Purpose of the Mishkan/2/he

מטרת המשכן

גישות פרשניות

סקירה

Commentators disagree whether to view the Tabernacle as an ideal vehicle for Divine worship, merely a concession to reality, or something in between. Among those who consider the Mishkan to be inherently positive, R"Y Bekhor Shor and Ramban focus on its serving as a home for the Tablets and Hashem's ongoing revelation, the Biur highlights the appropriateness of dedicating our initial creative endeavors to God, and Shadal emphasizes the social benefits of having a national center.
Other Midrashim and commentators, though, see the Mishkan as a necessary corrective for the Israelites' idolatrous desires. Thus, the Tanchuma presents the Mishkan as both an atonement for the sin of the Golden Calf as well as evidence of a Divine amnesty, while Rambam views the Mishkan as an attempt to channel the nation's unfit inclinations to the service of Hashem.
Finally, some exegetes posit that the Mishkan had multiple purposes or evolved as a result of the nation's sins. Abarbanel proposes that originally the Mishkan was to be exclusively an embodiment of Hashem's presence, but that after the sin of the Golden Calf it was modified to become a sacrificial center. Seforno, on the other hand, contends that sacrifices were always a significant part of the Divine plan, but that the people's sin created the need for the centralization of the Divine presence and worship.

המשכן כאידיאל

בניית המשכן סיפקה מגוון הזדמנויות לבני ישראל והיטיבה איתם.

הרחבה של הר סיני

המשכן מיסד את המשך ההתגלות הא-לוהית שהחלה בהר סיני ואיכסן את לוחות הברית שניתנו במעמד.¹

מקורות: ר׳ יוסף בכור שורשמות כ״ה:ב׳שמות כ״ה:ו׳שמות כ״ה:י״חשמות ל׳:א׳שמות ל״ו:ח׳שמות ל״ח:כ״אויקרא ב׳:י״גאודות ר' יוסף בכור שור, רמב״ןהקדמה לשמותשמות כ״ה:ב׳שמות כ״ט:מ״ושמות מ׳:ל״דהקדמה לויקראהקדמה לבמדברדרשת תורת ה׳ תמימה (עמ׳ קס״ג)אודות ר' משה בן נחמן, מ״ד קאסוטוהקדמה לשמות כ״האודות פרופ' משה דוד קאסוטו

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – שלושת פרשנים אלו מסכימים שפירושו המילולי של פסוק זה מספר את הסיבה העיקרית לציווי בניית המשכן.² אך הם חולקים בשאלה אם היתה נוכחות פיזית של ה' במשכן:

• ר"י בכור שור ורמב"ן מבינים את המילה "בְּתוֹכָם" במשמעות 'המרכז שלהם', וכך הם מבינים שכוונת הפסוק היא שה' נכח ממש³ ביריעות המשכן,⁴ שהיה ממוקם במרכז הגיאוגרפי של מחנה בני ישראל.⁵
• קאסוטו לעומתם יותר זהיר בפירושו, ומסביר שהעם תפסו את המשכן כסמל לנוכחות הא-לוהית.

הצורך בבית ממשי

• ר"י בכור שור מסביר שברמה הבסיסית ביותר שלו, המשכן נועד להחזיק את ארון הברית, ששימש ככספת ללוחות. בהתבסס על הקשר בין המשכן והארון לבין הלוחות, רמב"ן מפתח את הרעיון שהמשכן הוא בעצם המשך של הר סיני,⁶ ובכך מבין את המשכן כמיסוד של נוכחות השכינה המתמשכת.⁷ לדעת שניהם, בעוד לקב"ה אין צורך אישי במבנה, המשכן הכרחי למען המשך נוכחותו בקרב העם.
• לעומתם, קאסוטו מבין שלמרות שהקב"ה יכול לנכוח בקרב העם ללא בניין גשמי, העם היה צריך לראות מבנה ממשי כדי להוכיח להם שהשכינה עדיין שורה בקרבם.⁸

למה עכשיו? לרבי יוסף בכור שור ורמב"ן, הגיוני שהציווי לבניית המשכן מגיע רק בנקודה זו, מכיוון שזה המשך של ההתגלות בהר סיני⁹ וצריך לאחסן את הלוחות שמשה מוריד מההר. באופן דומה, לדעת קאסוטו, בניית המשכן תוזמנה להסתיים לפני עזיבת העם את הר סיני.¹⁰

רצף כרונולוגי – לפי רמב"ן וקאסוטו, הציווי לבניית המשכן מופיע בחומש בסדר הכרונולוגי בו ניתן, לפני חטא העגל ואחרי קבלת התורה בהר סיני.¹¹ לעומתם ר"י בכור שור סובר שההוראות ניתנו רק לאחר חטא העגל.¹²

הקשר בין המשכן לבין חטא העגל – על פי גישה זו, הציווי לבניית המשכן אינו קשור לחטא.

