Difference between revisions of "Mordechai's Refusal to Bow/5"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 155: Line 155:
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<text xml:lang="EN"></text>
 
<h3 xml:lang="HE">ר' אליעזר אשכנזי יוסף לקח אסתר ג':ב'</h3>
 
<h3 xml:lang="HE">ר' אליעזר אשכנזי יוסף לקח אסתר ג':ב'</h3>
<text xml:lang="HE">וכל עבדי המלך - יש שדקדקו והוקשה להם מה ראה מרדכי לבלתי היותו משתחוה להמן שע"י כך הכניס כל האומה הישראלית בסכנה, עד שאמרו ז"ל שהיה לו צורה בבגדיו ולכך לא השתחוה... אבל נראה שאין אנו צריכין מפני זה לומר שצורה היה לו בבגדיו כאשר ידוקדקו דברי מצות המלך, כי האמנם מצות המלך שיכרעו וישתחוו לו נתפשטה רק על מי שיהיו לו שני תנאים והם, שיהיה מעבדי המלך ושיהיה מהעומדים בשער המלך, שכן נאמר בהדיא "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן", כנראה שרצה לדקדק הכתוב ולמעט באומרו "כי כן צוה לו המלך" שיובן שכן צוה ולא באופן אחר.&#160; הרי לך שלא היתה מצות המלך רק למי שהיו לו שני התנאים הללו, שיהיה עבד המלך ועומד בשער המלך, אבל שאר עבדי המלך שאינם בשער המלך, וכן העומדים בשער המלך ואינם מעבדי המלך, לא היתה מתפשטת עליהם מצות המלך.&#160; ולפי זה מרדכי היה מכבד את המן כשאר השרים בקימה והדור, אבל לא בכריעה והשתחויה באומרו שהוא יהודי ואינו נכלל בכלל עבדי המלך... וזהו שהגיד להם "שהוא יהודי" - שאינו נעשה עבדף כמו שארז"ל "כי לי בני ישראל עבדים" - ולא עבדים לעבדים... ואחרי היות כוונת מרדכי במה שלא היה כורע ומשתחוה להמן לטובת כללות האומה ישראלית כדי שלא לבטל הנימוס והחוק שלהם, לפי זה כתב ג"כ מרדכי ענין הכריעה והשתחויה במגילה הזאת.</text>
+
<text xml:lang="HE">וכל עבדי המלך&#160;– יש שדקדקו והוקשה להם מה ראה מרדכי לבלתי היותו משתחוה להמן שע"י כך הכניס כל האומה הישראלית בסכנה, עד שאמרו ז"ל שהיה לו צורה בבגדיו ולכך לא השתחוה... אבל נראה שאין אנו צריכין מפני זה לומר שצורה היה לו בבגדיו כאשר ידוקדקו דברי מצות המלך, כי האמנם מצות המלך שיכרעו וישתחוו לו נתפשטה רק על מי שיהיו לו שני תנאים והם, שיהיה מעבדי המלך ושיהיה מהעומדים בשער המלך, שכן נאמר בהדיא "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן", כנראה שרצה לדקדק הכתוב ולמעט באומרו "כי כן צוה לו המלך" שיובן שכן צוה ולא באופן אחר.&#160; הרי לך שלא היתה מצות המלך רק למי שהיו לו שני התנאים הללו, שיהיה עבד המלך ועומד בשער המלך, אבל שאר עבדי המלך שאינם בשער המלך, וכן העומדים בשער המלך ואינם מעבדי המלך, לא היתה מתפשטת עליהם מצות המלך.&#160; ולפי זה מרדכי היה מכבד את המן כשאר השרים בקימה והדור, אבל לא בכריעה והשתחויה באומרו שהוא יהודי ואינו נכלל בכלל עבדי המלך... וזהו שהגיד להם "שהוא יהודי"&#160;– שאינו נעשה עבדף כמו שארז"ל "כי לי בני ישראל עבדים"&#160;– ולא עבדים לעבדים... ואחרי היות כוונת מרדכי במה שלא היה כורע ומשתחוה להמן לטובת כללות האומה ישראלית כדי שלא לבטל הנימוס והחוק שלהם, לפי זה כתב ג"כ מרדכי ענין הכריעה והשתחויה במגילה הזאת.</text>
 
