Moshe's Misstep and Mei Merivah/1/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

חטא משה ומי מריבה

הקדמה

(מי מריבה באמנות)

חטא ועונשו?

לאחר מות מרים בבמדבר כ', בני ישראל שוב מתלוננים למשה ואהרן על חוסר המים, והתגובה של משה ואהרן היא להשתחוות בתפילה לפני ה' באוהל מועד. הפסוקים הבאים מתארים כיצד ה' ציווה את משה לקחת את מטהו ולהוציא מים מהסלע, וכיצד משה יישם הוראות אלה:       

(ז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (ח) קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם. (ט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. (י) וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם. (יא) וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.

בהתחלה נראה שהכול הולך כמתוכנן. אבל בפסוק הבא, ה' מנפץ את חלום חייהם של משה ואהרן:

(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.

מה השתבש? במה חטאו משה ואהרן, ומדוע הגיע להם עונש כל כך חמור?

פסוקים מנוגדים

בנוסף ל"לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בפסוק לעיל, התורה משתמשת בשני פעלים נוספים כדי לתאר את החטא והעונש של משה ואהרן: "מְרִיתֶם אֶת פִּי" (במדבר כ׳:כ״ד, במדבר כ״ז:י״ד) ו"מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי" (דברים ל״ב:נ״א). ההבדלים בין הפסוקים מצריכים בירור, אך מכולם משתמע שמשה ואהרן נענשו על מעשיהם במי מריבה. עם זאת, נראה כי קבוצה אחרת של פסוקים בספרי דברים ותהלים מצביעים על כך שמשה נענש על חטאי בני ישראל, ולא על החטאים שלו עצמו:

גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם. (דברים א':ל"ז)

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה... וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי... (דברים ג':כ"ה-כ"ו)

וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עׇבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. (דברים ד':כ"א)

וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם. (תהלים ק"ו:ל"ב)

איך ניתן ליישב את הסתירה בין שתי קבוצות הפסוקים?

דז'ה וו

סיפור מי מריבה חולק תכונות רבות עם האירוע של מסע ומריבה בשמות י"ז. בשני הסיפורים, בני ישראל מתלוננים בפני משה על מחסור במים. ה' מורה למשה לקחת את מטהו ולהוציא מים מסלע. משה מכה את הסלע ומים זורמים ממנו. אולם, בעוד שהפרק בשמות מסתיים בנימה חיובית, לאירוע המקביל של מי מריבה יש השלכות טרגיות. מה טיב היחסים בין סיפורים דומים אלו, ולמה הם מסתיימים בדרכים כל כך שונות?