Difference between revisions of "Purpose of the Mishkan/2/he"
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
||
Line 26: | Line 26: | ||
<point><b>מקבילות מהמזרח הקרוב הקדום</b> – במזרח הקדום, עותקים של הסכמים בין עמים אוחסנו במקדשי האלילים של שתי הקבוצות,<fn>ראו קאסוטו שמות כ"ה:ט"ז המזכיר את המנהג בהקשר של הסכם בין רעמסס המצרי לבין מלך חיטי. ראו גם N. Sarna, Exploring Exodus (New York, 1996): 137-138, המצביע על הסכם חיטי בו כותב המלך:  "A duplicate of this treaty has been deposited before the sun-goddess of Arnina... In the Mitanni land [a duplicate] has been deposited before Tessub, the lord of the kurrinu [sanctuary or shrine] of Kahat".</fn> הן לשם שמירתם והן כדי ליצור יראה מהפרת ההסכם. באופן דומה, הלוחות היו עדות לברית (או לאמנה) שנכרתה בין עם ישראל לבין הקב"ה, כך שהגיוני שהלוחות נשמרו ב"מקדש" המשותף - במשכן.<fn>מנהג זה יכול להסביר את דעת חכמים במכילתא יתרו בחודש 8, שעל כל אחת משתי הלוחות היו כתובים כל עשרת הדיברות. אם לרוב נכתבו שני עותקים של כל הסכם, הגיוני שגם לוחות הברית היו שני העתקים של אותו חוזה - עותק אחד לה' ועותק אחד לעם ישראל, מאוחסנים בארון בתוך משכנו של הקב"ה. <br/>קאסוטו גם מציע שהארון היה יותר מיחידת אחסון. במזרח הקדום, חוזים הונחו "לרגלי" האל, וייתכן שעם ישראל הקבילו את הארון ל"דום רגליו" של ה'. את ההקבלה הזו אנו פוגשים במילותיו של דוד המלך בדברי הימים א' כ"ח:ב': "אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ", וכן השניים נקשרים בתהילים קל"ב:ז'-ח' : "נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו. קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ".</fn></point> | <point><b>מקבילות מהמזרח הקרוב הקדום</b> – במזרח הקדום, עותקים של הסכמים בין עמים אוחסנו במקדשי האלילים של שתי הקבוצות,<fn>ראו קאסוטו שמות כ"ה:ט"ז המזכיר את המנהג בהקשר של הסכם בין רעמסס המצרי לבין מלך חיטי. ראו גם N. Sarna, Exploring Exodus (New York, 1996): 137-138, המצביע על הסכם חיטי בו כותב המלך:  "A duplicate of this treaty has been deposited before the sun-goddess of Arnina... In the Mitanni land [a duplicate] has been deposited before Tessub, the lord of the kurrinu [sanctuary or shrine] of Kahat".</fn> הן לשם שמירתם והן כדי ליצור יראה מהפרת ההסכם. באופן דומה, הלוחות היו עדות לברית (או לאמנה) שנכרתה בין עם ישראל לבין הקב"ה, כך שהגיוני שהלוחות נשמרו ב"מקדש" המשותף - במשכן.<fn>מנהג זה יכול להסביר את דעת חכמים במכילתא יתרו בחודש 8, שעל כל אחת משתי הלוחות היו כתובים כל עשרת הדיברות. אם לרוב נכתבו שני עותקים של כל הסכם, הגיוני שגם לוחות הברית היו שני העתקים של אותו חוזה - עותק אחד לה' ועותק אחד לעם ישראל, מאוחסנים בארון בתוך משכנו של הקב"ה. <br/>קאסוטו גם מציע שהארון היה יותר מיחידת אחסון. במזרח הקדום, חוזים הונחו "לרגלי" האל, וייתכן שעם ישראל הקבילו את הארון ל"דום רגליו" של ה'. את ההקבלה הזו אנו פוגשים במילותיו של דוד המלך בדברי הימים א' כ"ח:ב': "אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ", וכן השניים נקשרים בתהילים קל"ב:ז'-ח' : "נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו. קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ".</fn></point> | ||
<point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רמב"ן מצביע על מספר הקבלות מילוליות ותוכניות בין עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני לבין בניית המשכן.<fn>He notes that the cloud of Hashem's glory descended upon both Mt. Sinai and the Mishkan, God's voice was heard from each, both included prohibitions against coming too close to Hashem's holiness on pain of death, protective boundaries were set around each, and how Hashem called to Moshe to approach in both cases.