Difference between revisions of "Korach's Rebellion/1/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 34: | Line 34: | ||
<h2>שאלות נוספות</h2> | <h2>שאלות נוספות</h2> | ||
| − | <p><a href="Bemidbar16" data-aht="source">הסיפור</a> מעלה שאלות רבות נוספות, הן טקסטואליות והן | + | <p><a href="Bemidbar16" data-aht="source">הסיפור</a> מעלה שאלות רבות נוספות, הן טקסטואליות והן הנוגעות לתוכן:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>"<b>וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו</b>" – נדמה שפסוק זה חוזר על עצמו, בהזכירו "אֶת אֲשֶׁר לוֹ", "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ", ו"וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ".  האם ישנה חשיבות לניסוח המשולש? האם מבחן הקטורת אמור להצביע על שלוש קבוצות | + | <li>"<b>וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו</b>" – נדמה שפסוק זה חוזר על עצמו, בהזכירו "אֶת אֲשֶׁר לוֹ", "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ", ו"וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ".  האם ישנה חשיבות לניסוח המשולש? האם מבחן הקטורת אמור להצביע על שלוש קבוצות נפרדות, או רק על אחת?</li> |
<li><b>"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם"</b> – מדוע משה חייב "לשלוח" על מנת לקרוא לדתן ואבירם? האם הם נמצאו בנפרד משאר המורדים? אם כן, מדוע?</li> | <li><b>"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם"</b> – מדוע משה חייב "לשלוח" על מנת לקרוא לדתן ואבירם? האם הם נמצאו בנפרד משאר המורדים? אם כן, מדוע?</li> | ||
| − | <li><b>"אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם</b>" – מה משמעות המילה "מִנְחָתָם" בהקשר זה? האם משה מדבר על הקטורות,<fn>לאורך כל הפרק, הקורבנות מוזכרות בשם "קְטֹרֶת", כך שהמילה  "מנחה" יוצאת דופן בהקשר זה.</fn> או על מנחה מסוג שונה? מדוע משה מבקש מה' בקשה מיוחדת לגבי דתן ואבירם? יתר על כן, מדוע משה | + | <li><b>"אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם</b>" – מה משמעות המילה "מִנְחָתָם" בהקשר זה? האם משה מדבר על הקטורות,<fn>לאורך כל הפרק, הקורבנות מוזכרות בשם "קְטֹרֶת", כך שהמילה  "מנחה" יוצאת דופן בהקשר זה.</fn> או על מנחה מסוג שונה? מדוע משה מבקש מה' בקשה מיוחדת לגבי דתן ואבירם? יתר על כן, מדוע משה חושש שמנחתם עלולה להיתקבל?</li> |
<li><b>הלוך ושוב</b> – הסיפור נע הלוך ושוב בין הדמויות השונות והמקומות השונים, מאוהל מועד ואסיפתו של קרח, ל"משכן דתן ואבירם", ובחזרה, לעיתים על חשבון קטיעת הרצף העלילתי.<fn>לדוגמא, אף שב<a href="Bemidbar16" data-aht="source">ט"ז:י"ח-י"ט</a> מוצגים 250 המורדים, עם מחתותיהם, מחכים לתוצאות מבחן הקטורת, אנו נחשפים לגורלם רק בסוף הפרק, כשהפסוקים המפרידים בין שני התיאורים הללו מוקדשים לתיאור גורלם של דתן ואבירם.</fn> כיצד ניתן להסביר את התנועה הזו של הסיפור?</li> | <li><b>הלוך ושוב</b> – הסיפור נע הלוך ושוב בין הדמויות השונות והמקומות השונים, מאוהל מועד ואסיפתו של קרח, ל"משכן דתן ואבירם", ובחזרה, לעיתים על חשבון קטיעת הרצף העלילתי.<fn>לדוגמא, אף שב<a href="Bemidbar16" data-aht="source">ט"ז:י"ח-י"ט</a> מוצגים 250 המורדים, עם מחתותיהם, מחכים לתוצאות מבחן הקטורת, אנו נחשפים לגורלם רק בסוף הפרק, כשהפסוקים המפרידים בין שני התיאורים הללו מוקדשים לתיאור גורלם של דתן ואבירם.</fn> כיצד ניתן להסביר את התנועה הזו של הסיפור?</li> | ||
