Purpose of the Mishkan/2/he
Jump to navigation
Jump to search
מטרת המשכן
גישות פרשניות
סקירה
קיימת מחלוקת בין הפרשנים בתפיסת המשכן: האם הוא כלי אידיאלי לעבודת ה', כניעה לצורך המציאותי, או משהו ביניהם? בין אלו הסבורים שהמשכן חיובי בטבעו, נמנים: ר' יוסף בכור שור ורמב"ן המתמקדים בתפקידו כמקום לשימור הלוחות והשכינה הא-לוהית, בעל הביאור ששם דגש על החשיבות של הקדשת ראשית בנייתם של ישראל לה', ושד"ל המדגיש את היתרונות הקהילתיים ביצירת מרכז לאומי.
אולם, מדרשים ופרשנים אחרים רואים את המשכן כתיקון הכרחי ליצר של עם ישראל לעבוד עבודה זרה. כך מבין מדרש תנחומא המסביר שהמשכן נועד לכפר על חטא העגל וכן לשמש כעדות שהקב"ה מחל לעם ישראל על החטא. מאידך, מסביר רמב"ם שהמשכן נועד לנתב את היצר הרע למטרת עבודת ה'.
לבסוף, כמה פרשנים אחרים מניחים שלמשכן היו מטרות רבות או שהוא התפתח כתוצאה מחטאם של העם. אברבנאל מציע שבמקור המשכן היה אמור להיות מקום להשראת השכינה, אך לאחר חטא העגל הוא שונה להיות מרכז להקרבת קורבנות. לחילופין, סובר ספורנו שקורבנות היו חלק מהתוכנית הא-לוהית מלכתחילה, אך לאחר שחטאו בעגל נולד הצורך במוקד לנוכחות הא-לוהית ולפולחנה.
המשכן כאידיאל
בניית המשכן סיפקה מגוון הזדמנויות לבני ישראל והיטיבה איתם.
הרחבה של הר סיני
המשכן איפשר את המשך ההתגלות הא-לוהית שהחלה בהר סיני ואיכסן את לוחות הברית שניתנו באותו מעמד.1
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – שלושת פרשנים אלו מסכימים שפירושו המילולי של פסוק זה מסביר את הסיבה העיקרית לציווי בניית המשכן.2 אך הם חולקים בשאלה אם היתה נוכחות פיזית של ה' במשכן:
הצורך בבית ממשי
- ר"י בכור שור מסביר שברמה הבסיסית ביותר, המשכן נועד להכיל את ארון הברית, ששימש ככספת ללוחות. בהתבסס על הקשר בין המשכן והארון לבין הלוחות, רמב"ן מפתח את הרעיון שהמשכן הוא בעצם המשך של ההתגלות בהר סיני,6 ובכך מבין את המשכן כמיסוד של נוכחות השכינה המתמשכת.7 לדעת שניהם, בעוד לקב"ה אין צורך אישי במבנה, המשכן הכרחי למען המשך נוכחותו בקרב העם.
- לעומתם, קאסוטו מבין שלמרות שהקב"ה יכול להיות נוכח בקרב העם ללא בניין גשמי, העם היה צריך לראות מבנה מוחשי כדי להוכיח להם שהשכינה עדיין שורה בקרבם.8
למה עכשיו? לר' יוסף בכור שור ורמב"ן, הגיוני שהציווי לבניית המשכן מגיע רק בנקודה זו, מכיוון שזה המשך של ההתגלות בהר סיני9 וצריך לאחסן את הלוחות שמשה מוריד מן ההר. באופן דומה, לדעת קאסוטו, בניית המשכן תוזמנה להסתיים לפני עזיבת העם את הר סיני.10
רצף כרונולוגי – לפי רמב"ן וקאסוטו, הציווי לבניית המשכן מופיע בתורה בסדר הכרונולוגי בו ניתן, לפני חטא העגל ואחרי קבלת התורה בהר סיני.11 לעומתם ר"י בכור שור סובר שההוראות ניתנו רק לאחר חטא העגל.12
הקשר בין המשכן לבין חטא העגל – על פי גישה זו, הציווי לבניית המשכן אינו קשור לחטא.
