(16 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 5:
Line 5:
<figure class="thumb"><a href="Korach's Fate in Art" data-aht="page"><img src="/Media/4Bemidbar/16/Korach's Fate in Art/Bible abregee.jpg"/></a><figcaption>(<a href="Korach's Fate in Art" data-aht="page">הקליקו לנושא זה באמנות</a>)</figcaption></figure>
<figure class="thumb"><a href="Korach's Fate in Art" data-aht="page"><img src="/Media/4Bemidbar/16/Korach's Fate in Art/Bible abregee.jpg"/></a><figcaption>(<a href="Korach's Fate in Art" data-aht="page">הקליקו לנושא זה באמנות</a>)</figcaption></figure>
<h2>תלונה עמומה</h2>
<h2>תלונה עמומה</h2>
−
<p>בחציו הראשון של ספר במדבר מתוארת סדרה ארוכה של תלונות, לרבות תלונות העם על המן בפרק י"א, ביקורתם של אהרן ומרים על משה בפרק י"ב, וכן מירמור העם כתוצאה מדיווחם של המרגלים בפרקים י"ג-י"ד. סדרת תלונות זו מגיעה לשיא ב<a href="Bemidbar16" data-aht="source">פרקים ט"ז-י"ז</a>, בהם מתואר מרד קרח ועדתו. אולם, באופן מפתיע, אין הסכמה כלל לגבי התלונה המרכזית שהובילה למרד. התלונה הראשונית מתוארת בפסוק אחד בלבד:</p>
+
<p>בחציו הראשון של ספר במדבר מתועדת סידרה ארוכה של תלונות, לרבות תלונות העם על המן בפרק י"א, ביקורתם של אהרן ומרים כלפי משה בפרק י"ב, וכן מירמור העם כתוצאה מדיווחם של המרגלים בפרקים י"ג-י"ד. סדרת תלונות זו מגיעה לשיאה ב<a href="Bemidbar16" data-aht="source">פרקים ט"ז-י"ז</a>, בהם מתואר מרד קרח ועדתו. אולם, באופן מפתיע, אין הסכמה כלל לגבי מהי התלונה המרכזית שהובילה למרד. התלונה הראשונית מתוארת בפסוק אחד בלבד:</p>
<p>אף שפסוק זה מתאר במפורש חוסר שביעות רצון באשר להנהגת העם, ורצון לחלוקת כוח שיוויונית יותר, לא ברור אם הדברים מכוונים למשה, לאהרן, או לשניהם. ייתכן כי אזכור קדושת העם, רומז לכך שהבעיה נוגעת בענייני דת ופולחן, וכי הביקורת מופנית בעיקר כלפי כהונתו של אהרן. תגובתו של משה "וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה... וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי [תַלִּינוּ] (תלונו) עָלָיו" נראית כתומכת בקריאה זו. אולם, מאוחר יותר, כאשר דתן ואבירם מביעים את ביקורתם, סוגיית אהרן אינה עולה כלל. במקום זאת, הם בוחרים להתמקד במנהיגותו הפוליטית של משה בלבד, ומציינים את כישלונו בהבאת העם לארץ:</p>
+
<p>אף שפסוק זה מתאר במפורש חוסר שביעות רצון באשר להנהגת העם, ורצון לחלוקת כוח שיוויונית יותר, לא ברור אם הדברים מכוונים כלפי משה, אהרן, או שניהם. ייתכן כי אזכור קדושת העם, רומז לכך שהבעיה נוגעת בענייני דת ופולחן, וכי הביקורת מופנית בעיקר כלפי כהונתו של אהרן. תגובתו של משה "וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה... וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי [תַלִּינוּ] (תלונו) עָלָיו" נראית כתומכת בקריאה זו. אולם, מאוחר יותר, כאשר דתן ואבירם מביעים את ביקורתם, מעמד אהרן אינו עולה כלל. במקום זה, הם בוחרים להתמקד במנהיגותו הפוליטית של משה בלבד, ומדגישים את כישלונו בהבאת העם לארץ:</p>
