Difference between revisions of "Korach's Fate in Art/0/he"
m |
m |
||
Line 7: | Line 7: | ||
<p><a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט"ז</a> מתאר את המרד של קורח ועדתו. בולטת בסיפור הסצנה שבה האדמה בולעת את המורדים. שלושת הציורים המוצגים כאן, המיניאטורה של ג'אן פוּקֵה,<fn>ג'אן פוקה (Fouquet ,1481–1420) היה צייר צרפתי שהתפרסם בזכות איורי כתב היד שלו. התמונה המוצגת היא חלק ממיניאטורה מהמאה החמש עשרה, שמופיעה בכתב יד צרפתי של קדמוניות היהודים של יוספוס. פוקה אחראי לאחת-עשרה מתוך ארבע-עשרה המיניאטורות הגדולות בכתב היד. את שני הכרכים של כתב היד ניתן למצוא ב- Bibliothèque Nationale בפריס. לצפייה במיניאטורה המלאה, ראו <a href="http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b8452200r/f147.item">כאן</a>.</fn> האיור מתנ"ך הולמן משנת 1890, והמיניאטורה מתוך תנ"ך "אַבְרֶגֵ'יי",<fn>תנך "אברג'יי" (abrégée) הוא כתב יד צרפתי מהמאה ה-13. כתב היד מכיל תנ"ך מקוצר ומאויר. הוא מכונה גם התנ"ך של Saint-Jean d'Acre ושוכן ב-Bibliothèque de l'Arsenal בצרפת. התמונה המוצגת היא חלק מאיור גדול יותר. לצפות בעמוד השלם, ראו <a href="http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b550071673/f111.item">כאן</a>.<br/><br/></fn> מציגים את הבליעה הניסית וגם את המורדים המשתתפים. ציורים אלה מציגים את הסיפור בדרכים ייחודיות שמשקפות הבנות שונות של הסיפור המקורי.</p></div> | <p><a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט"ז</a> מתאר את המרד של קורח ועדתו. בולטת בסיפור הסצנה שבה האדמה בולעת את המורדים. שלושת הציורים המוצגים כאן, המיניאטורה של ג'אן פוּקֵה,<fn>ג'אן פוקה (Fouquet ,1481–1420) היה צייר צרפתי שהתפרסם בזכות איורי כתב היד שלו. התמונה המוצגת היא חלק ממיניאטורה מהמאה החמש עשרה, שמופיעה בכתב יד צרפתי של קדמוניות היהודים של יוספוס. פוקה אחראי לאחת-עשרה מתוך ארבע-עשרה המיניאטורות הגדולות בכתב היד. את שני הכרכים של כתב היד ניתן למצוא ב- Bibliothèque Nationale בפריס. לצפייה במיניאטורה המלאה, ראו <a href="http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b8452200r/f147.item">כאן</a>.</fn> האיור מתנ"ך הולמן משנת 1890, והמיניאטורה מתוך תנ"ך "אַבְרֶגֵ'יי",<fn>תנך "אברג'יי" (abrégée) הוא כתב יד צרפתי מהמאה ה-13. כתב היד מכיל תנ"ך מקוצר ומאויר. הוא מכונה גם התנ"ך של Saint-Jean d'Acre ושוכן ב-Bibliothèque de l'Arsenal בצרפת. התמונה המוצגת היא חלק מאיור גדול יותר. לצפות בעמוד השלם, ראו <a href="http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b550071673/f111.item">כאן</a>.<br/><br/></fn> מציגים את הבליעה הניסית וגם את המורדים המשתתפים. ציורים אלה מציגים את הסיפור בדרכים ייחודיות שמשקפות הבנות שונות של הסיפור המקורי.</p></div> | ||
<category>השוואת התמונות | <category>השוואת התמונות | ||
− | <subcategory | + | <subcategory>פוקה<br/> |
− | <p>פוקה הוא היחיד מבין שלושת האמנים שמציג את המורדים במחנה דתן ואבירם וגם את 250 האנשים שמביאים את הקטורת. | + | <p>פוקה הוא היחיד מבין שלושת האמנים שמציג את המורדים במחנה דתן ואבירם וגם את 250 האנשים שמביאים את הקטורת. אותם 250 אנשים מופיעים ברקע, וספירלות של אש יורדות עליהם מהשמיים. בתוך גוש האנשים עומדת דמות אחת ברורה, ככל הנראה אהרן, ולא נפגע. מקדימה, בור סוגר על קבוצת אנשים שמושיטים את זרועותיהם כלפי מעלה בחוסר אונים. במרחב שבין שתי הקבוצות, מספר עוברי אורח צופים באירוע בשלווה. מאחוריהם, דמות בודדת, כנראה משה, עומדת על תלולית אדמה ומרימה את ידיה בתנועת תפילה.</p> |
− | |||
</subcategory> | </subcategory> | ||
− | <subcategory | + | <subcategory>תנ"ך הולמן<br/> |
