Pinechas Impales Zimri and Kozbi in Art/0/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

פינחס הורג את זמרי וכזבי באמנות

הקדמה

שני התחריטים המוצגים כאן, אחד של ז'ואן כריסטוף וייגל,1 ואחד של יאן לאוקן,2 מתארים את הריגת זמרי וכזבי על ידי פינחס, כפי שמסופר בבמדבר כ"ה. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. שתיהן מתארות את החוטאים משופדים ברומחו של פינחס בתוך האוהל בזמן מעשם האסור. עם זאת, ניתן לראות הבדלים רבים בפרטים, והשוואה בין שתי התמונות תציף שאלות חשובות הן בנוגע לטבעו של חטא זמרי והן בנוגע למימדי העונש שניתן לשאר העם.

השוואת התמונות

וייגל


יצירתו של וייגל מחולקת באלכסון לשתי סצנות שונות. בחזית, מצד ימין, פינחס נראה נועץ את הרומח בזמרי וכזבי בכניסה לאוהלם הפתוח. מצד שמאל, קבוצה של ישראלים רוקדים עם תופי מרים מסביב לפסל גדול של עבודה זרה, בזמן שאחרים יושבים על הרצפה, מתרועעים עם בנות מואב אשר מחזיקות אלילים קטנים בידיהן. מרחוק נראה אוהל נוסף, מפואר יותר, ייתכן מקדשו של בעל פעור.

לאוקן

תחריטו של לאוקן מתאר גם הוא את פינחס הורג ברומח את הזוג השוכב באוהל. עם זאת, הרקע לסצנה שונה מאוד. ביצירה זו, בני ישראל לא מתערבבים בעליזות עם המואביות, אלא מוטלים מתים על האדמה, או תלויים על עמודים הנעוצים בקרקע. כמה אוהלים אחרים נטועים מאחורי זה של זמרי, ובפינה השמאלית העליונה, מבנה קבוע יותר, ככל הנראה המקדש האלילי, ניצב על הצוק.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

חטא זמרי

ביצירתו של וייגל, זמרי וכזבי שוכבים על יד זוגות יהודיים-מואביים נוספים ואינם רחוקים ממקום הסגידה לבעל פעור. לעומת זאת בתחריטו של לאוקן, המקדש של בעל פעור והמתפללים שבו נמצאים הרחק מהזוג. הבדל זה מבטא קושייה שעולה מהטקסט המקראי: כיצד קשור חטאו של זמרי לחטאם של העם. האם למעשהו עם כזבי היה קשר גם לעבודת בעל פעור,3 או שהחטא נעוץ ביחסיו האסורים עם המדיינית, אך ללא קשר לריטואל פגאני?4 לפירוט, ראו פינחס – מעשהו ושכרו.

"וְהוֹקַע אוֹתָם"

הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את המון העם. בעוד שוייגל מתאר אותם רוקדים ומתרועעים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.5 עניין זה מתקשר לשאלה חשובה על סיפורנו: מתי הרג פינחס את זמרי? האם בשעת המעשה בני ישראל כבר נענשו בדרך כזו או אחרת (בידי מגפה א-לוהית או על ידי שופטים אנושיים)?

הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט מספר על ציוויו של משה להרוג את עובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פינחס – האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,6 או שהוא היה רק אחד מני רבים אשר מילאו את הקריאה להעניש את הנצמדים לבעל פעור?7 ואם האפשרות השנייה נכונה, מה היה במעשה פינחס שגרם להפסקת המגפה והביא לו גמול אישי מיוחד?

"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש?

ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פעור?

בבמדבר כ"ה:ח' נאמר כי פינחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד שרש"יבמדבר כ"ה:ח'אודות ר' שלמה יצחקי, רשב"םבמדבר כ"ה:ח'אודות ר' שמואל בן מאיר, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,8 ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.9 פרשנים מודרניים יותר10 הציעו כי מדובר בסוג של מקדש נייד. דעות שונות אלו משליכות על הבנתנו האם מהות חטאו של זמרי הייתה עבודת אלילים או רק מעשה מיני אסור, וכפי שכבר נידון לעיל.

אוהלו של מי?

בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל (סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שבבמדבר כ"ה:ו' מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו לעיני אלו שהיו בוכים פתח אוהל מועד. שד"לבמדבר כ"ה:ו'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פינחס.

המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות הביטוי המעורפל "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אוהלה של כזבי,11 בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק גופני הקשור למילה "קֵבָה".12 השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פינחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?13