Difference between revisions of "Moshe's Misstep and Mei Merivah/1/he"
m |
m |
||
Line 19: | Line 19: | ||
<h2>פסוקים מנוגדים</h2> | <h2>פסוקים מנוגדים</h2> | ||
− | <p>בנוסף ל"לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "בפסוק לעיל, התורה | + | <p>בנוסף ל"לֹא <b>הֶאֱמַנְתֶּם</b> בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בפסוק לעיל, התורה משתמשת בשני פעלים נוספים כדי לתאר את החטא והעונש של משה ואהרן: "<b>מְרִיתֶם</b> אֶת פִּי" (<a href="Bemidbar20-23" data-aht="source">במדבר כ׳:כ״ד</a>, <a href="Bemidbar27-12" data-aht="source">במדבר כ״ז:י״ד</a>) ו"<b>מְעַלְתֶּם</b> בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי" (<a href="Devarim32-48" data-aht="source">דברים ל״ב:נ״א</a>). ההבדלים בין הפסוקים מצריכים בירור, אך מכולם משתמע שמשה ואהרן נענשו על מעשיהם במי מריבה. עם זאת, נראה כי מספר פסוקים אחרים מצביעים על כך שמשה נענש על חטאי בני ישראל, ולא על החטאים שלו עצמו:</p> |
− | |||
<q class="" lang="he" dir="rtl"> | <q class="" lang="he" dir="rtl"> | ||
<p>גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' <b>בִּגְלַלְכֶם</b> לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם. (דברים א':ל"ז)</p> | <p>גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' <b>בִּגְלַלְכֶם</b> לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם. (דברים א':ל"ז)</p> | ||
Line 37: | Line 36: | ||
<h2>דז'ה וו</h2> | <h2>דז'ה וו</h2> | ||
− | <p>סיפור מי מריבה חולק תכונות | + | <p>סיפור מי מריבה חולק תכונות רבות עם האירוע של מסע ומריבה ב<a href="Shemot17-1" data-aht="source">שמות י"ז</a>. בשני הסיפורים, בני ישראל מתלוננים בפני משה על מחסור במים. ה' מורה למשה לקחת את מטהו ולהוציא מים מסלע. משה מכה את הסלע ומים זורמים ממנו. הפרק בשמות מסתיים בנימה חיובית, אך לאירוע המקביל של מי מריבה יש השלכות טרגיות. מה טיב היחסים בין סיפורים דומים אלה, ולמה הם מסתיימים בדרכים כל כך שונות?</p> |
− | |||
<!-- | <!-- | ||
<multilang style="overflow:auto"> | <multilang style="overflow:auto"> |
Version as of 13:09, 25 August 2019
חטא משה ומי מריבה
הקדמה

חטא ועונשו?
לאחר מות מרים בבמדבר כ', בני ישראל שוב מתלוננים למשה ואהרן על חוסר המים, והתגובה של משה ואהרן היא להשתחוות בתפילה לפני ה' באוהל מועד. הפסוקים הבאים מתארים כיצד ה' ציווה את משה לקחת את מטהו ולהוציא מים מהסלע ומשה יישם הוראות אלה:
(ז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (ח) קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם. (ט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. (י) וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם. (יא) וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.
בהתחלה נראה שהכול הלך כמתוכנן. אבל בפסוק הבא, ה' מנפץ את חלום חייהם של משה ואהרן:
(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.
מה השתבש? מה חטאו משה ואהרן, ומדוע הגיע להם עונש כל כך חמור?
פסוקים מנוגדים
בנוסף ל"לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בפסוק לעיל, התורה משתמשת בשני פעלים נוספים כדי לתאר את החטא והעונש של משה ואהרן: "מְרִיתֶם אֶת פִּי" (במדבר כ׳:כ״ד, במדבר כ״ז:י״ד) ו"מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי" (דברים ל״ב:נ״א). ההבדלים בין הפסוקים מצריכים בירור, אך מכולם משתמע שמשה ואהרן נענשו על מעשיהם במי מריבה. עם זאת, נראה כי מספר פסוקים אחרים מצביעים על כך שמשה נענש על חטאי בני ישראל, ולא על החטאים שלו עצמו:
גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם. (דברים א':ל"ז)
אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה... וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי... (דברים ג':כ"ה-כ"ו)
וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עׇבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. (דברים ד':כ"א)
וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם. (תהלים ק"ו:ל"ב)
איך ניתן ליישב את הסתירה בין שתי קבוצות הפסוקים?
דז'ה וו
סיפור מי מריבה חולק תכונות רבות עם האירוע של מסע ומריבה בשמות י"ז. בשני הסיפורים, בני ישראל מתלוננים בפני משה על מחסור במים. ה' מורה למשה לקחת את מטהו ולהוציא מים מסלע. משה מכה את הסלע ומים זורמים ממנו. הפרק בשמות מסתיים בנימה חיובית, אך לאירוע המקביל של מי מריבה יש השלכות טרגיות. מה טיב היחסים בין סיפורים דומים אלה, ולמה הם מסתיימים בדרכים כל כך שונות?