Literary Devices – Bereshit 31/5

EN/HEע/E

Literary Devices – Bereshit 31

Sources

Targum Onkelos Bereshit 31:42תרגום אונקלוס בראשית ל״א:מ״ב

Had not the God of my father, the God of Avraham and the Fear of Yitzchok been my support, you would have sent me away empty-handed. My toil and the weariness of my hands were revealed before Hashem, and He reprimanded you last night.

אִלּוּ לָא פוֹן אֱלָהֵיהּ דְּאַבָּא אֱלָהֵיהּ דְּאַבְרָהָם וּדְדָחֵיל לֵיהּ יִצְחָק הֲוָה בְּסַעֲדִי אֲרֵי כְעַן רֵיקָן שַׁלַּחְתָּנִי יָת עַמְלִי וְיָת לֵיאוּת יְדַי גְּלֵי קֳדָם יְיָ וְאוֹכַח בְּרַמְשָׁא.

Targum Onkelos Bereshit 31:13תרגום אונקלוס בראשית ל״א:י״ג

I am the God who appeared to you in Beit El, where you anointed a monument, where you made a vow before Me. Now arise and leave this land, and return to the land of your birthplace.

אֲנָא אֱלָהָא דְּאִתְגְּלִיתִי עֲלָךְ בְּבֵית אֵל דִּמְשַׁחְתָּא תַּמָּן קָמָא דְּקַיֵּימְתָּא קֳדָמַי תַּמָּן קְיָם כְּעַן קוּם פּוֹק מִן אַרְעָא הָדָא וְתוּב לַאֲרַע יַלָּדוּתָךְ.

Rashi Bereshit 31:42רש״י בראשית ל״א:מ״ב

ופחד יצחק AND THE DREAD OF ISAAC – He did not like to say "God of Isaac" because God does not associate His name with the righteous whilst they are alive. And although He (God) said, when he (Jacob) was departing from Beer-Sheba, (Genesis 28:13) "I am the Lord, the God of Abraham thy father and the God of Isaac", this was because his (Isaac's) eyes were dim and he might therefore be regarded as dead (Midrash Tanchuma, Toldot 7) – Jacob, however, feared to say "God of Isaac" and said "the Dread". ויוכח – The word here has the meaning of reproof ("and he reproved thee"; cf. Genesis 5:24) and not of deciding (as in Genesis 5:37).

ופחד יצחק – לא רצה לומר: אלהי יצחק, שאין הקב״ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם. ואף על פי שאמר לו בצאתו מבאר שבע: אני אלהי אברהם אלהי יצחק (בראשית כ״ח:י״ג), בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת. יעקב נתיירא לומר. ויוכח אמש – לשון תוכחה, ולא לשון הוכחה.

R. N.H. Wessely Bereshit 35:7ר׳ נ״ה וויזל בראשית ל״ה:ז׳

אל בית אל – כבר קרא שם המקום הזה ״בית אל״ כשיצא מבאר שבע שנאמר ״את שם המקום ההוא בית אל״ וכמו שכתבתי שם, ועכשיו הוסיף [מלת] ״אֵל״ להודות על גבורותיו שהפליא לעשות עמו, שמורֶה עליהן שם ״אֵל״ שהוא בעל היכולת בלי קץ. וכן אמר רשב״ם ז״ל ״עכשיו קרא שם המקום בית אל שחוץ לעיר, אשר חלם שם ׳אל בית אל׳. לפי שעד עתה הוא היה בעזרו״. ויאמר רש״י ז״ל ״בית אל. הקב״ה בבית אל, גלוי שכינתו בבית אל. יש תיבה חסרה [אות] בי״ת המשמש בראשה כמו ׳בית מכיר בן עמיאל׳ כמו בבית מכיר. ׳בית אביך׳ כמו בבית אביך״ [עכ״ל]. ואפשר שהוא כמו ״אל אלהי ישראל״ וכמו שבארנו שם. וכן ״בית אל״ זה הוא בכח אל בלתי בעל תכלית, העושה כל כחפצו. נגלו אליו האלהים – [פירש ראב״ע] ״המלאכים, כמו והנה מלאכי אלהים״ מפירוש ראב״ע ז״ל. ורש״י ז״ל פירש ״במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים״ וכמו שהאריך בפירושו.

Malbim Bereshit 35:7מלבי״ם בראשית ל״ה:ז׳

שאלות: למה אמר שקרא למקום אל בית אל שכבר אמר זה בפ׳ ויצא, ועוד יאמר זאת בפסוק (ט״ו). למה הודיע ממיתת דבורה ומקבורתה ומהיכן באה אל יעקב שהלך לבדו מבית אביו והיא היתה אצל רקבה, מה היה המראה הזאת אתה, ומ״ש שמך יעקב וגו׳ כבר א״ל המלאך ושם אמר לא יאמר עוד שמך, ופה אמר לא יקרא. ויקרא למקום אל בית אל – תחת שקרא למזבח שבשכם אל אלהי ישראל, לומר שה׳ שוכן על ישראל לאו דוקא על המקום המיוחד ונענש ע״ז כמש״ש, הכיר עתה וידע שהמקום הוא שגרם לזה, וע״ז קרא למקום אל בית אל, שהאלהות שורה שם מצד המקום שהוא בית אל וזה שער השמים, והכיר כי רק שם נגלו אליו האלהים, ואם היה במקום אחר לא היה ה׳ נגלה עליו, כי רק שם יש בו קדושה ומוכן להשראת השכינה, וע״כ למעלה אמר ויקרא לו אל אלהי ישראל, ופה אמר ויקרא למקום, לומר שהמקום גורם לא זכות יעקב לבדו.