− | <p>ציור כהה זה נראה שונה מאוד מהמיניאטורה של פוקה, המאוירת בצבעים רכים. הציור מעורר תחושות אימה. משה מרים את מטהו,<fn>בבמדבר ט"ז, אין זכר לכך שמשה השתמש במטהו.</fn> ברקים פוגעים, ורעידת אדמה מפרקת את הארץ. מה שהופיע כבור קטן בציור של | + | <p>ציור כהה זה נראה שונה מאוד מהמיניאטורה של פוקה, המאוירת בצבעים רכים. הציור מעורר תחושות אימה. משה מרים את מטהו,<fn>בבמדבר ט"ז, אין זכר לכך שמשה השתמש במטהו.</fn> ברקים פוגעים, ורעידת אדמה מפרקת את הארץ. מה שהופיע כבור קטן בציור של פוקה, הופך כאן לגיא מסיבי בו רבים נספים. בני ישראל צופים באירוע, אך נראה כי כמה מהדמויות פונות לאחור, אולי מתוך חשש שגם הן ייתפסו בקטסטרופה.<fn>ראו <a href="Bemidbar16-25" data-aht="source">במדבר ט״ז:כ״ה-ל״ד</a>.</fn></p> |
− | |||
</subcategory> | </subcategory> | ||
− | <subcategory | + | <subcategory>תנ"ך "אברג'יי"<br/> |
− | <p>בניגוד לגרסאות האחרות, איור זה מציג שתי דמויות בלבד, כנראה דתן ואבירם. בור, שדומה לבור מים או לבאר, | + | <p>בניגוד לגרסאות האחרות, איור זה מציג שתי דמויות בלבד, כנראה דתן ואבירם. בור, שדומה לבור מים או לבאר, תופס את רוב המרחב בציור. שני האנשים עומדים בתוך הבור כשזרועותיהם מושטות ופניהם פונות כלפי מעלה. מעל ראשיהם נמצא עיגול של להבות או קרניים אדומות. עיגול זה מייצג את האש הבוערת בשערי הגיהינום.</p> |
− | |||
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
<category>יחס לטקסט המקראי | <category>יחס לטקסט המקראי | ||
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסוים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | <p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסוים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p> | ||
− | <subcategory | + | <subcategory>מהות הנס<br/> |
− | <p>בעוד שיוצר תנ"ך הולמן רומז שרעידת | + | <p>בעוד שיוצר תנ"ך הולמן רומז שרעידת האדמה קרעה את האדמה ויצרה גיא גדול, שני כתבי היד המוארים מראים פתח קטן ומקומי יחסית שבלע את המורדים. איזה תיאור קרוב יותר לתיעוד המקראי? כמה מסיבית הייתה הפתיחה? האם זה היה תוצאה של אסון טבע, כמו רעידת אדמה או בולען, או שמא מדובר בתופעה פלאית ובלתי מוכרת לחלוטין?<br/>הטקסט אומר רק "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אוֹתָם". תיאור זה מאפשר את שלושת הדימויים השונים. לעומת זאת, משה מתאר את הנס כ"בְּרִיאָה" חדשה, דבר שרומז שמדובר באירוע שלא התרחש מעולם לפני כן. זה אולי מצביע על אירוע על-טבעי לחלוטין.<fn>הפרשנים חלוקים בשאלת היקף הנס. <multilink><a href="RambanBemidbar16-30" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar16-30" data-aht="source">במדבר במדבר ט"ז:ל'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציע שלמרות שרעידות אדמה אולי לא היו תופעה חדשה, הרעיון שהארץ יכולה להיפתח <i>ואז להיסגר</i> מופיע רק כאן. <multilink><a href="RalbagBemidbar16-35" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagBemidbar16-35" data-aht="source">במדבר ט"ז:כ"ח-ל"ה</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, לעומת זאת, מניח שה' פעל באמצעים טבעיים; ההיבט המופלא "החדש" היה העיתוי והמהירות בה נוצרה הפתיחה. <multilink><a href="IbnEzraBemidbar16-30" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar16-30" data-aht="source">במדבר ט"ז:ל'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, לעומת זאת, מעדיף לפרש את "בְּרִיאָה" בצורה כזאת שהמילה לא מתייחסת לחידוש בכלל. הוא מציע שמשמעות המילה היא "חתך", כמו ב<a href="Yechezkel23-47" data-aht="source">יחזקאל כ״ג:מ״ז</a>.</fn> ראו <a href="$">עונשי קרח, דתן, ואבירם</a> להרחבה.</p> |
− | |||
− | |||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>Who Was Swallowed?<br/>מי נבלע<br/> | <subcategory>Who Was Swallowed?<br/>מי נבלע<br/> |
Version as of 04:42, 13 August 2019
גורלו של קרח באמנות
הקדמה
במדבר ט"ז מתאר את המרד של קורח ועדתו. בולטת בסיפור הסצנה שבה האדמה בולעת את המורדים. שלושת הציורים המוצגים כאן, המיניאטורה של ג'אן פוּקֵה,1 האיור מתנ"ך הולמן משנת 1890, והמיניאטורה מתוך תנ"ך "אַבְרֶגֵ'יי",2 מציגים את הבליעה הניסית וגם את המורדים המשתתפים. ציורים אלה מציגים את הסיפור בדרכים ייחודיות שמשקפות הבנות שונות של הסיפור המקורי.
