Migdal Bavel in Art/5

EN/HEע/E

Migdal Bavel in Art

Sources

Bereshit 11:1-8בראשית י״א:א׳-ח׳

(א) וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. (ב) וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. (ג) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. (ד) וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. (ה) וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. (ו) וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. (ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. (ח) וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. (ט) עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

Josephus, Antiquities of the Jews 1:4:2-3יוספוס פלביוס, קדמוניות היהודים א׳:ד׳:ב׳-ג׳

(2) Now it was Nimrod who excited them to such an affront and contempt of God. He was the grandson of Ham, the son of Noah, a bold man, and of great strength of hand. He persuaded them not to ascribe it to God, as if it was through his means they were happy, but to believe that it was their own courage which procured that happiness. He also gradually changed the government into tyranny, seeing no other way of turning men from the fear of God, but to bring them into a constant dependence on his power. He also said he would be revenged on God, if he should have a mind to drown the world again; for that he would build a tower too high for the waters to be able to reach! and that he would avenge himself on God for destroying their forefathers! (3) Now the multitude were very ready to follow the determination of Nimrod, and to esteem it a piece of cowardice to submit to God; and they built a tower, neither sparing any pains, nor being in any degree negligent about the work: and, by reason of the multitude of hands employed in it, it grew very high, sooner than anyone could expect; but the thickness of it was so great, and it was so strongly built, that thereby its great height seemed, upon the view, to be less than it really was. It was built of burnt brick, cemented together with mortar, made of bitumen, that it might not be liable to admit water. When God saw that they acted so madly, he did not resolve to destroy them utterly, since they were not grown wiser by the destruction of the former sinners; but he caused a tumult among them, by producing in them divers languages, and causing that, through the multitude of those languages, they should not be able to understand one another. The place wherein they built the tower is now called Babylon, because of the confusion of that language which they readily understood before; for the Hebrews mean by the word Babel, confusion.

Bavli Eruvin 53aבבלי עירובין נ״ג.

ויהי בימי אמרפל, רב ושמואל; חד אמר: נמרוד שמו, ולמה נקרא שמו אמרפל - שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר: אמרפל שמו, ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו.

Bavli Sanhedrin 109aבבלי סנהדרין ק״ט.

דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו'. מאי עבוד? אמרי דבי רבי שילא: נבנה מגדל ונעלה לרקיע, ונכה אותו בקרדומות, כדי שיזובו מימיו, מחכו עלה במערבא: אם כן ליבנו אחד בטורא! (אלא) אמר רבי ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת נעלה ונשב שם - הפיצם ה', וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה – (בראשית י"א) כי שם בלל ה' שפת כל הארץ. תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודה זרה נתכוונו, כתיב הכא (בראשית י"א) נעשה - לנו שם, וכתיב התם (שמות כ"ג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו, מה להלן עבודה זרה - אף כאן עבודה זרה. אמר רבי יוחנן: מגדל, שליש נשרף שליש נבלע שליש קיים.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Bereshit 11:4תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית י״א:ד׳

And they said, Come, we will build us a city and a tower, and the head of it shall come to the summit of the heavens; and we will make us (an image for) worship on the top of it, and put a sword in his hand to act against the array of war, before that we be scattered on the face of the earth.

ואמרו הבו ניבני לנא קרתא ומוגדלא ורישי מטי עד צית שמיא ונעביד לנא סגדו ברישיה ונישוי חרבא בידיה ותהי עבדא לקובלא סידרי קרבא קדם עדלא ניתבדר מעילוי אנפי ארעא.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Bereshit 10:11תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית י׳:י״א

From that land went forth Nimrod, and reigned in Athur, because he would not be in the counsel of a divided generation. And he left those four cities; and the Lord thereupon gave him a place; and he builded four other cities, Nineveh and Pelatiath, Kartha and Parioth.

מן ארעא ההיא נפק נמרוד ומלך באתור דלא בעא למיהוי בעיטת דרא דפלוגתא ושבק ארבע קוריין אילין ויהב ליה ייי בגין כן אתרא ובנא ארבע קוריין אוחרנין ית נינוה וית פלטיאתקרתא וית חדיות.