</fn> הקבלות אלו מדגישות כיצד המשכן המיר התגלות חד-פעמית לקשר מתמשך בין ה' לבין עם ישראל. <fn>The roots of this explanation can be found in the words of <multilink><a href="IbnEzraShemotLong19-13" data-aht="source">R. Shemuel b. Chofni Gaon</a><a href="IbnEzraShemotLong19-13" data-aht="source">cited by Ibn Ezra Shemot Long Commentary 19:13</a><a href="R. Shemuel b. Chofni Gaon" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Chofni Gaon</a></multilink> who points out that Hashem's glory migrated directly from Mt. Sinai to the Tabernacle. See also R. Yosef Bekhor Shor on Shemot 40:29 and Cassuto.</fn></point> | <point><b>מקבילות תנ"כיות</b> – רמב"ן מצביע על מספר הקבלות מילוליות ותוכניות בין עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני לבין בניית המשכן.<fn>He notes that the cloud of Hashem's glory descended upon both Mt. Sinai and the Mishkan, God's voice was heard from each, both included prohibitions against coming too close to Hashem's holiness on pain of death, protective boundaries were set around each, and how Hashem called to Moshe to approach in both cases.</fn> הקבלות אלו מדגישות כיצד המשכן המיר התגלות חד-פעמית לקשר מתמשך בין ה' לבין עם ישראל. <fn>The roots of this explanation can be found in the words of <multilink><a href="IbnEzraShemotLong19-13" data-aht="source">R. Shemuel b. Chofni Gaon</a><a href="IbnEzraShemotLong19-13" data-aht="source">cited by Ibn Ezra Shemot Long Commentary 19:13</a><a href="R. Shemuel b. Chofni Gaon" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Chofni Gaon</a></multilink> who points out that Hashem's glory migrated directly from Mt. Sinai to the Tabernacle. See also R. Yosef Bekhor Shor on Shemot 40:29 and Cassuto.</fn></point> | ||
− | <point><b>מוקד ומשמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"</b> – ר"י בכור שור ורמב"ן<fn>See also Ramban in his Hasagot to Sefer HaMitzvot, Mitzvat Aseh 33, where he counts the mitzvah to build the Ark as its own distinct commandment.</fn> | + | <point><b>מוקד ומשמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"</b> – ר"י בכור שור ורמב"ן<fn>See also Ramban in his Hasagot to Sefer HaMitzvot, Mitzvat Aseh 33, where he counts the mitzvah to build the Ark as its own distinct commandment.</fn> סוברים ש'ארון העדות' שהחזיקו את 'לֻחֹת הָעֵדֻת' הוא תכלית המשכן כולו, ומכאן שמו 'מִשְׁכַּן הָעֵדֻת',<fn>This position is also explicit in <multilink><a href="RashbamShemot25-10" data-aht="source">Rashbam</a><a href="RashbamShemot25-10" data-aht="source">Shemot 25:10</a><a href="RashbamShemot26-1" data-aht="source">Shemot 26:1</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>, and see also Ibn Ezra.</fn> שכן ה' נגלה למשה דרך הכרובים שהיו מונחים על הארון. הם טוענים כי מסיבה זו הציווי הראשון היה אודות בניית הארון.<fn>See also Rashbam cited above. Rashbam, R"Y Bekhor Shor, and Ramban all explain that the different ordering in Parashat Vayakhel is pragmatic, as one cannot construct the ark until there is a house to place it in. Thus, in Vayakhel, the physical structure is built first and only afterwards are the vessels made.</fn> ר"י בכור שור מדמה את המשכן לארמונו של הקב"ה, כשקודש הקודשים הוא היכלו הפרטי והארון ועליו הקרובים הם כס מלכותו.<fn>R"Y Bekhor Shor proceeds to develop this analogy further, noting that the sacrificial altar, as the equivalent of the royal kitchen and slaughterhouse, was therefore at a distance from the inner chamber. Cf. Midrash Aggadah (Buber) below.</fn></point> |
