New King or Dynasty/5

EN/HEע/E

New King or Dynasty?

Sources

Bereshit 36:31-39בראשית ל״ו:ל״א-ל״ט

(לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (לב) וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה. (לג) וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה. (לד) וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. (לה) וַיָּמָת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית. (לו) וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. (לז) וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. (לח) וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר. (לט) וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב.

Shemot 1:6-10שמות א׳:ו׳-י׳

(ו) וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. (ז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם. (ח) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. (ט) וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. (י) הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.

Devarim 20:5דברים כ׳:ה׳

וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ.

Devarim 22:8דברים כ״ב:ח׳

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.

Devarim 24:5דברים כ״ד:ה׳

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.

Shemuel I 22:8ש״א כ״ב:ח׳

כִּי קְשַׁרְתֶּם כֻּלְּכֶם עָלַי וְאֵין גֹּלֶה אֶת אָזְנִי בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי וְאֵין חֹלֶה מִכֶּם עָלַי וְגֹלֶה אֶת אָזְנִי כִּי הֵקִים בְּנִי אֶת עַבְדִּי עָלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּה.

Melakhim I 8:20מ״א ח׳:כ׳

וַיָּקֶם ה' אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

Hoshea 5:7הושע ה׳:ז׳

בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם.

Tehillim 105:16-25תהלים ק״ה:ט״ז-כ״ה

(טז) וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר. (יז) שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. (יח) עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. (יט) עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת ה' צְרָפָתְהוּ. (כ) שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ. (כא) שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ. (כב) לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם. (כג) וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם. (כד) וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו. (כה) הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו.

Divrei HaYamim II 6:10דה״ב ו׳:י׳

וַיָּקֶם ה' אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקוּם תַּחַת דָּוִיד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

Divrei HaYamim II 21:4דה״ב כ״א:ד׳

וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכֶת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל.

Josephus Antiquities 2:9:1יוספוס קדמוניות ב׳:ט׳:א׳

And having, in length of time, forgotten the benefits they had received from Joseph, particularly the crown being now come into another family

Onkelos Shemot 1:8אונקולוס שמות א׳:ח׳

וקם מלכא חדתא על מצרים דלא מקיים גזירת יוסף.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 1:8תרגום ירושלמי (יונתן) שמות א׳:ח׳

And there arose a new king (other) than he who was formerly over Mizraim, who took no knowledge of Joseph, and walked not in his laws.

וקם מליך חדת כמין שירויא על מצרים דלא חכים ית יוסף ולא הליך בנימוסוי.

Bavli Eiruvin 53aתלמוד בבלי עירובין נ״ג.

ויקם מלך חדש על מצרים - רב ושמואל: חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזירותיו. מאן דאמר חדש ממש, דכתיב חדש. ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, מדלא כתיב וימת וימלוך. ולמאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, הא כתיב אשר לא ידע את יוסף? מאי אשר לא ידע את יוסף, דהוה דמי כמאן דלא ידע ליה ליוסף כלל.

Bavli Sotah 11aתלמוד בבלי סוטה י״א.

ויקם מלך חדש וגו' - רב ושמואל: חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזירותיו. מאן דאמר חדש ממש, דכתיב חדש. ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, דלא כתיב וימת וימלוך. אשר לא ידע את יוסף - דהוה דמי כמאן דלא ידע ליה כלל.

