Difference between revisions of "Pinechas Impales Zimri and Kozbi in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(16 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>הקדמה</h2>
 
<h2>הקדמה</h2>
−
<p>שני התחריטים המוצגים כאן,&#160;אחד של&#160;ז'ואן כריסטוף וייגל,<fn>וייגל&#160;(1654–1725) היה תחריטן וסוחר אמנות גרמני. גלופת עץ זו נלקחה מתוך&#160;the Biblia ectypa. Bildnußen auß Heiliger Schrifft deß Alt- und Neuen Testaments, (Augspurg, Selbstverl:1695): עמ' 32. ככל הנראה היצירה עוצבה בהשראת עבודה מוקדמת יותר של יאן סאדלאר (1550–1600), או בהשראת זה שהשפיע על סאדלאר, קריספין ואן דן ברוק (1524–1591 בקירוב).</fn> ואחד של&#160;יאן לאוקן,<fn>לאוקן&#160;(1649–1712) היה מאייר, תחריטן ומשורר הולנדי. רבים מאיוריו, וכן גלופה זו, נעשו עבור מהדורתו של פיטר מורטייר **לקובץ כתביו של יוספוס פלאביוס.**</fn> מתארים את הריגת זימרי וכזבי על ידי פנחס, כפי שמסופר ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה</a>. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. שתיהן מתארות את החוטאים משופדים בחניתו של פנחם בתוך האוהל בזמן מעשם האסור. עם זאת, ניתן לראות הבדלים רבים בפרטים, והשוואה בין שתי התמונות מעוררת שאלות חשובות בנוגע לטבעו של חטא זמרי ומימדי העונש שניתן לעם.</p>
+
<p>שני התחריטים המוצגים כאן,&#160;אחד של&#160;ז'ואן כריסטוף וייגל,<fn>וייגל&#160;(1654–1725) היה תחריטן וסוחר אמנות גרמני. תחריט עץ זה נלקח מתוך Biblia ectypa. Bildnußen auß Heiliger Schrifft deß Alt- und Neuen Testaments, (Augspurg, Selbstverl, 1695), עמ' 32. ככל הנראה היצירה עוצבה בהשראת עבודה מוקדמת יותר של יאן סאדלאר (1550–1600), או בהשראת&#160;האמן שהשפיע על סאדלאר, קריספין ואן דן ברוק (1524–1591 בקירוב).</fn> ואחד של&#160;יאן לאוקן,<fn>לאוקן&#160;(1649–1712) היה מאייר, תחריטן ומשורר הולנדי. רבים מאיוריו, וכן תחריט זו, נעשו עבור מהדורתו של פיטר מורטייר לקובץ כתביו של יוספוס פלאביוס (<i>Alle de werken van Flavius Josephus</i>).</fn> מתארים את הריגת זמרי וכזבי על ידי פינחס, כפי שמסופר ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה</a>. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. שתיהן מתארות את החוטאים משופדים&#160;ברומחו של פינחס בתוך האוהל בזמן מעשם האסור. עם זאת, ניתן לראות הבדלים רבים בפרטים, והשוואה בין שתי התמונות תציף שאלות חשובות הן בנוגע לטבעו של חטא זמרי והן בנוגע למימדי העונש שניתן לשאר העם.</p></div>
−
<p>The two engravings shown here, one by Johann Christoph Weigel<fn>וייגל&#160;(1654–1725) היה תחריטן וסוחר אמנות גרמני. גלופת עץ זו נלקחה מתוך&#160;the Biblia ectypa. Bildnußen auß Heiliger Schrifft deß Alt- und Neuen Testaments, (Augspurg, Selbstverl:1695): עמ' 32. ככל הנראה היצירה עוצבה בהשראת עבודה מוקדמת יותר של יאן סאדלאר (1550–1600), או בהשראת זה שהשפיע על סאדלאר, קריספין ואן דן ברוק (1524–1591 בקירוב).&#160;<br/>Weigel (1654–1725) was a German engraver and art dealer. This woodcut is from the <i>Biblia ectypa. Bildnußen auß Heiliger Schrifft deß Alt- und Neuen Testaments</i>, (Augspurg, Selbstverl:1695): 32. It is apparently modeled after an earlier work by Jan Sadelar (1550–1600), or after Sadelar's own source, Crispijn van den Broecke (c.1524–c.1591).</fn> and one by Jan Luyken<fn>לאוקן היה מאייר, תחריטן ומשורר הולנדי. רבים מאיוריו, וכן גלופה זו, נעשו עבור מהדורתו של פיטר מורטייר **לקובץ כתביו של יוספוס פלאביוס.**<br/>Luyken (1649–1712) was a Dutch illustrator, engraver and poet. This woodcut and was one of many illustrations made for Pieter Mortier's edition of <i>Alle de werken van Flavius Josephus</i>.</fn> both depict Pinechas' killing of Zimri and Kozbi as discussed in <a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה</a>. At first glance, the two images look fairly similar, with both portraying the offenders being impaled in a tent in the midst of their illicit act. Many of the details, though, differ and a comparison of the images raises important questions regarding both the nature of Zimri's sin and the extent of the nation's punishment.</p></div>
 
