<div><b><center><span class="highlighted-notice">תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div>
+
<figure class="thumb"><a href="Moshe Killing the Egyptian in Art" data-aht="page"><img src="/Media/2Shemot/02/Moshe Killing the Egyptian in Art/Szyk.gif"/></a><figcaption>(<a href="Moshe Killing the Egyptian in Art" data-aht="page">הקלק לנושא זה באמנות</a>)</figcaption></figure>
+
<h2>היכרות אלימה</h2>
+
<p>שמות ב' מספק פרטים מועטים ונבחרים מאד על שנותיו הראשונות של משה. לכן מפתיע שהמעשה הראשון של משה עליו מסופר הוא הריגת מצרי שהיכה איש מבני ישראל. מעשהו השני של משה היה לטשטש את עקבות הפשע על ידי הטמנת הגופה:</p>
<p>מכיוון שרוב קוראי התנ"ך נוטים לחלוק כבוד למשה ולהזדהות עם העברים המשועבדים במצרים, רצח המצרי על ידי משה בדרך כלל נתפש כמעשה שבא להציג את נכונותו של משה לפעול בשם הצדק אפילו חרף סכנה גדולה לעצמו, וכסממן ראשוני לאמפתיה ויכולת ההנהגה הטמונים באישיותו של משה.<fn>כך קראו רוב הפרשנים היהודים את הפרשה באופן מסורתי. מקורות נוצרים ואיסלאמים רבים יצרו תמונה קריטית יותר – ראו לדוגמה Augustine, Contra Faustum, Book XXII, #70: "It was wrong for one who had no legal authority to kill the man, even though he was a bad character, besides being the aggressor. But in minds where great virtue is to come, there is often an early crop of vices....". ראו <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a><span class="aht-chrome-space"> אודות השפעות אפשריות של הפולמוסים על הפרשנות</span>.</fn> המשך הפרק יכול לחזק קריאה כזו שכן מיד לאחר הסיפור מתארת התורה עוד שני מקרים בהם משה מתערב לטובת הצד החלש.</p>
+
<p>אך בהתבוננות שנייה, מעשיו של משה מעוררות שאלות מוסריות רציניות. האם באמת המצרי היה ראוי למות רק משום שהכה את העבד העברי שהיה תחת פיקודו?<fn>השוו לניסוחו של <multilink><a href="Wessely" data-aht="source">רנ״ה ויזל</a><a href="Wessely" data-aht="source">שירי תפארת לרנ"ה ויזל, פתיחת המשורר, ד"ה "החמישי"</a></multilink> (מובא גם על ידי <a href="HaketavShemot2-11" data-aht="source">הכתב והקבלה שמות ב׳:י״א</a>).</fn> ואפילו בהנחה שכן, באיזו זכות לוקח משה את החוק לידיים? האם ייתכן שמשה, נסיך מצרים, לא היה יכול לעצור את ההכאה בלי לנקוט באלימות וברצח? בנוסף, אם מעשה הרצח היה מוצדק, מדוע ה' לא מצא דרך למנוע את עשרות שנות הגלות והניכור מעמו שבאו על משה בעקבות המעשה?</p>
−
<figure class="thumb">
+
<h2>שאלות נוספות</h2>
−
<a href="Moshe Killing the Egyptian in Art" data-aht="page"><img src="/Media/2Shemot/02/Moshe - Mitzri - Szyk.gif"/></a>
+
<p>התורה לא מגנה או משבחת במפורש את פעולת משה, ומשה אינו מקבל עונש על מעשיו. על כן נאלצים הפרשנים לנסות להבין את עמדת התורה מהפרטים המועטים המתוארים בה. חלק מהשאלות שהפרשנים מתמודדים עמם הם:</p>
−
<figcaption>(<a href="Moshe Killing the Egyptian in Art" data-aht="page">לחץ לנושא זה באמנות</a>)</figcaption>
+
<ul>
−
</figure>
+
<li>מה היה עושה הנוגש המצרי לעבד העברי אילו משה לא היה מתערב? האם המצרי היה רק בבחינת ממלא פקודות?<fn>ראו <multilink><a href="RYBSShemot2-11" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSShemot2-11" data-aht="source">שמות ב':י"א,י"ד-ט"ו</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>.</fn></li>
