Difference between revisions of "Pinechas Impales Zimri and Kozbi in Art/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(10 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>הקדמה</h2>
 
<h2>הקדמה</h2>
<p>שני התחריטים המוצגים כאן,&#160;אחד של&#160;ז'ואן כריסטוף וייגל,<fn>וייגל&#160;(1654–1725) היה תחריטן וסוחר אמנות גרמני. תחריט עץ זה נלקח מתוך&#160;the Biblia ectypa. Bildnußen auß Heiliger Schrifft deß Alt- und Neuen Testaments, (Augspurg, Selbstverl:1695): עמ' 32. ככל הנראה היצירה עוצבה בהשראת עבודה מוקדמת יותר של יאן סאדלאר (1550–1600), או בהשראת&#160;האמן שהשפיע על סאדלאר, קריספין ואן דן ברוק (1524–1591 בקירוב).</fn> ואחד של&#160;יאן לאוקן,<fn>לאוקן&#160;(1649–1712) היה מאייר, תחריטן ומשורר הולנדי. רבים מאיוריו, וכן גלופה זו, נעשו עבור מהדורתו של פיטר מורטייר **לקובץ כתביו של יוספוס פלאביוס.**</fn> מתארים את הריגת זמרי וכזבי על ידי פנחס, כפי שמסופר ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה</a>. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. שתיהן מתארות את החוטאים משופדים בחניתו של פנחס בתוך האוהל בזמן מעשם האסור. עם זאת, ניתן לראות הבדלים רבים בפרטים, והשוואה בין שתי התמונות תציף שאלות חשובות הן בנוגע לטבעו של חטא זמרי והן בנוגע למימדי העונש שניתן לעם.</p></div>
+
<p>שני התחריטים המוצגים כאן,&#160;אחד של&#160;ז'ואן כריסטוף וייגל,<fn>וייגל&#160;(1654–1725) היה תחריטן וסוחר אמנות גרמני. תחריט עץ זה נלקח מתוך Biblia ectypa. Bildnußen auß Heiliger Schrifft deß Alt- und Neuen Testaments, (Augspurg, Selbstverl, 1695), עמ' 32. ככל הנראה היצירה עוצבה בהשראת עבודה מוקדמת יותר של יאן סאדלאר (1550–1600), או בהשראת&#160;האמן שהשפיע על סאדלאר, קריספין ואן דן ברוק (1524–1591 בקירוב).</fn> ואחד של&#160;יאן לאוקן,<fn>לאוקן&#160;(1649–1712) היה מאייר, תחריטן ומשורר הולנדי. רבים מאיוריו, וכן תחריט זו, נעשו עבור מהדורתו של פיטר מורטייר לקובץ כתביו של יוספוס פלאביוס (<i>Alle de werken van Flavius Josephus</i>).</fn> מתארים את הריגת זמרי וכזבי על ידי פינחס, כפי שמסופר ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה</a>. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. שתיהן מתארות את החוטאים משופדים&#160;ברומחו של פינחס בתוך האוהל בזמן מעשם האסור. עם זאת, ניתן לראות הבדלים רבים בפרטים, והשוואה בין שתי התמונות תציף שאלות חשובות הן בנוגע לטבעו של חטא זמרי והן בנוגע למימדי העונש שניתן לשאר העם.</p></div>
 