 
<category>השוואת התמונות
 
<category>השוואת התמונות
−
<subcategory>Weigel
+
<subcategory>וייגל<br/>
−
<p>Weigel's engraving is divided on a diagonal into two scenes. In the right foreground, Pinechas is portrayed stabbing Zimri and Kozbi at the entrance to their open tent. On the left, a group of Israelites dance with tambourines around a large idol, while others sit on the floor, socializing with the Moabite women who hold smaller figurines. In the distance there is another, more opulent tent, perhaps the temple of Baal Peor.</p>
+
<p>יצירתו של וייגל מחולקת באלכסון לשתי סצנות שונות. בחזית, מצד ימין, פינחס נראה נועץ את&#160;הרומח בזמרי וכזבי בכניסה לאוהלם הפתוח. מצד שמאל, קבוצה של ישראלים רוקדים עם תופי מרים מסביב לפסל גדול של עבודה זרה, בזמן שאחרים יושבים על הרצפה,&#160;מתרועעים&#160;עם&#160;בנות&#160;מואב אשר מחזיקות אלילים קטנים בידיהן.&#160;מרחוק נראה אוהל נוסף, מפואר יותר, ייתכן מקדשו של בעל פעור.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>Luyken
+
<subcategory>לאוקן
−
<p>Luyken's woodcut also portrays Pinechas killing the couple in their tent with a long spear. The setting of the scene, though, is very different. In the background, the Israelites are not merrily mingling with the Moabites, but lie dead on the floor, or hanging from stokes in the ground. Several other tents are pitched behind that of Zimri, and at the top left, a more permanent edifice, likely the idolatrous temple, stands on a cliff.</p>
+
<p>תחריטו של לאוקן מתאר גם הוא את פינחס הורג&#160;ברומח את הזוג השוכב באוהל. עם זאת, הרקע&#160;לסצנה שונה מאוד. ביצירה זו, בני ישראל לא&#160;מתערבבים בעליזות עם המואביות, אלא מוטלים מתים על האדמה, או תלויים על&#160;עמודים הנעוצים בקרקע. כמה אוהלים אחרים נטועים מאחורי זה של זמרי, ובפינה השמאלית העליונה, מבנה קבוע יותר, ככל הנראה המקדש האלילי, ניצב על הצוק.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
Line 18: Line 17:
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<subcategory>חטא זמרי
 
<subcategory>חטא זמרי
−
<p>In Weigel's image, Zimri and Kozbi cohabit near fellow Moabite-Israelite couples and not far from the site where others are worshipping Baal Peor. In Luyken's engraving , in contrast, the temple of Baal Peor and its worshippers are far off in the distance. The different depictions relate to a question which emerges from the Biblical text: How did Zimri's sin relate to that of the nation? Was his coupling also connected to the worship of Baal Peor,<fn>ראו <multilink><a href="PhiloLV" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloLV" data-aht="source">על חיי משה א':נ"ה</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>, <multilink><a href="Josephus4-6" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus4-6" data-aht="source">קדמוניות היהודים ד':ו':ט'-י"ב</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, ו<multilink><a href="HoilBemidbar25" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBemidbar25" data-aht="source">כ"ה:ד'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> האומרים כך במפורש.</fn> or was he merely engaging in relations with a Midianite but not as part of a pagan ritual?<fn>אפשר שזאת עמדת <multilink><a href="YerushalmiSanhedrin9-7" data-aht="source">ירושלמי סנהדרין</a><a href="YerushalmiSanhedrin9-7" data-aht="source">סנהדרין ט':ז'</a><a href="Yerushalmi" data-aht="parshan">About the Yerushalmi</a></multilink> שאינו מזכיר עבודה זרה.</fn> See <a href="Pinechas – Action and Reward" data-aht="page">פינחס – מעשהו ושכרו</a> for elaboration.</p>
+
<p>ביצירתו של וייגל, זמרי וכזבי שוכבים על יד זוגות יהודיים-מואביים נוספים ואינם רחוקים ממקום הסגידה לבעל פעור. לעומת זאת בתחריטו של לאוקן, המקדש של בעל פעור והמתפללים שבו נמצאים הרחק מהזוג. הבדל זה מבטא קושייה שעולה מהטקסט המקראי: כיצד קשור חטאו של זמרי לחטאם של העם. האם למעשהו עם כזבי היה קשר גם לעבודת בעל פעור,<fn>ראו <multilink><a href="PhiloLV" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloLV" data-aht="source">על חיי משה א':נ"ה</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>, <multilink><a href="Josephus4-6" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus4-6" data-aht="source">קדמוניות היהודים ד':ו':ט'-י"ב</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, ו<multilink><a href="HoilBemidbar25" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBemidbar25" data-aht="source">כ"ה:ד'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> האומרים כך במפורש.</fn> או שהחטא נעוץ ביחסיו האסורים עם המדיינית, אך ללא קשר לריטואל פגאני?<fn>אפשר שזאת עמדת <multilink><a href="YerushalmiSanhedrin9-7" data-aht="source">ירושלמי סנהדרין</a><a href="YerushalmiSanhedrin9-7" data-aht="source">סנהדרין ט':ז'</a><a href="Yerushalmi" data-aht="parshan">About the Yerushalmi</a></multilink> שאינו מזכיר עבודה זרה.</fn> לפירוט, ראו&#160;<a href="Pinechas – Action and Reward" data-aht="page">פינחס – מעשהו ושכרו</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"וְהוֹקַע אוֹתָם"
 