<point><b>מזבחות למען כפרה</b> – רמב"ן מסביר שהקורבנות נועדו לכפר על חטאי העם, וכך לדאוג שנוכחותו יתברך לא תנטוש את המקדש.<fn>See Ramban's formulation in his Introduction to Vayikra "שיהו הקרבנות כפרה להן ולא יגרמו העונות לסלק השכינה". [Ramban may be focusing here on the role of sin offerings in particular, as burnt offerings and peace offerings existed even before the Mishkan was built.] Cf. Ramban in his Derashat Torat Hashem Temimah where he suggests that the Divine glory initially descended upon the Mishkan (and the Beit HaMikdash) only as a result of the offering of the sacrifices.</fn> לשיטתו, המזבחות היו משניות לארון, והוא היה המוקד העיקרי של המשכן.<fn>Cf. R"Y Bekhor Shor who contends that the bringing of sacrifices allow a person to atone and receive a fresh start, thereby preventing him from wallowing in his sins in despair. [See also Shadal below who adopts a similar approach but limits its application to unintentional sins.] For R"Y Bekhor Shor, the sacrifices have intrinsic value, but they are independent of the Mishkan (having existed prior to it) and are not the reason for its construction.</fn></point> | <point><b>מזבחות למען כפרה</b> – רמב"ן מסביר שהקורבנות נועדו לכפר על חטאי העם, וכך לדאוג שנוכחותו יתברך לא תנטוש את המקדש.<fn>See Ramban's formulation in his Introduction to Vayikra "שיהו הקרבנות כפרה להן ולא יגרמו העונות לסלק השכינה". [Ramban may be focusing here on the role of sin offerings in particular, as burnt offerings and peace offerings existed even before the Mishkan was built.] Cf. Ramban in his Derashat Torat Hashem Temimah where he suggests that the Divine glory initially descended upon the Mishkan (and the Beit HaMikdash) only as a result of the offering of the sacrifices.</fn> לשיטתו, המזבחות היו משניות לארון, והוא היה המוקד העיקרי של המשכן.<fn>Cf. R"Y Bekhor Shor who contends that the bringing of sacrifices allow a person to atone and receive a fresh start, thereby preventing him from wallowing in his sins in despair. [See also Shadal below who adopts a similar approach but limits its application to unintentional sins.] For R"Y Bekhor Shor, the sacrifices have intrinsic value, but they are independent of the Mishkan (having existed prior to it) and are not the reason for its construction.</fn></point> | ||
<point><b>אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני</b> – על פי שיטה זו, ייתכן שבהתחלה הזכיר הקב"ה רק את לוחות הברית מכיוון שמהם נולד הצורך במשכן.<fn>Alternatively, according to R"Y Bekhor Shor, Hashem waited to mention the Tabernacle until it was needed for the Tablets.</fn></point> | <point><b>אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני</b> – על פי שיטה זו, ייתכן שבהתחלה הזכיר הקב"ה רק את לוחות הברית מכיוון שמהם נולד הצורך במשכן.<fn>Alternatively, according to R"Y Bekhor Shor, Hashem waited to mention the Tabernacle until it was needed for the Tablets.</fn></point> | ||
Line 36: | Line 36: | ||
<multilink><a href="BiurEndShemot" data-aht="source">משה מנדלסון בביאור</a><a href="BiurEndShemot" data-aht="source">סוף שמות</a><a href="Moses Mendelssohn" data-aht="parshan">אודות משה מנדלסון</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות הביאור</a></multilink><fn>את המקורות לשיטה הזו ניתן לראות במדרש אגדה (בובר) המובא להלן.</fn> | <multilink><a href="BiurEndShemot" data-aht="source">משה מנדלסון בביאור</a><a href="BiurEndShemot" data-aht="source">סוף שמות</a><a href="Moses Mendelssohn" data-aht="parshan">אודות משה מנדלסון</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות הביאור</a></multilink><fn>את המקורות לשיטה הזו ניתן לראות במדרש אגדה (בובר) המובא להלן.</fn> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>הצורך בבית גשמי</b> – על פי הביאור, | + | <point><b>הצורך בבית גשמי</b> – על פי הביאור, ייחוד בית לה' היתה לטובת העם שצווה בכך ולצורך חינוכי. בעזרת מעשה זה, העם למד לראות את היד האלוקית בכל מעשה ידיהם. לפי גישה זו, תהליך הבניה ועצם ההקדשה הם החשובים, ולא התוצר הסופי של משכן מוגמר הנלווה לתהליך שהעם עובר.<fn>It thus better explains the reason for the original construction than the need for the ongoing service.</fn></point> |