</source>
 
</source>
  
Line 163: Line 163:
 
<h3 xml:lang="HE">מלבי"ם אסתר ג':ב'</h3>
 
<h3 xml:lang="HE">מלבי"ם אסתר ג':ב'</h3>
 
<text xml:lang="HE">וכל, אח"כ נתן לו רבו יתירא שכל עבדי המלך אף שיושבים בשער המלך יכרעו וישתחוו לו, כי מנמוסי המלכים אשר במקום אשר המלך שם לא ינהגו כבוד לשום אדם, כי בזה מיקל כבוד המלך אם יכבד אחד מעבדיו לפניו [וכמ"ש שאוריה החתי מרד במלכות בית דוד מפני שקרא ליואב בפני דוד אדוני] ואחשורוש מחל על כבודו וצוה שגם בשער המלך יכרעו להמן, יען כי כן צוה לו המלך ומחל על כבודו, וגם שלא היה זה רק לכבוד המן שבזה היה בידו למחול רק היה מצות המלך, וגם לא להמן צוה זאת שיקפיד ע"ז ויעניש את העובר מצד עברו מצות המלך. ומ"מ מרדכי לא יכרע גמר בלבו שלא לכרוע בשום אופן, והטעם שנמנע מרדכי מכרוע לו, בארו המפרשים מפני שהיתה השתחויה הזאת כענין קבלת אלהות, שכן היה דרך העמים הקדמונים מאמיני ההזיות ליחס אל כל איש שמצאו בו איזה מעלה יתירה בחכמה או גבורה ועושר לאמר שהוא מבני אלים ושכוכב או כח עליון שופע עליו כמ"ש בנבוכדנצר (דניאל ב) ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכה ליה, ולכן נמנע מרדכי מזה באשר הוא יהודי. זאת שנית, שגזרת המלך לא היה רק על מי שיש בו ב' תנאים, עבד המלך, ויושב בשער המלך, ומרדכי הגם שנמצא בו תנאי אחד שיושב בשער המלך לא היה מעבדי המלך, באשר הוא יהודי, והיהודי אינו נעשה עבד בנימוסי פרס, ושני הטעמים נכללים במ"ש כי הגיד להם אשר הוא יהודי.</text>
 
<text xml:lang="HE">וכל, אח"כ נתן לו רבו יתירא שכל עבדי המלך אף שיושבים בשער המלך יכרעו וישתחוו לו, כי מנמוסי המלכים אשר במקום אשר המלך שם לא ינהגו כבוד לשום אדם, כי בזה מיקל כבוד המלך אם יכבד אחד מעבדיו לפניו [וכמ"ש שאוריה החתי מרד במלכות בית דוד מפני שקרא ליואב בפני דוד אדוני] ואחשורוש מחל על כבודו וצוה שגם בשער המלך יכרעו להמן, יען כי כן צוה לו המלך ומחל על כבודו, וגם שלא היה זה רק לכבוד המן שבזה היה בידו למחול רק היה מצות המלך, וגם לא להמן צוה זאת שיקפיד ע"ז ויעניש את העובר מצד עברו מצות המלך. ומ"מ מרדכי לא יכרע גמר בלבו שלא לכרוע בשום אופן, והטעם שנמנע מרדכי מכרוע לו, בארו המפרשים מפני שהיתה השתחויה הזאת כענין קבלת אלהות, שכן היה דרך העמים הקדמונים מאמיני ההזיות ליחס אל כל איש שמצאו בו איזה מעלה יתירה בחכמה או גבורה ועושר לאמר שהוא מבני אלים ושכוכב או כח עליון שופע עליו כמ"ש בנבוכדנצר (דניאל ב) ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכה ליה, ולכן נמנע מרדכי מזה באשר הוא יהודי. זאת שנית, שגזרת המלך לא היה רק על מי שיש בו ב' תנאים, עבד המלך, ויושב בשער המלך, ומרדכי הגם שנמצא בו תנאי אחד שיושב בשער המלך לא היה מעבדי המלך, באשר הוא יהודי, והיהודי אינו נעשה עבד בנימוסי פרס, ושני הטעמים נכללים במ"ש כי הגיד להם אשר הוא יהודי.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source xmlid="HoilMosheEsther3-2">
 +
<h3 xml:lang="EN">Hoil Moshe Esther 3:2</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">הואיל משה אסתר ג':ב'</h3>
 +
<text xml:lang="HE">כרעים ומשתחוים – מצאנו כמה פעמים בתנ"ך פעל כרע שלא לעבודת אלוה רק להכנעה (וכרע הוא כנע עצמו בחילוף אותיו' כן-כר), מכ"שכ השתחויה שגם אברהם השתחוה לבני חת ומשה לחותנו; א"כ סבת מיאון מרדכי לכרוע ולהשתחוות לפני המן לא היתה מחמת שאסור לו לעשות כן, רק מתוך ששניהם היו בסנהדרין והמן בלי זכות נתנשא על כסא רם חרה למרדכי בראותו כי יתר הסנהדרין (עבדי המלך אשר בשער המלך) משפילים עצמם כ"כ ואינם מבקשים מאת המלך שיבטל מצותו (שלא היתה נכתבת בדתי פרס ומדי), והראה להם בעצמו שאין ראוי להכניע עצמם כ"כ לפני אחד מבני גילם.</text>
 