<p>מהו הקשר בין התלונות השונות? מה כל המורדים למיניהם קיוו להשיג?</p>
+
<p>מהו הקשר בין התלונות השונות? מה המורדים השונים קיוו להשיג?</p>
<h2>הרקע ההיסטורי</h2>
<h2>הרקע ההיסטורי</h2>
−
<p>הפרק שלנו אינו מספק שום הסבר למרד קרח, או לתיזמון בו אירע מרד זה. סיפור זה, כמו רבים אחרים, אינו מתוארך, כך שקשה למקם אותו בהקשר ספציפי. מאחר והאירוע המתוארך הקודם, חטא המרגלים, התרחש בשנה השנייה, והאירוע המתוארך הבא, מותו של אהרן, מתרחש בשנה הארבעים, ניתן למקם את המרד בכל נקודה בזמן במהלך 38 שנות השוטטות במדבר!<fn>אפשרות נוספת היא שסיפור זה לא נכתב במקומו הכרונולוגי, אלא התרחש מוקדם יותר בתורה. [ראו הבנתו של <multilink><a href="RambanBemidbar16" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBemidbar16" data-aht="source">במדבר ט״ז</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> בעמדת <multilink><a href="IbnEzraBemidbar16" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar16" data-aht="source">במדבר ט״ז</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>.] אם כן, הסיפור צריך היה להתרחש מתישהו במהלך שני החודשים הראשונים של השנה השנייה, מאחר ובניית המשכן, מינויו של אהרן לכהן גדול, ובחירת הלוויים, כולם כבר התרחשו. ישנה אפילו אפשרות שמרד קרח התרחש במקביל לחטא המרגלים, אולי בזמן שאלו שיצאו לבחון את הארץ.</fn> אם נניח שהמרד התרחש בסמוך לחטא המרגלים, האם ניתן לקבוע שחטא זה הוביל להתקוממות? לחילופין, בהנחה והמרד פרץ רק שנים רבות לאחר מכן, מדוע העם קורא תיגר על סמכותו של אהרן זמן כה רב לאחר מיסוד סמכותו?</p>
+
<p>הפרק שלנו אינו מספק שום רקע והסבר למרד קרח, או לתיזמון בו אירע מרד זה. סיפור זה, כמו רבים אחרים, אינו מתוארך, כך שקשה למקם אותו בהקשר ספציפי. מאחר והאירוע המתוארך הקודם (חטא המרגלים) התרחש בשנה השנייה, והאירוע המתוארך הבא (מותו של אהרן) התרחש בשנה הארבעים, ניתן למקם את המרד בכל נקודה בזמן במהלך 38 שנות הנידודים במדבר!<fn>אפשרות נוספת היא שסיפור זה לא מצוי במקומו הכרונולוגי, אלא למעשה התרחש מוקדם יותר בתורה. [ראו הבנתו של <multilink><a href="RambanBemidbar16" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBemidbar16" data-aht="source">במדבר ט״ז</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> בעמדת <multilink><a href="IbnEzraBemidbar16" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar16" data-aht="source">במדבר ט״ז</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>.] אם כן, הסיפור צריך היה להתרחש בנקודת זמן כלשהי במהלך שני החודשים הראשונים של השנה השנייה, מאחר ובניית המשכן, מינויו של אהרן לכהן גדול, ובחירת הלוויים, כולם כבר התרחשו. ייתכן אפילו שמרד קרח התרחש בו-זמנית עם חטא המרגלים, אולי בזמן שאלו שיצאו לתור את הארץ.</fn> במידה והמרד התרחש בסמוך לחטא המרגלים, האם ניתן לקבוע שעונש העם בעקבות חטא זה הוביל להתקוממות? לחילופין, אם פועלים תחת ההנחה שהמרד פרץ רק שנים רבות לאחר מכן, מדוע העם קרא תיגר על סמכותו של אהרן זמן כה רב לאחר מיסוד תפקידו?</p>
