Nature of the Pre-Shemittah Blessing of the Produce/1/he

אופי ברכת התבואה בשנה השישית

הקדמה

מה כל כך קשה?

ויקרא כ"ה מוקדש כולו לחוקי שמיטה ויובל. מתוך הבנה שהאיסור לעסוק בעבודה חקלאית למשך שנה שלמה יגרום לבני ישראל לחרדה קשה, ה' מנסה להרגיע אותם באמריה שהיבולים של השנה השישית יספיקו להם לשלוש שנים:

(כ) וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. (כא) וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים.

ברכה זו גורמת לקוראים לתהות מדוע היה לבני ישראל כל כך קשה לשמור את מצוות השמיטה. הברכות והקללות בויקרא כ"ו מציינות את חילול השמיטה כגורם העיקרי לגלות,¹ ודברי הימים מתעד את הגשמת הנבואה הקשה הזו. אך אם העם קיבל כמות משולשת של תבואה עוד לפני תחילת השנה השביעית, כך הצרכים שלהם כבר סופקו, מדוע היה להם כל כך קשה שמור את מצוות שמיטה?

Blessings as Reward?
בכרות כפרס?

באופן כללי, כאשר ה' מעניק ברכה בתנ"ך, הוא עושה זאת כגמול לעשיית מעשה טוב. לפיכך, לאורך כל התורה, ניסוחים כמו "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ" מופיעים אחרי הדרישה לקיים את מצוות ה'.²  באופן דומה, גשם ופרנסה מובטחים לבני ישראל רק אם יקיימו את"אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי".‎³ הברכה בפסוקים שלנו בולטת מול דוגמאות אלה, כפי שהיא ניתנת לפני, לא אחרי, קיום המצווה. יתר על כן, היא ניתנת לא בתגובה להפגנת אמונה, אלא בתגובה דווקא לחוסר אמונה! מה עומד מאחורי המאפיינים הייחודיים של ברכה זו?

שאלות נוספות

הפסוקים מעלים גם מספר שאלות טקסטואליות שעשויות לעזור לנו לענות על השאלות האלה:

•  "וְכִי תֹאמְרוּ" –  האם פירוש מלת "כִי" הוא "אם" שמא "או" מתי "? מי שואל" מַה נֹּאכַל "? האם השם מקדים שאלה שדור דור השממה יכול היה לשאול בזמן שקיבלו את חוקי שמיטה? או, האם הוא מדבר על ממש תסריט שעלול להתרחש בעתיד, מכיוון שחקלאים מודאגים בכל מחזור שמיטה?
• "if," lest," or "when"?  Who is asking "מַה נֹּאכַל"?  Is Hashem preempting a question that the Generation of the Wilderness might have asked as they received the laws of Shemittah?  Or, is He speaking about a real scenario that might happen in the future, as farmers worry during each Shemittah cycle?⁴
• "מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת" – רמב"ןויקרא כ"ה:כ'אודות ר' משה בן נחמן 
  290/5000
  ואחרים מוטרדים משאלה זו, מכיוון שהאנשים צריכים לדאוג מעט לדברים שהם יאכלו בשנה השביעית. כמו בכל שנה אחרת, הם צריכים להיות מסוגלים לאכול את הבציר של השנה הקודמת. האם הם לא צריכים להטיל ספק במה יאכלו בשנה השמינית?
• and others are troubled by this question, as the people should have few concerns about what they will eat in the seventh year.  Like in any other year, they should be able to eat of the previous year's harvest. Should they not instead be questioning what they will eat in the eighth year?
• 
  323/5000
  הערכת הדאגה - האשם פשוט מאבד את חרדותיהם של האנשים מבלי לפסוק אם הם מתאימים או לא. אך כיצד יש לראות את תשאול האנשים? האם הדאגה שלהם היא טבעית ותקפה, או שמא יש להבין אותה באופן שלילי כחוסר אמונה ותלונה לא מוצדקת?
• Evaluating the concern – Hashem simply allays the people's anxieties without passing judgement over whether they are appropriate or not. How, though, should the people's questioning be viewed?  Is their concern a natural and valid one, or should it be understood negatively as a lack of faith and an unwarranted complaint?

¹ אכן, לפי רשב"ם, כל הברכות והקללות מגיעות שבספר ויקרא מגיעות אך ורק בגין קיום (או חוסר שמירה) של מצוות שמיטה ויובל. להרחבה על גישתו, ראו ברכות וקללות – על איזו מצוות?.

² ראו לדוגמה: דברים י"ד:כ"ט, כ"ג:כ"א וכ"ד:י"ט.

³ ראו דברים י"א:י"ג-י"ד.

⁴ הביטוי "וְכִי תֹאמְרוּ" מופיע במקומות אחרים בתנ"ך, כולל דברים ז':י"ז-כ', דברים י"ח:כ"א-כ"ב, מלכים ב' י"ח:כ"ב, ירמיהו ה':י"ט וירמיהו י"ג:כ"ב.  בכל אחד מהמקרים הללו, התורה מנסה להקדים שאלה שקהל הייעד השומע את המילים עשוי לשאול. זה עשוי לרמוז, שגם כאן, דור המדבר הוא זה שישאל "מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת".