Difference between revisions of "Korach's Rebellion/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 9: Line 9:
 
<p>וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כׇל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם י״י וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל י״י.</p>
 
<p>וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כׇל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם י״י וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל י״י.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>אף&#160;שפסוק&#160;זה מתאר במפורש חוסר שביעות רצון באשר להנהגת העם, ורצון לחלוקת כוח שיוויונית יותר, לא ברור אם הדברים מכוונים למשה, לאהרן, או לשניהם. ייתכן כי אזכור קדושת העם, רומז לכך שהבעיה נוגעת בענייני דת ופולחן, וכי הביקורת מופנית בעיקר כלפי כהונתו של אהרן. תגובתו של משה&#160;"וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה... וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי [תַלִּינוּ] (תלונו) עָלָיו" נראית כתומכת בקריאה זו. אולם, מאוחר יותר, כאשר דותן ואבירם מביעים את ביקורתם, סוגייה זו אינה עולה כלל. במקום זאת, הם בוחרים להתמקד במנהיגותו הפוליטית של משה בלבד, ולהציף את כישלונו בתפקידו להביא את העם לארץ:</p>
+
<p>אף&#160;שפסוק&#160;זה מתאר במפורש חוסר שביעות רצון באשר להנהגת העם, ורצון לחלוקת כוח שיוויונית יותר, לא ברור אם הדברים מכוונים למשה, לאהרן, או לשניהם. ייתכן כי אזכור קדושת העם, רומז לכך שהבעיה נוגעת בענייני דת ופולחן, וכי הביקורת מופנית בעיקר כלפי כהונתו של אהרן. תגובתו של משה&#160;"וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה... וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי [תַלִּינוּ] (תלונו) עָלָיו" נראית כתומכת בקריאה זו. אולם, מאוחר יותר, כאשר דתן ואבירם מביעים את ביקורתם, סוגייה זו אינה עולה כלל. במקום זאת, הם בוחרים להתמקד במנהיגותו הפוליטית של משה בלבד, ולהציף את כישלונו בתפקידו להביא את העם לארץ:</p>
 
<q class="" lang="he" dir="rtl">
 
<q class="" lang="he" dir="rtl">
 
<p>(יג) הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר. (יד) אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה.</p>
 
<p>(יג) הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר. (יד) אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה.</p>

Version as of 11:11, 23 July 2019

מחלוקת קרח ועדתו

הקדמה

(הקליקו לנושא זה באמנות)

תלונה דו משמעית

בחציו הראשון של ספר במדבר מתוארת סדרה ארוכה של תלונות, לרבות תלונות העם על המן בפרק י"א, ביקורתם של אהרן ומרים על משה בפרק י"ב, וכן מירמור העם כתוצאה מדיווחם של המרגלים בפרקים י"ג-י"ד. סדרת תלונות זו מגיעה לשיאה בפרקים ט"ז-י"ז, בהם מתואר מרד קרח ועדתו. אולם, באופן מפתיע, אין הסכמה כלל לגבי התלונה המרכזית שהובילה למרד. התלונה הראשונית מתוארת בפסוק אחד בלבד:

וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כׇל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם י״י וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל י״י.

אף שפסוק זה מתאר במפורש חוסר שביעות רצון באשר להנהגת העם, ורצון לחלוקת כוח שיוויונית יותר, לא ברור אם הדברים מכוונים למשה, לאהרן, או לשניהם. ייתכן כי אזכור קדושת העם, רומז לכך שהבעיה נוגעת בענייני דת ופולחן, וכי הביקורת מופנית בעיקר כלפי כהונתו של אהרן. תגובתו של משה "וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה... וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי [תַלִּינוּ] (תלונו) עָלָיו" נראית כתומכת בקריאה זו. אולם, מאוחר יותר, כאשר דתן ואבירם מביעים את ביקורתם, סוגייה זו אינה עולה כלל. במקום זאת, הם בוחרים להתמקד במנהיגותו הפוליטית של משה בלבד, ולהציף את כישלונו בתפקידו להביא את העם לארץ:

(יג) הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר. (יד) אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה.

מהו הקשר בין התלונות השונות? מה כל המורדים למיניהם קיוו להשיג?

הרקע ההיסטורי

הפרק שלנו אינו מספק שום הסבר למרד קרח, או לתיזמון בו אירע מרד זה. סיפור זה, כמו רבים אחרים, אינו מתוארך, כך שקשה למקם אותו בהקשר ספציפי. מאחר והאירוע המתוארך הקודם, חטא המרגלים, מתרחש בשנה השנייה, והאירוע המתוארך הבא, מותו של אהרן, מתרחש בשנה הארבעים, המרד יכל להתרחש בכל נקודה בזמן במהלך 38 שנות השוטטות במדבר!1 אם נניח שהמרד התרחש בסמוך לחטא המרגלים, האם ניתן לקבוע שחטא זה הוביל להתקוממות? לחילופין, אם נניח שהמרד פרץ רק שנים רבות לאחר מכן, מדוע העם קורא תיגר על סמכותו של אהרן רק זמן כה רב לאחר מיסודה של סמכות זו?

