<p>מכיוון שרוב קוראי התנ"ך נוטים לחלוק כבוד למשה ולהזדהות עם העברים המשועבדים במצרים, רצח המצרי על ידי משה בדרך כלל נתפש כמעשה שבא להציג את נכונותו של משה לפעול בשם הצדק אפילו חרף סכנה גדולה לעצמו, וכסממן ראשוני לאמפתיה ויכולת ההנהגה הטמונים באישיותו של משה.<fn>כך קראו רוב הפרשנים היהודים את הפרשה באופן מסורתי. מקורות נוצרים ואיסלאמים רבים יצרו תמונה קריטית יותר – ראו לדוגמה Augustine, Contra Faustum, Book XXII, #70: "It was wrong for one who had no legal authority to kill the man, even though he was a bad character, besides being the aggressor. But in minds where great virtue is to come, there is often an early crop of vices....". ראו<a href="2" data-aht="subpage">Exegetical Approaches</a><span class="aht-chrome-space"> אודות </span> regarding the possible influences of polemics on Jewish interpretation.</fn> המשך הפרק יכול לחזק קריאה כזו שכן מיד לאחר סיפור זה מספרת התורה עוד שני סיפורים בהם משה מתערב לטובת הצד החלש.</p>
+
<p>מכיוון שרוב קוראי התנ"ך נוטים לחלוק כבוד למשה ולהזדהות עם העברים המשועבדים במצרים, רצח המצרי על ידי משה בדרך כלל נתפש כמעשה שבא להציג את נכונותו של משה לפעול בשם הצדק אפילו חרף סכנה גדולה לעצמו, וכסממן ראשוני לאמפתיה ויכולת ההנהגה הטמונים באישיותו של משה.<fn>כך קראו רוב הפרשנים היהודים את הפרשה באופן מסורתי. מקורות נוצרים ואיסלאמים רבים יצרו תמונה קריטית יותר – ראו לדוגמה Augustine, Contra Faustum, Book XXII, #70: "It was wrong for one who had no legal authority to kill the man, even though he was a bad character, besides being the aggressor. But in minds where great virtue is to come, there is often an early crop of vices....". ראו<a href="2" data-aht="subpage">Exegetical Approaches</a><span class="aht-chrome-space"> אודות </span> regarding the possible influences of polemics on Jewish interpretation.</fn> המשך הפרק יכול לחזק קריאה כזו שכן מיד לאחר הסיפוק מתארת התורה עוד שני מקרים בהם משה מתערב לטובת הצד החלש.</p>
−
<p>אך בהתבוננות שנייה, מעשיו של משה מעוררות תמיהות מוסריות רציניות. האם באמת המצרי היה ראוי למות רק משום שהכה את העבד העברי שהיה תחת פיקודו?<fn>Cf. the formulation of <multilink><a href="Wessely" data-aht="source">R. Naftali Herz Wessely</a><a href="Wessely" data-aht="source">Shirei Tiferet Petichah</a><a href="R. N"H Wessely" data-aht="parshan">About R. Naftali Herz Wessely</a></multilink> (also cited by <a href="HaketavShemot2-11" data-aht="source">HaKetav VeHaKabbalah Shemot 2:11</a>).</fn> ואפילו בהנחה שכן, באיזו זכות לוקח משה את החוק לידיים? האם ייתכן שמשה, נסיך מצרים, לא היה יכול לעצור את ההכאה בלי לנקוט באלימות ורצח? בנוסף, אם מעשה הרצח היה מוצדק, מדוע ה' לא מצא דרך למנוע את עשרות שנות הגלות והניכור מעמו שבאו על משה בעקבות המעשה?</p>
+
<p>אך בהתבוננות שנייה, מעשיו של משה מעוררות שאלות מוסריות רציניות. האם באמת המצרי היה ראוי למות רק משום שהכה את העבד העברי שהיה תחת פיקודו?<fn>Cf. the formulation of <multilink><a href="Wessely" data-aht="source">R. Naftali Herz Wessely</a><a href="Wessely" data-aht="source">Shirei Tiferet Petichah</a><a href="R. N"H Wessely" data-aht="parshan">About R. Naftali Herz Wessely</a></multilink> (also cited by <a href="HaketavShemot2-11" data-aht="source">HaKetav VeHaKabbalah Shemot 2:11</a>).</fn> ואפילו בהנחה שכן, באיזו זכות לוקח משה את החוק לידיים? האם ייתכן שמשה, נסיך מצרים, לא היה יכול לעצור את ההכאה בלי לנקוט באלימות ורצח? בנוסף, אם מעשה הרצח היה מוצדק, מדוע ה' לא מצא דרך למנוע את עשרות שנות הגלות והניכור מעמו שבאו על משה בעקבות המעשה?</p>
<h2>שאלות נוספות</h2>
<h2>שאלות נוספות</h2>
<p>התורה לא מגנה או משבחת במפורש את פעולת משה, ומשה אינו מקבל עונש על מעשיו. על כן נאלצים הפרשנים לנסות להבין את עמדת התורה מהפרטים המועטים המתוארים בה. חלק מהשאלות שהפרשנים מתמודדים עמם הם:</p>