השוואת התמונות
פוקה
פוקה הוא היחיד מבין שלושת האמנים שמציג את המורדים במחנה דתן ואבירם וגם את 250 האנשים שמביאים את הקטורת. אותם 250 אנשים מופיעים ברקע, וספירלות של אש יורדות עליהם מהשמיים. בתוך גוש האנשים עומדת דמות אחת ברורה, ככל הנראה אהרן, ולא נפגע. מקדימה, בור סוגר על קבוצת אנשים שמושיטים את זרועותיהם כלפי מעלה בחוסר אונים. במרחב שבין שתי הקבוצות, מספר עוברי אורח צופים באירוע בשלווה. מאחוריהם, דמות בודדת, כנראה משה, עומדת על תלולית אדמה ומרימה את ידיה בתנועת תפילה.
תנ"ך הולמן
ציור כהה זה נראה שונה מאוד מהמיניאטורה של פוקה, המאוירת בצבעים רכים. הציור מעורר תחושות אימה. משה מרים את מטהו,3 ברקים פוגעים, ורעידת אדמה מפרקת את הארץ. מה שהופיע כבור קטן בציור של פוקה, הופך כאן לגיא מסיבי בו רבים נספים. בני ישראל צופים באירוע, אך נראה כי כמה מהדמויות פונות לאחור, אולי מתוך חשש שגם הן ייתפסו בקטסטרופה.4
תנ"ך "אברג'יי"
בניגוד לגרסאות האחרות, איור זה מציג שתי דמויות בלבד, כנראה דתן ואבירם. בור, שדומה לבור מים או לבאר, תופס את רוב המרחב בציור. שני האנשים עומדים בתוך הבור כשזרועותיהם מושטות ופניהם פונות כלפי מעלה. מעל ראשיהם נמצא עיגול של להבות או קרניים אדומות. עיגול זה מייצג את האש הבוערת בשערי הגיהינום.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסוים בטקסט המקראי, ומשקפות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
מהות הנס
בעוד שיוצר תנ"ך הולמן רומז שרעידת האדמה קרעה את האדמה ויצרה גיא גדול, שני כתבי היד המוארים מראים פתח קטן ומקומי יחסית שבלע את המורדים. איזה תיאור קרוב יותר לתיעוד המקראי? כמה מסיבית הייתה הפתיחה? האם זה היה תוצאה של אסון טבע, כמו רעידת אדמה או בולען, או שמא מדובר בתופעה פלאית ובלתי מוכרת לחלוטין?
הטקסט אומר רק "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אוֹתָם". תיאור זה מאפשר את שלושת הדימויים השונים. לעומת זאת, משה מתאר את הנס כ"בְּרִיאָה" חדשה, דבר שרומז שמדובר באירוע שלא התרחש מעולם לפני כן. זה אולי מצביע על אירוע על-טבעי לחלוטין.5 ראו עונשי קרח, דתן, ואבירם להרחבה.
Who Was Swallowed?מי נבלע
גם פוקה וגם תנ"ך הולמן מראים אנשים רבים שנבלעים באדמה. לעומת זאת, תנ"ך "אברג'יי" מציג רק שתיים, כנראה דתן ואבירם. לפי התורה, מי נכלל בעונש זה? האם קורח ומשפחתו נהרגו יחד עם דתן ואבירם ומשפחותיהם?