<h2>המורדים</h2>
<h2>המורדים</h2>
<p>המורדים שלקחו חלק בהתקוממות מוצגים ב<a href="Bemidbar16" data-aht="source">ט"ז:א'-ב'</a>:</p>
<p>המורדים שלקחו חלק בהתקוממות מוצגים ב<a href="Bemidbar16" data-aht="source">ט"ז:א'-ב'</a>:</p>
<li><b>"וַיִּקַּח קֹרַח"</b> – פסוק א' נפתח בהצהרה "וַיִּקַּח קֹרַח", אך שום חפץ אינו מקושר לפועל זה. האם קרח "לקח" את האנשים האחרים המוזכרים בפסוק, מה שרומז להיותו מנהיג המורדים,<fn>מעניין לציין בהקשר זה כי אף שרבים מניחים שקרח הנהיג את המרד, ואפילו שהוא אחד המנהיגים הנבזיים ביותר בתנ"ך, הוא אינו אומר אפילו מילה אחת לאורך הפרק כולו.</fn> או שמא כל ארבעת המורדים (קרח, דתן, אבירם, ואון) היו שותפים בלקיחה, מה שיכול לרמוז לשיוויון מסויים במעמדותיהם? לחילופין, האם אפשרי שלמילה "וַיִּקַּח" פירוש נוסף ושונה לגמרי? בכל אופן, האם המסיתים פעלו יחד למען מטרה משותפת, או שלכל אחד מהם היו תלונות משלו? </li>
+
<li><b>"וַיִּקַּח קֹרַח"</b> – פסוק א' נפתח בהצהרה "וַיִּקַּח קֹרַח", אך שום נשוא אינו מקושר לפועל זה. האם קרח "לקח" את האנשים האחרים המוזכרים בפסוק, מה שרומז להיותו מנהיג המורדים,<fn>מעניין לציין בהקשר זה כי אף שרבים מניחים שקרח הנהיג את המרד, והוא נחשב בחז"ל כאב-טיפוס למורדים, לאורך הפרק כולו, המקרא אינו מזכיר אפילו מילה אחת שקרח אמר.</fn> או שמא כל ארבעת המורדים (קרח, דתן, אבירם, ואון) היו שותפים בלקיחה, מה שיכול לרמוז לשיוויון מסויים במעמדותיהם? לחילופין, האם אפשרי שלמילה "וַיִּקַּח" מובן אחר ושונה לגמרי? בכל אופן, האם למסיתים היו טענות משותפות כלפי ההנהגה, או שלכל אחד מהם היו תלונות משלו? </li>
−
<li><b>"חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם"</b> – בפסוק ב' מצויינים 250 נשיאי עדות. מיהם האנשים הללו? האם רובם באו משבט אחד, או שייצגו את כל השבטים באופן שווה פחות או יותר? האם מעמדם הנשיאותי מוזכר על מנת להסביר באופן כלשהו את סיבת הצטרפותם למרד, או רק על מנת להדגיש שהמרד צמח מן הדרגים הגבוהים ביותר בעם?</li>
+
<li><b>"חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם"</b> – בפסוק ב' מצויינים 250 נשיאים. מיהם האנשים הללו? האם רובם היו בני אותו השבט, או שייצגו את כל השבטים באופן שווה פחות או יותר? האם מעמדם הנשיאותי מוזכר על מנת להסביר באופן כלשהו את סיבת הצטרפותם למרד, או רק על מנת להדגיש שהמרד צמח מן הדרגים הגבוהים ביותר בעם?</li>
−
<li><b>אין לוויים?</b> כאשר משה עונה לטענות המורדים, הוא מתייחס לבני שבט לוי בנפרד (ראו <a href="Bemidbar16" data-aht="source">ט"ז:ז'-ח'</a>). אולם, חוץ מקרח, אף לוי אינו מוזכר בפסוקי הפתיחה לפרק. אם הלוויים לא היוו חלק משמעותי מהמורדים, מדוע הם זכו להתייחסות נפרדת?</li>
+
<li><b>תפקידם של הלוויים –</b> כאשר משה עונה לטענות המורדים, הוא מתייחס לבני שבט לוי בנפרד (ראו <a href="Bemidbar16" data-aht="source">ט"ז:ז'-ח'</a>). אולם, חוץ מקרח, אף לוי אינו מוזכר בפסוקי הפתיחה לפרק. אם הלוויים לא היוו חלק משמעותי במיוחד מהמורדים, מדוע הם זכו להתייחסות מיוחדת?</li>