− | <point><b> | + | <point><b>למה עכשיו?</b> מכיוון שהעם היו על סף הכניסה לארץ ולקראת בניית בתים חדשים, תשתיות ומבנים שונים היה הכרחי לצוות על בניית המשכן As the nation was about to enter the land and begin building an infrastructure, homes, and other institutions, it was incumbent on them to first consecrate the initial fruits of their labor to Hashem.</point> |
<point><b>Chronology</b> – According to this approach, it is logical to assume that the command to build the Tabernacle appears in its chronological place.</point> | <point><b>Chronology</b> – According to this approach, it is logical to assume that the command to build the Tabernacle appears in its chronological place.</point> | ||
<point><b>Parallels</b> – The Biur compares the Israelite's dedication to Hashem of the first product of their labors to the obligation of giving the first fruits of one's progeny, land, and livestock to God.</point> | <point><b>Parallels</b> – The Biur compares the Israelite's dedication to Hashem of the first product of their labors to the obligation of giving the first fruits of one's progeny, land, and livestock to God.</point> |
Version as of 09:18, 4 June 2019
מטרת המשכן
גישות פרשניות
המשכן כאידיאל
בניית המשכן סיפקה מגוון הזדמנויות לבני ישראל והיטיבה איתם.
הרחבה של הר סיני
המשכן מיסד את המשך ההתגלות הא-לוהית שהחלה בהר סיני ואיכסן את לוחות הברית שניתנו במעמד.1
- ר"י בכור שור מסביר שברמה הבסיסית ביותר שלו, המשכן נועד להחזיק את ארון הברית, ששימש ככספת ללוחות. בהתבסס על הקשר בין המשכן והארון לבין הלוחות, רמב"ן מפתח את הרעיון שהמשכן הוא בעצם המשך של הר סיני,6 ובכך מבין את המשכן כמיסוד של נוכחות השכינה המתמשכת.7 לדעת שניהם, בעוד לקב"ה אין צורך אישי במבנה, המשכן הכרחי למען המשך נוכחותו בקרב העם.
- לעומתם, קאסוטו מבין שלמרות שה' יכול לנכוח בקרב העם ללא בניין גשמי, העם היה צריך לראות מבנה ממשי כדי להבטיח להם שהשכינה עדיין שורה בקרבם.8
Honoring Hashem
המשכן סיפק הזדמנות לבני ישראל להכיר תודה לקב"ה, והם יכלו להקדיש את כל יצירותיהם והשקעתם הקולקטיבית לה' על ידי בניית המשכן.
National Center
The Mishkan ensured the unity of the nation by providing a centralized location for all to gather in their worship of Hashem.
An Antidote
The construction of the Mishkan was intended not as an ideal or an end unto itself, but rather as a means of remedying a problematic situation.
Means of Atonement
The Tabernacle was built to atone for the sin of the Golden Calf.38
- Achronological order – The Sifre would likely maintain that although the directive to build the Tabernacle appears before the sin of the Golden Calf, it was actually commanded only afterwards, and in response to the sin. This is explicit in the Tanchuma.
- Chronological order – While Lekach Tov and R. Bachya agree that the building of the Mishkan atoned for the sin of the Golden Calf, they nonetheless assert that the command preceded the sin, as God "provided a cure before the illness" ("הקדים רפואה למכה").
Sign of Forgiveness
The manifestation of the Divine presence in the Mishkan was intended to testify ("מִשְׁכַּן הָעֵדֻת") that Hashem had indeed forgiven the Children of Israel for their sin of the Golden Calf.
- The nations of the world – The Tanchuma emphasizes that the intent of the Mishkan was to prove to all of the other nations ("כדי שידעו כל האומות", "עדות לכל באי העולם") that Hashem had forgiven the Children of Israel for the sin of the Golden Calf.
- The Children of Israel themselves – Rashi modifies the approach of the Tanchuma52 and asserts that the proof was needed for internal consumption ("עדות לישראל"), as the Israelites themselves were concerned that Hashem had not completely forgiven them.
Concession to Human Foibles
The Mishkan was not the preferred forum for worship, but simply a necessity given the people's tendencies towards idolatrous practices.