<subcategory>"וְהוֹקַע אוֹתָם"
−
<p>The starkest contrast between the two images relates to the artists' portrayals of the nation at large. While Weigel depicts them as dancing and socializing with the Moabites, Luyken has them fallen dead or hanging from wooden stokes.<fn>Luyken apparently understands the term "וְהוֹקַע" to refer to hanging. Though the word obviously relates to some sort of capital punishment, not all agree as to the exact definition. ראו <multilink><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">במדבר כ"ה:ד'</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> שגם מתרגם את המלה mean hanging, drawing on the fact that the verse says that it was done "before the sun", or in full sight. השוו <multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> who asserts that it refers to stabbing by sword, suggesting that this is the reason that Pinechas chose to kill via stabbing as well.</fn> This relates to an important question about this episode: When Pinechas killed Zimri, had the other Israelites already been punished via a Divine plague or at the hands of human judges?</p><p>The verses themselves are ambiguous. Although the text relays Moshe's command to kill the coupling worshippers, it never states whether the command was fulfilled. Similarly, while the text records the end of the plague, it never mentions when it began. These questions are important for properly understanding Pinechas' action – was he the only one brave enough to kill the sinners,<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">במדבר כ"ה:ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> who portrays the leaders being paralyzed into inaction due to Zimri's deed או <multilink><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink> who suggests that even beforehand they had hesitated to kill their relatives.</fn> or was he one of many who heeded the call to punish the evildoers?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> המציע שהשופטים אכן צייתו להוראתו של משה.</fn> If the latter, what distinguished his act and enabled it to bring about an end to the plague and a personal reward?</p>
+
<p>הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את&#160;המון העם. בעוד שוייגל מתאר אותם רוקדים ומתרועעים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.<fn>נראה שלאוקן מבין את משמעות המילה&#160;"וְהוֹקַע" כתלייה. אולם&#160;על אף שברור שהמילה אכן מתייחסת לסוג כלשהו של עונש מוות, לא כולם מסכימים&#160;על הגדרתה המדוייקת. ראו <multilink><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">במדבר כ"ה:ד'</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> שגם מתרגם את המלה במשמעות של תלייה, ומתבסס על העובדה שהפסוק אומר שהדבר נעשה "נגד השמש", כלומר, לעיני כל העם. השוו&#160;<multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;אשר טוען שמשמעות המילה היא דקירה באמצעות חרב, ומציע שזו הסיבה שבגינה בחר פינחס גם הוא להרוג את זמרי וכזבי באמצעות דקירה.</fn> עניין זה מתקשר לשאלה חשובה על סיפורנו: מתי הרג פינחס את זמרי? האם בשעת המעשה בני ישראל כבר נענשו בדרך כזו או אחרת (בידי מגפה א-לוהית או על ידי שופטים אנושיים)?</p>
 +
<p>הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט&#160;מספר&#160;על ציוויו של משה להרוג את עובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פינחס&#160;– האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">במדבר כ"ה:ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;אשר מתאר את שיתוקם של ראשי העם אל מול מעשה זמרי, או&#160;<multilink><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink> שמציע שאפילו לפני כן הם היססו להרוג את קרובי משפחתם.</fn> או שהוא היה רק אחד מני רבים אשר מילאו את הקריאה להעניש את הנצמדים לבעל פעור?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> המציע שהשופטים אכן צייתו להוראתו של משה.</fn> ואם האפשרות השנייה נכונה, מה היה במעשה פינחס שגרם להפסקת המגפה והביא&#160;לו גמול אישי מיוחד?</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש?
 