</source>
 
</source>
  

Version as of 04:36, 2 February 2015

EN/HEע/E

Mordechai's Refusal to Bow

Sources

Biblical Texts

Esther 3:2-4אסתר ג':ב'-ד'

(ב) וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.
(ג) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ.
(ד) וַיְהִי [כְּאָמְרָם] (באמרם) אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי.

Esther 3:8אסתר ג':ח'

וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.

Classical Texts

Bavli Megillah 10bבבלי מגילה י':

תחת הנעצוץ – תחת המן הרשע שעשה עצמו עבודה זרה.

Bavli Megillah 12b-13aבבלי מגילה י"ב:-י"ג.

רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי – דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני – דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל. רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי – על שום שכפר בעבודה זרה. שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, כדכתיב (דניאל ג') איתי גברין יהודאין וגו'.

Bavli Megillah 19aבבלי מגילה י"ט.

ומאן דאמר מאיש יהודי, מה ראה מרדכי דאיקני בהמן – על ככה – דשוי נפשיה עבודה זרה.

Bavli Sanhedrin 61aבבלי סנהדרין ס"א.

דתניא: (שמות כ') לא תשתחוה להם, להם אי אתה משתחוה, אבל אתה משתחוה לאדם כמותך. יכול אפילו נעבד כהמן – תלמוד לומר (שמות כ') ולא תעבדם. – והא המן מיראה הוה נעבד. – ורבא: כהמן – ולא כהמן. כהמן – דאיהו גופיה עבודה זרה, ולא כהמן – דאילו המן מיראה, והכא לאו מיראה.

Targum Yerushalmi Esther 3:2תרגום ירושלמי אסתר ג':ב'

...אזל מרדכי וכתב שטר זבינתא בטרקליליה על ארכובתא והכין כתיב ומפרש שטר מכירת המן... פשט מרדכי ריגליה ימינא ואחזי להמן שטר שיעבודא ולא קם ולא זע מיניה מן יד איתמלי המן עילווי מרדכי חומתא.

Targum Yonatan Esther 3:2,4תרגום יונתן אסתר ג':ב',ד'

(ב)  וכל עבדי מלכא די בתרע בית מלכא גחנין לאנדרטא די הקים בהדיה וסגדין ליה להמן ארום כן פקיד עלוהי מלכא ומרדכי לא הוה גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד להמן על די הוה ליה עבד פלח ואזדבן ליה בטולמא דלחם.