−
<h2 name="">היכרות אלימה</h2>
+
<li>האם לשורש "הכה" יש אותה המשמעות בשני הפסוקים של "מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי" ו"וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי"? האם המצרי הכה את העברי בכוונה להרוג? והאם משה הכה את המצרי בכוונה להרגו?</li>
−
<p>שמות ב מספק פרטים מועטים ונבחרים מאד על שנותיו הראשונות של משה. לכן מפתיע שהמעשה הראשון של משה שמסופר עליו בכתוב היה הריגת מצרי שהיה מכה איש מבני ישראל. מעשהו השני של משה הוא לטשטש את עקבות הפשע על ידי הטמנת הגופה:</p>
+
<li>בן כמה היה משה בשעת המעשה? האם הוא ידע בכלל על זהותו כעברי? האם הוא פעל מתוך הזדהות עם בני עמו או מתוך תחושת הצדק בלבד?</li>
<li>מה משמעות "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" ו"וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"? האם הם היוו גורם מכריע בהחלטתו של משה לפעול? האם משה היה מעז לפעול אילו היו אנשים בסביבה? ואם לא היו אנשים בסביבה, איך העברים ופרעה גילו על המעשה?</li>
−
<p>מכיוון שרוב קוראי התנ"ך נוטים להעריץ את משה ולהזדהות עם העברים המשועבדים במצרים, רצח המצרי על ידי משה בדרך כלל נתפש כמעשה שבא להציג את נכונותו של משה לפעול בשם הצדק אפילו חרף סכנה גדולה לעצמו, וכסממן ראשוני לאמפתיה ויכולת ההנהגה הטמונים באישיותו של משה.<fn>This is how most Jewish commentators have traditionally read the episode. Many early Christian and Islamic sources painted a more critical portrait - see for e.g. Augustine, Contra Faustum, Book XXII, #70: "It was wrong for one who had no legal authority to kill the man, even though he was a bad character, besides being the aggressor. But in minds where great virtue is to come, there is often an early crop of vices...." See <a href="2" data-aht="subpage">Exegetical Approaches</a> regarding the possible influences of polemics on Jewish interpretation.</fn> המשך הפרק יכול לחזק קריאה כזו שכן מיד לאחר סיפור זה מספרת התורה עוד שני סיפורים בהם משה מתערב לטובת הצד החלש.</p>
+
</ul>
−
<p>אך בהתבוננות שנייה, מעשיו של משה מעוררות תמיהות מוסריות רציניות. האם באמת המצרי היה ראוי למות רק משום שהכה את העבד העברי שהיה תחת פיקודו?<fn>Cf. the formulation of <multilink><a href="Wessely" data-aht="source">R. Naftali Herz Wessely</a><a href="Wessely" data-aht="source">Shirei Tiferet Petichah</a><a href="R. N"H Wessely" data-aht="parshan">About R. Naftali Herz Wessely</a></multilink> (also cited by <a href="HaketavShemot2-11" data-aht="source">HaKetav VeHaKabbalah Shemot 2:11</a>).</fn> ואפילו בהנחה שכן, באיזו זכות לוקח משה את החוק לידיים? האם ייתכן שמשה, נסיך מצרים, לא היה יכול לעצור את ההכאה בלי לנקוט באלימות ורצח? בנוסף, אם מעשה הרצח היה מוצדק, מדוע ה' לא מצא דרך למנוע את עשרות שנות הגלות והניכור מעמו שבאו על משה בעקבות המעשה?</p>
−
−
<h2 name="">שאלות נוספות</h2>
−
<p>התורה לא מגנה או משבחת במפורש את פעולת משה, ומשה אינו מקבל עונש על מעשיו. על כן נאלצים הפרשנים לנסות להבין את עמדת התורה מהפרטים המועטים המתוארים בה. חלק מהשאלות שהפרשנים מתמודדים עמם הם:</p>