מקבילות מהמזרח הקרוב הקדום – במזרח הקדום, עותקים של הסכמים בין עמים אוחסנו במקדשי האלילים של שני הצדדים,13 הן לשם שמירתם והן כדי ליצור יראת עונש מהפרת ההסכם. באופן דומה, הלוחות היו עדות לברית (או לאמנה) שנכרתה בין עם ישראל לבין הקב"ה, כך שהגיוני שהלוחות נשמרו ב"מקדש" המשותף, דהיינו המשכן.14
מקבילות תנ"כיות – רמב"ן מצביע על מספר הקבלות מילוליות ותוכניות בין עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני לבין בניית המשכן.15 הקבלות אלו מדגישות כיצד אהל מועד המיר התגלות חד-פעמית לקשר מתמיד ומתמשך בין ה' לבין עם ישראל. 16
מוקד ומשמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – ר"י בכור שור ורמב"ן17 סוברים ש'ארון העדות' שהחזיק את 'לֻחֹת הָעֵדֻת' הוא תכלית המשכן כולו, ומכאן שמו 'מִשְׁכַּן הָעֵדֻת',18 שכן ה' נגלה למשה דרך הכרובים שהיו מונחים על הארון. הם טוענים כי מסיבה זו הציווי הראשון שניתן בהוראות המשכן היה אודות בניית הארון.19 ר"י בכור שור מדמה את המשכן לארמונו של הקב"ה, כשקודש הקודשים הוא היכלו הפרטי והארון והכרובים הם כס מלכותו.20
מזבחות כפרה – רמב"ן מסביר שהקורבנות נועדו לכפר על חטאי העם, וכך לדאוג שנוכחותו יתברך לא תנטוש את המקדש.21 לשיטתו, המזבחות היו משניות לארון, והארון היה המוקד העיקרי של המשכן.22
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – על פי שיטה זו, ייתכן שבהתחלה הזכיר הקב"ה רק את לוחות הברית מכיוון שמהם נולד הצורך במשכן.23
לתת כבוד לה'
המשכן סיפק הזדמנות לבני ישראל להכיר תודה לקב"ה, והם יכלו להקדיש את פרי ידיהם והשקעתם הקולקטיבית לה' על ידי בניית המשכן.
הצורך בבית ממשי – על פי הביאור, ייחוד בית לה' היתה לטובת העם שצווה בכך ולצורך חינוכי. בעזרת מעשה זה, העם למד לראות את היד הא-לוהית בכל מעשה ידיהם. לפי גישה זו, תהליך הבניה ועצם ההקדשה היו חשובים יותר מהתוצר הסופי של המשכן הגמור.27
למה עכשיו? מכיוון שהעם היו על סף הכניסה לארץ ולקראת בניית בתים חדשים, תשתיות נרחבות, ומבנים שונים, היה הכרחי לצוות על העם לבנות את המשכן, במטרה שיקדישו את ראשית יצירתם לה'.
רצף כרונולוגי – לפי שיטה זו, הגיוני להניח שהפרשה מופיעה בסדר הכרונולוגי בה אירעה.
מקבילות תנ"כיות – הביאור משווה בין החובה כאן לייחד ולהקדיש את המבנה הראשון שבונה העם לה' לבין הציווי להקדיש לה' את בכורות הבנים והבהמות וביכורי התבואה.
מוקד עיקרי – עמדה זו סוברת שעיקר המשכן אינו כלי מסויים בתוכו אלא המבנה בכללותו.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – לשיטה זו, פסוק זה מתאר יתרון מעשי לבנייה, ולא את מטרת הציווי או את תכלית הבניין.
מזבחות כפרה – על פי גישה זו, גם כפרה אינה מטרתה העיקרית של המשכן.
תכלית בית המקדש – מנדלסון בביאור מסביר שכאשר העם הגיע לשגשוג כלכלי בימי שלמה, מן הראוי היה שישדרגו את המשכן לגרסה מפוארת יותר שלו – לבית מקדש.
מוקד לאומי
המשכן יצר אחדות והבטיח גיבוש של העם בכך שהיווה מוקד מרכזי לעבודת ה'.
