יד צרפתי של קדמוניות היהודים של יוספוס. פוקה אחראי לאחת-עשרה מתוך ארבע-עשרה המיניאטורות הגדולות בכתב היד. את שני הכרכים של כתב היד ניתן למצוא ב-Bibliothèque Nationale בפריס. לצפייה במיניאטורה המלאה, ראו <a href="http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b8452200r/f147.item">כאן</a>.</fn> האיור מתנ"ך הולמן משנת 1890, והמיניאטורה מתוך תנ"ך "אַבְרֶגֵ'יי",<fn>תנך "אברג'יי" (abrégée) הוא כתב יד צרפתי מהמאה השלוש-עשרה. כתב היד מכיל תנ"ך מקוצר ומאויר. הוא מכונה גם התנ"ך של Saint-Jean d'Acre ושוכן ב-Bibliothèque de l'Arsenal בצרפת. התמונה המוצגת היא חלק מאיור גדול יותר. לצפייה בעמוד השלם, ראו <a href="http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b550071673/f111.item">כאן</a>.</fn> מציגים את הבליעה הניסית וגם את המורדים שמשתתפים באירוע. ציורים אלה מציגים את הסיפור בדרכים ייחודיות שמשקפות הבנות שונות של הסיפור המקורי.</p></div> |
<category>השוואת התמונות | <category>השוואת התמונות | ||
| − | <subcategory>פוקה | + | <subcategory>פוקה |
| − | <p>פוקה הוא היחיד מבין שלושת האמנים שמציג את המורדים במחנה דתן ואבירם וגם את 250 האנשים שמביאים את הקטורת. אותם 250 אנשים מופיעים ברקע, וספירלות של אש יורדות עליהם מהשמיים. בתוך גוש האנשים | + | <p>פוקה הוא היחיד מבין שלושת האמנים שמציג את המורדים במחנה דתן ואבירם וגם את 250 האנשים שמביאים את הקטורת. אותם 250 אנשים מופיעים ברקע, וספירלות של אש יורדות עליהם מהשמיים. בתוך גוש האנשים, דמות אחת ברורה, ככל הנראה אהרן, עומדת ולא נפגעת. מקדימה, בור סוגר על קבוצת אנשים שמושיטים את זרועותיהם כלפי מעלה בחוסר אונים. במרחב שבין שתי הקבוצות, מספר עוברי אורח צופים באירוע בשלווה. מאחוריהם, דמות בודדת, כנראה משה, עומדת על תלולית אדמה ומרימה את ידיה בתנועת תפילה.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
| − | <subcategory>תנ"ך הולמן | + | <subcategory>תנ"ך הולמן |
| − | <p>ציור כהה זה נראה שונה מאוד מהמיניאטורה של פוקה, המאוירת בצבעים רכים. הציור מעורר תחושות אימה. משה מרים את מטהו,<fn>בבמדבר ט"ז, אין זכר לכך שמשה השתמש במטהו.</fn> | + | <p>ציור כהה זה נראה שונה מאוד מהמיניאטורה של פוקה, המאוירת בצבעים רכים. הציור מעורר תחושות אימה. משה מרים את מטהו,<fn>בבמדבר ט"ז, אין זכר לכך שמשה השתמש במטהו.</fn> ברקים פוגעים, ורעידת אדמה מפרקת את הארץ. מה שהופיע כבור קטן בציור של פוקה, הופך כאן לגיא מסיבי בו רבים נספים. בני ישראל צופים באירוע, אך נראה כי כמה מהדמויות פונות לאחור, אולי מתוך חשש שגם הן ייתפסו בקטסטרופה.<fn>ראו <a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט״ז:כ״ה-ל״ד</a>.</fn></p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
| − | <subcategory>תנ"ך "אברג'יי" | + | <subcategory>תנ"ך "אברג'יי" |
<p>בניגוד לגרסאות האחרות, איור זה מציג שתי דמויות בלבד, כנראה דתן ואבירם. בור, שדומה לבור מים או לבאר, תופס את רוב המרחב בציור. שני האנשים עומדים בתוך הבור כשזרועותיהם מושטות ופניהם פונות כלפי מעלה. מעל ראשיהם נמצא עיגול של להבות או קרניים אדומות. עיגול זה מייצג את האש הבוערת בשערי הגיהינום.</p> | <p>בניגוד לגרסאות האחרות, איור זה מציג שתי דמויות בלבד, כנראה דתן ואבירם. בור, שדומה לבור מים או לבאר, תופס את רוב המרחב בציור. שני האנשים עומדים בתוך הבור כשזרועותיהם מושטות ופניהם פונות כלפי מעלה. מעל ראשיהם נמצא עיגול של להבות או קרניים אדומות. עיגול זה מייצג את האש הבוערת בשערי הגיהינום.</p> | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