−
<ul>
−
<li>מה בדיוק היה הנוגש המצרי עושה לעבד העברי? האם המצרי היה בבחינת רק ממלא פקודות?<fn>See <multilink><a href="RYBSShemot2-11" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSShemot2-11" data-aht="source">Shemot 2:14-15</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>.</fn></li>
−
<li>האם לשורש "הכה" יש אותה המשמעות בשני הפסוקים של "מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי" ו"וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי"? האם המצרי הכה את העברי בכוונה להרוג? והאם משה הכה את המצרי בכוונה להרגו?</li>
−
<li>בן כמה היה משה בשעת המעשה? האם הוא ידע בכלל על זהותו כעברי? האם הוא פעל מתוך הזדהות עם בני עמו או מתוך תחושת הצדק בלבד?</li>
−
<li>מה משמעות "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" ו"וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"? האם הם היוו גורם מכריע בהחלטתו של משה לפעול? האם משה היה מעז לפעול אילו היו אנשים בסביבה? ואם לא היו אנשים בסביבה, איך העברים ופרעה גילו על המעשה?</li>
שמות ב' מספק פרטים מועטים ונבחרים מאד על שנותיו הראשונות של משה. לכן מפתיע שהמעשה הראשון של משה עליו מסופר הוא הריגת מצרי שהיכה איש מבני ישראל. מעשהו השני של משה היה לטשטש את עקבות הפשע על ידי הטמנת הגופה:
מכיוון שרוב קוראי התנ"ך נוטים לחלוק כבוד למשה ולהזדהות עם העברים המשועבדים במצרים, רצח המצרי על ידי משה בדרך כלל נתפש כמעשה שבא להציג את נכונותו של משה לפעול בשם הצדק אפילו חרף סכנה גדולה לעצמו, וכסממן ראשוני לאמפתיה ויכולת ההנהגה הטמונים באישיותו של משה.1 המשך הפרק יכול לחזק קריאה כזו שכן מיד לאחר הסיפור מתארת התורה עוד שני מקרים בהם משה מתערב לטובת הצד החלש.
אך בהתבוננות שנייה, מעשיו של משה מעוררות שאלות מוסריות רציניות. האם באמת המצרי היה ראוי למות רק משום שהכה את העבד העברי שהיה תחת פיקודו?2 ואפילו בהנחה שכן, באיזו זכות לוקח משה את החוק לידיים? האם ייתכן שמשה, נסיך מצרים, לא היה יכול לעצור את ההכאה בלי לנקוט באלימות וברצח? בנוסף, אם מעשה הרצח היה מוצדק, מדוע ה' לא מצא דרך למנוע את עשרות שנות הגלות והניכור מעמו שבאו על משה בעקבות המעשה?
שאלות נוספות
התורה לא מגנה או משבחת במפורש את פעולת משה, ומשה אינו מקבל עונש על מעשיו. על כן נאלצים הפרשנים לנסות להבין את עמדת התורה מהפרטים המועטים המתוארים בה. חלק מהשאלות שהפרשנים מתמודדים עמם הם:
מה היה עושה הנוגש המצרי לעבד העברי אילו משה לא היה מתערב? האם המצרי היה רק בבחינת ממלא פקודות?3
האם לשורש "הכה" יש אותה המשמעות בשני הפסוקים של "מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי" ו"וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי"? האם המצרי הכה את העברי בכוונה להרוג? והאם משה הכה את המצרי בכוונה להרגו?
בן כמה היה משה בשעת המעשה? האם הוא ידע בכלל על זהותו כעברי? האם הוא פעל מתוך הזדהות עם בני עמו או מתוך תחושת הצדק בלבד?
מה משמעות "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" ו"וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"? האם הם היוו גורם מכריע בהחלטתו של משה לפעול? האם משה היה מעז לפעול אילו היו אנשים בסביבה? ואם לא היו אנשים בסביבה, איך העברים ופרעה גילו על המעשה?
