Moshe's Misstep and Mei Merivah/1/he

חטא משה ומי מריבה

הקדמה

(מי מריבה באמנות)

חטא ועונשו?

לאחר מות מרים בבמדבר כ', בני ישראל שוב מתלוננים למשה ואהרן על חוסר המים, והתגובה של משה ואהרן היא להשתחוות בתפילה לפני ה' באוהל מועד. הפסוקים הבאים מתארים כיצד ה' ציווה את משה לקחת את מטהו ולהוציא מים מהסלע ומשה יישם הוראות אלה:       

(ז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (ח) קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם. (ט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. (י) וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם. (יא) וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.

בהתחלה נראה שהכול הלך כמתוכנן. אבל בפסוק הבא, ה' מנפץ את חלום חייהם של משה ואהרן:

(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.

מה השתבש? מה חטאו משה ואהרן, ומדוע הגיע להם עונש כל כך חמור?

פסוקים מנוגדים

בנוסף ל"לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "בפסוק לעיל, התורה מעסיקה שני פעלים נוספים כדי לתאר את טיבם של עונשו של משה ואהרון:" מְרִיתֶם אֶת פִּיָּ כַּד " "ז: י״ד) ו"ממְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי "(דברים ל״ב: נ״א). בעוד שהשונות ביניהם מצריכה בירור, פסוקים אלו כולם חולקים את הנושא המשותף שמשה ואהרון נענשו על מעשיהם או חוסר מעש שלהם במי מריבה. עם זאת, נראה כי מספר פסוקים אחרים מצביעים על כך שמשה נענש על חטאי האומה:

בנוסף ל"לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" in the verse above, the Torah employs two additional verbs to describe the nature of Moshe and Aharon's sin and punishment: "מְרִיתֶם אֶת פִּי" (במדבר כ׳:כ״ד, במדבר כ״ז:י״ד) ו"מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי" (דברים ל״ב:נ״א). While the variation between them requires elucidation, these verses all share the common theme that Moshe and Aharon were punished for their own actions or inaction at Mei Merivah. However, several other verses appear to indicate that Moshe was punished for the nation's sins:

גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם. (דברים א':ל"ז)

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה... וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי... (דברים ג':כ"ה-כ"ו)

וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עׇבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. (דברים ד':כ"א)

וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם. (תהלים ק"ו:ל"ב)

איך ניתן ליישב את הסתירה בין שתי קבוצות הפסוקים?

דז'ה וו

סיפור מי מריבה חולק תכונות שונות ומגוונות עם האירוע של מסע ומריבה בשמות י"ז. בשני הסיפורים, האנשים חסרים מים ומתלוננים בפני משה. השם מורה למשה לקחת את מטהו ולהביא מים מסלע ומשה מכה סלע ומים זורמים קדימה. ובכל זאת, למרות שלפרק בשמות יש מסקנה חיובית, לאירוע המקביל של מי מריבה יש השלכות טרגיות. מה טיב היחסים בין סיפורים דומים מאוד אלו ומה מסיים את סיומם השונה מאוד?

סיפור מי מריבה shares many distinct features with the incident of מסע ומריבה בשמות י"ז. In both stories, the people lack water and complain to Moshe, Hashem instructs Moshe to take his staff and bring forth water from a rock, and Moshe strikes a rock and water gushes forth. Yet, while the episode in Shemot has a positive conclusion, the parallel event of Mei Merivah has tragic consequences. What is the nature of the relationship between these very similar stories, and what accounts for their very different endings?