מקורות: שד״ל
הצורך בבית ממשי – שד"ל מציע שבית המקדש שימש כמרכז קהילתי לכל עם ישראל, תוך כדי צמצום הפירוד בין השבטים ויצירת אחווה ביניהם בהאספם לעבודת ה' משותפת. לטענתו, רק מבנה ממשי היה מספיק עוצמתי כדי לקבץ את העם, ולהטביע רושם על ההמון שהקב"ה בקרבו.28 לכן, המשכן נבנה בדמות ארמון מלוכה במלוא הדרו.29
למה עכשיו? שד"ל סובר שהקב"ה לא רצה שהעם ידחה את בניית המרכז הרוחני עד אחרי כיבוש הארץ כאשר כבר יהיו מפוזרים בארצם. לכך, כאשר העם עוד מגובש, ציווה ה' לבנות מבנה ארעי שיהיה ניתן להציבו בכל מקום.
רצף כרונולוגי – לפי שד"ל, הציווי לבנות את המשכן מופיע בסדר הכרונולוגי בו התרחש.
הקשר בין המשכן לבין חטא העגל – שד"ל מדגיש שחטא העגל לא זירז את מתן הציווי ואפילו עיכב את ביצועו, שכן השכינה אינה שורה בקרב עם חוטא.
מקבילות תנ"כיות – שד"ל מפתח תיאוריה דומה בנוגע לשבת ולשלשת הרגלים,30 ומציע שגם הם נועדו לאיחוד העם.31
מוקד עיקרי – שד"ל סובר שעבודת הקורבנות על המזבח היא מוקד המשכן, מכיוון שרק דרך ההקדשה לה' העם יכול להפנים את הוד מלכותו.32 אף כאן, שד"ל מדגיש שהעניין הוא לחלוטין לטובת העם.33
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – שד"ל מבין את הפסוק כתיאור לתפיסת העם שהקב"ה שוכן בקרבם,34 כשלא מדובר בתכלית המשכן אלא רק באמצעי להגיע לאחדות העם.
מזבחות כפרה – על פי שד"ל,35 תהליך הכפרה השנתי נועד למנוע את המחשבה המוטעית של העם, העלולים לסבור שהמקדש נפגע ו'מזוהם' על ידי חטאיהם וטומאותיהם.36
תכלית בית המקדש – באופן דומה, המקדש שימש כמרכז לאומי.37
המשכן כתרופה ופתרון
בניית המשכן לא היוותה אידיאל או מטרה כשלעצמה, כי אם פתרון למצב בעייתי.
כלי כפרה
המשכן נבנה כדי לכפר על חטא העגל.38
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – פסוק זה מתאר את המטרה האולטימטיבית של תהליך הכפרה, שתכליתה להחזיר את השכינה לעם לאחר החטא.
הצורך בבית גשמי – למרות שה' לא צריך בית, העם היה צריך לקיים את מעשה הנתינה כדי לאשש מחדש את מחוייבותם לו. בנוסף, תרומת הזהב לבניית המשכן עומדת בניגוד לחטא שעשו בנתינת הזהב להכנת העגל, והיא מהווה כעין פיצוי.40
רצף כרונולוגי
- אי-סדר כרונולוגי – הספרי מסביר שלמרות שהציווי לבניית המשכן מופיע לפני תיאור חטא העגל, הציווי באמת ניתן רק לאחריו וכתגובה לחטא. טענה זו מפורשת בתנחומא.
- סדר כרונולוגי – למרות שלקח טוב ור' בחיי מסכימים שבניית המשכן כיפרה על חטא העגל, בכל זאת הם סוברים שהציווי ניתן לפני החטא וכך הקב"ה "הקדים רפואה למכה".
למה עכשיו?
מקבילות תנ"כיות – בדומה, במדבר י"ז:א'-ה' ובמדבר ל"א:מ"ט-נ"ד מתארים תרומות למשכן בעקבות חטאים או למטרות כפרה.
מוקד עיקרי – ר' יוסי בן חנינה בספרי תופס את פרוכת הזהב של הארון, שהוא מקור הכפרה, כמוקד תכלית המשכן.43
משמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – לקח טוב מסביר שברגע שהמשכן נבנה והושגה הכפרה, השראת השכינה העידה על מערכת היחסים המיוחדת בין הקב"ה ובין ישראל.44
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – לפי פירוש הספרי, מובן לחלוטין למה הקב"ה לא מזכיר את בניית המשכן לפני חטא העגל,45 היות והוא לא היה נחוץ עד אז.46
תכלית בית המקדש – משמואל א כ"ד עולה שבניית המקדש גם היא נועדה לכפר על חטא שגרם למגיפה בקרב העם.47
מניעים פולמוסיים – ייתכן שהטענה שעל ידי בניית המשכן כיפרו בני ישראל על חטא העגל ושה' מחל להם מחילה גמורה נולדה בתגובה לטענה הנוצרית לפיה חטא העגל הפר את ההסכם בין העם לבין ה'.48 ראו את הגישה הבאה להרחבה נוספת.
מהות עגל הזהב – ניתן להסיק שעל פי גישה זו עגל הזהב נוצר כחלק מפולחן אלילי, ולא רק כרצון העם בתחליף למשה.49
סימן לסליחה ולמחילה
גילוי השכינה במשכן נועד להעיד ("מִשְׁכַּן הָעֵדֻת") שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל.
"מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – עדות בפני מי?
- אומות העולם – מדרש תנחומא מדגיש שהמשכן נועד להוכיח לכל האומות ("כדי שידעו כל האומות", "עדות לכל באי העולם") שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל.
- בני ישראל בעצמם – רש"י מפתח את גישת התנחומא52 וטוען שההוכחה נועדה להפנמה של בני ישראל בעצמם שהקב"ה סלח להם ("עדות לישראל"), בעקבות החשש שלהם שה' עדיין כועס על חטאם.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – מילים אלו מצביעות על תכלית בניית המשכן, ומתארות שהשכינה חזרה לשרות בקרב העם.53
הצורך בבית גשמי – למרות שלקב"ה אין צורך בבית גשמי, היה צורך בבית מוחשי כדי להוכיח לעם ישראל ולאומות סביב, שה' סלח לעמו ושב לדור בקרבם.54
רצף כרונולוגי – על פי תנחומא ורש"י, הציווי אינו מופיע בסדר הכרונולוגי בו התרחש.55 הציווי ניתן לראשונה רק ביום הכיפורים, כאשר הקב"ה סלח לעם על חטא העגל.
מניעים פולמוסיים – התנחומא מדגיש שהמשכן שימש כעדות בפני כל העולם שהקב"ה סלח לעמו ולא דחה אותו בעקבות חטא העגל. תיאורו של תנחומא: "אומות העולם שהיו אומרים לישראל שאין השכינה חוזרת אלינו לעולם שנאמר רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים", והשימוש בניסוח התקיף של הפסוק "יסכר פי דוברי שקר" מרמזים שזה נאמר בתגובה לטענה ממשית שנשמעה. ככזו, ייתכן שהמדרש מתפלמס באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ובני ישראל נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. לפי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן56 ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני.57
למה עכשיו? עד לחטא העגל, איש לא הטיל ספק בנוכחות הא-לוהית, ועמוד האש ועמוד הענן היו מספיק. לעומת זאת, לאחר החטא כבר לא היה ברור שה' ילווה את העם. המשכן נבנה כדי להוכיח לכולם את נוכחותו.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – המשכן אינו מוזכר מכיוון שבארבעים יום שמשה היה בהר סיני, ה' לא ציווה על שום בנייה.
תכלית בית המקדש – בתפילתו של שלמה במעמד חנוכת הבית, הוא מציע שאחת ממטרות בית המקדש היא שגם שאר העמים יכירו "כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה" (מלכים א ח':מ"ג).
כניעה לחולשות האדם
המשכן אינו צורת עבודת ה' האידיאלית, אלא רק מענה לצורך אנושי ולנטייתם לעבודת אלילים.
הצורך בבית גשמי – גם ר' יהודה הלוי וגם רמב"ם טוענים שבני ישראל רצו לעבוד את ה' באמצעים פיזיים, בעקבות השפעת תרבות הפולחן שסבבה אותם.