מקבילות מהמזרח הקרוב הקדום – במזרח הקדום, עותקים של הסכמים בין עמים אוחסנו במקדשי האלילים של שתי הקבוצות,¹³ הן לשם שמירתם והן כדי ליצור יראה מהפרת ההסכם. באופן דומה, הלוחות היו עדות לברית (או לאמנה) שנכרתה בין עם ישראל לבין הקב"ה, כך שהגיוני שהלוחות נשמרו ב"מקדש" המשותף - במשכן.¹⁴

מקבילות תנ"כיות – רמב"ן מצביע על מספר הקבלות מילוליות ותוכניות בין עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני לבין בניית המשכן.¹⁵ הקבלות אלו מדגישות כיצד המשכן המיר התגלות חד-פעמית לקשר מתמשך בין ה' לבין עם ישראל. ¹⁶

מוקד ומשמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – ר"י בכור שור ורמב"ן¹⁷ סוברים ש'ארון העדות' שהחזיקו את 'לֻחֹת הָעֵדֻת' הוא תכלית המשכן כולו, ומכאן שמו 'מִשְׁכַּן הָעֵדֻת',¹⁸ שכן ה' נגלה למשה דרך הכרובים שהיו מונחים על הארון. הם טוענים כי מסיבה זו הציווי הראשון היה אודות בניית הארון.¹⁹ ר"י בכור שור מדמה את המשכן לארמונו של הקב"ה, כשקודש הקודשים הוא היכלו הפרטי והארון ועליו הקרובים הם כס מלכותו.²⁰

מזבחות כפרה – רמב"ן מסביר שהקורבנות נועדו לכפר על חטאי העם, וכך לדאוג שנוכחותו יתברך לא תנטוש את המקדש.²¹ לשיטתו, המזבחות היו משניות לארון, והוא היה המוקד העיקרי של המשכן.²²

אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – על פי שיטה זו, ייתכן שבהתחלה הזכיר הקב"ה רק את לוחות הברית מכיוון שמהם נולד הצורך במשכן.²³

תכלית בית המקדש – רמב"ן משווה בין המשכן לבין המקדש,²⁴ וסובר ששניהם נועדו לשמש כ'בית' לשכינה.²⁵

Honoring Hashem

המשכן סיפק הזדמנות לבני ישראל להכיר תודה לקב"ה, והם יכלו להקדיש את כל יצירותיהם והשקעתם הקולקטיבית לה' על ידי בניית המשכן.

מקורות: משה מנדלסון בביאורסוף ספר שמותאודות משה מנדלסוןאודות הביאור (נתיבות השלום)²⁶

הצורך בבית ממשי – על פי הביאור, ייחוד בית לה' היתה לטובת העם שצווה בכך ולצורך חינוכי. בעזרת מעשה זה, העם למד לראות את היד האלוקית בכל מעשה ידיהם. לפי גישה זו, תהליך הבניה ועצם ההקדשה הם החשובים, ולא התוצר הסופי של משכן מוגמר הנלווה לתהליך שהעם עובר.²⁷

למה עכשיו? מכיוון שהעם היו על סף הכניסה לארץ ולקראת בניית בתים חדשים, תשתיות נרחבות ומבנים שונים, היה הכרחי לצוות על העם לבנות את המשכן, במטרה שיקדישו את ראשית יצירתם לה'.

רצף כרונולוגי – לפי שיטה זו הגיוני להניח שהפרשה מופיעה בסדר הכרונולוגי בה אירעה.

מקבילות תנ"כיות – הביאור משווה בין החובה כאן לייחד ולהקדיש את המבנה הראשון שבונה העם לה', לבין הציווי להבאת ביכורים למקדש והקדשת כל פטר רחם אדם ובהמה.

מוקד עיקרי – עמדה זו סוברת שעיקר המשכן אינו כלי מסויים בתוכו אלא שהמבנה כולו הוא העניין.