Tanchuma Shemot 5תנחומא שמות ה׳

ורבי יונתן אמר: ותמלא הארץ אותם - מלאו את הארץ כחרשים של קנים. כיון שראו המצרים כך חדשו עליהן גזרות שנא' ויקם מלך חדש וכי חדש היה אלא שחדש גזירות פורעניות עליהן. דבר אחר ויקם מלך חדש והלא הוא פרעה אלא שאמרו לו המצרים בא ונזדווג לאומה זו אמר להן שוטים עד עכשיו אנו חיים משלהם והיאך נזדווג להן עכשיו אלולי יוסף לא היה לנו חיים, כיון שלא שמע להם הורידוהו מכסאו ג' חדשים עד שאמר להם כל מה שאתם עושין הריני עמכם והעמידוהו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש. אמר הנביא בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש (הושע ה) שהיו מולידין ולא מלין, ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהיה כמצרים, כיון שראה כן הפר הקב"ה את האהבה שהיה אוהב אותם שנאמר (תהלים קה) הפך לבם לשנא עמו, עתה יאכלם חדש, חדש כתיב, עמד מלך חדש וחדש עליהן גזירות קשות לכן כתיב ויקם מלך חדש. אשר לא ידע את יוסף וכי לא היה מכיר את יוסף שהוא אומר אשר לא ידע את יוסף א"ר אבין משל לאחד שרגם אקונין של דוכוס אמר המלך התיזו את ראשו עכשיו שלמחר עושה בי כך, וכך פרעה עכשיו לא ידע את יוסף למחר הוא אומר לא ידעתי את ה'.

Tanchuma Buber Shemot 7תנחומא בובר שמות ז׳

ויקם מלך חדש על מצרים - אמר ר' אבא בר כהנא וכי מלך חדש היה, אלא שחידש עליהן גזירות של פורעניות. ד"א ויקם מלך חדש על מצרים. הוא היה פרעה הראשון, אלא שאמרו לו בא ונזדווג לאומה זו, אמר להן עד עכשיו היינו משלהן, ואנו מזדווגין להן, אילולי יוסף לא היו לאותן האנשים ידים, ואתם מזדווגין להן, לא שמע להם, מיד הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, כיון שראה שהורידוהו אמר להם כל מה שאתם אומרים אני שומע לכם, לפיכך ויקם מלך חדש. אמר הנביא בה' בגדו כי בנים זרים ילדו (הושע ה ז). שהיו מולידים ולא מלים, עתה יאכלם חודש, חדש כתיב, הוי ויקם מלך חדש. אשר לא ידע את יוסף, ולא היה מכיר את יוסף, שאמר אשר לא ידע את יוסף, אמר ר' אבין הלוי ב"ר למה הדבר דומה לאחד שרגם איקונין של מלך, אורכסיניא (פירוש דמותו), אמר המלך טלו אותו וחתכו את ראשו, עכשיו עשה לזה כך, למחר עושה לי, כך פרעה עכשיו אמר אשר לא ידע את יוסף, למחר אמר לא ידעתי את ה'.

Shemot Rabbah 1:8שמות רבה א׳:ח׳

רבי נתן אומר ותמלא הארץ אותם כחושים של קנים, ויקם מלך חדש, כיון שראו המצרים כך חדשו גזירות עליהם, הה"ד ויקם מלך חדש, רב ושמואל, חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזירותיו שחדש גזירות ופורעניות עליהם, טעמא דמאן דאמר חדש ממש דכתיב חדש, טעמא דמאן דאמר שחדש גזירותיו דלא כתיב וימת וימלוך, אשר לא ידע את יוסף, על דעתיה דמאן דאמר חדש ניחא, ועל דעתיה דמאן דאמר שחדש גזירותיו מאי דרש ביה, דהוי דמי כמאן דלא ידע ליה ליוסף כלל. רבנן אמרי למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה, אלא שאמרו המצרים לפרעה בא ונזדווג לאומה זו, אמר להם שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם, אלולי יוסף לא היינו חיים, כיון שלא שמע להם הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש. רבנן פתחין פתחא להאי קרא (הושע ה) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם, ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה, אמרו נהיה כמצרים, מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאתן ממצרים, וכיון שעשו כן הפך הקב"ה האהבה שהיו המצריים אוהבין אותן לשנאה, שנאמר (תהלים קה) הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו, לקיים מה שנאמר (הושע ה) עתה יאכלם חדש את חלקיהם, מלך חדש, שעמד וחדש עליהם גזרותיו. אשר לא ידע את יוסף, וכי לא היה מכיר את יוסף, א"ר אבין משל לאחד שרגם אוהבו של המלך, אמר המלך התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך, לכך כתב עליו המקרא כלומר היום אשר לא ידע את יוסף, למחר הוא עתיד לומר לא ידעתי את ה'.