<li><b>"כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"</b> – אלו מעשים כלולים בביטוי "כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"? האם משה מתייחס כאן למעשיו במסגרת סיפור זה בלבד, לבחירה באהרן, או אולי לקריירה שלו בכללותה?</li> | <li><b>"כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"</b> – אלו מעשים כלולים בביטוי "כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"? האם משה מתייחס כאן למעשיו במסגרת סיפור זה בלבד, לבחירה באהרן, או אולי לקריירה שלו בכללותה?</li> | ||
<li><b>הדינים בפרק י"ח</b> – הדיון בפרק י"ח בנושא תפקידיהם ומתנותיהם של הלוויים והכהנים, מעלה שתי שאלות נוספות:</li> | <li><b>הדינים בפרק י"ח</b> – הדיון בפרק י"ח בנושא תפקידיהם ומתנותיהם של הלוויים והכהנים, מעלה שתי שאלות נוספות:</li> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>בסוף <a href="Bemidbar17-16-28" data-aht="source">פרק י"ז</a>, בני ישראל מתלוננים פעם נוספת, ומביעים את פחדם מפני הקירבה למשכן, העלולה להוביל למותם "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י״י יָמוּת". נראה שבתגובה לכך, ב<a href="Bemidbar18-1-5" data-aht="source">פרק י"ח</a>, ה' מצווה את הלויים לשמור על המשכן. אולם, משימה זו כבר הוטלה עליהם בעבר (<a href="Bemidbar1-53" data-aht="source">במדבר א׳:נ״ג</a>, <a href="Bemidbar3-7-8" data-aht="source">ג':ז'-ח'</a>, ו<a href="Bemidbar8-26" data-aht="source">ח':כ"ו</a>),<fn>ראו | + | <li>בסוף <a href="Bemidbar17-16-28" data-aht="source">פרק י"ז</a>, בני ישראל מתלוננים פעם נוספת, ומביעים את פחדם מפני הקירבה למשכן, העלולה להוביל למותם "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י״י יָמוּת". נראה שבתגובה לכך, ב<a href="Bemidbar18-1-5" data-aht="source">פרק י"ח</a>, ה' מצווה את הלויים לשמור על המשכן. אולם, משימה זו כבר הוטלה עליהם בעבר (<a href="Bemidbar1-53" data-aht="source">במדבר א׳:נ״ג</a>, <a href="Bemidbar3-7-8" data-aht="source">ג':ז'-ח'</a>, ו<a href="Bemidbar8-26" data-aht="source">ח':כ"ו</a>),<fn>ראו <a href="Service of the Levites" data-aht="page">עבודת הלויים</a>.</fn> מדוע ה' חוזר על המשימה כאן?</li> |
| − | <li>שאר הפרק מתאר את המתנות אותן יש לתת לכהנים וללויים, | + | <li>שאר הפרק מתאר את המתנות אותן יש לתת לכהנים וללויים, ומצויין שם כי הם לא יירשו אדמה. מדוע העובדות הללו מובאות דווקא כאן? האם בני ישראל צוו לתת את המתנות כתוצאה מן המרד? אם כן, כיצד נתינת המתנות עונה על חששותיהם של העם?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</ul> | </ul> | ||
Version as of 23:44, 28 August 2019
מחלוקת קרח ועדתו
הקדמה
תלונה עמומה
בחציו הראשון של ספר במדבר רשומה סידרה ארוכה של תלונות, לרבות תלונות העם על המן בפרק י"א, ביקורתם של אהרן ומרים כלפי משה בפרק י"ב, וכן מירמור העם כתוצאה מדיווחם של המרגלים בפרקים י"ג-י"ד. סדרת תלונות זו מגיעה לשיאה בפרקים ט"ז-י"ז, בהם מתואר מרד קרח ועדתו. אולם, באופן מפתיע, אין הסכמה כלל לגבי מהי התלונה המרכזית שהובילה למרד. התלונה הראשונית מתוארת בפסוק אחד בלבד:
וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כׇל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם י״י וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל י״י.
