Purpose of Akeidat Yitzchak/1/he
מטרת עקידת יצחק
הקדמה
ניסיון למי?
סיפור עקידת יצחק, בבראשית כ״ב, הינו אחד הסיפורים המפורסמים ביותר בתורה, וכן אחד המטרידים ביותר שבה. הפרק נפתח בציוויו של ה' לאברהם להקריב את יצחק בנו, ממשיך בתיאור ציותו הטוטאלי של אברהם, ומגיע לשיאו כאשר מלאך מונע בעד אברהם לבצע את המעשה. מהי, אם כן, מטרתה הסופית של הפרשה כולה?
בפתיחת הסיפור, נראה כי הטקסט המקראי מגדיר את הפרשה כניסיון ("וְהָאֱ-לֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם"). יתר על כן, נדמה כי ההצהרה בסוף הפרשה ("עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱ-לֹהִים אַתָּה") תומכת בקריאה זו. אולם, במידה ואנו מניחים כי ה' יודע כל ולכן מודע לחלוטין לנאמנותו של אברהם אליו גם ללא אותו הניסיון, האם החוויה הטראומטית של העקידה הייתה באמת הכרחית על מנת לבדוק את עומק נאמנותו של אברהם? יתרה מכך, האם אברהם לא הוכיח את נאמנותו זה מכבר במספר מקרים? מה עורר את הצורך להוכחה נוספת דווקא בנקודה זו בזמן, לקראת סוף הקריירה של אברהם? יתר על כן, במידה ואנו פועלים תחת ההנחה כי ה' לא היה צריך את הניסיון הזה, למי הוא היה מיועד? אלו לקחים אמורים אברהם, יצחק, החברה והדורות הבאים להפיק מן הסיפור הזו?
האם ה' יכול לחזור בו מדבריו?
פרשנים רבים בימי הביניים היו מוטרדים משאלה תיאולוגית נוספת: האם אפשרי שה' יחזור בו מפקודותיו? כיצד ה' יכול לצוות את אברהם להקריב את יצחק, ולאחר מכן לצוות אותו שלא למלא את אותה הפקודה בדיוק?1 האם אפשרות כזו פותחת פתח לכך שאנשים יפטרו את כל פקודות ה' בטענה כי הן אינן מוחלטות, או אפילו להציע כי התורה אינה מהווה ברית נצחית וכי ה' יכול להחליפה באחרת? סוגייה זו הטרידה במיוחד את הפרשנים היהודים בימי הביניים אשר חיו תחת שלטון מוסלמי, מאחר ובני שיחם המוסלמים השתמשו תכופות בסיפור העקידה כהוכחה לכך שה' יכול לחזור בו מדבריו, ואפילו לבטל את התורה כולה.
האם הקרבת ילד אינו מעשה תועבה?
בעוד השאלות לעיל העסיקו רבות את הפרשנים המוקדמים, אין ספק שהן בעלות חשיבות משנית לפרשנים וקוראים עכשוויים יותר, אשר מוטרדים בעיקר בשאלת המוסריות של הציווי הא-לוהי. בעוד ניתן להבחין ברמיזות לסוגייה זו כבר בספרות המדרשית,2 היא צפה רק לעיתים נדירות אצל פרשני ימי הביניים, ורק בתחילת העידן המודרני היא מתחילה לתפוס מקום מרכזי ברוב הניתוחים של הפרשה.3
מנוסחת בפשטות, השאלה היא: כיצד א-לוהים מוסרי וישר, אשר מאוחר יותר בתורה מגנה רצח וכן את הנוהג המקומם של הקרבת ילדים,4 יכול לצוות את אברהם לשחוט את בנו יצחק? יתר על כן, מדוע אברהם נענה לציווי ללא התנגדות? האין זה יאה שאברהם יביע, לכל הפחות, התנגדות מרובה ככל שהביע כאשר ה' גילה לו את כוונתו להשמיד את העיר סדום?5 במונחים כלליים יותר, הסיפור של עקידת יצחק מציף את התהייה: מהו הדבר הנכון לעשות כאשר המוסריות האנושית, או אפילו המערכת המוסרית של התורה עצמה, מתנגשת עם צו א-לוהי?
שאלות נוספות
- "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" – פתיחת הסיפור נדמית כמיותרת, שכן הנחת היסוד ההגיונית הינה שהסיפור המתואר התרחש לאחר הסיפור שקדם לו. האם התורה מנסה לרמוז בדבר קשר כלשהו בין פרקים כ"א לכ"ב? האם הפרק הקודם יכול לספק הסבר כלשהו להתרחשויות בפרק שלנו?
- תחושותיו של אברהם במהלך הדרך – הסיפור אינו מתאר כלל את תחושותיהם של אברהם ושל יצחק בעוד הם מטפסים במעלה ההר. האם אברהם היה ספוג חרדה, או שאולי נמלא אושר במחשבה של מילוי צו א-לוהי? האם הטקסט המקראי רומז לכיוון כזה או אחר?
- "אֱ-לֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי" – האם אברהם מטעה בכוונה את יצחק במילים הללו? האם הן נובעות מרצון לגונן על בנו על לרגע האחרון, מתוך פחד שיצחק לא ישתף פעולה, או אולי מתוך תקווה שעוד יופיע שה שיחליף את מקומו של יצחק?
- מלאך מול ה' – מדוע ה' נותן בעצמו את הציווי להקריב את יצחק בכ״ב:א׳-ב', ואילו רק מלאך מגיע על מנת למנוע בעד אברהם לבצע את המעשה בכ"ב:י"א-י"ב?
- שכר ממוחזר? לאחר פרשת העקידה (כ"ב:י"א-י"ב), ה' מבטיח לאברהם שצאצאיו יהיו רבים ושהם יתברכו. אך לאחר בדיקה מעמיקה יותר, נדמה כי הבטחה זו היא רק מחזור של הבטחה קודמת שניתנה לו במספר אירועים קודמים (ראו בראשית י"ב:ב'-ג', ט״ו:ה׳, י״ז:ד׳-ו׳, י״ח:י״ח). האם אברהם קיבל פיצוי נוסף על הנאמנות הקיצונית אותה הפגין בסיפור העקידה? "מה היה קורה אילו" אברהם היה מסרב להקריב את יצחק? האם יתכן כי הוא היה מוותר בכך על חלק מן ההבטחות שכבר נתנו לו, או אפילו נענש?
בגישות פרשניות, אנו נבחן כיצד פרשנים שונים לאורך ההיסטוריה התייחסו לסוגיות הללו.