<subcategory>"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש?
−
<p>Luyken portrays Zimri's tent amidst a row of other tents, whereas Weigel depicts it nearby to the idolatrous temple. The difference relates to the nature of the tent in which Zimri and Kozbi coupled. Was Zimri simply taking Kozbi into his private dwelling within the Israelite camp, or was this tent a more public place that did not belong to him personally, but was somehow related to the worship of Baal Peor?</p><p><a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a>&#160;states that Pinechas followed Zimri into "הַקֻּבָּה". בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, and many others maintain that the word simply means tent<fn>See also R. Hirsch who asserts that the German word  alkoven (or the English alcove) might be etymologically related.</fn> and refers to Zimri's personal dwelling, others suggest that it refers specifically to a brothel.<fn>ראו <multilink><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> והשוו <multilink><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> המציעים שאחי זמרי משבט שמעון גם נכחו באוהל.</fn> More modern scholars<fn>ראו S. C. Reif, "What Enraged Phinehas: A Study of Numbers 25:8", JBL 90:2 (1971): 200-206.</fn> have suggested that it refers to a movable shrine. These different opinions have ramifications for understanding whether Zimri's sin was one of idolatry or illicit sexual activity, as discussed above.</p>
+
<p>ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פעור?</p>
 +
<p>ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a> נאמר כי פינחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,<fn>ראו בנוסף רש"ר הירש שטוען שייתכן שישנו קשר אטימולוגי למילה הגרמנית&#160;alkoven (או למלה באנגלית alcove).</fn>&#160;ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.<fn>ראו <multilink><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> והשוו <multilink><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> המציעים שאחי זמרי משבט שמעון גם נכחו באוהל.</fn>&#160;פרשנים מודרניים יותר<fn>ראו S. C. Reif, "What Enraged Phinehas: A Study of Numbers 25:8", JBL 90:2 (1971): 200-206.</fn> הציעו כי מדובר בסוג של מקדש נייד. דעות שונות אלו משליכות על הבנתנו האם מהות חטאו של זמרי הייתה עבודת אלילים או רק מעשה מיני אסור, וכפי שכבר נידון לעיל.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
−
<subcategory>אהלו של מי?
+
<subcategory>אוהלו של מי?
−
<p>While Luyken suggests that the tent in which Zimri and Kozbi cohabited was in the Israelite camp (close to the dead Israelite bodies), Weigel's image suggests that it was closer to the Moabite-Midiante dwellings. Most readers of the text might naturally agree with Luyken, since <a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a> states that Zimri brought Kozbi to those gathered around the Tent of Meeting. <multilink><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, though, suggests that Zimri then returned to Kozbi's tent and that was where Pinechas found them.</p><p>The disagreement relates, in part, to the meaning of the ambiguous phrase, "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". Shadal explains it to mean "her קֻבָּה", or her tent,<fn>ראו לעיל לגבי המונח "קֻבָּה".</fn> while others say it refers to a body part, related to the word "קֵבָה"&#8206;.<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המפרש כן.</fn> The difference also relates to an evaluation of Pinechas' deed – was it an impetuous act, performed on the spot in a moment of zeal, or a much more calculated action which required considerable planning and bravery?<fn>Shadal asserts that one of the things that earned Pinechas praise was this willingness to endanger himself by going to kill Kozbi, a Midianite princess, within the enemy camp amidst all of her supporters.</fn></p>
+
<p>בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל&#160;(סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a>&#160;מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו לעיני אלו שהיו בוכים פתח אוהל מועד. <multilink><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פינחס.</p>
 +
<p>המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות&#160;הביטוי המעורפל&#160;"וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אוהלה של כזבי,<fn>ראו לעיל לגבי המונח "קֻבָּה".</fn> בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק גופני הקשור למילה&#160;"קֵבָה".<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המפרש כן.</fn> השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פינחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו&#160;הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?<fn>לפי שד"ל, אחד הדברים שזיכו את פינחס בשבחים שקיבל היה נכונותו לסכן את עצמו בהריגת כזבי, הנסיכה המדיינית, במחנה האויב בין כל תומכיה.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 12:40, 12 September 2019