Shemot Rabbah (Shinan) 1:8שמות רבה (שנאן) א׳:ח׳

ר' יונתן אמר: ותמלא הארץ אתם כחבושים של קנים. ויקם מלך חדש - כיון שראו המצרים כך חדשו גזירות עליהם, הדא הוא דכתיב: ויקם מלך חדש. רב ושמואל - חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזירותיו, שחידש פורענות וגזירות עליהם. טעמא דמאן דאמר חדש ממש דכתיב חדש, וטעמא דמאן דאמר שנתחדשו גזירותיו דלא כתיב וימת וימלך אלא ויקם. אשר לא ידע את יוסף (שמות א). על דעתיה דמאן דאמר חדש ממש - ניחא, על דעתיה דמאן דאמר שנתחדשו גזירותיו - מאי דריש ביה? דהוה דמי כמאן דלא ידע ליוסף כלל. רבנן אמרי: למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה? אלא שאמרו המצרים לפרעה: בוא ונזדווג לאומה זו. אמר להם: שוטים, עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם? אלולי יוסף לא היה לנו חיים. כיון שלא שמע להם הורידוהו מכסאו ג' חדשים, עד שאמר להם: כל מה שאתם רוצים הריני עמכם, והשיבו אותו. לפיכך כתב ויקם מלך חדש. רבנן פתחי לה פתחא להאי פרשתא: בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם (הושע ה). ללמדך, כשמת יוסף הפרו ברית מילה. אמרו: נהיה כמצרים. מכאן אתה למד, שמשה מלן ביציאתן ממצרים. וכיון שעשו כך הפך הקדוש ברוך הוא אהבה שהיו המצריים אוהבים אותם לשנאה, שנאמר: עתה יאכלם חדש את חלקיהם. אל תיקרי חדש אלא חדש, שחידש עליהם גזירותיו. אשר לא ידע את יוסף - וכי לא היה מכיר את יוסף? אמר ר' אבין: משל לאחד שרגם אוהבו של מלך. אמר המלך: התיזו את ראשו, כי למחר יעשה לי כך. לכך כתיב עליו המקרא הזה - אשר לא ידע את יוסף; למחר הוא עתיד לומר: לא ידעתי את ה'.

Pirkei DeRabbi Eliezer 10 (11)פרקי דרבי אליעזר י׳ (י״א)

עשרה מלכים משלו מסוף העולם ועד סופו, מלך ראשון זה הב"ה שהוא מושל בשמים ובארץ, ועלה במחשבתו להקים מלכים על הארץ, שנ' הוא מהשנא עדנייא וזמנייא, המלך השני זה נמרוד שמשל מסוף העולם ועד סופו, שהיו כל הבריות יושבין במקום אחד יראים ממי המבול ונמרוד היה עליהם מלך, שנא' ותהי ראשית ממלכתו בבל וכו', המלך השלישי זה יוסף שמשל מסוף העולם ועד סופו, שנ' וכל הארץ באו מצרימה, באו מצרים אין כתיב כאן אלא מצרימה, היו המס שלהם ומנחותיהם לשבור בר מיוסף, שארבעים שנה היה משנה למלך וארבעים שנה מלך לעצמו, שנ' ויקם מלך חדש על מצרים...

Mishnat Rabbi Eliezer 7 (pp.137-138)משנת רבי אליעזר פרשה ז׳ (עמ׳ 138-137)

מפני מה ענש הכת' ביותר לכפויי טובה. מפני שהוא כעניין כפירה בהקב"ה. אף הכופר בהקב"ה כופר טוב הוא. האדם הזה הוא כופה טובתו של חבירו, למחר הוא כופה טובתו של קונו. וכן הוא אומ' בפרעה, אשר לא ידע את יוסף. והלא עד היום הזה מצרים יודעין חסדו של יוסף, אלא שהיה יודע ולא השגיח עליו, וכפה טובתו, ולבסוף כפה טובתו של הקדוש ברוך הוא, שאמ' לא ידעתי את יוי. הא למדת שכפיית הטובה הקשה לכפירה בעיקר. וכן הקדוש ברוך הוא אומ' להן לישראל אנכי יוי אלהיך. מה ת"ל. אשר הוצאתיך. אמ' להן, הזהרו שלא תכפו טובה, שכפוי טובה אינו יכול לקבל מלכות שמים. וכן יהושע אומ' לישראל, אם כפיתם הטובה הזאת, לא תוכלו לעבוד את יוי. והן משיבין אותו, כי יוי אלהינו הוא המעלה אותנו, אין אנו כופין טובתו.