- ר' יהודה הלוי מדגיש את הצורך של העם בחפץ מוחשי, דרכו הם יוכלו להתמקד לעבודת ה'. העם היה מוקף בעובדי אלילים ובהשפעתם גם עם ישראל חיפשו ייצוג קונקרטי של הקב"ה.
- לעומתו, רמב"ם שם דגש על הצורך של העם בהקרבה לה'. בעקבות השפעת העמים מסביב, שנהגו להקריב ולהקטיר לאלוהיהם כחלק מהפולחן הדתי, בני ישראל ביקשו לעבוד את ה' באותו האופן. רמב"ם מדגיש שהסכמתו של הקב"ה לעבודה בדרך זו היא במטרה לגמול אותם מעבודה זרה בתהליך הדרגתי.58
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – רמב"ם יוצא נגד הרעיון שניתן להגביל את שכינתו של ה' למקום אחד,59 וסביר שהיה מעדיף לפרש את הפסוק כאומר שהקב"ה שוכן בקרב העם ולאו דווקא בתוך מבנה מוחשי. לשיטתו של ר' יהודה הלוי, ניתן להציע שהפסוק נאמר מנקודת המבט של העם, שתפסו את המבנה כסמל לנוכחות א-לוהים בקרבם.
מוקד עיקרי – כנראה שר' יהודה הלוי היה תופס את הארון ואת לוחות הברית כמוקד המשכן, שכן אלו סימלו את השכינה והנוכחות הא-לוהית. לעומתו, הרמב"ם מבין שהמזבחות וההקרבות הנלוות הם העיקר.60
סדר כרונולוגי והקשר לחטא העגל – מקורות אלו אינם מתייחסים לנושא באופן ישיר:
- עבור הרמב"ם נראה שהמשכן ועבודת הקורבנות הם תיקון עבור הנטייה הכללית של העם לעבודת אלילים, ללא קשר לחטא העגל ספיציפית. לכן אפשר שהוא יסבור שהמאורעות אירעו לפי הסדר שבהם תוארו במקרא, ושהציווי באמת ניתן לפני החטא.61
- לפי ר' יהודה הלוי, ללא קשר לחטא, ה' תיכנן לתת לעם את לוחות הברית ואת הארון כחפצים מוחשיים דרכם יוכלו למקד את פולחנם הדתי. מכאן ניתן להסיק שהמשכן צווה יחד עם הנחיות אלה ולשם אותה מטרה. המשכן נועד לשמור על חפצים אלו וכך לסמל את שכינת ה' בקרב העם.
לחילופין, ייתכן שבמקור הארון היה אמור להיות מספיק כדי לשמור על הלוחות, ללא המשכן מסביבו. עם זאת, חטא העגל הפגין לא רק כי העם היה צריך סמל פיזיי של נוכחות ה', אלא גם שיש סכנה בסמלים כאלה מכיוון שאנשים עשויים לסגוד לסמלים במקום לה'. כך לאחר החטא, ה' מחדש ציווי לבניית משכן, בהבנה שצריך לשמר את הארון בצורה שלא יטעו ויעבדו אותו כאליל.62
למה עכשיו?
- על פי ר' יהודה הלוי, המשכן קשור באופן ישיר ללוחות הברית (ואולי גם לחטא העגל) ולכן הציווי נמסר בצמוד לקבלת הלוחות (או בסמוך לחטא עצמו).
- רמב"ם יכול להציע שה' ציווה על המשכן כשהעם עדיין נמצא במדבר כדי להציג אלטרנטיבה לעבודת האלילים של יושבי כנען לפני שהעם נכנס לארץ ישראל.63 אילו לא הייתה קיימת אלטרנטיבה לפולחן דתי לפני כניסתם לארץ, ייתכן שהעם יושפעו לרעה וינטשו לחלוטין את הפולחן המונותאיסטי.
מקבילות תנ"כיות – רמב"ם מציע שרבים מדיני הקורבנות, כגון החיות אותם מקריבים, איסור השימוש בחמץ או בדבש, והחובה להוסיף מלח, הם גם תגובה למנהגי עבודה זרה.