| Line 19: | Line 19: | ||
<category>יחס לטקסט המקראי | <category>יחס לטקסט המקראי | ||
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסוים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסוים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
| − | <subcategory>מהות הנס | + | <subcategory>מהות הנס |
| − | <p>בעוד שיוצר תנ"ך הולמן רומז שרעידת האדמה קרעה את האדמה ויצרה גיא גדול, שני כתבי היד המוארים מראים פתח קטן ומקומי יחסית שבלע את המורדים. איזה תיאור קרוב יותר לתיעוד המקראי? כמה מסיבית הייתה הפתיחה? האם זה היה תוצאה של אסון טבע, כמו רעידת אדמה או בולען, או שמא מדובר בתופעה פלאית ובלתי מוכרת לחלוטין?<br/>הטקסט אומר רק "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אוֹתָם". תיאור זה מאפשר את שלושת הדימויים השונים. לעומת זאת, משה מתאר את הנס כ"בְּרִיאָה" חדשה, דבר שרומז שמדובר באירוע שלא התרחש מעולם לפני כן. זה אולי מצביע על אירוע על-טבעי לחלוטין.<fn>הפרשנים חלוקים בשאלת היקף הנס. <multilink><a href="RambanBemidbar16-30" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar16-30" data-aht="source">במדבר במדבר ט"ז:ל'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציע שלמרות שרעידות אדמה אולי לא היו תופעה חדשה, הרעיון שהארץ יכולה להיפתח < | + | <p>בעוד שיוצר תנ"ך הולמן רומז שרעידת האדמה קרעה את האדמה ויצרה גיא גדול, שני כתבי היד המוארים מראים פתח קטן ומקומי יחסית שבלע את המורדים. איזה תיאור קרוב יותר לתיעוד המקראי? כמה מסיבית הייתה הפתיחה? האם זה היה תוצאה של אסון טבע, כמו רעידת אדמה או בולען, או שמא מדובר בתופעה פלאית ובלתי מוכרת לחלוטין?<br/>הטקסט אומר רק "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אוֹתָם". תיאור זה מאפשר את שלושת הדימויים השונים. לעומת זאת, משה מתאר את הנס כ"בְּרִיאָה" חדשה, דבר שרומז שמדובר באירוע שלא התרחש מעולם לפני כן. זה אולי מצביע על אירוע על-טבעי לחלוטין.<fn>הפרשנים חלוקים בשאלת היקף הנס. <multilink><a href="RambanBemidbar16-30" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar16-30" data-aht="source">במדבר במדבר ט"ז:ל'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציע שלמרות שרעידות אדמה אולי לא היו תופעה חדשה, הרעיון שהארץ יכולה להיפתח <b>ואז להיסגר</b> מופיע רק כאן. <multilink><a href="RalbagBemidbar16-35" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBemidbar16-35" data-aht="source">במדבר ט"ז:כ"ח-ל"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, לעומת זאת, מניח שה' פעל באמצעים טבעיים; ההיבט המופלא "החדש" היה העיתוי והמהירות בה נוצרה הפתיחה. אפשרות אחרת מופיעה אצל <multilink><a href="IbnEzraBemidbar16-30" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar16-30" data-aht="source">במדבר ט"ז:ל'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, שמפרש את "בְּרִיאָה" בצורה כזאת שהמילה לא מתייחסת לחידוש בכלל. הוא מציע שמשמעות המילה היא "חתך", כמו ב<a href="Yechezkel23-47" data-aht="source">יחזקאל כ״ג:מ״ז</a>.</fn> ראו <a href="$">עונשי קרח, דתן, ואבירם</a> להרחבה.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