</ul>
</ul>
−
<h2>שלוש בחינות?</h2>
+
<h2>שלושה מבחנים?</h2>
−
<p>בתגובה לטענות הראשוניות של המורדים, משה הציע "תחרות קטורות" שיוכיח את בחירתו של ה' ("בֹּקֶר וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו"). אולם, מאוחר יותר בפרק, הוא מצהיר על הדגמה נוספת, שמטרתה להוכיח שמעשיו שלו נעשים על פי צו ה' ("בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"). לאחר מכן, האדמה בולעת את דתן, אבירם, ואולי את קרח,<fn>גורלו של קרח אינו ברור. ראו <a href="Bemidbar26-9-10" data-aht="source">במדבר כ״ו:י׳</a>, משם משתמע כי הוא היה שותף לגורלם של דתן ואבירם. מצד שני, ב<a href="Devarim11-6" data-aht="source">דברים י״א:ו׳</a> כתוב שאת דתן ואבירם בלעה האדמה, וקרח מושמט. לתיאורים ציוריים שונים של עונש המורדים, המעידים על עמימות מסויימת בפסוקים, ראו <a href="Korach's Fate in Art" data-aht="page">גורלו של קרח באמנות</a>.</fn> ומיד לאחר מכן (או אולי במקביל) אש שורפת את כל 250 הנשיאים. מהו הקשר בין שתי ההדגמות הללו? מדוע שתיהן היו הכרחיות, ומדוע לא כל המורדים זכו לאותו הגורל? מטרידה עוד יותר היא העובדה שנדמה שהעם לא השתכנע משתי ההדגמות הללו, מה שהוביל למבחן שלישי, "מבחן המוטות" ב<a href="Bemidbar17-16-28" data-aht="source">י"ז:י"ז-כ"ד</a>. מדוע שתי ההדגמות הראשונות לא סיפקו את העם? מה פריחת מטהו של אהרן הוכיחה, שלא עבר מן ההדגמות הקודמות?</p>
+
<p>בתגובה לטענות הראשוניות של המורדים, משה הציע "תחרות הקטורת" שתוכיח את בחירתו של ה' ("בֹּקֶר וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו"). אולם, מאוחר יותר בפרק, הוא מצהיר על הדגמה נוספת, שמטרתה להוכיח שמעשיו של משה נעשים על פי צו ה' ("בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"). מיד לאחר זאת, האדמה בולעת את דתן, אבירם, ואולי את קרח,<fn>גורלו של קרח אינו ברור. ראו <a href="Bemidbar26-9-10" data-aht="source">במדבר כ״ו:י׳</a>, משם משתמע כי הוא היה שותף לגורלם של דתן ואבירם. מצד שני, ב<a href="Devarim11-6" data-aht="source">דברים י״א:ו׳</a> נזכר שהאדמה בלעה רק את דתן ואבירם, ושמו של קרח הושמט. לתיאורים ציוריים שונים של עונש המורדים המעידים על העמימות בפסוקים, ראו <a href="Korach's Fate in Art" data-aht="page">גורלו של קרח באמנות</a>.</fn> ומיד לאחר מכן (או אולי במקביל) אש שורפת את כל 250 הנשיאים. מהו הקשר בין שתי ההדגמות הללו? מדוע שתיהן היו הכרחיות, ומדוע לא כל המורדים זכו לאותו הגורל? מטרידה עוד יותר היא העובדה שנדמה שהעם לא השתכנע משני הניסים הללו, מה שהוביל למבחן שלישי, "מבחן המטות" ב<a href="Bemidbar17-16-28" data-aht="source">י"ז:י"ז-כ"ד</a>. מדוע שתי ההדגמות הראשונות לא סיפקו את העם? מה פריחת מטהו של אהרן הצליחה להוכיח ששתי ההדגמות הקודמות כשלו לעשות?</p>
<h2>שאלות נוספות</h2>
<h2>שאלות נוספות</h2>
−