Targum Rasag Shemot 1:8תרגום רס״ג שמות א׳:ח׳

אשר לא ידע, שלא הכיר.

R. Saadia Shemot 1:10פירוש רס״ג שמות א׳:י׳

הרבה שואלים על הכתוב הפך לבם לשנוא עמו (תהלים ק"ה:כ"ה) וכיצד יהיה מותר דבר כזה מאת האל? על כך נענה ונאמר שהאל לא הוא העושה זאת, לפי שלא נאמר הפך ה' לבם אלא לבם הוא שנהפך נגד העם להזיק להם.

R. Saadia Gaon Introduction Tehillim (p. 39)הקדמת רס״ג לפירושו לתהלים (עמ׳ לט)

ופירשתי כי יודע ה' קיום ויציבות, כי גם מילת ידיעה לכמה פנים, מהם ידיעה ממש כאמרו וידע כל ישראל (שמואל א' ג':כ'). ומהם הידיעה בדרך החכמה כאמרו ותדע ותשכל מן מוצא דבר (דניאל ט':כ"ה). ומהם הכרות של קרבה ולנעמי מודע לאישה (רות ב':א'). וידיעה על דרך הסכמה השירו ולא ידעתי (הושע ח':ד'). ומהם דרך הכרה והודאה כאמרו לא נעדר ולא ידע עול בושת (צפניה ג':ה'). ומהם על הראייה כאמרו אשר לא ידע את יוסף (שמות א':ח'). ויש הרגל ומנהג כי לא ידעתי אכנה (איוב ל"ב:כ"ב). ויש עינוי וידע אלמנותיו (יחזקאל י"ט:ב') ויודע בם את אנשי סכות (שופטים ח':ט"ז). ומהם לתשמיש והאדם ידע את חוה אשתו (בראשית ד':א'). ומהם שליחות והגעה ואת הנערים יודעתי (שמואל א' כ"א:ג'). ומהם הרגשה ותחושה שומר מצוה לא ידע דבר רע (קהלת ה':ח'). ומהם קיום ויצבות יודע ה' ימי תמימים (תהלים ל"ז:י"ח), כי יודע ה' דרך צדיקים (תהלים א':ו'). הרי אלו שנים עשר פנים אשר להם משמשת הידיעה.

R. Saadia Gaon Commentary Mishlei 3:6פירוש רס״ג משלי ג׳:ו׳

ואמרו בכל דרכיך דעהו, כלומר שתודה בחובותיך כלפיו, ואין הכוונה בזה שתכירהו עצמו, וכך אמר ואתה שלמה בני דע את א-להי אביך, וכן ובני עלי בני בליעל לא ידעו את ה', וכן בפרעה אשר לא ידע את יוסף. אין כוונתו שלא ידע מאורעותיו. אלא הכוונה שלא הכיר לו בזכויותיו, ושהאל החיה את המצרים על ידו. כי אילו הכיר בכך לא היה משעבד את אחיו.

Rashi Shemot 1:8רש״י שמות א׳:ח׳

ויקם מלך חדש NOW THERE AROSE A NEW KING – Rab and Samuel (two Amoraim or Talmudical teachers) differed in their interpretation of these words. One said that he was really a new king; the other said that it was the same king but he made new edicts (Sotah 11a). אשר לא ידע WHO KNEW NOT [JOSEPH] – he comported himself as though he did not know him (Sotah 11a).

ויקם מלך חדש – רב ושמואל: חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזירותיו (בבלי עירובין נ"ג., בבלי סוטה י"א.). אשר לא ידע – עשה עצמו כאילו לא היה ידעו.

