Difference between revisions of "Pinechas Impales Zimri and Kozbi in Art/0/he"
m |
|||
| Line 20: | Line 20: | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>"וְהוֹקַע אוֹתָם" | <subcategory>"וְהוֹקַע אוֹתָם" | ||
| − | <p>הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את המון העם. בעוד וייגל מתאר אותם רוקדים ומתערים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.<fn>נראה שלאוקן מבין את | + | <p>הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את המון העם. בעוד וייגל מתאר אותם רוקדים ומתערים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.<fn>נראה שלאוקן מבין את משמעות המילה "וְהוֹקַע" כתלייה. אולם על אף שככל הנראה המילה אכן מתייחסת לסוג כלשהו של עונש מוות, לא כולם מסכימים על הגדרתה המדוייקת. ראו <multilink><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">במדבר כ"ה:ד'</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> שגם מתרגם את המלה במשמעות של תלייה, ומתבסס על העובדה שהפסוק אומר שהדבר נעשה "נגד השמש". השוו <multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> אשר טוען שמשמעות המילה היא דקירה באמצעות חרב, ומציע שזו הסיבה שבגינה בחר פנחס גם הוא להרוג את זמרי וכזבי באמצעות דקירה.</fn> עניין זה מתקשר לשאלה חשובה על סיפורנו: מתי הרג פנחס את זמרי? האם בשעת המעשה בני ישראל כבר נענשו בדרך כזו או אחרת (בידי מגפה אלוהית או על ידי שופטים אנושיים)?</p> |
| − | <p>הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט מספר על ציוויו של משה להרוג את העובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פנחס – האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">במדבר כ"ה:ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> אשר מתאר את שיתוקם של | + | <p>הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט מספר על ציוויו של משה להרוג את העובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פנחס – האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">במדבר כ"ה:ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> אשר מתאר את שיתוקם של ראשי העם אל מול מעשה זמרי או <multilink><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink> שמציע שאפילו לפני כן הם היססו להרוג את קרובי משפחתם.</fn> או שהוא רק אחד מני רבים אשר מילאו את הקריאה להעניש אותם?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> המציע שהשופטים אכן צייתו להוראתו של משה.</fn> אם באמת פנחס לא היה היחיד אשר הרג את החוטאים, מה היה במעשהו שגרם להפסקת המגפה והביא לו גמול אישי מיוחד?</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש? | <subcategory>"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש? | ||
<p>ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פאור?</p> | <p>ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פאור?</p> | ||
| − | <p>ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a> מוצהר כי פנחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,<fn>ראו בנוסף רש"ר הירש שטוען שייתכן שישנו קשר אטימולוגי למילה הגרמנית alkoven (או לזו האנגלית alcove).</fn> ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.<fn>ראו <multilink><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> והשוו <multilink><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> המציעים שאחי זמרי משבט שמעון גם נכחו באוהל.</fn> | + | <p>ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a> מוצהר כי פנחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,<fn>ראו בנוסף רש"ר הירש שטוען שייתכן שישנו קשר אטימולוגי למילה הגרמנית alkoven (או לזו האנגלית alcove).</fn> ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.<fn>ראו <multilink><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> והשוו <multilink><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> המציעים שאחי זמרי משבט שמעון גם נכחו באוהל.</fn> פרשנים מודרניים יותר<fn>ראו S. C. Reif, "What Enraged Phinehas: A Study of Numbers 25:8", JBL 90:2 (1971): 200-206.</fn> הציעו כי מדובר בסוג של מקדש נייד. דעות שונות אלו משליכות על הבנתנו את מהות חטאו של זמרי. האם מדובר בעבודת אלילים או רק במעשה מיני אסור, כמו שכבר נדון לעיל.</p> |
</subcategory> | </subcategory> | ||
<subcategory>אוהלו של מי? | <subcategory>אוהלו של מי? | ||
| − | <p>בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל (סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a> מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו מסביב לאהל מועד. <multilink><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פנחס.</p><p>המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות הביטוי המעורפל "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אהלה של כזבי,<fn>ראו לעיל לגבי המונח "קֻבָּה".</fn> בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק בגוף, הקשור למילה "קֵבָה".<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המפרש כן.</fn> השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פנחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?<fn>לפי שד"ל, אחד הדברים שזיכו את פנחס בשבחים שקיבל, היה נכונותו לסכן את עצמו בהריגת כזבי, נסיכה מדיינית, במחנה האויב בין כל תומכיה.</fn></p> | + | <p>בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל (סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a> מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו מסביב לאהל מועד. <multilink><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פנחס.</p> |
| + | <p>המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות הביטוי המעורפל "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אהלה של כזבי,<fn>ראו לעיל לגבי המונח "קֻבָּה".</fn> בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק בגוף, הקשור למילה "קֵבָה".<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המפרש כן.</fn> השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פנחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?<fn>לפי שד"ל, אחד הדברים שזיכו את פנחס בשבחים שקיבל, היה נכונותו לסכן את עצמו בהריגת כזבי, נסיכה מדיינית, במחנה האויב בין כל תומכיה.</fn></p> | ||
</subcategory> | </subcategory> | ||
</category> | </category> | ||
Version as of 03:59, 2 August 2019
פינחס הורג את זמרי וכזבי באמנות
הקדמה
שני התחריטים המוצגים כאן, אחד של ז'ואן כריסטוף וייגל,1 ואחד של יאן לאוקן,2 מתארים את הריגת זמרי וכזבי על ידי פנחס, כפי שמסופר בבמדבר כ"ה. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. שתיהן מתארות את החוטאים משופדים בחניתו של פנחס בתוך האוהל בזמן מעשם האסור. עם זאת, ניתן לראות הבדלים רבים בפרטים, והשוואה בין שתי התמונות תציף שאלות חשובות הן בנוגע לטבעו של חטא זמרי והן בנוגע למימדי העונש שניתן לעם.