(ד)  והוה במללותהון לותיה יומא ויומא ולא קבל מנהון וחויאו להמן למחזי היתקימון פתגמי מרדכי כל קבל פתגמי דהמן ארום חוי להון די להמן לא הות סגיד על דהוה עבדיה דאזדבן ליה בטולמת לחם ולאנדרטא די הקים בהדיה לא הוה גחין על דהוה יהודי ויהודאי לא פלחין ולא גחנין ליה.

Esther Rabbah 6:2אסתר רבה ו':ב'

יהודי למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם, הה"ד לא יכרע ולא ישתחוה וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים, וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו נתמלא חימה ומרדכי אומר לו יש אדון המתגאה על כל גאים היאך אני מניחו ואשתחוה לעבודת כוכבים ולפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא יהודי לומר יהודי יחידי.

Esther Rabbah 7:8אסתר רבה ז':ח'

מה אמר להם מרדכי למי שאומר לו מדוע אתה עובר את מצות המלך, ר' לוי אמר אמר להם מרדכי משה רבינו הזהיר לנו בתורה (דברים כ"ז) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה, ורשע זה עושה עצמו עבודת כוכבים, וישעיהו הנביא הזהירנו (ישעיה ב') חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, ולא עוד אלא שאני איסגנטירין של הקדוש ברוך הוא שכל השבטים נולדו בחוצה לארץ וזקני נולד בארץ ישראל, אמרון ליה ונימר ליה, מיד ויגידו להמן וגו' אמר לון המן, אמרון ליה זקנו הלא השתחוה לזקני, הדא ה"ד (בראשית ל"ג) ותגשן השפחות וגו' ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו, היתיב ועדיין לא נולד בנימין, אמרין ליה הה"ד ויגידו להמן.

Esther Rabbah 8:7אסתר רבה ח':ז'

ויתפלל מרדכי אל ה' ויאמר גלוי וידוע לפני כסא כבודך אדון העולמים כי לא מגבהות לב ומרום עין עשיתי אשר לא השתחויתי להמן כי אם מיראתך פעלתי זאת לבלתי השתחוות לו כי יראתי מפניך לבלתי תת כבודך לבשר ודם ולא רציתי להשתחוות לזולתך כי מי אני אשר לא אשתחוה להמן על תשועת עמך ישראל כי לוחך הייתי מנעל רגליו ועתה אלהינו הצילנו נא מידו ויפל בשחת אשר כרה וילכד ברשת אשר טמן לרגלי חסידיך וידע המרגיז הזה כי לא שכחת ההבטחה שהבטחתנו (ויקרא כ"ו) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם.

Tanchuma Vayechi 6:6תנחומא ויחי ו':ו'

מרדכי עמד כנגד השעה והיה לו להחניף לרשע ולפי שעמד כנגד המן הרשע קמעא כבר היו ישראל כלים מן העולם.

Pirkei DeRabbi Eliezer (Higger) 49פרקי דר' אליעזר (היגר) מ"ט

וצוה המלך להיות כל עם ועם כורעים ומשתחוים לפניו, מה עשה המן עשה לו צלם מרוקם על בגדו ועל לבו, וכל מי שהיה משתחוה להמן משתחוה לע"ז שעשה, וראה מרדכי ולא קבל להשתחוות לע"ז, שנ' ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, ונתמלא עליו חימה ואמר היהודים הללו שונאי אבותי היו מעולם, עכשו אומר למלך ויאבדם מן העולם.

Midrash Panim Acherot Version B Parashah 3מדרש פנים אחרות נוסח ב' פרשה ג'

ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. אמר לו הוי יודע שאתה מפילנו בחרב, מה ראית שאתה מבטל (קילוותו) [קלווסין] של מלך, א"ל שאני יהודי, א"ל והלא מצינו שאבותיך השתחוו לאבותינו, שנאמר וישתחוו ארצה שבע פעמים (בראשית לג ג), א"ל בנימין אבי במעי אמו היה ולא השתחווה, ואני בן בנו, שנאמר איש מיני /ימיני/, וכשם שלא כרע אבי, כך לא אכרע לך, לכך נאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.