<category>השוואת התמונות
 
<category>השוואת התמונות
 
<subcategory>וייגל<br/>
 
<subcategory>וייגל<br/>
<p>יצירתו של וייגל מחולקת באלכסון לשתי סצנות שונות. בחזית, מצד ימין, פינחס נראה נועץ את חניתו בזמרי וכזבי בכניסה לאוהלם הפתוח. מצד שמאל, קבוצה של ישראלים רוקדים עם תופי מרים מסביב לפסל גדול של עבודה זרה, בזמן שאחרים יושבים על הרצפה,&#160;מתערים&#160;עם&#160;בנות&#160;מואב אשר מחזיקות אלילים קטנים בידיהן. במרחק נראה אוהל נוסף, מפואר יותר, ייתכן מקדשו של בעל פאור.</p>
+
<p>יצירתו של וייגל מחולקת באלכסון לשתי סצנות שונות. בחזית, מצד ימין, פינחס נראה נועץ את&#160;הרומח בזמרי וכזבי בכניסה לאוהלם הפתוח. מצד שמאל, קבוצה של ישראלים רוקדים עם תופי מרים מסביב לפסל גדול של עבודה זרה, בזמן שאחרים יושבים על הרצפה,&#160;מתרועעים&#160;עם&#160;בנות&#160;מואב אשר מחזיקות אלילים קטנים בידיהן.&#160;מרחוק נראה אוהל נוסף, מפואר יותר, ייתכן מקדשו של בעל פעור.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>לאוקן
 
<subcategory>לאוקן
<p>תחריטו של לאוקן מתאר גם הוא את פנחס הורג בחנית את הזוג&#160;השוכב באוהל. עם זאת, הרקע&#160;לסצנה שונה מאוד. ביצירה זו, בני ישראל לא&#160;מתמזגים&#160;עם המואביות, אלא מוטלים מתים על האדמה, או תלויים על&#160;עמודים הנעוצים בקרקע. כמה אוהלים אחרים נטועים מאחורי זה של זמרי, ובפינה השמאלית העליונה, מבנה קבוע יותר, ככל הנראה המקדש האלילי, ניצב על הצוק.</p>
+
<p>תחריטו של לאוקן מתאר גם הוא את פינחס הורג&#160;ברומח את הזוג השוכב באוהל. עם זאת, הרקע&#160;לסצנה שונה מאוד. ביצירה זו, בני ישראל לא&#160;מתערבבים בעליזות עם המואביות, אלא מוטלים מתים על האדמה, או תלויים על&#160;עמודים הנעוצים בקרקע. כמה אוהלים אחרים נטועים מאחורי זה של זמרי, ובפינה השמאלית העליונה, מבנה קבוע יותר, ככל הנראה המקדש האלילי, ניצב על הצוק.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>
Line 17: Line 17:
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<p>בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:</p>
 
<subcategory>חטא זמרי
 
<subcategory>חטא זמרי
<p>ביצירתו של וייגל, זמרי וכזבי שוכבים על יד זוגות יהודיים-מואביים נוספים ואינם רחוקים ממקום הסגידה לבעל פאור. לעומת זאת&#160;בתחריטו של לאוקן, המקדש של בעל פאור והמתפללים שבו נמצאים הרחק מהזוג. הבדל זה מבטא קושייה שעולה מהטקסט התנ"כי: כיצד קשור חטאו של זמרי לחטאם של העם. האם למעשהו עם כזבי היה קשר גם לעבודת בעל פאור,<fn>ראו <multilink><a href="PhiloLV" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloLV" data-aht="source">על חיי משה א':נ"ה</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>, <multilink><a href="Josephus4-6" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus4-6" data-aht="source">קדמוניות היהודים ד':ו':ט'-י"ב</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, ו<multilink><a href="HoilBemidbar25" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBemidbar25" data-aht="source">כ"ה:ד'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> האומרים כך במפורש.</fn> או שהחטא&#160;נעוץ&#160;ביחסיו האסורים עם המדיינית, אך ללא קשר לריטואל פגאני?<fn>אפשר שזאת עמדת <multilink><a href="YerushalmiSanhedrin9-7" data-aht="source">ירושלמי סנהדרין</a><a href="YerushalmiSanhedrin9-7" data-aht="source">סנהדרין ט':ז'</a><a href="Yerushalmi" data-aht="parshan">About the Yerushalmi</a></multilink> שאינו מזכיר עבודה זרה.</fn> לפירוט, ראו&#160;<a href="Pinechas – Action and Reward" data-aht="page">פינחס – מעשהו ושכרו</a>.</p>
+
<p>ביצירתו של וייגל, זמרי וכזבי שוכבים על יד זוגות יהודיים-מואביים נוספים ואינם רחוקים ממקום הסגידה לבעל פעור. לעומת זאת בתחריטו של לאוקן, המקדש של בעל פעור והמתפללים שבו נמצאים הרחק מהזוג. הבדל זה מבטא קושייה שעולה מהטקסט המקראי: כיצד קשור חטאו של זמרי לחטאם של העם. האם למעשהו עם כזבי היה קשר גם לעבודת בעל פעור,<fn>ראו <multilink><a href="PhiloLV" data-aht="source">פילון</a><a href="PhiloLV" data-aht="source">על חיי משה א':נ"ה</a><a href="Philo" data-aht="parshan">אודות פילון</a></multilink>, <multilink><a href="Josephus4-6" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus4-6" data-aht="source">קדמוניות היהודים ד':ו':ט'-י"ב</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, ו<multilink><a href="HoilBemidbar25" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBemidbar25" data-aht="source">כ"ה:ד'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> האומרים כך במפורש.</fn> או שהחטא נעוץ ביחסיו האסורים עם המדיינית, אך ללא קשר לריטואל פגאני?<fn>אפשר שזאת עמדת <multilink><a href="YerushalmiSanhedrin9-7" data-aht="source">ירושלמי סנהדרין</a><a href="YerushalmiSanhedrin9-7" data-aht="source">סנהדרין ט':ז'</a><a href="Yerushalmi" data-aht="parshan">About the Yerushalmi</a></multilink> שאינו מזכיר עבודה זרה.</fn> לפירוט, ראו&#160;<a href="Pinechas – Action and Reward" data-aht="page">פינחס – מעשהו ושכרו</a>.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"וְהוֹקַע אוֹתָם"
 