| − | <subcategory | + | <subcategory>מי נבלע? |
| − | <p>גם פוקה וגם תנ"ך הולמן מראים אנשים רבים שנבלעים באדמה. לעומת זאת, תנ"ך "אברג'יי" מציג רק | + | <p>גם פוקה וגם תנ"ך הולמן מראים אנשים רבים שנבלעים באדמה. לעומת זאת, תנ"ך "אברג'יי" מציג רק שניים, כנראה דתן ואבירם. מי נכלל בעונש זה לפי התורה? האם קורח ומשפחתו נהרגו יחד עם דתן ואבירם ומשפחותיהם?</p> |
| − | <p>הפסוקים אינם ברורים. <a href="Bemidbar16-16" data-aht="source">במדבר ט״ז: | + | <p>הפסוקים אינם ברורים. <a href="Bemidbar16-16" data-aht="source">במדבר ט״ז:י״ט</a> מציין שקורח נאסף עם 250 אנשים מול אוהל מועד למבחן הקטורת, ואילו <a href="Bemidbar16-24" data-aht="source">במדבר ט"ז:כ"ד</a>, <a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">ט"ז:ל"ב</a> ו<a href="Bemidbar26-9" data-aht="source">כ"ו:ט'-י'</a><fn>פסוק זה הוא אולי הכי מפורש.</fn> מציגים אותו כחלק ממחנה דתן ואבירם.<fn>עם זאת, שימו לב ל<a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט״ז:כ״ז</a> הקובע כי "וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם" אך אינו מזכיר את קורח. השוו לאיך שמשה מתאר את האירועים ב<a href="Devarim11-6" data-aht="source">דברים י"א:ו'</a>. משה משמיט את קורח מרשימת האנשים שנבלעו.</fn> לכן חלק מהפרשנים מסיקים שהוא נשרף<fn>ראו לדוגמה <multilink><a href="IbnEzraBemidbar16-35" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar16-35" data-aht="source">במדבר ט"ז:ל"ה</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, שנדחק לקריאה מעט קשה של <a href="Bemidbar26-9" data-aht="source">כ"ו:י'</a>, ו<multilink><a href="RYosefBekhorShorBemidbar16-293235" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBemidbar16-293235" data-aht="source">במדבר ט"ז:כ"ט,ל"ב,ל"ה</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> שטוען שרק דתן ואבירם סירבו להשתתף במבחן הקטורת וכך רק הם קיבלו את העונש הייחודי של בליעה במקום שריפה.</fn> ואילו אחרים מציעים שנבלע באדמה.<fn>לדוגמה, ראו <multilink><a href="RBachyaBemidbar16-35" data-aht="source">ר' בחיי</a><a href="RBachyaBemidbar16-35" data-aht="source">רבינו בחיי במדבר ט"ז:ל"ה</a><a href="R. Bachya b. Asher" data-aht="parshan">אודות ר' בחיי בן אשר</a></multilink>.</fn> <a href="BavliSanhedrin110a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a> מציע "פשרה": או שקורח לקה בשני העונשים,<fn>ראו את הדעה שם שגורסת שמשילוב הפסוקים יש להסיק כי קורח לקה בשני העונשים. עמדה זו עשויה לרמוז כי קורח השתייך לשני מחנות המתלוננים ולכן קיבל עונש כפול.</fn> או שהוא לא ספג אף אחד מהם.<fn>ראו ר' יוחנן שם שמציין שלמרות שהפסוקים מזכירים את "כל האדם אשר לקורח" שנבלעו, הם לא מזכירים את קרח עצמו. כמו כן, למרות שבפסוק נאמר שאש שרפה את 250 האנשים, גם שם קורח אינו מוזכר במפורש. ר' יוחנן אינו מסביר מדוע מנהיג המרד זכה להתחמק מעונש. <multilink><a href="RashiSanhedrin110a" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiSanhedrin110a" data-aht="source">סנהדרין ק"י.</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע שלדברי ר' יוחנן קורח מת במגפה בפרק י"ז.</fn> </p> |