פינחס הורג את זמרי וכזבי באמנות

הקדמה

שני התחריטים המוצגים כאן, אחד של ז'ואן כריסטוף וייגל,1 ואחד של יאן לאוקן,2 מתארים את הריגת זמרי וכזבי על ידי פינחס, כפי שמסופר בבמדבר כ"ה. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. שתיהן מתארות את החוטאים משופדים ברומחו של פינחס בתוך האוהל בזמן מעשם האסור. עם זאת, ניתן לראות הבדלים רבים בפרטים, והשוואה בין שתי התמונות תציף שאלות חשובות הן בנוגע לטבעו של חטא זמרי והן בנוגע למימדי העונש שניתן לשאר העם.

השוואת התמונות

וייגל


יצירתו של וייגל מחולקת באלכסון לשתי סצנות שונות. בחזית, מצד ימין, פינחס נראה נועץ את הרומח בזמרי וכזבי בכניסה לאוהלם הפתוח. מצד שמאל, קבוצה של ישראלים רוקדים עם תופי מרים מסביב לפסל גדול של עבודה זרה, בזמן שאחרים יושבים על הרצפה, מתרועעים עם בנות מואב אשר מחזיקות אלילים קטנים בידיהן. מרחוק נראה אוהל נוסף, מפואר יותר, ייתכן מקדשו של בעל פעור.

לאוקן

תחריטו של לאוקן מתאר גם הוא את פינחס הורג ברומח את הזוג השוכב באוהל. עם זאת, הרקע לסצנה שונה מאוד. ביצירה זו, בני ישראל לא מתערבבים בעליזות עם המואביות, אלא מוטלים מתים על האדמה, או תלויים על עמודים הנעוצים בקרקע. כמה אוהלים אחרים נטועים מאחורי זה של זמרי, ובפינה השמאלית העליונה, מבנה קבוע יותר, ככל הנראה המקדש האלילי, ניצב על הצוק.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

חטא זמרי

ביצירתו של וייגל, זמרי וכזבי שוכבים על יד זוגות יהודיים-מואביים נוספים ואינם רחוקים ממקום הסגידה לבעל פעור. לעומת זאת בתחריטו של לאוקן, המקדש של בעל פעור והמתפללים שבו נמצאים הרחק מהזוג. הבדל זה מבטא קושייה שעולה מהטקסט המקראי: כיצד קשור חטאו של זמרי לחטאם של העם. האם למעשהו עם כזבי היה קשר גם לעבודת בעל פעור,3 או שהחטא נעוץ ביחסיו האסורים עם המדיינית, אך ללא קשר לריטואל פגאני?4 לפירוט, ראו פינחס – מעשהו ושכרו.

"וְהוֹקַע אוֹתָם"

הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את המון העם. בעוד שוייגל מתאר אותם רוקדים ומתרועעים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.5 עניין זה מתקשר לשאלה חשובה על סיפורנו: מתי הרג פינחס את זמרי? האם בשעת המעשה בני ישראל כבר נענשו בדרך כזו או אחרת (בידי מגפה א-לוהית או על ידי שופטים אנושיים)?

הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט מספר על ציוויו של משה להרוג את עובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פינחס – האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,6 או שהוא היה רק אחד מני רבים אשר מילאו את הקריאה להעניש את הנצמדים לבעל פעור?7 ואם האפשרות השנייה נכונה, מה היה במעשה פינחס שגרם להפסקת המגפה והביא לו גמול אישי מיוחד?

"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש?

ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פעור?

בבמדבר כ"ה:ח' נאמר כי פינחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד שרש"יבמדבר כ"ה:ח'אודות ר' שלמה יצחקי, רשב"םבמדבר כ"ה:ח'אודות ר' שמואל בן מאיר, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,8 ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.9 פרשנים מודרניים יותר10 הציעו כי מדובר בסוג של מקדש נייד. דעות שונות אלו משליכות על הבנתנו האם מהות חטאו של זמרי הייתה עבודת אלילים או רק מעשה מיני אסור, וכפי שכבר נידון לעיל.

אוהלו של מי?

בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל (סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שבבמדבר כ"ה:ו' מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו לעיני אלו שהיו בוכים פתח אוהל מועד. שד"לבמדבר כ"ה:ו'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פינחס.

המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות הביטוי המעורפל "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אוהלה של כזבי,11 בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק גופני הקשור למילה "קֵבָה".12 השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פינחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?13

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Pinechas_Impales_Zimri_and_Kozbi_in_Art/0/he&oldid=61158&useskin=vector"