מזבחות כפרה – מקורות אלו לא רואים בהשגת כפרה כתכלית העיקרית בבניית המשכן. למרות שהכפרה היא צד חשוב בפולחן הדתי, אילו העם לא היה מושפע כל כך מהעמים הסובבים, הצורך במשכן ממשי ובעבודת קורבנות לא היה מתעורר, וניתן להניח שהכפרה היתה מושגת בדרך אחרת.
תכלית בית המקדש – רמב"ם מציע, שכמו במשכן, המוקד העיקרי של בית המקדש היה עבודת הקורבנות.
מטרות רבות ומתפתחות
למשכן היו מספר מטרות או שהיה גלגול של תוכנית א-לוהית מקורית ששונתה כתוצאה מכישלונות אנושיים.
מטרות רבות
למשכן היו תכליות רבות, והוא שימש כאמצעי להוקרת תודה ולמתן כבוד לה', כמרכז שאיפשר כפרה על חטאים, וכמקום שכינת הקב"ה.64
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
- ר' סעדיה גאון מתנגד בתוקף לרעיון שלה' יש צורך בבית גשמי וכן לאפשרות שה' מוקף במבנה פיזי, והוא סובר שהקב"ה אינו שוכן במשכן.67 ניתן לשער שהוא מבין את הפסוק כמתאר את השכינה הכללית של הקב"ה בקרב עמו.
- תנחומא לעומתו קורא את הפסוק במובנו המילולי וכמתאר את שכינת הקב"ה במשכן. מתוך חיבתו לעם ישראל, ה' עזב את מעונו בשמים ועבר לביתו עלי אדמות.
הצורך בבית גשמי
- ארמון מלוכה – מדרש אגדה ור' סעדיה גאון מציעים שהעם נדרש למודלים אנושיים כדי לקיים מערכות יחסים ורק כך הצליחו להתייחס לקב"ה. לכן העם ביקש להאדיר את ה' בדרך בה נתינים מכבדים מלך,68 על ידי בניית ארמון מלוכה הכולל מנורה, שולחן, וקטורת.69
- בית מקביל – תנחומא מציע שהקב"ה אכן שוכן בתוך בית, והמשכן הוא מעונו בעולם התחתון.
- תגובה לחטא העגל – מדרש תנחומא ומדרש אגדה מביאים גם את הדעה שבניית המשכן הייתה חלק מתהליך הכפרה על החטא או עדות למחילתו של ה'.70
- יתרונות נוספים – ר' סעדיה גאון מצביע על יתרונות נוספים של מבנה המשכן, ביניהם יכולותו להוות מוקד כללי לתפילה, גורם מרתיע מן החטא (שמא ייחרב), וכאתר להתנבאות ואותות וניסים מאת ה'.
רצף כרונולוגי
- סדר כרונולוגי – על פי מדרש אגדה71 ור' סעדיה גאון, התיאור מופיע במקומו הכרונולוגי. למרות שמדרש אגדה טוען שמרכיבים מסויימים במשכן נועדו לכפר על חטא העגל (או חטאים עתידיים אחרים), ה' הקדים תרופה למכה וציווה מראש על בניית המשכן.72
- אי-סדר כרונולוגי – לדעה המובאת בתנחומא הסוברת שהבנייה החלה בתגובה לחטא העגל, הציווי אינו מופיע במקומו הכרונולוגי.
למה עכשיו? על פי תנחומא, הציווי ניתן בתגובה ישירה לחטא העם ובאופן הגיוני הגיע אחריו. לחילופין, ייתכן שמדרש אגדה יסביר שמיד לאחר שה' נתן את הסט הראשון של המצוות הוא גם יצר מנגנון כפרה למקרה שיעברו על אחת מהן (אפילו לפני ובלי קשר לחטא העגל). ניתן גם להציע שלאחר שה' נגלה לעם בסיני, הם ביקשו לכבדו על ידי בניית המקבילה של ארמון.
מוקד עיקרי – למשכן אין מוקד אחד. המבנה כולו שימש כאמצעי לכבד את הקב"ה, והמזבחות מילאו תפקיד בהשגת כפרה.