<p><a href="Bemidbar16" data-aht="source">הסיפור</a> מעלה שאלות רבות נוספות, הן טקסטואליות והן תוכניות:</p>
+
<p><a href="Bemidbar16" data-aht="source">הסיפור</a> מעלה שאלות רבות נוספות, הן טקסטואליות והן הנוגעות לתוכן:</p>
<ul>
<ul>
−
<li>"<b>וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו</b>" – נדמה שפסוק זה חוזר על עצמו, בהזכירו "אֶת אֲשֶׁר לוֹ", "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ", ו"וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ".  האם ישנה חשיבות לניסוח המשולש? האם מבחן הקטורת אמור להצביע על שלוש קבוצות שונות, או רק על אחת?</li>
+
<li>"<b>בֹּקֶר</b><b> </b><b>וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו</b>" – נדמה שפסוק זה חוזר על עצמו, בהזכירו "אֶת אֲשֶׁר לוֹ", "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ", ו"וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ".  האם ישנה חשיבות לניסוח המשולש? האם מבחן הקטורת אמור להצביע על שלוש קבוצות נפרדות, או רק על אחת?</li>
−
<li><b>"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם"</b> – מדוע משה חייב "לשלוח" על מנת לקרוא לדתן ואבירם? האם הם נמצאו בנפרד משאר המורדים? אם כן, מדוע?</li>
+
<li><b>"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם"</b> – מדוע משה חייב "לשלוח" על מנת לקרוא לדתן ואבירם? האם הם נמצאו במקום נפרד משאר המורדים? אם כן, מדוע?</li>
−
<li><b>"אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם</b>" – מה משמעות המילה "מִנְחָתָם" בהקשר זה? האם משה מדבר על הקטורות,<fn>לאורך כל הפרק, הקורבנות מוזכרות בשם "קְטֹרֶת", כך שהמילה  "מנחה" יוצאת דופן בהקשר זה.</fn> או על מנחה מסוג שונה? מדוע משה מבקש שמנחתם של דתן ואבירם בפרט לא תתקבל? יתר על כן, מדוע משה בכלל דואג שמנחתם עלולה להיתקבל?</li>
+
<li><b>"אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם</b>" – מה משמעות המילה "מִנְחָתָם" בהקשר זה? האם משה מדבר על הקטרת הקטורת,<fn>לאורך כל הפרק, מדובר בהקטרת "קְטֹרֶת", כך שהמילה "מנחה" יוצאת דופן בהקשר זה.</fn> או על מנחה מסוג שונה? מדוע משה מבקש מה' בקשה מיוחדת לגבי דתן ואבירם? יתר על כן, מדוע משה בכלל חושש שמנחתם עלולה להתקבל על ידי ה'?</li>
−
<li><b>הלוך ושוב</b> – הסיפור נע הלוך ושוב בין הדמויות השונות והמקומות השונים, מאוהל מועד ואסיפתו של קרח, ל"משכן דתן ואבירם", ובחזרה, לעיתים על חשבון קטיעת הרצף העלילתי.<fn>לדוגמא, אף שב<a href="Bemidbar16" data-aht="source">ט"ז:י"ח-י"ט</a> מוצגים 250 המורדים, עם מחתותיהם, מחכים לתוצאות מבחן הקטורת, אנו נחשפים לגורלם רק בסוף הפרק, כשהפסוקים המפרידים בין שני התיאורים הללו מוקדשים לתיאור גורלם של דתן ואבירם.</fn> כיצד ניתן להסביר את התנועה הזו של הסיפור?</li>
+