Bereshit Rabbah 38:6בראשית רבה ל״ח:ו׳

ר"א ורבי יוחנן, ר"א אומר ודברים אחדים דבורים אחדים, מעשה דור המבול נתפרש, מעשה דור הפלגה לא נתפרש ודברים אחדים שאמרו דברים חדים על ה' אלהינו ה' אחד ועל אחד היה אברהם בארץ אמרו אברהם זה פרדה עקרה הוא אינו מוליד, ועל ה' אלהינו, אמרו לא כל הימנו לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים, אלא באו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו וניתן חרב בידה ותהא נראת כאלו עושה עמו מלחמה, דבר אחר ודברים אחדים ודברים אחודים, מה שביד זה ביד זה ומה שביד זה ביד זה, רבנן אמרי שפה אחת, משל לאחד שהיה לו מרתף של יין פתח חבית ראשונה ומצאה של חומץ שנייה ומצאה של חומץ שלישית ומצאה של חומץ הא משפו דכולא בישא, א"ר אליעזר אי זו קשה זה שאומר למלך או אני או אתה בפלטין, או זה שאומר אני בפלטין ולא אתה בודאי זו קשה שאומר לשר אני בפלטין ולא אתה, כך דור המבול אמרו (איוב כ"א) מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו, דור הפלגה אמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים אלא בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו ונתן חרב בידה ותהי נראת כאלו עושה עמו מלחמה, אותן של דור המבול לא נשתיירה מהן פליטה ואלו של דור הפלגה נשתיירה מהם פליטה, אלא דור המבול על ידי שהיו שטופים בגזל שנא' (שם איוב כ"ד) גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו, לפיכך לא נשתייר מהן פליטה אבל אלו על ידי שהיו אוהבים זה את זה שנאמר ויהי כל הארץ שפה אחת לפיכך נשתיירה מהן פליטה, רבי אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהן כיון ששלום ביניהם, שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה הוא אומר (שם הושע י') חלק לבם עתה יאשמו הא למדת גדול השלום ושנואה המחלוקת, ודברים אחדים, מעשה דור המבול נתפרש אבל מעשה דור הפלגה לא נתפרש, ד"א ודברים אחדים שאמרו דברים חדים, אמרו אחת לאלף ותרנ"ו שנה הרקיע מתמוטט בואו ונעשה סמוכות אחד מן הצפון ואחד מן הדרום, ואחד מן המערב, וזה שכאן סומכו מן המזרח, הה"ד ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.

Bereshit Rabbah 38:8בראשית רבה ל״ח:ח׳

ויאמרו איש אל רעהו, מי אמר למי רבי ברכיה אמר מצרים אמר לכוש, הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה, עתידין אלין עממיא משתרפה מן גו עלמא, ותהי להם הלבנה לאבן וגו' רבי הונא אמר הוות מצלחת בידן אתי למבני חדא הוא בני תרתין אתי למישויע תרתין והוא מישויע ארבע, ויאמרו הבה נבנה לנו וגו', אמר רבי יודן מגדל בנו עיר לא בנו, אתיבון ליה והכתיב וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אמר להון קרון דבתריה ויחדלו לבנות המגדל אין כתיב כאן אלא ויחדלו לבנות העיר, אמר רבי חייא בר אבא המגדל הזה שבנו שלישו נשרף, ושלישו שקע, ושלישו קיים, וא"ת שהוא קטן, רבי הונא בשם רבי אידי אמר כל מי שהוא עולה על ראשו רואה דקלים שלפניו כאלו חגבים, ונעשה לנו שם, תני רבי ישמעאל אין שם אלא עבודת כוכבים. פן נפוץ על פני כל הארץ, א"ר שמעון ב"ר חלפתא (משלי י"ח) פי כסיל מחתה לו.

Bereshit Rabbah 38:10בראשית רבה ל״ח:י׳

הבה נרדה, זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך, הבה ארדה ואבלה, ונבלה שם שפתם, א"ר אבא בר כהנא משפתם אעשה נבלה, הוה חד מנהון אמר לחבריה אייתי לי קולב והוא הוה יהיב ליה מגרופי הוה מחי ליה ופצע מוחיה, הה"ד משפתם אעשה נבלה.