| − | <p>השאלה | + | <p>השאלה הזאת קשורה גם לנושא רחב יותר: האם קורח היה המנהיג של 250 האנשים וגם של דתן ואבירם? באיזו מידה תלונות שתי הקבוצות קשורות זו לזו? האם היה זה מרד מאוחד או שתי מרידות שונות? ראו<a href="BavliSanhedrin110a" data-aht="source"> </a><a href="Korach's Rebellion" data-aht="page">מחלוקת קרח ועדתו</a><a href="BavliSanhedrin110a" data-aht="source">.</a></p> |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
</subcategory> | </subcategory> | ||
| − | <subcategory> | + | <subcategory>תפקיד העם |
| − | <p>באיור בתנ"ך הולמן נראה כי האומה כולה התאספה | + | <p>באיור בתנ"ך הולמן נראה כי האומה כולה התאספה לצפות בעונש של דתן ואבירם, ואילו בציור של פוקה מוצגים רק כמה עוברי אורח. מה היה תפקיד שאר האומה במרד? הפסוקים אינם ברורים. אף על פי שהמילה "הָעֵדָה" מופיעה פעמים רבות בסיפור, לא תמיד ברור למי היא מתייחסת. כשקורח אוסף את "הָעֵדָה" לאוהל מועד ב<a href="Bemidbar16-16" data-aht="source">ט"ז:י"ט</a>, האם הוא אוסף את כל העם<fn>ראו <multilink><a href="RashiBemidbar16-19" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar16-19" data-aht="source">במדבר ט"ז:י"ט</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המציע שבמשך כל הלילה הוא ניסה לשכנע את השבטים להצטרף אליו, ושבסוף הוא הצליח.</fn> או רק את חסידיו? כאשר ה' אומר למשה "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם", האם הוא מציע להרוג את כל בני ישראל או רק את הקבוצה המורדת?<fn>השוו בין <multilink><a href="RambanBemidbar16-21" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar16-21" data-aht="source">במדבר ט"ז:כ"א</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, שמציע שכל העם היה אשם במקצת ולכן ה' רצה להשמיד אותם, לבין <multilink><a href="IbnEzraBemidbar16-21" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar16-21" data-aht="source">במדבר ט"ז:כ"א-כ"ב</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, שרומז שה' התכוון רק לאנשי קורח. ראו גם דעתו של ר' חננאל (שמצוטטת ברמב"ן) שה' דיבר רק על המורדים, אך משה לא הבין וחשב שהוא התכוון לכל העם.</fn> מה זה אומר על רמת האשמה של העם, או לחלופין על הנכונות של ה' לתת עונש קולקטיבי? להרחבה, ראו <a href="Dialogue with the Divine During Korach's Rebellion" data-aht="page">דיאלוג עם ה' במהלך מרד קרח</a>.</p> |
| − | |||
</subcategory> | </subcategory> | ||
| − | <subcategory> | + | <subcategory>גורל 250 האנשים |