הפסוקים אינם ברורים. במדבר ט״ז:ט״ז-י״ט מציע כי קורח נאסף עם 250 אנשים מול אוהל מועד למבחן הקטורת, ואילו במדבר ט"ז:כ"ד, ט"ז:ל"ב וכ"ו:ט'-י'6 מציגים אותו כחלק ממחנה דתן ואבירם.7 לכן חלק מהפרשנים מסיקים שהוא נשרף8 ואילו אחרים מציעים את ההפך.9 בבלי סנהדרין מציע "פשרה": או שקורח סבל משני העונשים,10 או שהוא לא סבל מאף אחד מהם.11
השאלה מתייחסת גם לנושא רחב יותר: האם קורח היה המנהיג של 250 האנשים וגם של דתן ואבירם? באיזו מידה תלונות שתי הקבוצות קשורות זו לזו? האם היה זה מרד מאוחד או שתי מרידות שונות? ראו מחלוקת קרח ועדתו.
Both Fouquet and the Holman Bible portray many people being swallowed by the earth. The Bible abrégée, in contrast, depicts just two, presumably Datan and Aviram. According to the Torah, who was included in this punishment? Were Korach and his household killed together with Datan and Aviram and their families?בבלי סנהדריןs
The verses are ambiguous. במדבר ט״ז:י״ט suggests that Korach was gathered with the 250 men in front of the Tent of Meeting for the incense test, whileseem to include him within the camp of Datan and Aviram Some commentators, thus, conclude that he was burnwhile others propose the opposite offers a "compromise", suggesting that Korach suffered either both punishmentor neither12
The question relates to a larger issue as well: Was Korach the leader of both the 250 men and Datan and Aviram? To what extent were the two sets of complaints intertwined? Was this one united rebellion or two distinct ones?
The Role of the Nation
באיור בתנ"ך הולמן נראה כי האומה כולה התאספה לחזות בעונשם של דתן ואבירם, ואילו בציור של פוקה מוצגים רק כמה עוברי אורח. מה היה תפקיד שאר האומה במרד? הפסוקים אינם ברורים. אף על פי שהמילה "הָעֵדָה" מופיעה פעמים רבות בסיפור, לא תמיד ברור למי היא מתייחסת. כשקורח אוסף את ה"עֵדָה" לאוהל מועד ב ט"ז:י"ט, האם הוא אוסף את כל העם13 או רק את חסידיו? כאשר ה' אומר למשה "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם", האם הוא מציע להרוג את כל בני ישראל או רק את הקבוצה המורדת?14 מה זה אומר על רמת האשמה של העם, או לחלופין על הנכונות של ה' לתת עונש קולקטיבי? להרחבה, ראו דיאלוג עם ה' במהלך מרד קרח
From the Holman Bible, it appears that the the entire nation gathered to witness the punishment of Datan and Aviram, while in Fouquet's image there are merely a few bystanders. What was the role of the larger nation in the rebellion? Bemidbar is unclear. Though the word "הָעֵדָה" occurs multiple times in the narrative, it is not always clear to whom it refers. When Korach gathers the "עֵדָה" to the Tent of Meeting in is he assembling the whole natioor only his followers? When Hashem tells Moshe, "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם", is He suggesting to kill all of the Children of Israel or merely the rebelling congregationWhat does this suggest about the level of the nation's guilt, or on the other hand, about Hashem's willingness to punish collectively?
The Fate of the 250 Men
בעוד האיורים בתנ"ך הולמן ובתנ"ך "אברג'יי" מתעלמים מגורלם של 250 האנשים, הם מופיעים, נשרפים באש, בחלק האחורי של הציור של פוקה. הצגה זו רומזת ששני העונשים התרחשו במקביל. האם זה מתאים לתיאור המקראי? ספר במדבר מזכיר את כינוס 250 האנשים מיד לפני שהוא מתאר את מות דתן ואבירם, אך סיפור השריפה באש מופיע רק בפסוק האחרון של הפרק. תזמון המוות אינו ברור. מצד אחד האזכור המאוחר רומז שהוא התרחש מאוחר יותר, אך מצד שני, ההקשר הספרותי רומז ששני האירועים קרו בו-זמנית. לחלופין, אפשר אולי להבין מהביטוי "וְאֵשׁ יָצְאָה", שהוא בזמן עבר, שהם מתו עוד לפני שהאדמה נפתחה.15
While the Holman Bible illustration and the Bible abrégée ignore the fate of the 250 men, Fouquet paints them being devoured by fire in the back of his painting, suggesting that the two punishments occurred simultaneously. Is this corroborated by the Biblical account? Bemidbar mentions the assembly of the 250 men immediately before describing the deaths of Datan and Aviram, but only relays their being burnt in the last verse of the chapter. Thus, the moment of their death is unclear. On one hand, the late mention supports a later death, but on the other hand, the literary framing might suggest simultaneity. Alternatively, the past perfect form of the phrase "וְאֵשׁ יָצְאָה" might mean that their deaths actually occurred even before the opening of the earth16