<li><b>הלוך ושוב</b> – הסיפור נע הלוך ושוב בין הדמויות השונות והמקומות השונים, מאוהל מועד ואסיפתו של קרח, ל"משכן דתן ואבירם", ובחזרה, לעיתים על חשבון קטיעת הרצף העלילתי.<fn>לדוגמא, אף ש<a href="Bemidbar16" data-aht="source">ט"ז:י"ח-י"ט</a> מציג את 250 המורדים עם מחתותיהם, מחכים לתוצאות מבחן הקטורת, אנו נחשפים לגורלם רק בסוף הפרק, כשהפסוקים המפרידים בין שני התיאורים הללו מוקדשים לתיאור גורלם של דתן ואבירם.</fn> כיצד ניתן להסביר את התנועה הזו של הסיפור?</li>
<li><b>"כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"</b> – אלו מעשים כלולים בביטוי "כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"? האם משה מתייחס כאן למעשיו במסגרת סיפור זה בלבד, לבחירה באהרן, או אולי לקריירה שלו בכללותה?</li>
<li><b>"כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"</b> – אלו מעשים כלולים בביטוי "כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"? האם משה מתייחס כאן למעשיו במסגרת סיפור זה בלבד, לבחירה באהרן, או אולי לקריירה שלו בכללותה?</li>
−
<li><b>הדינים בפרק י"ח</b> – הדיון בפרק י"ח בנושא תפקידיהם ומתנותיהם של הלוויים והכהנים, מעלה שתי שאלות נוספות:</li>
+
<li><b>הדינים בפרק י"ח</b> – הדיון בפרק י"ח בנושא תפקידיהם ומתנותיהם של הלוויים והכהנים מעלה שתי שאלות נוספות:</li>
<ul>
<ul>
−
<li>בסוף <a href="Bemidbar17-16-28" data-aht="source">פרק י"ז</a>, בני ישראל מתלוננים פעם נוספת, ומביעים את פחדם מפני הקירבה למשכן, העלולה להוביל למותם "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י״י יָמוּת". נראה שבתגובה לכך, ב<a href="Bemidbar18-1-5" data-aht="source">פרק י"ח</a>, ה' מצווה את הלויים לשמור על המשכן. אולם, משימה זו כבר הוטלה עליהם בעבר(<a href="Bemidbar1-53" data-aht="source">במדבר א׳:נ״ג</a>, <a href="Bemidbar3-7-8" data-aht="source">ג':ז'-ח'</a>, ו<a href="Bemidbar8-26" data-aht="source">ח':כ"ו</a>),<fn>ראו גם <a href="Service of the Levites" data-aht="page">עבודת הלויים</a>.</fn> מדוע ישנה חזרה על המשימה בנקודה זו בזמן?</li>
+
<li>בסוף <a href="Bemidbar17-16-28" data-aht="source">פרק י"ז</a>, בני ישראל מתלוננים פעם נוספת, ומביעים את פחדם מפני התקרבות למשכן, העלולה להוביל למותם "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י״י יָמוּת". נראה שבתגובה לכך, ב<a href="Bemidbar18-1-5" data-aht="source">פרק י"ח</a>, ה' מצווה את הלויים לשמור על המשכן. אולם, משימה זו כבר הוטלה עליהם בעבר (<a href="Bemidbar1-53" data-aht="source">במדבר א׳:נ״ג</a>, <a href="Bemidbar3-7-8" data-aht="source">ג':ז'-ח'</a>, ו<a href="Bemidbar8-26" data-aht="source">ח':כ"ו</a>),<fn>ראו <a href="Service of the Levites" data-aht="page">עבודת הלויים</a>.</fn> ומדוע ה' חוזר על המשימה כאן?</li>
−
<li>שאר הפרק מתאר את המתנות אותן יש לתת לכהנים וללויים, ומציין כי הם לא יירשו אדמה. מדוע הנקודות הללו מועלות דווקא כאן? האם בני ישראל צוו לתת את המתנות רק כתוצאה מן המרד? אם כן, כיצד הן עונות על חששות העם?</li>
+
<li>שאר הפרק מתאר את המתנות אותן יש לתת לכהנים וללויים, ומצויין שם כי הם לא יירשו נחלה בארץ ישראל. מדוע העובדות הללו מובאות דווקא כאן? האם בני ישראל נצטוו לתת את המתנות כתוצאה מן המרד? אם כן, כיצד נתינת המתנות עונה על חששותיהם של העם?</li>