Pirkei DeRabbi Eliezer(Higger) 24פרקי דרבי אליעזר (היגר) פרק כ״ד

ר' עקיבא אומ' השליכו מעליהם מלכות שמים והמליכו עליהם נמרוד עבד בן עבד, והלא כל בני חם עבדים הם ואוי לארץ שימלוך עבד, שנ' תחת עבד כי ימלוך, ר' חכינאי אומ' גבור כח היה נמרוד שנ' וכוש ילד את נמרוד, ר' יהודה אומ' הכתונת שעשה הב"ה לאדם ולאשתו היו עם נח ובניו אל התיבה, וכשיצאו מן התיבה חם בן נח הוציאה עמו והנחילה לנמרוד, ובשעה שהיה לובש אותם כל בהמה וחיה שהיו רואין את הכתב ובאין ונופלים על פניהם לפניו, והיו בני אדם סבורין שהוא מכח גבורתו, לפיכך המליכו אותו עליהם מלך, שנ' על כן יאמר כנמרוד גבור ציד לפני ה', א' נמרוד לעמו באו ונבנה לנו עיר גדולה ונשב בתוכה, פן נפוץ על פני כל הארץ כראשונים, ונבנה לנו מגדל גדול בתוכה עולה עד לשמים שאין כחו של הב"ה אלא במים, ונקנה לנו שם גדול בארץ, שנ' ונעשה לנו שם, ר' פנחס אומ' לא היו שם אבנים לבנות את העיר ואת המגדל, ומה היו עושין, היו מלבנים לבנים ושורפים אותם כיוצר חרש עד שבנו אותו גבוה כשבעה מילין מקנה מעלת היו לו במזרחו ובמערבו, ואלו שהיו מעלו מעלין לבנים היו עולין ממזרחו, ואלו שהיו יורדין היו יורדין ממערבו, ואם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם עליו, ואם נפלה לבנה היו יושבין ובוכין ואומרין מתי תעלה אחרת תחתיה, ועבר אברהם בן תרח וראה אותם בונים את העיר ואת המגדל וקללם בשם אלהים, שנ' בלע פלג לשונם, ומאסו את דבריו כאבן מושלכת על גבי קרקע, והלא כל אבן בחור וטוב אין נותנין אותו אלא על פינת הבנין, ועליו הכתוב אומ' אבן מאסו הבונים, ר' שמעון אומ' קרא הב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמ' להם, שנ' הבה נרדה, הבה ארדה אין כתיב כאן אלא הבה נרדה, והפילו גורלות ביניהם, שנ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, ונפל גורלו של הב"ה על אברהם ועל זרעו, שנ' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אמ' הב"ה חבל וגורל שנפל עלי שרתה נפשי בו שנ' חבלים נפלו לי בנעימים וירד הב"ה ושבעים המלאכים הסובבים את כסא כבודו ובלבל לשונם לשבעים גוים ולשבעים לשון ומניין שירד הב"ה שנ' וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל, וזו ירידה שנייה, והיו רוצין לדבר איש בלשון רעהו ולא היו מכירין איש לשון רעהו, מה עשו לקחו איש חרבו ונלחמו אלו עם אלו למשחית, וחצי העולם שם נפל בחרב, ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ, שנ' ויפץ ה' אותם על פני כל הארץ, ר' מאיר אומ' עשו אחיו ראה את הכתונת של נמרוד וחמד אותה בלבו והרגו ולקחה ממנו, ומניין שהיו חמודות בעיניו, שנ' ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות, וכל הלובש אותם נעשה גם הוא גבור, שנ' ויהי עשו איש יודע ציד, וכשיצא יעקב מאת פני יצחק אביו אמ' אין עשו הרשע כדאי ללבוש את הכתונת הללו, מה עשה חפר בארץ וטמנה, שנ' טמון בארץ חבלו.

Ralbag Bereshit Beur HaParashah 11:5רלב״ג בראשית ביאור הפרשה י״א:ה׳

(ה-ח) ולפי שכבר ראה ה׳ יתעלה שהקיבוץ לאדם במקום אחד מהארץ הוא בלתי נאות לקיום המין האנושי, לפי שכבר אפשר שיקרה בחלק־מה מהארץ הפסד, אם מצד הרעש וההפיכה בהתהוות הרוח בבטן הארץ, אם מצד הרוח החזק יפרק הרים וישבר סלעים, אם מצד אבני אלגביש, אם מצד שטף מים, ומה שיִּדְמֶה לאלו הסיבות המפסידות. ואם היה המין האנושי כולו במקום אחד מהארץ — היה אפשר בו שיִּפָּסֵד עם הפסד החלק ההוא מהארץ. ולזה היה מן ההכרחי לאדם שיהיה מפוזר בכל חלקי הישוב כדי שיתקיים מינו, וכאשר יגיע ההפסד במקום אחד — יתקיים המין בַּנשאר. והנה כבר השתדל ה׳ יתעלה להפר עצתם, ושׂם להם למשפחותיהם על דרך המופת תשוקה לחדש לשון, ידברו בו המשפחה ההיא. וכאשר נמשך הענין - נשארו האחרונים בלתי מכירים בלשון, זולת לשון משפחתם. וזה היה סיבה שתסור ההסכמה מהמשפחות ההם, ויִפָּרדו על פני כל הארץ, ויחדלו להמשיך בנין העיר באופן אשר הסכימו בו. והנה עשה זה ה׳ יתעלה להשגיח במין האנושי, להשלים לו הקיום. והוא מבואר שלזה התכלית נעשה, ואם לא נזכר, לפי שהוא ממה שאין ספק בו שה׳ יתעלה לא השתדל לבלבל הלשונות ללא תועלת.

U. Cassuto Bereshit 11:1-9מ״ד קאסוטו בראשית י״א:א'-ט'

אע"פ שרקע הסיפור הוא מיסופוטמי, אין לו הקבלה בספרויות המיסיפוטמיות כמו שיש למעשה בראשית ולמעשה המבול... ואולם... אין להתפלא על חוסר ההקבלות. בתוך העמים אי אפשר שתימצאנה הקבלות כאלה מכיוון שכל עצם הסיפור אינו אלא מחאה נגד השקפותיהם של אותם העמים... לפנינו מעין סאטירה נגד מה שהיה לפאר ולכבוד בעיני הבבלים... בכל אחת מן הערים הגדולות במיסיפוטמיה... היו מקדשי האלים הודה ותפארתה... אל כל ההתפארות הזאת ואל כל הגאווה מביט ספורנו כמתוך בת צחוק...