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – לשיטה זו, הפסוק לעיל מתאר יתרון מעשי לבנייה, ולא את מטרת הציווי או את תכלית הבניין.

מזבחות כפרה – על פי גישה זו, גם כפרה אינה מטרתה העיקרית של המשכן.

תכלית בית המקדש – בספרו הביאור, מנדלסון מסביר שכאשר העם הגיע לשגשוג כלכלי בימי שלמה, מן הראוי שהעם ישדרגו את המשכן לגרסה המפוארת יותר שלו - לבית מקדש.

מוקד לאומי

המשכן יצר אחדות והבטיח גיבוש של העם בכך שהיווה מוקד מרכזי לעבודת ה'.

מקורות: שד״לשמות כ״ה:א׳ויקרא א׳:ב׳ירמיהו ז׳:כ״באודות ר' שמואל דוד לוצאטו

הצורך בבית ממשי – שד"ל מציע שבית המקדש שימש כמרכז קהילתי לכל עם ישראל, תוך כדי צמצום הפירוד בין השבטים ויצירת אחווה ביניהם בהאספם לעבודת ה' משותפת. לטענתו, רק מבנה ממשי היהמספיק עוצמתי כדי לקבץ את העם, ולשכנע את ההמון שהקב"ה בקרבו.²⁸ לכן, המשכן נבנה בדמות ארמון מלוכה במלוא הדרו.²⁹

למה עכשיו? שד"ל סובר שהעם צווה בבנייה לפני פיזורם, והקב"ה לא רצה שהעם ידחה את בניית המרכז הרוחני עד אחרי כיבוש הארץ. כך, כאשר העם עוד מגובש, ציווה ה' לבנות מבנה ארעי שניתן להציבו בכל מקום.

רצף כרונולוגי – על פי שד"ל, הציווי לבנות את המשכן מופיע על פי הסדר הכרונולוגי בו התרחש.

הקשר בין המשכן לבין חטא העגל – שד"ל מדגיש שחטא העגל לא זירז את מתן הציווי ואפילו עיכב את ביצועו, שכן השכינה אינה שורה בקרב עם חוטא.

מקבילות תנ"כיות – שד"ל מפתח תיאוריה דומה בנוגע לשבת ולשלשת הרגלים,³⁰ ומציע שגם הם נועדו לאיחוד העם.³¹

מוקד עיקרי – שד"ל סובר שעבודת הקורבנות על המזבח היא מוקד המשכן, מכיוון שרק דרך ההקדשה לה' העם יכול להפנים את הוד מלכותו.³² גם כאן, שד"ל מדגיש שהעניין הוא לחלוטין לטובת העם.³³

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – שד"ל מבין את הפסוק כתיאור שכינת הקב"ה בקרב העם,³⁴ כשלא מדובר בתכלית המשכן אלא רק בדרך להגיע לאחדות העם.

מזבחות כפרה – על פי שד"ל,³⁵ תהליך הכפרה השנתי נועד למנוע את המחשבה המוטעת של העם, העלולים לסבור שהמקדש נפגע ו'מזוהם' על ידי חטאיהם וטומאותיהם.³⁶

תכלית בית המקדש – באופן דומה, המקדש שימש כמרכז לאומי.³⁷

המשכן כתרופה

בניית המשכן לא היוותה אידיאל או מטרה כשלעצמה, כי אם פתרון למצב בעייתי.

כלי כפרה

המשכן נבנה כדי לכפר על חטא העגל.³⁸

מקורות: ספרי דבריםא׳אודות ספרי דברים,³⁹ לקח טובריש פרשת ויקהלאודות ר' טוביה בן אליעזר, ר׳ בחיירבינו בחיי שמות כ״ה:ו׳אודות ר' בחיי בן אשר

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – פסוק זה מתאר את המטרה האולטימטיבית של תהליך הכפרה, שתכליתה להחזיר את השכינה לעם לאחר החטא.

הצורך בבית גשמי – למרות שה' לא צריך בית, העם היה צריך לקיים את מעשה הנתינה כדי לאשש מחדש את מחוייבותם לו. בנוסף, תרומת הזהב לבניה של המשכן עומדת בניגוד לחטא בנתינת הזהב להכנת העגל ומהווה כעין פיצוי.⁴⁰

רצף כרונולוגי

• בלבול כרונולוגי – הסיפרא מסביר שלמרות שהציווי לבניית המשכן מופיע לפני תיאור חטא העגל, הציווי באמת ניתן רק לאחריו וכתגובה לחטא. טענה זו נאמרת מפורשות בתנחומאתרומה ח׳אודות התנחומא.
• סדר כרונולוגי – למרות שהלקח טוב ורבינו בחיי מסכימים שבניית המשכן כיפרה על חטא העגל, בכל זאת הם סוברים שהציווי ניתן לפני החטא וכך הקב"ה "הקדים רפואה למכה".