המורדים

המורדים שלקחו חלק בהתקוממות מוצגים בט"ז:א'-ב':

(א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. (ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם.

פסוקים אלו מעלים מספר שאלות:

  • "וַיִּקַּח קֹרַח" – פסוק א' נפתח בהצהרה "וַיִּקַּח קֹרַח", אך שום חפץ אינו מקושר לפועל זה. האם קרח "לקח" את האנשים האחרים המוזכרים בפסוק, מה שרומז להיותו מנהיג המורדים,2 או שמא כל ארבעת המורדים (קרח, דתן, אבירם, ואון) היו שותפים בלקיחה, מה שיכול לרמוז לשיוויון מסויים במעמדותיהם? לחילופין, האם אפשרי שלמילה "וַיִּקַּח" פירוש נוסף ושונה לגמרי? בכל אופן, האם המסיתים פעלו יחד למען מטרה משותפת, או שלכל אחד מהם היו תלונות משלו? 
  • "חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם" – בפסוק ב' מצויינים 250 נשיאי עדות. מיהם האנשים הללו? האם רובם באו משבט אחד, או שייצגו את כל השבטים באופן שווה פחות או יותר? האם מעמדם הנשיאותי מוזכר על מנת להסביר באופן כלשהו את סיבת הצטרפותם למרד, או רק על מנת להדגיש שהמרד צמח מן הדרגים הגבוהים ביותר בעם?
  • אין לוויים? כאשר משה עונה לטענות המורדים, הוא מתייחס לבני שבט לוי בנפרד (ראו ט"ז:ז'-ח'). אולם, חוץ מקרח, אף לוי אינו מוזכר בפסוקי הפתיחה לפרק. אם הלוויים לא היוו חלק משמעותי מהמורדים, מדוע הם זכו להתייחסות נפרדת?

שלוש בחינות?

בתגובה לטענות הראשוניות של המורדים, משה הציע "תחרות קטורות" שיוכיח את בחירתו של ה' ("בֹּקֶר וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו"). אולם, מאוחר יותר בפרק, הוא מצהיר על הדגמה נוספת, שמטרתה להוכיח שמעשיו שלו נעשים על פי צו ה' ("בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"). לאחר מכן, האדמה בולעת את דתן, אבירם, ואולי את קרח,3 ומיד לאחר מכן (או אולי במקביל) אש שורפת את כל 250 הנשיאים. מהו הקשר בין שתי ההדגמות הללו? מדוע שתיהן היו הכרחיות, ומדוע לא כל המורדים זכו לאותו הגורל? מטרידה עוד יותר היא העובדה שנדמה שהעם לא השתכנע משתי ההדגמות הללו, מה שהוביל למבחן שלישי, "מבחן המוטות" בי"ז:י"ז-כ"ד. מדוע שתי ההדגמות הראשונות לא סיפקו את העם? מה פריחת מטהו של אהרן הוכיחה, שלא עבר מן ההדגמות הקודמות?

שאלות נוספות

הסיפור raises many more questions, both textual and conceptual:

  • "וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" – This verse appears to repeat itself, mentioning all of "אֶת אֲשֶׁר לוֹ", "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ", and "וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ".  Is there any significance to the triple formulation? Is the incense test meant to select three separate groups or just one?
  • "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם" – Why must Moshe "לשלוח" for Datan and Aviram?  Were they not with the rest of the rebellious congregation?  If so, why not?
  • "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" – To what does the word "מִנְחָתָם" here refer?  Is Moshe speaking of the incense offering4 or of a different sacrifice?  Why does he make a special supplication regarding only the offering of Datan and Aviram, and not those of the other dissidents?  Moreover, why would Moshe have had any concerns that Hashem would accept their offering?
  • הלוך ושוב – The story goes back and forth between various characters and settings, moving from the Ohel Moed and Korach's assembly, to the "משכן דתן ואבירם", and then back again, sometimes interrupting the flow of the narrative.5  How should all of these transitions be understood?
  • "כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה" – What deeds are included in the words "כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"?  Is Moshe speaking of his actions in this episode specifically, the selection of Aharon, or perhaps his entire career?
  • הדינים בפרק י"ח – Chapter 18's discussion of Levite and priestly functions and gifts raises two further questions:
    • בסוף פרק י"ז, the people once again complain about dying, this time expressing a fear that coming close to the Mishkan will bring death in its wake, "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י״י יָמוּת".  Apparently, in response, in פרק י"ח, Hashem mandates that the Levites are to guard the Mishkan. However, as this task had already been assigned (במדבר א׳:נ״ג, ג':ז'-ח', and ח':כ"ו),6 why is it necessary to repeat it now?
    • The rest of the chapter speaks of gifts to be given to priests and Levites, and the fact that they will not receive an inheritance in the land. Why are these points discussed specifically here? Might these laws have been introduced only in reaction to the rebellion? If so, how do they address the people's concerns?