בחציו הראשון של ספר במדבר מתועדת סידרה ארוכה של תלונות, לרבות תלונות העם על המן בפרק י"א, ביקורתם של אהרן ומרים כלפי משה בפרק י"ב, וכן מירמור העם כתוצאה מדיווחם של המרגלים בפרקים י"ג-י"ד. סדרת תלונות זו מגיעה לשיאה בפרקים ט"ז-י"ז, בהם מתואר מרד קרח ועדתו. אולם, באופן מפתיע, אין הסכמה כלל לגבי מהי התלונה המרכזית שהובילה למרד. התלונה הראשונית מתוארת בפסוק אחד בלבד:
אף שפסוק זה מתאר במפורש חוסר שביעות רצון באשר להנהגת העם, ורצון לחלוקת כוח שיוויונית יותר, לא ברור אם הדברים מכוונים כלפי משה, אהרן, או שניהם. ייתכן כי אזכור קדושת העם, רומז לכך שהבעיה נוגעת בענייני דת ופולחן, וכי הביקורת מופנית בעיקר כלפי כהונתו של אהרן. תגובתו של משה "וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה... וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי [תַלִּינוּ] (תלונו) עָלָיו" נראית כתומכת בקריאה זו. אולם, מאוחר יותר, כאשר דתן ואבירם מביעים את ביקורתם, מעמד אהרן אינו עולה כלל. במקום זה, הם בוחרים להתמקד במנהיגותו הפוליטית של משה בלבד, ומדגישים את כישלונו בהבאת העם לארץ:
מהו הקשר בין התלונות השונות? מה המורדים השונים קיוו להשיג?
הרקע ההיסטורי
הפרק שלנו אינו מספק שום רקע והסבר למרד קרח, או לתיזמון בו אירע מרד זה. סיפור זה, כמו רבים אחרים, אינו מתוארך, כך שקשה למקם אותו בהקשר ספציפי. מאחר והאירוע המתוארך הקודם (חטא המרגלים) התרחש בשנה השנייה, והאירוע המתוארך הבא (מותו של אהרן) התרחש בשנה הארבעים, ניתן למקם את המרד בכל נקודה בזמן במהלך 38 שנות הנידודים במדבר!1 במידה והמרד התרחש בסמוך לחטא המרגלים, האם ניתן לקבוע שעונש העם בעקבות חטא זה הוביל להתקוממות? לחילופין, אם פועלים תחת ההנחה שהמרד פרץ רק שנים רבות לאחר מכן, מדוע העם קרא תיגר על סמכותו של אהרן זמן כה רב לאחר מיסוד תפקידו?
"וַיִּקַּח קֹרַח" – פסוק א' נפתח בהצהרה "וַיִּקַּח קֹרַח", אך שום נשוא אינו מקושר לפועל זה. האם קרח "לקח" את האנשים האחרים המוזכרים בפסוק, מה שרומז להיותו מנהיג המורדים,2 או שמא כל ארבעת המורדים (קרח, דתן, אבירם, ואון) היו שותפים בלקיחה, מה שיכול לרמוז לשיוויון מסויים במעמדותיהם? לחילופין, האם אפשרי שלמילה "וַיִּקַּח" מובן אחר ושונה לגמרי? בכל אופן, האם למסיתים היו טענות משותפות כלפי ההנהגה, או שלכל אחד מהם היו תלונות משלו?
"חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם" – בפסוק ב' מצויינים 250 נשיאים. מיהם האנשים הללו? האם רובם היו בני אותו השבט, או שייצגו את כל השבטים באופן שווה פחות או יותר? האם מעמדם הנשיאותי מוזכר על מנת להסביר באופן כלשהו את סיבת הצטרפותם למרד, או רק על מנת להדגיש שהמרד צמח מן הדרגים הגבוהים ביותר בעם?
תפקידם של הלוויים – כאשר משה עונה לטענות המורדים, הוא מתייחס לבני שבט לוי בנפרד (ראו ט"ז:ז'-ח'). אולם, חוץ מקרח, אף לוי אינו מוזכר בפסוקי הפתיחה לפרק. אם הלוויים לא היוו חלק משמעותי במיוחד מהמורדים, מדוע הם זכו להתייחסות מיוחדת?