<subcategory>"וְהוֹקַע אוֹתָם"
<p>הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את&#160;המון העם. בעוד וייגל מתאר אותם רוקדים ומתערים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.<fn>נראה שלאוקן מבין את המילה&#160;"וְהוֹקַע" כמתייחסת לתלייה. אולם נראה שהמילה מתייחסת לסוג מסוים של עונש ומוות, אך לא כולם מסכימים&#160;על ההגדרה המדוייקת. ראו <multilink><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">במדבר כ"ה:ד'</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> שגם מתרגם את המלה במשמעות של תלייה, ומתבסס על העובדה שהפסוק אומר שהדבר נעשה "נגד השמש", כלומר לעיני כל. השוו&#160;<multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;אשר טוען שמשמעות המילה היא דקירה באמצעות חרב, ומציע שזו הסיבה שבגינה בחר פנחס גם הוא להרוג את זמרי וכזבי באמצעות דקירה.</fn> עניין זה מתקשר לשאלה חשובה על סיפורנו: מתי הרג פנחס את זמרי? האם בשעת המעשה בני ישראל כבר נענשו בדרך כזו או אחרת (בידי מגפה אלוהית או על ידי שופטים אנושיים)?</p>
+
<p>הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את&#160;המון העם. בעוד שוייגל מתאר אותם רוקדים ומתרועעים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.<fn>נראה שלאוקן מבין את משמעות המילה&#160;"וְהוֹקַע" כתלייה. אולם&#160;על אף שברור שהמילה אכן מתייחסת לסוג כלשהו של עונש מוות, לא כולם מסכימים&#160;על הגדרתה המדוייקת. ראו <multilink><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="PsJBemidbar25-4" data-aht="source">במדבר כ"ה:ד'</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink> שגם מתרגם את המלה במשמעות של תלייה, ומתבסס על העובדה שהפסוק אומר שהדבר נעשה "נגד השמש", כלומר, לעיני כל העם. השוו&#160;<multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>&#160;אשר טוען שמשמעות המילה היא דקירה באמצעות חרב, ומציע שזו הסיבה שבגינה בחר פינחס גם הוא להרוג את זמרי וכזבי באמצעות דקירה.</fn> עניין זה מתקשר לשאלה חשובה על סיפורנו: מתי הרג פינחס את זמרי? האם בשעת המעשה בני ישראל כבר נענשו בדרך כזו או אחרת (בידי מגפה א-לוהית או על ידי שופטים אנושיים)?</p>
<p>הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט&#160;מספר&#160;על ציוויו של משה להרוג את העובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פנחס&#160;– האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">במדבר כ"ה:ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;אשר מתאר את שיתוקם של המנהיגים אל מול מעשה זמרי או&#160;<multilink><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>&#160;שמציע שאפילו לפני כן הם היססו להרוג את קרובי משפחתם.&#160;</fn> או שהוא רק אחד מני רבים אשר מילאו את הקריאה להעניש אותם?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> המציע שהשופטים אכן צייתו להוראתו של משה.</fn>&#160;אם באמת פנחס לא היה היחיד אשר הרג את החוטאים, מה היה במעשהו שגרם להפסקת המגפה והביא&#160;לו גמול אישי מיוחד?</p>
+
<p>הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט&#160;מספר&#160;על ציוויו של משה להרוג את עובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פינחס&#160;– האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBemidbar25-5" data-aht="source">במדבר כ"ה:ה'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>&#160;אשר מתאר את שיתוקם של ראשי העם אל מול מעשה זמרי, או&#160;<multilink><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink> שמציע שאפילו לפני כן הם היססו להרוג את קרובי משפחתם.</fn> או שהוא היה רק אחד מני רבים אשר מילאו את הקריאה להעניש את הנצמדים לבעל פעור?<fn>ראו <multilink><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBemidbar25-1" data-aht="source">במדבר כ"ה:א'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> המציע שהשופטים אכן צייתו להוראתו של משה.</fn> ואם האפשרות השנייה נכונה, מה היה במעשה פינחס שגרם להפסקת המגפה והביא&#160;לו גמול אישי מיוחד?</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש?
 