אף שפסוק זה מתאר במפורש חוסר שביעות רצון באשר להנהגת העם, ורצון לחלוקת כוח שיוויונית יותר, לא ברור אם הדברים מכוונים כלפי משה, אהרן, או שניהם. ייתכן כי אזכור קדושת העם, רומז לכך שהבעיה נוגעת בענייני דת ופולחן, וכי הביקורת מופנית בעיקר כלפי כהונתו של אהרן. תגובתו של משה "וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה... וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי [תַלִּינוּ] (תלונו) עָלָיו" נראית כתומכת בקריאה זו. אולם, מאוחר יותר, כאשר דתן ואבירם מביעים את ביקורתם, סוגיית אהרן אינה עולה כלל. במקום זאת, הם בוחרים להתמקד במנהיגותו הפוליטית של משה בלבד, ומדגישים את כישלונו בהבאת העם לארץ:
(יג) הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר. (יד) אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה.
מהו הקשר בין התלונות השונות? מה המורדים השונים קיוו להשיג?
הרקע ההיסטורי
הפרק שלנו אינו מספק שום הסבר למרד קרח, או לתיזמון בו אירע מרד זה. סיפור זה, כמו רבים אחרים, אינו מתוארך, כך שקשה למקם אותו בהקשר ספציפי. מאחר והאירוע המתוארך הקודם, חטא המרגלים, התרחש בשנה השנייה, והאירוע המתוארך הבא, מותו של אהרן, התרחש בשנה הארבעים, ניתן למקם את המרד בכל נקודה בזמן במהלך 38 שנות השוטטות במדבר!1 במידה והמרד התרחש בסמוך לחטא המרגלים, האם ניתן לקבוע שחטא זה הוביל להתקוממות? לחילופין, אם פועלים תחת ההנחה שהמרד פרץ רק שנים רבות לאחר מכן, מדוע העם קרא תיגר על סמכותו של אהרן זמן כה רב לאחר מיסוד תפקידו?
המורדים
המורדים שלקחו חלק בהתקוממות מוצגים בט"ז:א'-ב':
(א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. (ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם.
פסוקים אלו מעלים מספר שאלות:
- "וַיִּקַּח קֹרַח" – פסוק א' נפתח בהצהרה "וַיִּקַּח קֹרַח", אך שום חפץ אינו מקושר לפועל זה. האם קרח "לקח" את האנשים האחרים המוזכרים בפסוק, מה שרומז להיותו מנהיג המורדים,2 או שמא כל ארבעת המורדים (קרח, דתן, אבירם, ואון) היו שותפים בלקיחה, מה שיכול לרמוז לשיוויון מסויים במעמדותיהם? לחילופין, האם אפשרי שלמילה "וַיִּקַּח" פירוש נוסף ושונה לגמרי? בכל אופן, לא ניתן לקבוע בוודאות מן הפסוקים האם המסיתים חלקו טענות משותפות כלפי ההנהגה, או שלכל אחד מהם היו תלונות משלו?
- "חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם" – בפסוק ב' מצויינים 250 נשיאי עדות. מיהם האנשים הללו? האם רובם היו בני אותו השבט, או שייצגו את כל השבטים באופן שווה פחות או יותר? האם מעמדם הנשיאותי מוזכר על מנת להסביר באופן כלשהו את סיבת הצטרפותם למרד, או רק על מנת להדגיש שהמרד צמח מן הדרגים הגבוהים ביותר בעם?
- תפקידם של הלוויים – כאשר משה עונה לטענות המורדים, הוא מתייחס לבני שבט לוי בנפרד (ראו ט"ז:ז'-ח'). אולם, חוץ מקרח, אף לוי אינו מוזכר בפסוקי הפתיחה לפרק. אם הלוויים לא היוו חלק משמעותי במיוחד מהמורדים, מדוע הם זכו להתייחסות נפרדת?