Lekach Tov Shemot 1:8לקח טוב שמות א׳:ח׳

ויקם מלך חדש. לא אמר וימת מלך מצרים, אלא ויקם מלך חדש הוא בעצמו היה, ומהו חדש, שנתחדשו גזירותיו. ומהו ויקם, קם על ישראל לאויב, כמו לאור יקום רוצח (איוב כד יד), כי קמו בי עדי שקר (תהלים כז יב): אשר לא ידע את יוסף. כמו שלא ידע את יוסף, שהרי יוסף הביא את הכסף ביתה פרעה, וקנה כל אדמת מצרים לפרעה, ותיקן עליהם מס, שנאמר ונתתם חמישית לפרעה (בראשית מז כד), לפיכך כתוב אשר לא ידע את יוסף, כשם שכפר ביוסף, דכתיב אשר לא ידע את יוסף, כך כפר בבורא הכל, שהרי אמר לו יוסף את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה (שם מא כה), והוא אמר לא ידעתי את ה', ארורים הם הרשעים, שהם כפויי טובה, שכופרין במי שעשה עמהם טובה.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 1:6אבן עזרא שמות פירוש שני א׳:ו׳

וטעם וכל הדור ההוא – על מצרים, כי יזכיר אשר לא ידע את יוסף.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 1:8אבן עזרא שמות פירוש שני א׳:ח׳

ויקם מלך חדש – שלא היה מזרע המלוכה, כי כמו הקים בני את עבדי (שמואל א כ"ב:ח').

R. Avraham b. HaRambam Shemot 1:8ר׳ אברהם בן הרמב״ם שמות א׳:ח׳

אשר לא ידע וג' – כלומר לא ראה אותו ובדרך זה הלך ר' סעדיה בפירושו הפשוט וטעם התרגום די לא מקיים גזרת יוסף שלא נזהר במצות יוסף למלאותו אחר מה שקדם לו.

R. Yosef ibn Kaspi Shemot 1:8ר׳ יוסף אבן כספי שמות א׳:ח׳

חדש – אמר א"ע, שלא היה מזרע המלוכה, כמו כי הקים בני את עבדי (שמואל א כ"ב:ח'), ואני תמה מאין לו אלו הנבואות, כי מלת ויקם גם חדש אינו מורה ע"ז כלל, ולכן הוא כפשטו, והטעם שבא זה המלך אחר זמן המלך שהיה אוהב את יוסף, וזהו אמרו אשר לא ידע וג', והטעם אם העדר ידיעה בסתם אם ידיעת אהבה.

Tzeror HaMor Shemot 1:8צרור המור שמות א׳:ח׳

ויקם מלך חדש על מצרים. הרצון בזה כי המצריים כשראו רבויים היו כקוצים בעיניהם. לא רצו לשום עליהם מלך ממשפחת המלכים הראשונים. לפי שהיה בלבם על יוסף שהמליכו עליהם בהיותו עבד. ולכן בחרו להם איש צר ואויב אכזרי.

Abarbanel Shemot 1אברבנאל שמות א׳

השאלה הג' באמרו וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא. ובני ישראל פרו וגו' והיא כי אם בא הכתוב להודיע שמתו יוסף ואחיו ולכן המלך שקם על מצרים לא ידע את יוסף והתנכר אליהם היה ראוי שיהיה ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף סמוך אל וימת יוסף וכל אחיו ולמה אם כן הפסיק ביניהם פסוק ובני ישראל פרו וישרצו כל שכן שבסוף פרשה ויגש כבר נאמר וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד ולמה א"כ נכפלה כאן ההודעה הזאת שפרו וישרצו וירבו מאד וגו'... וזכר הכתוב שקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ואין צורך לדברי הראב"ע שאמר שאותו מלך לא היה מזרע המלוכ' בעבו' שנ' ויקם מלך חדש אשר לא ידע יוסף כי בכל מלך חדש יאמר קם ואפש' היה שעברו אחרי מות יוסף ג' או ד' מלכים אחרים או יותר ועם היו' כלם מזרע המלוכה ומן הפרתמי' הנה לא ידעו את יוסף לפי שלא היה בימיהם ואין זכרון לראשונים עם מה שיהיו באחרונה. וראוי שתדע שאין הפסוק הזה מקושר עם מה שנזכר למעלה וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא כי הנה כבר בא ביניהם פרשה פתוחה אבל הוא בא להגיד המחשבות הרעות אשר יעץ מלך מצרים על היהודים לאבדם שהיה כל זה בסבה שהמלך ההוא לא ידע את יוסף כי אלו ידעו לא היה עולה בלבו שזרעו יכלו במרד הקשר הזה.