<subcategory>"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש?
<p>ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פאור?</p>
+
<p>ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פעור?</p>
<p>ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a>&#160;מוצהר כי פנחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,<fn>ראו בנוסף רש"ר הירש שטוען שייתכן שישנו קשר אטימולוגי למילה הגרמנית&#160;alkoven (או לזו האנגלית alcove).</fn>&#160;ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.<fn>ראו <multilink><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> והשוו <multilink><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> המציעים שאחי זמרי משבט שמעון גם נכחו באוהל.</fn> משכילים מודרניים<fn>ראו S. C. Reif, "What Enraged Phinehas: A Study of Numbers 25:8", JBL 90:2 (1971): 200-206.</fn> הציעו כי מדובר בסוג של מקדש נייד. דעות שונות אלו משליכות על הבנתנו את מהות חטאו של זמרי. האם מדובר בעבודת אלילים או רק במעשה מיני אסור, כמו&#160;שכבר נדון לעיל.</p>
+
<p>ב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a> נאמר כי פינחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד ש<multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,<fn>ראו בנוסף רש"ר הירש שטוען שייתכן שישנו קשר אטימולוגי למילה הגרמנית&#160;alkoven (או למלה באנגלית alcove).</fn>&#160;ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.<fn>ראו <multilink><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSbemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> והשוו <multilink><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> המציעים שאחי זמרי משבט שמעון גם נכחו באוהל.</fn>&#160;פרשנים מודרניים יותר<fn>ראו S. C. Reif, "What Enraged Phinehas: A Study of Numbers 25:8", JBL 90:2 (1971): 200-206.</fn> הציעו כי מדובר בסוג של מקדש נייד. דעות שונות אלו משליכות על הבנתנו האם מהות חטאו של זמרי הייתה עבודת אלילים או רק מעשה מיני אסור, וכפי שכבר נידון לעיל.</p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
<subcategory>אוהלו של מי?
 