מזבחות כפרה – מדרש תנחומא ומדרש אגדה סוברים שמרכיבים רבים במשכן נועדו לאפשר כפרה על חטאים. הזהב כיפר על עגל הזהב, מחצית השקל כיפרה על טעות העם בחישוב ירידתו של משה מההר, ועצי השיטים נועדו לכפר על חטא בעל פעור העתידי שהתרחש בשִׁטִּים.73 המזבח והקורבנות היומיומיים שימשו לתקן עוולות שיכולים להתרחש בכל זמן.
משכן לעומת קורבנות
במקור, ה' תיכנן שיהיה רק משכן, ודרכו העם ירגישו בשכינה השורה בקרבם. רק לאחר חטא העגל, הקב"ה הוסיף את מרכיב הקורבנות כדי למסד את תהליך הכפרה.
מקורות: אברבנאל
הצורך בבית גשמי – מכיוון שה' אינו יצור גשמי, אין לו צורך בבית ממשי. אך כדי לוודא שבני ישראל מרגישים את נוכחותו והשגחתו, הוא ציווה שהם יבנו מבנה מוחשי בקרבם שיעזור להם להבין שה' שומר עליהם.
סדר כרונולוגי והקשר לחטא העגל – הציווי לבניית המשכן נמצא במקומו הכרונולגי, אך לא כלל את מרכיב ציווי הקורבנות שניתן רק לאחר חטא העגל.74
למה עכשיו? עבודת הקורבנות קיימת כתוצאה ישירה של חטא העגל, מכיוון שה' הבין שהיה הכרחי למסד דרך לכפר על חטאים.75
מוקד עיקרי – לפי האברבנאל יש שני מוקדים למשכן – גם הארון וגם המזבחות.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – הפסוק הזה מתאר את התכלית העיקרית לבניית המשכן. בכל זאת, אברבנאל לא סובר שה' נתכוון לשכון פיסית במבנה, אלא שזה ביטוי מטאפורי לכך שהשכינה תשרה ושההשגחה תהיה נוכחת בקרב העם.
מזבחות כפרה – לאחר חטאם של העם, אלו הפכו להיות מרכיב קריטי במשכן. אך אברבנאל אינו מסביר מדוע המזבחות היו חלק מהציווי המקורי, אם באותו שלב הקורבנות לא היו חלק מהתוכנית הא-לוהית.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – לא ברור לשיטת אברבנאל למה הציווי אינו מפורש לפני עלייתו של משה להר סיני.
הצבת גבולות שמימיים
לכתחילה, כל אחד יכל להתקרב לשכינה והיה ניתן לחוות את הנוכחות הא-לוהית בכל מקום. אך לאחר חטא העגל נדרש מתווך, ולמטרה זו יוחדו המשכן והכוהנים.
הצורך בבית גשמי – לאחר חטא העגל, ה' העדיף לא לשכון כלל בקרב עמו. בזכות תפילותיו של משה, ה' הסכים למעין פשרה שהשכינה תשרה ביניהם, אך רק דרך המשכן וכליו.
למה עכשיו? התוכנית הראשונה והמועדפת על הקב"ה לא הצריכה משכן, אלא הקרבת זבחים על במות פרטיים.76 אך לאחר חטא העגל העם הוכיחו שאינם ראויים לעבודה כזו, ולכן מערכת פולחן חדשה הוקמה.
רצף כרונולוגי – הציווי ניתן רק לאחר חטא העגל כאשר משה עלה בפעם האחרונה להר סיני, ומכאן שתיאורו אינו מופיע לפי הסדר הכרונולוגי של האירועים.
מקבילות תנ"כיות – ספורנו טוען שהלכות רבות, כדוגמת כשרות, הלכות טומאה, והקרבת נסכים, אף הן הונהגו רק כתוצאה מחטא העגל ובמטרה לתקן את מעשיו של העם.
מוקד המשכן – על פי ספורנו, הכרובים העומדים על הארון הם מוקד המשכן, מכיוון שדרכם ה' מדבר אל משה ומאזין לתפילותיו.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – לפירושו של ספורנו, בפסוק זה, ה' מתייחס לכך ששכינתו תשרה בקרב העם. לפני החטא, לא היה צורך בשום כלי כדי להשיג זאת, אך לאחר החטא, המצב השתנה.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – אין איזכור לבניית המשכן מכיוון שבשלב הזה לא היו תוכניות לבנייתו.