Midrash Abba Gurion 3מדרש אבא גוריון ג'

ור' נחמיה אמר אחשורוש הרהר, אמר מרדכי זה אני חושב לו טובה והוא ישב כאן ומבקש לבנות בית המקדש, לבנותו אי אפשר, להחזירו אי אפשר, אלא הריני מגרה בו [את] המן ויהיה זה בונה וזה סותר, וחכמים אומרים הקדוש ברוך הוא הרהר, אמר מרדכי זה צדיק גמור הוא אם נוטל פרוקופי יבא המן ויסגל ממון ויבא מרדכי ליטול ממנו ויבנה בית המקדש.

Medieval Texts

Rashi Esther 3:2רש"י אסתר ג':ב'

כרעים ומשתחוים – שעשה עצמו אלוה לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה.

Lekach Tov Esther 3:2לקח טוב אסתר ג':ב'

ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. לא דרך יהירות, אלא מפני שעשה עצמו ע"ז, ולא היה יכול להשתחוות לו.

R. Yosef Kara in N. French Commentary Esther 10:3ר' יוסף קרא בפירוש חכמי צרפת אסתר י':ג'

ורצוי לרוב אחיו – לימדך שמקצת אחיו לא היה רצוי להם, שהיו מליזים אחריו לומר:  ראו מה עשה לנו מרדכי, שנתגרה בהמן, ועל ידו נמכרנו להשמיד, להרוג ולאבד, לולי ה' שהיה לנו, שלב מלכים בידו, והיטה לב המלך לצוות:  "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר ט':א').

Ibn Ezra Esther Version A 3:2-4אבן עזרא אסתר נוסח א' ג':ב'-ד'

(ב) יכרע וישתחוה – ידועים ונכון מה שדרשו רז"ל כי צורת צלם וע"ז היו בבגדיו או על מצנפתו.
(ד) כי הגיד להם אשר הוא יהודי – כי הוא אסור לו, והנה יש לשאול למה הכניס מרדכי עצמו בסכנה גם הכניס כל ישראל היה ראוי שידבר לאסתר ותסירנו משער המלך ולא יכעיס את המן אחר שראה שהשעה משחקת לו, והתשובה כי לא יוכל לסור משער המלך כי אם יסור בלא מצות המלך דמו בראשו.

Akeidat Yitzchak Esther 2עקדת יצחק אסתר חלק ב'

אבל זאת המצוה היתה לו שיכריח את העם שישתחוו לפניו כי הוא היה רודף אחר השרר' וזה אומרו כי כן צוה לו המלך ולכן הגידו לו עבדי המלך ולא המלך עצמו. כי נראה שלא היתה הדת ההיא מפורסמת מפי המלך ולכן לא נחשב לו לאשמ' על מרדכי על אשר לא היה כרע ומשתחו' לפניו... ולכן הוצרך להניח צורת צלם בבגדיו כדברי רז"ל כדי שעל ידי הצור' ההיא ישתחוו לו ובו יתקיים מה שפירשנו בכי כן צוה לו המלך.