למה עכשיו?

• לפי הסיפרא,⁴¹ הציווי ניתן כתגובה ישירה לחטאם של העם.⁴²
• ללקח טוב ולרבינו בחיי, ברגע שה' נתן את הקובץ הראשון של המצוות, הוא גם  הנחיל דרך כפרה במקרה של עברה על אחת מהן.

מקבילות תנ"כיות – במדבר י"ז:א'-ה' וכן פרק ל"א:מ"ט-נ"ד מתארים את הבאת חומרי הגלם למשכן בעקבות החטאים.

מוקד עיקרי – ר' יוסי בן חנינה בסיפרא תופס את פרוכת הזהב של הארון, שהוא מקור הכפרה, כמוקד תכלית המשכן.⁴³

משמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – לקח טובלקח טוב שמות ל״ח:כ״אאודות ר' טוביה בן אליעזר מסביר שברגע שהמשכן נבנה והושגה הכפרה, השכינה השורה העידה על מערכת היחסים המיוחדת בין הקב"ה ובין ישראל.⁴⁴

אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – לפי פירוש הסיפרא, מובן לחלוטין למה הקב"ה לא מזכיר את בניית המשכן לפני חטא העגל,⁴⁵ היות והוא לא היה נחוץ עד אז.⁴⁶

תכלית בית המקדש – משמואל א כ"ד עולה שבניית המקדש גם היא נועדה לכפר על חטא שגרם למגיפה בקרב העם.⁴⁷

מניעים פולמוסיים – ייתכן שהטענה כאן שבני ישראל כיפרו על חטא העגל ושה' סלח נולדה בתגובה לטענה הנוצרית לפיה חטא העגל הפר את ההסכם בין העם לבין ה'.⁴⁸ ראו את הגישה הבאה להרחבה נוספת.

מהות עגל הזהב – ניתן להסיק שעל פי גישה זו עגל הזהב נבנה כעבודת אלילים, ולא רק כרצון העם בתחליף למשה.⁴⁹

סימן לסליחה ולמחילה

גילוי השכינה במשכן נועד להעיד ("מִשְׁכַּן הָעֵדֻת")  שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל.

מקורות: תנחומאתרומה ח׳תנחומא (בובר) כי תשא ג׳כי תשא ו׳כי תשא ל״אפקודי ב׳פקודי י״אאודות התנחומא,⁵⁰ רש״ישמות ל״א:י״חשמות ל״ח:כ״אויקרא ט׳:כ״גספר הפרדס לרש״י סדר חנוכה (עמ׳ 243-2)סידור רש״י סימן ש״כאודות ר' שלמה יצחקי⁵¹

"מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – עדות בפני מי?

• אומות העולם  – התנחומא מדגיש שהמשכן נועד להוכיח לכל האומות ("כדי שידעו כל האומות", "עדות לכל באי העולם") שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל.
• בני ישראל בעצמם – רש"י מפתח את גישת התנחומא⁵² וטוען שההוכחה נועדה להפנמה של בני ישראל בעצמם שהקב"ה סלח להם ("עדות לישראל"), בעקבות הפחד שלהם שה' עדיין כועס על חטאם.

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – מילים אלו מצביעות על תכלית בניית המשכן, ומתארות שהשכינה חזרה לשרות בקרב העם.⁵³

הצורך בבית גשמי – למרות שלקב"ה אין צורך בבית גשמי, היה צורך בבית ממשי כדי להוכיח לעם ישראל ולאומות סביב, שה' סלח לעמו ושב לדור בקרבם.⁵⁴

רצף כרונולוגי – על פי תנחומא ורש"י, הציווי אינו מופיע בסדר הכרונולוגי בו התרחש.⁵⁵ ראשית הציווי ניתן ביום הכיפורים, כאשר הקב"ה סלח לעם על חטא העגל.