| − | <p> | + | <p>האיורים בתנ"ך הולמן ובתנ"ך "אברג'יי" מתעלמים מגורלם של 250 האנשים, אך הם מופיעים, שרופים באש, ברקע הציור של פוקה. הצגה זו רומזת ששני העונשים התרחשו במקביל. האם זה מתאים לתיאור המקראי? ספר במדבר מזכיר את כינוס 250 האנשים (<a href="Bemidbar16-16" data-aht="source">במדבר ט״ז:י״ח-י״ט</a>) מיד לפני שהוא מתאר את מות דתן ואבירם (<a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט״ז:כ״ה-ל״ד</a>), אך תיאור שריפת ה250 איש באש מופיע רק בפסוק האחרון של הפרק (<a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט״ז:ל״ה</a>). בעקבות זה, תזמון המוות אינו ברור. מצד אחד האזכור המאוחר רומז שהוא התרחש מאוחר יותר, אך מצד שני, ההקשר הספרותי אולי רומז ששני האירועים קרו בו-זמנית. לחלופין, אפשר אולי להבין מהביטוי "וְאֵשׁ יָצְאָה", שמנוסח בזמן עבר, שהאנשים מתו עוד לפני שהאדמה נפתחה.<fn>גם שאלה זו מתייחסת לאופי של המרד בכללותו. ענישה בו-זמנית עשויה לתמוך בהתייחסות למורדים כחלק מחזית אחת מאוחדת, בעוד שהענשה נפרדת עשוייה לתמוך בהתייחסות לתלונותיהם כמובחנות יותר.</fn></p> |
| − | |||
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 18:21, 13 August 2019
גורלו של קרח באמנות
הקדמה
במדבר ט"ז מתאר את המרד של קורח ועדתו. בולטת בסיפור הסצנה שבה האדמה בולעת את המורדים. שלושת הציורים המוצגים כאן, המיניאטורה של ג'אן פוּקֵה,1 האיור מתנ"ך הולמן משנת 1890, והמיניאטורה מתוך תנ"ך "אַבְרֶגֵ'יי",2 מציגים את הבליעה הניסית וגם את המורדים שמשתתפים באירוע. ציורים אלה מציגים את הסיפור בדרכים ייחודיות שמשקפות הבנות שונות של הסיפור המקורי.
השוואת התמונות
פוקה
פוקה הוא היחיד מבין שלושת האמנים שמציג את המורדים במחנה דתן ואבירם וגם את 250 האנשים שמביאים את הקטורת. אותם 250 אנשים מופיעים ברקע, וספירלות של אש יורדות עליהם מהשמיים. בתוך גוש האנשים, דמות אחת ברורה, ככל הנראה אהרן, עומדת ולא נפגעת. מקדימה, בור סוגר על קבוצת אנשים שמושיטים את זרועותיהם כלפי מעלה בחוסר אונים. במרחב שבין שתי הקבוצות, מספר עוברי אורח צופים באירוע בשלווה. מאחוריהם, דמות בודדת, כנראה משה, עומדת על תלולית אדמה ומרימה את ידיה בתנועת תפילה.
תנ"ך הולמן
ציור כהה זה נראה שונה מאוד מהמיניאטורה של פוקה, המאוירת בצבעים רכים. הציור מעורר תחושות אימה. משה מרים את מטהו,3 ברקים פוגעים, ורעידת אדמה מפרקת את הארץ. מה שהופיע כבור קטן בציור של פוקה, הופך כאן לגיא מסיבי בו רבים נספים. בני ישראל צופים באירוע, אך נראה כי כמה מהדמויות פונות לאחור, אולי מתוך חשש שגם הן ייתפסו בקטסטרופה.4
תנ"ך "אברג'יי"
בניגוד לגרסאות האחרות, איור זה מציג שתי דמויות בלבד, כנראה דתן ואבירם. בור, שדומה לבור מים או לבאר, תופס את רוב המרחב בציור. שני האנשים עומדים בתוך הבור כשזרועותיהם מושטות ופניהם פונות כלפי מעלה. מעל ראשיהם נמצא עיגול של להבות או קרניים אדומות. עיגול זה מייצג את האש הבוערת בשערי הגיהינום.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסוים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
מהות הנס
בעוד שיוצר תנ"ך הולמן רומז שרעידת האדמה קרעה את האדמה ויצרה גיא גדול, שני כתבי היד המוארים מראים פתח קטן ומקומי יחסית שבלע את המורדים. איזה תיאור קרוב יותר לתיעוד המקראי? כמה מסיבית הייתה הפתיחה? האם זה היה תוצאה של אסון טבע, כמו רעידת אדמה או בולען, או שמא מדובר בתופעה פלאית ובלתי מוכרת לחלוטין?