Modern Texts

R. Eliezer Ashkenazi Yosef Lekach Esther 3:2ר' אליעזר אשכנזי יוסף לקח אסתר ג':ב'

וכל עבדי המלך – יש שדקדקו והוקשה להם מה ראה מרדכי לבלתי היותו משתחוה להמן שע"י כך הכניס כל האומה הישראלית בסכנה, עד שאמרו ז"ל שהיה לו צורה בבגדיו ולכך לא השתחוה... אבל נראה שאין אנו צריכין מפני זה לומר שצורה היה לו בבגדיו כאשר ידוקדקו דברי מצות המלך, כי האמנם מצות המלך שיכרעו וישתחוו לו נתפשטה רק על מי שיהיו לו שני תנאים והם, שיהיה מעבדי המלך ושיהיה מהעומדים בשער המלך, שכן נאמר בהדיא "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן", כנראה שרצה לדקדק הכתוב ולמעט באומרו "כי כן צוה לו המלך" שיובן שכן צוה ולא באופן אחר.  הרי לך שלא היתה מצות המלך רק למי שהיו לו שני התנאים הללו, שיהיה עבד המלך ועומד בשער המלך, אבל שאר עבדי המלך שאינם בשער המלך, וכן העומדים בשער המלך ואינם מעבדי המלך, לא היתה מתפשטת עליהם מצות המלך.  ולפי זה מרדכי היה מכבד את המן כשאר השרים בקימה והדור, אבל לא בכריעה והשתחויה באומרו שהוא יהודי ואינו נכלל בכלל עבדי המלך... וזהו שהגיד להם "שהוא יהודי" – שאינו נעשה עבדף כמו שארז"ל "כי לי בני ישראל עבדים" – ולא עבדים לעבדים... ואחרי היות כוונת מרדכי במה שלא היה כורע ומשתחוה להמן לטובת כללות האומה ישראלית כדי שלא לבטל הנימוס והחוק שלהם, לפי זה כתב ג"כ מרדכי ענין הכריעה והשתחויה במגילה הזאת.

Malbim Esther 3:2מלבי"ם אסתר ג':ב'

וכל, אח"כ נתן לו רבו יתירא שכל עבדי המלך אף שיושבים בשער המלך יכרעו וישתחוו לו, כי מנמוסי המלכים אשר במקום אשר המלך שם לא ינהגו כבוד לשום אדם, כי בזה מיקל כבוד המלך אם יכבד אחד מעבדיו לפניו [וכמ"ש שאוריה החתי מרד במלכות בית דוד מפני שקרא ליואב בפני דוד אדוני] ואחשורוש מחל על כבודו וצוה שגם בשער המלך יכרעו להמן, יען כי כן צוה לו המלך ומחל על כבודו, וגם שלא היה זה רק לכבוד המן שבזה היה בידו למחול רק היה מצות המלך, וגם לא להמן צוה זאת שיקפיד ע"ז ויעניש את העובר מצד עברו מצות המלך. ומ"מ מרדכי לא יכרע גמר בלבו שלא לכרוע בשום אופן, והטעם שנמנע מרדכי מכרוע לו, בארו המפרשים מפני שהיתה השתחויה הזאת כענין קבלת אלהות, שכן היה דרך העמים הקדמונים מאמיני ההזיות ליחס אל כל איש שמצאו בו איזה מעלה יתירה בחכמה או גבורה ועושר לאמר שהוא מבני אלים ושכוכב או כח עליון שופע עליו כמ"ש בנבוכדנצר (דניאל ב) ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכה ליה, ולכן נמנע מרדכי מזה באשר הוא יהודי. זאת שנית, שגזרת המלך לא היה רק על מי שיש בו ב' תנאים, עבד המלך, ויושב בשער המלך, ומרדכי הגם שנמצא בו תנאי אחד שיושב בשער המלך לא היה מעבדי המלך, באשר הוא יהודי, והיהודי אינו נעשה עבד בנימוסי פרס, ושני הטעמים נכללים במ"ש כי הגיד להם אשר הוא יהודי.

Hoil Moshe Esther 3:2הואיל משה אסתר ג':ב'

כרעים ומשתחוים – מצאנו כמה פעמים בתנ"ך פעל כרע שלא לעבודת אלוה רק להכנעה (וכרע הוא כנע עצמו בחילוף אותיו' כן-כר), מכ"שכ השתחויה שגם אברהם השתחוה לבני חת ומשה לחותנו; א"כ סבת מיאון מרדכי לכרוע ולהשתחוות לפני המן לא היתה מחמת שאסור לו לעשות כן, רק מתוך ששניהם היו בסנהדרין והמן בלי זכות נתנשא על כסא רם חרה למרדכי בראותו כי יתר הסנהדרין (עבדי המלך אשר בשער המלך) משפילים עצמם כ"כ ואינם מבקשים מאת המלך שיבטל מצותו (שלא היתה נכתבת בדתי פרס ומדי), והראה להם בעצמו שאין ראוי להכניע עצמם כ"כ לפני אחד מבני גילם.