מניעים פולמוסיים – התנחומא מדגיש שהמשכן שימש כעדות בפני כל העולם שהקב"ה סלח לעמו ולא דחה אותו בעקבות חטא העגל.  תיאורו של תנחומא: "אומות העולם שהיו אומרים לישראל שאין השכינה חוזרת אלינו לעולם שנאמר רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים", והשימוש בלשand its employment of the strong language of the verse "יסכר פי דוברי שקר" appear to indicate that it is reacting to an actual group which was making such a claim. As such, the Midrash may well be a direct response to Christian doctrine that the Golden Calf caused a permanent breach in God's relationship with the Children of Israel and created the need for them to observe all of the mitzvot (as a punishment) rather than merely achieving salvation by having simple faith. According to the Midrash, it is specifically the commandment to build a Tabernacle⁵⁶ which follows the sin of the Golden Calf, while all other mitzvot were given already at Marah or on Mt. Sinai before the sin.⁵⁷

למה עכשיו? עד לחטא העגל, איש לא הטיל ספק בנוכחות האלוקית, ועמוד האש ועמוד הענן היו מספיק. לעומת זאת, לאחר החטא כבר לא היה ברור שה' ילווה את העם. המשכן נבנה כדי להוכיח לכולם את נוכחותו.

אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – המשכן אינו מוזכר מכיוון שבארבעים יום שמשה היה בהר סיני, ה' לא ציווה על שום בנייה.

תכלית בית המקדש – בתפילתו של שלמה במעמד חנוכת הבית, הוא מציע שאחת ממטרות בית המקדש היא שגם שאר העמים יכירו "כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה" (מלכים א': ח':מ"ג).

Concession to Human Foibles

המשכן אינו צורת העבודה האידיאלית, אלא מענה לצורך אנושי ולנטייתם לעבודת אלילים.

מקורות: ר׳ יהודה הלויכוזרי א׳:צ״זאודות ר' יהודה הלוי, רמב״םבית הבחירה א׳:א׳מורה נבוכים ג׳:ל״במורה נבוכים ג׳:מ״האודות ר' משה בן מיימון

הצורך בבית גשמי – גם ר' יהודה הלוי וגם הרמב"ם טוענים שבני ישראל רצו לעבוד את ה' בכלים פיזיים, בעקבות השפעת תרבות הפולחן שסבבה אותם.

• ר' יהודה הלוי מדגיש את הצורך של העם בחפץ ממשי דרכו הם יוכלו להתמקד לעבודת ה'. העם היה מוקף בעובדי אלילים ובהשפעתם גם עם ישראל חיפשו ייצוג קונקרטי של הקב"ה.
• לעומתו, רמב"ם שם דגש על הצורך של העם בהקרבה לה'. בעקבות השפעת העמים מסביב, שנהגו להקריב ולהקטיר לאלוהיהם כחלק מהפולחן הדתי, עם ישראל ביקש לעבוד את ה' באותו האופן. רמב"ם מדגיש שהסכמתו של הקב"ה לעבודה בדרך זו היא במטרה להרחיק אותם מעבודה זרה.⁵⁸

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – רמב"ם יוצא נגד הרעיון שניתן להגביל את שכינתו של ה' למקום אחד,⁵⁹ וכנראה שהיה מבין מהפסוק שהקב"ה שוכן בקרב העם ולאיו דווקא בתוך מבנה. לשיטתו של ר' יהודה הלוי ניתן להציע שהפסוק נאמר מנקודת המבט של העם, שתפסו את המבנה כסמל לנוכחות א-לוהים בקרבם.

מוקד עיקרי – כנראה שר' יהודה הלוי היה תופס את הארון ואת לוחות הברית כמוקד המשכן, שכן אלו סימלו את השכינה והנוכחות הא-לוהית. לעומתו, הרמב"ם מבין שהמזבחות וההקרבות הנלוות הם העיקר.⁶⁰

Chronology and relationship to Sin of the Golden Calf – מקורות אלו אינם מתייחסים לנושא באופן ישיר:

• עבור הרמב"ם נראה שהמשכן ועבודת הקורבנות הם תיקון עבור הנטייה הכללית של העם לעבודת אלילים, ללא קשר לחטא העגל ספיציפית. מכאן ניתן להסיק שהוא מבין את הסדר כפי שמתואר במקרא, ושהציווי באמת ניתן לפני החטא.⁶¹
• על פי ר' יהודה הלוי ה' תיכנן, ללא קשר לחטא, לתת לעם את לוחות הברית ואת הארון כחפצים ממשיים דרכם יוכלו למקד את פולחנם הדתי. מכאן ניתן להסיק שהמשכן צווה יחד עם הנחיות אלו ולשם אותה מטרה. המשכן נועד לשמור על חפצים אלו וכך לסמל את שכינת ה' בקרב העם.
  לחילופין, ייתכן שבמקור הארון היה אמור להיות מספיק כדי לשמור על הלוחות, ללא המשכן בכלל. עם זאת, חטא העגל אישר כי העם לא רק צריך סמל פיזיי של נוכחות ה', אלא גם שיש סכנה בסמלים כאלה מכיוון שאנשים עשויים לסגוד לסמלים במקום לה'. כך לאחר החטא ה' הוסיף את המשכן לתוכניות, בהבנה שצריך לשמר את הארון בצורה של יטעו ויחשבו Thus, after the sin, Hashem added a Tabernacle to the plan, recognizing that the ark needed to be housed in such a way that the people did not come to mistake it for a god.⁶²

Why now?

• According to R"Y HaLevi, the Tabernacle is directly connected to the receiving of the Tablets (and perhaps also to the Sin of the Calf)  and is thus commanded to be built now, right as they are given (or the people sin).
• Rambam could suggest that Hashem gave the command regarding the Tabernacle while still in the Wilderness because He needed to provide an alternative to the idolatrous Canaanite worship before arrival in Israel.⁶³ Had there not been an alternative mode of worship set in place before arrival, there would have been a danger that the nation would come under corrosive influences and abandon monotheistic worship altogether.

Parallels – Rambam suggests that many of the specific laws of sacrifices, such as the selection of animals used, the prohibition against leavened bread and honey and the command to include salt, are similarly a reaction to idolatrous practices.

Altars for atonement – Neither of these sources view attainment of  atonement as the main purpose of the building of the Tabernacle.  Though this might be an important aspect of worship, had the people not been influenced by surrounding societies and therefore in need of a physical Taberncle and sacrificial service, atonement might have been accomplished in a different way.

אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני

Purpose of the Beit HaMikdash – The Rambam suggests that the main focus of the Beit HaMikdash, too, was the sacrificial service.

מטרות רבות ומתפחות

למשכן מספר מThe Mishkan had multiple purposes or reflected the revision of an originally preferred Divine plan as a result of human failings.

Multiple Purposes

The Mishkan had several objectives, serving as a vehicle through which the nation could honor and show their appreciation to God, as a site which facilitated expiation of sins, and as God's dwelling place.⁶⁴

מקורות: תנחומאתרומה ח׳תרומה י׳תצוה י׳תנחומא (בובר) כי תשא ג׳כי תשא ו׳כי תשא י׳כי תשא ל״אפקודי ב׳פקודי י״אנשא י״אנשא י״טנשא כ״באודות התנחומא,⁶⁵ מדרש אגדה (בובר)שמות כ״ו:ט״ושמות כ״ז:א׳, פירוש א׳שמות כ״ז:א׳, פירוש ב׳שמות כ״ט:ל״חשמות ל״ב:א׳שמות ל״ה:א׳אודות מדרש אגדה (בובר),^66676869 ר׳ סעדיה גאוןשמות כ״ה:ח׳הנבחר באמונות ובדעות ב׳:י״אהנבחר באמונות ובדעות ג׳אודות ר' סעדיה גאון,

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

• R. Saadia Gaon vehemently opposes the idea that Hashem is confined in, or has need of, a physical structure, and asserts that God does not reside in the Mishkan at all.⁷⁰ He, presumably, understands that in this verse God is saying that He will dwell amongst the people as a whole.
• Tanchuma, in contrast, reads this to literally refer to Hashem's dwelling in the Mishkan. Out of His love for the nation, Hashem left His abode on high and moved to a parallel one on earth.

Need for a physical house

• Palace for a king – Midrash Aggadah and R. Saadia Gaon suggest that the nation only knew how to relate to Hashem via human models of relationship. Thus, they thought to honor God in the way that subjects glorify a king,⁷¹ by building him a palace complete with a candelabrum, table, and incense.⁷²
• Parallel home – Tanchuma suggests that Hashem does dwell in a house and views the Mishkan as God's earthly abode.
• Response to Sin of Golden Calf – Tanchuma also brings the opinion that building the Mishkan was either part of the atonement process⁷³ or testimony to Hashem's forgiveness.⁷⁴
• Tangential benefits – R. Saadia points to other benefits of the building as well, including the fact that it serves as a focal point for people's prayers, as a disincentive to sin (lest it be destroyed), and as a site for people to prophesy and God to perform signs and wonders.