השוואת התמונות
וייגל
יצירתו של וייגל מחולקת באלכסון לשתי סצנות שונות. בחזית, מצד ימין, פינחס נראה נועץ את חניתו בזמרי וכזבי בכניסה לאוהלם הפתוח. מצד שמאל, קבוצה של ישראלים רוקדים עם תופי מרים מסביב לפסל גדול של עבודה זרה, בזמן שאחרים יושבים על הרצפה, מתערים עם בנות מואב אשר מחזיקות אלילים קטנים בידיהן. במרחק נראה אוהל נוסף, מפואר יותר, ייתכן מקדשו של בעל פאור.
לאוקן
תחריטו של לאוקן מתאר גם הוא את פנחס הורג בחנית את הזוג השוכב באוהל. עם זאת, הרקע לסצנה שונה מאוד. ביצירה זו, בני ישראל לא מתמזגים עם המואביות, אלא מוטלים מתים על האדמה, או תלויים על עמודים הנעוצים בקרקע. כמה אוהלים אחרים נטועים מאחורי זה של זמרי, ובפינה השמאלית העליונה, מבנה קבוע יותר, ככל הנראה המקדש האלילי, ניצב על הצוק.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
חטא זמרי
ביצירתו של וייגל, זמרי וכזבי שוכבים על יד זוגות יהודיים-מואביים נוספים ואינם רחוקים ממקום הסגידה לבעל פאור. לעומת זאת בתחריטו של לאוקן, המקדש של בעל פאור והמתפללים שבו נמצאים הרחק מהזוג. הבדל זה מבטא קושייה שעולה מהטקסט התנ"כי: כיצד קשור חטאו של זמרי לחטאם של העם. האם למעשהו עם כזבי היה קשר גם לעבודת בעל פאור,3 או שהחטא נעוץ ביחסיו האסורים עם המדיינית, אך ללא קשר לריטואל פגאני?4 לפירוט, ראו פינחס – מעשהו ושכרו.
"וְהוֹקַע אוֹתָם"
הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את המון העם. בעוד וייגל מתאר אותם רוקדים ומתערים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.5 עניין זה מתקשר לשאלה חשובה על סיפורנו: מתי הרג פנחס את זמרי? האם בשעת המעשה בני ישראל כבר נענשו בדרך כזו או אחרת (בידי מגפה אלוהית או על ידי שופטים אנושיים)?
הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט מספר על ציוויו של משה להרוג את העובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פנחס – האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,6 או שהוא רק אחד מני רבים אשר מילאו את הקריאה להעניש אותם?7 אם באמת פנחס לא היה היחיד אשר הרג את החוטאים, מה היה במעשהו שגרם להפסקת המגפה והביא לו גמול אישי מיוחד?
"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש?
ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פאור?
בבמדבר כ"ה:ח' מוצהר כי פנחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד שרש"י, רשב"ם, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,8 ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.9 פרשנים מודרניים יותר10 הציעו כי מדובר בסוג של מקדש נייד. דעות שונות אלו משליכות על הבנתנו את מהות חטאו של זמרי. האם מדובר בעבודת אלילים או רק במעשה מיני אסור, כמו שכבר נדון לעיל.
אוהלו של מי?
בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל (סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שבבמדבר כ"ה:ו' מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו מסביב לאהל מועד. שד"ל, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פנחס.
המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות הביטוי המעורפל "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אהלה של כזבי,11 בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק בגוף, הקשור למילה "קֵבָה".12 השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פנחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?13