Sforno Shemot 1:8ספורנו שמות א׳:ח׳

ויקם מלך חדש על מצרים וכו'. אף על פי שהיה זכרון ממנו בדברי הימים למלכים בלי ספק, בפרט בענין החדוש אשר שם לחוק לא עלתה על לב המלך החדש אפשרות היותו מזה העם, ושהיה עם זה ראוי לשאת פנים לעמו בעבורו.

Minchah Belulah Shemot 1:8מנחה בלולה שמות א׳:ח׳

ויקם מלך חדש. מדלא כתיב וימת פלוני וימלוך וגומר שמע מינה שנתחדשו גזירותיו. וכל מי שאינו ראוי אל המלוכה נאמר בו קימה, כד"א ויקם ה' שטן וגומר, (מלכים א' י"א י"ד) וגם זה המלך לא היה ראוי והעד מגזרותיו נגד דת ודין.

Shadal Shemot 1:8שד״ל שמות א׳:ח׳

ויקם מלך חדש - דעת החכם יאסט, כי פרעה שהיה בזמן יציאת מצרים היה ממשפחת רעמסס, ומלכי משפחת רעמסס הכריתו כמאתים שנה קודם לכן את המלכים הרועים אשר באו מארץ ערב וכבשו את המצרים ומשלו בם מאה שנים. והנה הוא אומר כי יוסף ואח"כ כל בית אביו באו מצרימה בזמן ממשלת הרועים, והמלכים הרועים אהבו אותם להיותם מבני שם ומאנשי אסיה ומדברים לשון הקרובה ללה"ק, ואולי היו גם הם נקראים עברים מבני יקטן בן עבר (בר' י':כ"ה). והנה פרעה שבימי יוסף שהיה אוהב העברים הושיב בני יעקב במיטב הארץ בארץ רעמסס, והארץ ההיא קרוב להאמין שהיתה ארץ אחוזת משפחה אחת של מצרים הנקראת משפחת רעמסס, ובני ישראל לקחו נחלתם כולה או רובה וישבו בה, ואחרי מאתים שנה אירע כי אנשי משפחת רעמסס מרדו במלכים הנכרים ממשפחת הרועים והכריתו אותם, ומלכו תחתיהם; ולהיות אנשי המשפחה ההיא שונאי ישראל מפני שלקחו נחלתם, וגם מפני שהיו אוהבי הרועים היה שפרעה גזר על ישראל מה שגזר.

Hoil Moshe Shemot 1:8הואיל משה שמות א׳:ח׳

ויקם מלך חדש – אולי עתה באו הרועים Hycsos על מצרים וכבשו המדינה התחתונה הסמוכה לים האמצעי Mediterraneo (הנקרא בתנ"ך הים הגדול) הנקראת בשם Delta וגם ארץ גושן הקרובה לה, והכבידו עלם עליהן קרוב לת' שנה (לפי מספרי קורות ארץ מצרים נמשך שלטון הרועים במצרים שס"ו שנה), וחמשה מלכים מהם מלכו בארץ ההיא, ואולי אחר שטבע האחרון שבהם עם כל חילו בים סוף, בא מלך מדינת מצרים האמצעית והעליונה שהיה מבני בני כהני ארץ כוש, וגרש שארית הרועים מן המדינה התחתונה ומלך בכל ארץ מצרים; ומן הכתוב נראה שלא כל חמשת המלכים שעבדו ב"י בפרך, רק שנים האחרונים בלבד אחר שבימי המלכים הקודמים כבר פרו ורבו ב"י מאד, עד שהמלך הרביעי ירא מהם פן יתחברו אל יתר יושבי הארץ השונאים אותו ואת עמו, הם הרועים שבאו עמו; ופרעה שהשליט את יוסף על הארץ קדם לרועים; ומה שבא לנו בספרי קורות הגוים על ענין זה, הוא כ"כ מגומגם שאין לסמוך עליו.