רצף כרונולוגי

• Chronological – According to Midrash Aggadah and R. Saadia, the story is in its proper place. Though Midrash Aggadah asserts that certain aspects of the Tabernacle were meant to atone for the sin of the Golden Calf (or other future sins), it explains that God preempted the nation's sins with a ready-made cure.⁷⁵
• Achronological – According to the opinion in Tanchuma that the construction was a response to the sin of the Golden Calf, the command is achronological.

Why now? According to Tanchuma, the command was a direct response to the nation's sin and logically followed it. The Midrash Aggadah might alternatively suggest that right after Hashem gave the first set of mitzvot (even before the sin) He instituted a procedure through which to atone if one transgressed them. One might also suggest that it was right after God revealed Himself to the nation at Sinai, that they desired to reciprocate and honor Him via building Him the equivalent of a palace.

Focal point – The Mishkan does not have just one focal point. The edifice as a whole was a means of honoring God, while the sacrificial altars played a role in atonement.

Altars for atonement – Tanchuma and Midrash Aggadah assert that many aspects of the Tabernacle served as means to facilitate expiation of sins. The gold atoned for the gold of the Golden Calf, the half shekel for the nation's mistake in calculating Moshe's arrival down the mountains and acacia wood (עֲצֵי שִׁטִּים) for the future sin of Baal Peor which took place at שִׁטִּים.‎⁷⁶ The institution of altars and the daily sacrifices served to amend wrongdoings that might occur on any given day or night.

Mishkan vs. Sacrifices

In Hashem's original plan, there was to be just the Tabernacle, a vehicle through which the nation would feel His presence amongst them. After the sin of the Golden Calf, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.

מקורות: אברבנאלשמות כ״ה, שאלה א׳שמות כ״השמות ל״הירמיהו ז׳אודות ר' יצחק אברבנאל

Need for a physical house – Hashem, not being a physical being, has no need for a house. Yet, as He wanted to ensure that the Children of Israel felt His presence and providence, He commanded that they build a tangible structure in their midst which helped them understand that God was watching over them.

Chronology and Relationship to the Sin of the Calf – The command to build the Tabernacle is chronological, but did not include the laws of sacrifices which were only commanded after the sin of the Golden Calf.⁷⁷

Why now? The sacrificial service was a direct response to the sin of the Golden Calf, as Hashem realized that it was necessary to institute a process of atonement for when people sin.⁷⁸

Focal point – According to Abarbanel, there was a dual focus in the Tabernacle, on both the ark and the altars.

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – This verse presents the main reason for the Mishkan's construction. Abarbanel, though, does not think that Hashem is saying that He will literally dwell in the Tabernacle. Rather, the verse is metaphorical and means that Hashem's presence and providence will be felt amongst the nation.

Altars for atonement – After the nation's sin, these became a crucial aspect of the Mishkan. Abarbanel, though, does not explain why the altar was part of the original command, if at that point, sacrifices were not part of Hashem's plans.

אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – It is not clear, according to Abarbanel, why the command is not explicit prior to Moshe's ascent.

הצבת גבולות א-לוהיות

לכתחילה, כל אחד יכל לגשת לשכינה והיה ניתן לחוות את הנוכחות הא-לוהית בכל מקום. אך לאחר חטא העגל נדרש מתווך, ולמטרה זו יוחדו המשכן והכוהנים.

מקורות: ספורנושמות כ׳:כ׳-כ״בשמות כ״ד:י״חשמות ל״א:י״חויקרא י״א:ב׳במדבר ט״ו:ג׳-ד׳מאמר כוונות התורה ו׳,י״גאודות ר' עובדיה ספורנו, הואיל משהשמות כ׳:כ׳שמות כ״ז:כ׳במדבר א׳:ב׳אודות ר' משה יצחק אשכנזי

הצורך בבית גשמי – לאחר חטא העג, ה' העדיף לא לשכון כלל בקרב עמו. בזכות תפילותיו של משה, ה' הסכים למעין פשרה שהשכינה תשרה ביניהם, אך רק דרך המשכן וכליו.