שלוש בחינות?
בתגובה לטענות הראשוניות של המורדים, משה הציע "תחרות קטורות" שיוכיח את בחירתו של ה' ("בֹּקֶר וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו"). אולם, מאוחר יותר בפרק, הוא מצהיר על הדגמה נוספת, שמטרתה להוכיח שמעשיו שלו (של משה) נעשים על פי צו ה' ("בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"). לאחר זאת, האדמה בולעת את דתן, אבירם, ואולי את קרח,3 ומיד לאחר מכן (או אולי במקביל) אש שורפת את כל 250 הנשיאים. מהו הקשר בין שתי ההדגמות הללו? מדוע שתיהן היו הכרחיות, ומדוע לא כל המורדים זכו לאותו הגורל? מטרידה עוד יותר היא העובדה שנדמה שהעם לא השתכנע משתי ההדגמות הללו, מה שהוביל למבחן שלישי, "מבחן המוטות" בי"ז:י"ז-כ"ד. מדוע שתי ההדגמות הראשונות לא סיפקו את העם? מה פריחת מטהו של אהרן הצליחה להוכיח, ששתי ההדגמות הקודמות כשלו לעשות?
שאלות נוספות
הסיפור מעלה שאלות רבות נוספות, הן טקסטואליות והן הנוגעות לתוכן:
- "וְיֹדַע י״י אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" – נדמה שפסוק זה חוזר על עצמו, בהזכירו "אֶת אֲשֶׁר לוֹ", "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ", ו"וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ". האם ישנה חשיבות לניסוח המשולש? האם מבחן הקטורת אמור להצביע על שלוש קבוצות נפרדות, או רק על אחת?
- "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם" – מדוע משה חייב "לשלוח" על מנת לקרוא לדתן ואבירם? האם הם נמצאו בנפרד משאר המורדים? אם כן, מדוע?
- "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" – מה משמעות המילה "מִנְחָתָם" בהקשר זה? האם משה מדבר על הקטורות,4 או על מנחה מסוג שונה? מדוע משה מבקש מה' בקשה מיוחדת לגבי דתן ואבירם? יתר על כן, מדוע משה חושש שמנחתם עלולה להיתקבל?
- הלוך ושוב – הסיפור נע הלוך ושוב בין הדמויות השונות והמקומות השונים, מאוהל מועד ואסיפתו של קרח, ל"משכן דתן ואבירם", ובחזרה, לעיתים על חשבון קטיעת הרצף העלילתי.5 כיצד ניתן להסביר את התנועה הזו של הסיפור?
- "כִּי י״י שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה" – אלו מעשים כלולים בביטוי "כׇּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"? האם משה מתייחס כאן למעשיו במסגרת סיפור זה בלבד, לבחירה באהרן, או אולי לקריירה שלו בכללותה?
- הדינים בפרק י"ח – הדיון בפרק י"ח בנושא תפקידיהם ומתנותיהם של הלוויים והכהנים, מעלה שתי שאלות נוספות:
- בסוף פרק י"ז, בני ישראל מתלוננים פעם נוספת, ומביעים את פחדם מפני הקירבה למשכן, העלולה להוביל למותם "כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י״י יָמוּת". נראה שבתגובה לכך, בפרק י"ח, ה' מצווה את הלויים לשמור על המשכן. אולם, משימה זו כבר הוטלה עליהם בעבר (במדבר א׳:נ״ג, ג':ז'-ח', וח':כ"ו),6 מדוע ה' חוזר על המשימה כאן?
- שאר הפרק מתאר את המתנות אותן יש לתת לכהנים וללויים, ומצויין שם כי הם לא יירשו אדמה. מדוע העובדות הללו מובאות דווקא כאן? האם בני ישראל צוו לתת את המתנות כתוצאה מן המרד? אם כן, כיצד נתינת המתנות עונה על חששותיהם של העם?