<p>התורה לא מגנה או משבחת במפורש את פעולת משה, ומשה אינו מקבל עונש על מעשיו. על כן נאלצים הפרשנים לנסות להבין את עמדת התורה מהפרטים המועטים המתוארים בה. חלק מהשאלות שהפרשנים מתמודדים עמם הם:</p>
<ul>
<ul>
−
<li>מה בדיוק היה הנוגש המצרי עושה לעבד העברי? האם המצרי היה בבחינת רק ממלא פקודות?<fn>See <multilink><a href="RYBSShemot2-11" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSShemot2-11" data-aht="source">Shemot 2:14-15</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>.</fn></li>
+
<li>מה בדיוק תפקידו של הנוגש המצרי ביחס לעבד העברי? האם המצרי היה רק בבחינת ממלא פקודות?<fn>See <multilink><a href="RYBSShemot2-11" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSShemot2-11" data-aht="source">Shemot 2:14-15</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>.</fn></li>
<li>האם לשורש "הכה" יש אותה המשמעות בשני הפסוקים של "מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי" ו"וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי"? האם המצרי הכה את העברי בכוונה להרוג? והאם משה הכה את המצרי בכוונה להרגו?</li>
<li>האם לשורש "הכה" יש אותה המשמעות בשני הפסוקים של "מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי" ו"וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי"? האם המצרי הכה את העברי בכוונה להרוג? והאם משה הכה את המצרי בכוונה להרגו?</li>
<li>בן כמה היה משה בשעת המעשה? האם הוא ידע בכלל על זהותו כעברי? האם הוא פעל מתוך הזדהות עם בני עמו או מתוך תחושת הצדק בלבד?</li>
<li>בן כמה היה משה בשעת המעשה? האם הוא ידע בכלל על זהותו כעברי? האם הוא פעל מתוך הזדהות עם בני עמו או מתוך תחושת הצדק בלבד?</li>
שמות ב' מספק פרטים מועטים ונבחרים מאד על שנותיו הראשונות של משה. לכן מפתיע שהמעשה הראשון של משה עליו מסופר הוא הריגת מצרי שהיכה איש מבני ישראל. מעשהו השני של משה היה לטשטש את עקבות הפשע על ידי הטמנת הגופה:
מכיוון שרוב קוראי התנ"ך נוטים לחלוק כבוד למשה ולהזדהות עם העברים המשועבדים במצרים, רצח המצרי על ידי משה בדרך כלל נתפש כמעשה שבא להציג את נכונותו של משה לפעול בשם הצדק אפילו חרף סכנה גדולה לעצמו, וכסממן ראשוני לאמפתיה ויכולת ההנהגה הטמונים באישיותו של משה.1 המשך הפרק יכול לחזק קריאה כזו שכן מיד לאחר הסיפוק מתארת התורה עוד שני מקרים בהם משה מתערב לטובת הצד החלש.
אך בהתבוננות שנייה, מעשיו של משה מעוררות שאלות מוסריות רציניות. האם באמת המצרי היה ראוי למות רק משום שהכה את העבד העברי שהיה תחת פיקודו?2 ואפילו בהנחה שכן, באיזו זכות לוקח משה את החוק לידיים? האם ייתכן שמשה, נסיך מצרים, לא היה יכול לעצור את ההכאה בלי לנקוט באלימות ורצח? בנוסף, אם מעשה הרצח היה מוצדק, מדוע ה' לא מצא דרך למנוע את עשרות שנות הגלות והניכור מעמו שבאו על משה בעקבות המעשה?
שאלות נוספות
התורה לא מגנה או משבחת במפורש את פעולת משה, ומשה אינו מקבל עונש על מעשיו. על כן נאלצים הפרשנים לנסות להבין את עמדת התורה מהפרטים המועטים המתוארים בה. חלק מהשאלות שהפרשנים מתמודדים עמם הם:
מה בדיוק תפקידו של הנוגש המצרי ביחס לעבד העברי? האם המצרי היה רק בבחינת ממלא פקודות?3
האם לשורש "הכה" יש אותה המשמעות בשני הפסוקים של "מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי" ו"וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי"? האם המצרי הכה את העברי בכוונה להרוג? והאם משה הכה את המצרי בכוונה להרגו?
בן כמה היה משה בשעת המעשה? האם הוא ידע בכלל על זהותו כעברי? האם הוא פעל מתוך הזדהות עם בני עמו או מתוך תחושת הצדק בלבד?
מה משמעות "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" ו"וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"? האם הם היוו גורם מכריע בהחלטתו של משה לפעול? האם משה היה מעז לפעול אילו היו אנשים בסביבה? ואם לא היו אנשים בסביבה, איך העברים ופרעה גילו על המעשה?