<subcategory>אוהלו של מי?
<p>בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל&#160;(סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a>&#160;מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו מסביב לאהל מועד.&#160;<multilink><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פנחס.</p>
+
<p>בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל&#160;(סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שב<a href="Bemidbar25" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a>&#160;מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו לעיני אלו שהיו בוכים פתח אוהל מועד. <multilink><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBemidbar25-6" data-aht="source">במדבר כ"ה:ו'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פינחס.</p>
<p>המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות&#160;הביטוי המעורפל&#160;"וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אהלה של כזבי,<fn>ראו לעיל לגבי המונח "קֻבָּה".</fn> בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק בגוף, הקשור למילה&#160;"קֵבָה".<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המפרש כן.</fn> השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פנחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו&#160;הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?<fn>לפי שד"ל, אחד הדברים שזיכו את פנחס בשבחים שקיבל, היה נכונותו לסכן את עצמו בהריגת כזבי, נסיכה מדיינית, במחנה האויב בין כל תומכיה.</fn></p>
+
<p>המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות&#160;הביטוי המעורפל&#160;"וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אוהלה של כזבי,<fn>ראו לעיל לגבי המונח "קֻבָּה".</fn> בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק גופני הקשור למילה&#160;"קֵבָה".<fn>ראו, לדוגמא, <multilink><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBemidbar25-8" data-aht="source">במדבר כ"ה:ח'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> המפרש כן.</fn> השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פינחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו&#160;הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?<fn>לפי שד"ל, אחד הדברים שזיכו את פינחס בשבחים שקיבל היה נכונותו לסכן את עצמו בהריגת כזבי, הנסיכה המדיינית, במחנה האויב בין כל תומכיה.</fn></p>
 
</subcategory>
 
</subcategory>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 12:40, 12 September 2019

פינחס הורג את זמרי וכזבי באמנות

הקדמה

שני התחריטים המוצגים כאן, אחד של ז'ואן כריסטוף וייגל,1 ואחד של יאן לאוקן,2 מתארים את הריגת זמרי וכזבי על ידי פינחס, כפי שמסופר בבמדבר כ"ה. במבט ראשון, שתי התמונות נראות דומות למדי. שתיהן מתארות את החוטאים משופדים ברומחו של פינחס בתוך האוהל בזמן מעשם האסור. עם זאת, ניתן לראות הבדלים רבים בפרטים, והשוואה בין שתי התמונות תציף שאלות חשובות הן בנוגע לטבעו של חטא זמרי והן בנוגע למימדי העונש שניתן לשאר העם.

השוואת התמונות

וייגל


יצירתו של וייגל מחולקת באלכסון לשתי סצנות שונות. בחזית, מצד ימין, פינחס נראה נועץ את הרומח בזמרי וכזבי בכניסה לאוהלם הפתוח. מצד שמאל, קבוצה של ישראלים רוקדים עם תופי מרים מסביב לפסל גדול של עבודה זרה, בזמן שאחרים יושבים על הרצפה, מתרועעים עם בנות מואב אשר מחזיקות אלילים קטנים בידיהן. מרחוק נראה אוהל נוסף, מפואר יותר, ייתכן מקדשו של בעל פעור.

לאוקן

תחריטו של לאוקן מתאר גם הוא את פינחס הורג ברומח את הזוג השוכב באוהל. עם זאת, הרקע לסצנה שונה מאוד. ביצירה זו, בני ישראל לא מתערבבים בעליזות עם המואביות, אלא מוטלים מתים על האדמה, או תלויים על עמודים הנעוצים בקרקע. כמה אוהלים אחרים נטועים מאחורי זה של זמרי, ובפינה השמאלית העליונה, מבנה קבוע יותר, ככל הנראה המקדש האלילי, ניצב על הצוק.

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

חטא זמרי

ביצירתו של וייגל, זמרי וכזבי שוכבים על יד זוגות יהודיים-מואביים נוספים ואינם רחוקים ממקום הסגידה לבעל פעור. לעומת זאת בתחריטו של לאוקן, המקדש של בעל פעור והמתפללים שבו נמצאים הרחק מהזוג. הבדל זה מבטא קושייה שעולה מהטקסט המקראי: כיצד קשור חטאו של זמרי לחטאם של העם. האם למעשהו עם כזבי היה קשר גם לעבודת בעל פעור,3 או שהחטא נעוץ ביחסיו האסורים עם המדיינית, אך ללא קשר לריטואל פגאני?4 לפירוט, ראו פינחס – מעשהו ושכרו.