הטקסט אומר רק "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אוֹתָם". תיאור זה מאפשר את שלושת הדימויים השונים. לעומת זאת, משה מתאר את הנס כ"בְּרִיאָה" חדשה, דבר שרומז שמדובר באירוע שלא התרחש מעולם לפני כן. זה אולי מצביע על אירוע על-טבעי לחלוטין.5 ראו עונשי קרח, דתן, ואבירם להרחבה.
מי נבלע?
גם פוקה וגם תנ"ך הולמן מראים אנשים רבים שנבלעים באדמה. לעומת זאת, תנ"ך "אברג'יי" מציג רק שניים, כנראה דתן ואבירם. מי נכלל בעונש זה לפי התורה? האם קורח ומשפחתו נהרגו יחד עם דתן ואבירם ומשפחותיהם?
הפסוקים אינם ברורים. במדבר ט״ז:י״ט מציין שקורח נאסף עם 250 אנשים מול אוהל מועד למבחן הקטורת, ואילו במדבר ט"ז:כ"ד, ט"ז:ל"ב וכ"ו:ט'-י'6 מציגים אותו כחלק ממחנה דתן ואבירם.7 לכן חלק מהפרשנים מסיקים שהוא נשרף8 ואילו אחרים מציעים שנבלע באדמה.9 בבלי סנהדרין מציע "פשרה": או שקורח לקה בשני העונשים,10 או שהוא לא ספג אף אחד מהם.11
השאלה הזאת קשורה גם לנושא רחב יותר: האם קורח היה המנהיג של 250 האנשים וגם של דתן ואבירם? באיזו מידה תלונות שתי הקבוצות קשורות זו לזו? האם היה זה מרד מאוחד או שתי מרידות שונות? ראו מחלוקת קרח ועדתו.
תפקיד העם
באיור בתנ"ך הולמן נראה כי האומה כולה התאספה לצפות בעונש של דתן ואבירם, ואילו בציור של פוקה מוצגים רק כמה עוברי אורח. מה היה תפקיד שאר האומה במרד? הפסוקים אינם ברורים. אף על פי שהמילה "הָעֵדָה" מופיעה פעמים רבות בסיפור, לא תמיד ברור למי היא מתייחסת. כשקורח אוסף את "הָעֵדָה" לאוהל מועד בט"ז:י"ט, האם הוא אוסף את כל העם12 או רק את חסידיו? כאשר ה' אומר למשה "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם", האם הוא מציע להרוג את כל בני ישראל או רק את הקבוצה המורדת?13 מה זה אומר על רמת האשמה של העם, או לחלופין על הנכונות של ה' לתת עונש קולקטיבי? להרחבה, ראו דיאלוג עם ה' במהלך מרד קרח.
גורל 250 האנשים
האיורים בתנ"ך הולמן ובתנ"ך "אברג'יי" מתעלמים מגורלם של 250 האנשים, אך הם מופיעים, שרופים באש, ברקע הציור של פוקה. הצגה זו רומזת ששני העונשים התרחשו במקביל. האם זה מתאים לתיאור המקראי? ספר במדבר מזכיר את כינוס 250 האנשים (במדבר ט״ז:י״ח-י״ט) מיד לפני שהוא מתאר את מות דתן ואבירם (במדבר ט״ז:כ״ה-ל״ד), אך תיאור שריפת ה250 איש באש מופיע רק בפסוק האחרון של הפרק (במדבר ט״ז:ל״ה). בעקבות זה, תזמון המוות אינו ברור. מצד אחד האזכור המאוחר רומז שהוא התרחש מאוחר יותר, אך מצד שני, ההקשר הספרותי אולי רומז ששני האירועים קרו בו-זמנית. לחלופין, אפשר אולי להבין מהביטוי "וְאֵשׁ יָצְאָה", שמנוסח בזמן עבר, שהאנשים מתו עוד לפני שהאדמה נפתחה.14