שלושה מבחנים?
בתגובה לטענות הראשוניות של המורדים, משה הציע "תחרות הקטורת" שתוכיח את בחירתו של ה' ("בֹּקֶר וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו"). אולם, מאוחר יותר בפרק, הוא מצהיר על הדגמה נוספת, שמטרתה להוכיח שמעשיו של משה נעשים על פי צו ה' ("בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"). מיד לאחר זאת, האדמה בולעת את דתן, אבירם, ואולי את קרח,3 ומיד לאחר מכן (או אולי במקביל) אש שורפת את כל 250 הנשיאים. מהו הקשר בין שתי ההדגמות הללו? מדוע שתיהן היו הכרחיות, ומדוע לא כל המורדים זכו לאותו הגורל? מטרידה עוד יותר היא העובדה שנדמה שהעם לא השתכנע משני הניסים הללו, מה שהוביל למבחן שלישי, "מבחן המטות" בי"ז:י"ז-כ"ד. מדוע שתי ההדגמות הראשונות לא סיפקו את העם? מה פריחת מטהו של אהרן הצליחה להוכיח ששתי ההדגמות הקודמות כשלו לעשות?
שאלות נוספות
הסיפור מעלה שאלות רבות נוספות, הן טקסטואליות והן הנוגעות לתוכן:
"בֹּקֶרוְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" – נדמה שפסוק זה חוזר על עצמו, בהזכירו "אֶת אֲשֶׁר לוֹ", "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ", ו"וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ". האם ישנה חשיבות לניסוח המשולש? האם מבחן הקטורת אמור להצביע על שלוש קבוצות נפרדות, או רק על אחת?
"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם" – מדוע משה חייב "לשלוח" על מנת לקרוא לדתן ואבירם? האם הם נמצאו במקום נפרד משאר המורדים? אם כן, מדוע?
"אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" – מה משמעות המילה "מִנְחָתָם" בהקשר זה? האם משה מדבר על הקטרת הקטורת,4 או על מנחה מסוג שונה? מדוע משה מבקש מה' בקשה מיוחדת לגבי דתן ואבירם? יתר על כן, מדוע משה בכלל חושש שמנחתם עלולה להתקבל על ידי ה'?
הלוך ושוב – הסיפור נע הלוך ושוב בין הדמויות השונות והמקומות השונים, מאוהל מועד ואסיפתו של קרח, ל"משכן דתן ואבירם", ובחזרה, לעיתים על חשבון קטיעת הרצף העלילתי.5 כיצד ניתן להסביר את התנועה הזו של הסיפור?
"כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה" – אלו מעשים כלולים בביטוי "כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"? האם משה מתייחס כאן למעשיו במסגרת סיפור זה בלבד, לבחירה באהרן, או אולי לקריירה שלו בכללותה?
הדינים בפרק י"ח – הדיון בפרק י"ח בנושא תפקידיהם ומתנותיהם של הלוויים והכהנים מעלה שתי שאלות נוספות:
בסוף פרק י"ז, בני ישראל מתלוננים פעם נוספת, ומביעים את פחדם מפני התקרבות למשכן, העלולה להוביל למותם "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י״י יָמוּת". נראה שבתגובה לכך, בפרק י"ח, ה' מצווה את הלויים לשמור על המשכן. אולם, משימה זו כבר הוטלה עליהם בעבר (במדבר א׳:נ״ג, ג':ז'-ח', וח':כ"ו),6 ומדוע ה' חוזר על המשימה כאן?
שאר הפרק מתאר את המתנות אותן יש לתת לכהנים וללויים, ומצויין שם כי הם לא יירשו נחלה בארץ ישראל. מדוע העובדות הללו מובאות דווקא כאן? האם בני ישראל נצטוו לתת את המתנות כתוצאה מן המרד? אם כן, כיצד נתינת המתנות עונה על חששותיהם של העם?