"וְהוֹקַע אוֹתָם"

הניגוד הבולט ביותר בין שתי היצירות ניכר בתיאורם של האמנים את המון העם. בעוד שוייגל מתאר אותם רוקדים ומתרועעים עם המואביות, ביצירתו של לאוקן הם מוטלים מתים או תלויים על עמודי עץ.5 עניין זה מתקשר לשאלה חשובה על סיפורנו: מתי הרג פינחס את זמרי? האם בשעת המעשה בני ישראל כבר נענשו בדרך כזו או אחרת (בידי מגפה א-לוהית או על ידי שופטים אנושיים)?

הפסוקים עצמם אינם ברורים. על אף שהטקסט מספר על ציוויו של משה להרוג את עובדי האלילים הזונים, לא מוזכר בכתובים שציווי זה יצא לפועל. בדומה לכך, הטקסט מציין את סוף המגפה, אך אינו מספר מתי היא התחילה. שאלות אלו חשובות על מנת להבין כראוי את מעשה פינחס – האם הוא היה האמיץ היחידי שמילא את פקודת משה והרג את החוטאים,6 או שהוא היה רק אחד מני רבים אשר מילאו את הקריאה להעניש את הנצמדים לבעל פעור?7 ואם האפשרות השנייה נכונה, מה היה במעשה פינחס שגרם להפסקת המגפה והביא לו גמול אישי מיוחד?

"הַקֻּבָּה" – אוהל או מקדש?

ביצירתו של לאוקן, אוהלו של זמרי נמצא בשורה של אוהלים נוספים, בעוד שוייגל מציב את האוהל בקרבת מקדש אלילי. הבדל זה קשור לטבעו של האוהל בו זמרי וכזבי זנו. האם זמרי הביא את כזבי למגוריו הפרטיים בתוך מחנה ישראל, או שהיה זה מקום פומבי יותר שלא היה שייך לזמרי באופן אישי, אך היה קשור באופן כלשהו לעבודת בעל פעור?

בבמדבר כ"ה:ח' נאמר כי פינחס בא אחר זמרי לתוך "הַקֻּבָּה". בעוד שרש"יבמדבר כ"ה:ח'אודות ר' שלמה יצחקי, רשב"םבמדבר כ"ה:ח'אודות ר' שמואל בן מאיר, ורבים אחרים גורסים שמשמעות המילה היא פשוט אוהל,8 ומכאן שהכוונה היא למגוריו הפרטיים של זמרי, אחרים מציעים שהכוונה היא לבית בושת.9 פרשנים מודרניים יותר10 הציעו כי מדובר בסוג של מקדש נייד. דעות שונות אלו משליכות על הבנתנו האם מהות חטאו של זמרי הייתה עבודת אלילים או רק מעשה מיני אסור, וכפי שכבר נידון לעיל.

אוהלו של מי?

בעוד לאוקן טוען שהאוהל בו זמרי וכזבי שכבו היה בתוך מחנה ישראל (סמוך לגופות העם), יצירתו של וייגל מציעה שהאוהל היה קרוב יותר למגורי המואביות-מדייניות. רוב הקוראים של הטקסט עשויים באופן טבעי לנטות לדעתו של לאוקן, מכיוון שבבמדבר כ"ה:ו' מסופר שזמרי הביא את כזבי אל אחיו לעיני אלו שהיו בוכים פתח אוהל מועד. שד"לבמדבר כ"ה:ו'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו, עם זאת, סובר שזמרי חזר לאחר מכן לאוהלה של כזבי ושם מצא אותם פינחס.

המחלוקת קשורה בחלקה, למשמעות הביטוי המעורפל "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם... אֶל קֳבָתָהּ". שד"ל מסביר שהכוונה היא לקֻבָּה שלה, כלומר אוהלה של כזבי,11 בעוד שאחרים מפרשים שמדובר כאן בחלק גופני הקשור למילה "קֵבָה".12 השוני נעוץ גם בהערכת מעשה פינחס – האם היה זה מעשה נמהר, שנבע מתחושת קנאות בוערת, או שמא זו הייתה פעולה מחושבת שדרשה תכנון ואומץ לב?13