- R. Yehuda HaLevi emphasizes the nation's need for a tangible object to which they could direct their service to Hashem. As the people were used to others worshiping idols, they, too, looked for some concrete representation of God's presence.
- Rambam, instead, focuses on the people's need for a sacrificial service. As neighboring religions worshiped their gods through the bringing of sacrifices and incense, the Israelites wanted to serve Hashem in the same manner. Rambam emphasizes that God's allowance of this service was a means of weaning the people away from true idolatry.58
- Rambam appears to view the Tabernacle and sacrificial service as being a necessary antidote to idolatrous tendencies in general, regardless of the specific sin of the Golden Calf. As such, he might maintain that the command is found in its proper chronological place and was given before the sin.61
- According to R"Y HaLevi, regardless of the sin, Hashem had planned on giving the people the Tablets and ark to serve as tangible objects through which to focus their worship of Hashem. It is likely then, that the Mishkan was commanded at the same time and with the same purpose. It served to house these objects and thereby represent Hashem's presence within the nation. Alternatively, though, it is possible that originally Hashem thought that the ark alone would suffice to house the Tablets, without a surrounding Tabernacle. However the sin of the Calf confirmed that the people not only needed a physical symbol of Hashem's presence, but also that there was danger in such symbols, for the people might come to worship the symbols in place of Hashem. Thus, after the sin, Hashem added a Tabernacle to the plan, recognizing that the ark needed to be housed in such a way that the people did not come to mistake it for a god.62
- According to R"Y HaLevi, the Tabernacle is directly connected to the receiving of the Tablets (and perhaps also to the Sin of the Calf) and is thus commanded to be built now, right as they are given (or the people sin).
- Rambam could suggest that Hashem gave the command regarding the Tabernacle while still in the Wilderness because He needed to provide an alternative to the idolatrous Canaanite worship before arrival in Israel.63 Had there not been an alternative mode of worship set in place before arrival, there would have been a danger that the nation would come under corrosive influences and abandon monotheistic worship altogether.
Multiple or Evolving Objectives
The Mishkan had multiple purposes or reflected the revision of an originally preferred Divine plan as a result of human failings.
Multiple Purposes
The Mishkan had several objectives, serving as a vehicle through which the nation could honor and show their appreciation to God, as a site which facilitated expiation of sins, and as God's dwelling place.64
- R. Saadia Gaon vehemently opposes the idea that Hashem is confined in, or has need of, a physical structure, and asserts that God does not reside in the Mishkan at all.70 He, presumably, understands that in this verse God is saying that He will dwell amongst the people as a whole.
- Tanchuma, in contrast, reads this to literally refer to Hashem's dwelling in the Mishkan. Out of His love for the nation, Hashem left His abode on high and moved to a parallel one on earth.
- Palace for a king – Midrash Aggadah and R. Saadia Gaon suggest that the nation only knew how to relate to Hashem via human models of relationship. Thus, they thought to honor God in the way that subjects glorify a king,71 by building him a palace complete with a candelabrum, table, and incense.72
- Parallel home – Tanchuma suggests that Hashem does dwell in a house and views the Mishkan as God's earthly abode.
- Response to Sin of Golden Calf – Tanchuma also brings the opinion that building the Mishkan was either part of the atonement process73 or testimony to Hashem's forgiveness.74
- Tangential benefits – R. Saadia points to other benefits of the building as well, including the fact that it serves as a focal point for people's prayers, as a disincentive to sin (lest it be destroyed), and as a site for people to prophesy and God to perform signs and wonders.
- Chronological – According to Midrash Aggadah and R. Saadia, the story is in its proper place. Though Midrash Aggadah asserts that certain aspects of the Tabernacle were meant to atone for the sin of the Golden Calf (or other future sins), it explains that God preempted the nation's sins with a ready-made cure.75
- Achronological – According to the opinion in Tanchuma that the construction was a response to the sin of the Golden Calf, the command is achronological.
Mishkan vs. Sacrifices
In Hashem's original plan, there was to be just the Tabernacle, a vehicle through which the nation would feel His presence amongst them. After the sin of the Golden Calf, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.
Setting Divine Boundaries
Originally God's presence could be accessed anywhere and by anyone, but after the sin of the Golden Calf, an intermediary in the form of the Mishkan and priests was necessary