למה עכשיו? התוכנית הראשונה והמועדפת על הקב"ה לא הצריכה משכן, אלא הקרבת זבחים על במות⁷⁹ ושירותו. אך לאחר חטא העגל העם הוכיחו שאינם זכאים לעבודה כזו ומערכת פולחן חדשה הוקמה.

רצף כרונולוגי – הציווי ניתן רק לאחר חטא העגל כאשר משה עלה בפעם האחרונה להר סיני, ומכאן שתיאורו אינו מופיע על פי סדר האירועים.

מקבילות תנ"כיות – ספורנו טוען שבאופן דומה הלכות רבות, כדוגמת כשרות, הלכות טומאה וכן ניסוך הונהגו רק כתוצאה של חטא העגל במטרה לתקן את מעשיו של העם.

מוקד המשכן – על פי ספורנו, הכרובים העומדים על הארון הם מוקד המשכן, מכיוון שדרכם ה' מדבר אל משה ומאזין לתפילותיו.

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – לפירושו של ספורנו, בפסוק זה ה' מתייחס לכך ששכינתו תשרה בקרב העם. לפני החטא, לא היה צורך בשום כלי כדי להשיג זאת, אך לאחריו דברים השתנו.

אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – אין איזכור לבניית המשכן מכיוון שבשלב הזה לא היו תוכניות לבנייתו.

¹ ר"י בכור שור הוא הפרשן העיקרי המשלב בין שני המוטיבים. תיאורטית ניתן לחלק ביניהם, אך הקשרם לסיני משמש כנקודת חיבור בין השניים.

² ראו גם פסיקתא דרב כהנא"כי תשא" ב׳:י׳אודות פסיקתא דרב כהנא ותנחומאנשא י״אנשא כ״באודות התנחומא.

³ ראו Anthropomorphism לדיון לגבי אופי הנוכחות האלוקית ולפי התפיסות השונות כיצד יש להבין את הפסוק כאן.

⁴ קריאה זו נתמכת במספר פסוקים נוספים מהם ניתן להבין שהשכינה שורה במשכן עצמו – ראו שמות כ"ה:כ"ב, שמות כ"ט:מ"ב-מ"ג, שמות מ':ל"ד-ל"ח, ונוספים.  הפסיקתא דרב כהנא"כי תשא" ב׳:י׳אודות פסיקתא דרב כהנא והמדרש תנחומאכי תשא י׳נשא י״אאודות התנחומא מאמצים הבנה זו. לעומתם נראה שהמכילתא דרבי ישמעאלדרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא טזאודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות מתנגדים לאפשרות זו.

⁵ ר"י בכור שור משווה בין מחנה ישראל המקיף את המשכן לבין מלאכי מעלה הסובבים את כסא כבודו. לעומתו, רמב"ם ואברבנאל להלן מפרשים את המילה "בְּתוֹכָם" במשמעות דומה ל'בקרבם', וכן שהתיאור "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" מורה על שכינתו של הקב"ה עם העם באופן כללי, ולא שהמשכן הוא המרכז.

⁶ See Ramban Devarim 4:9 regarding the importance of maintaining the memory of the Sinaitic experience. Cf. Ramban Shemot 13:16 where he develops a similar position regarding the various mitzvot which were intended to insure the continued experience of the Exodus.

⁷ See Ramban's formulation: "וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר". For Ramban, the Mishkan replaced Mt. Sinai as the source of revelation, and thus subsequent mitzvot were given from the Tabernacle.

⁸ Note the contrast between Ramban's mystical approach and Cassuto's more rational bent. Cf. R"Y Bekhor Shor who suggests that the command to build the Tabernacle was intended to provide the people with extra opportunities to observe mitzvot. This view is found already in the מכילתא דרבי ישמעאל שמותדרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא טזאודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות.

⁹ It is possible that according to them, Hashem's presence continued to reside on Mt. Sinai until the Mishkan was built – see אבן עזראשמות פירוש שני י״ט:י״גאודות ר' אברהם אבן עזרא.

¹⁰ According to Cassuto, while the nation was encamped at Sinai, the mountain itself symbolized Hashem's previous revelation (even if His presence was no longer there); the Mishkan became necessary only once they left Mt. Sinai.

¹¹ Ramban here is consistent with his general disinclination to suggest that Biblical narratives are out of order, unless this is explicitly indicated by the text. See About Ramban for elaboration.

¹² ר"י בכור שור עשוי להסביר שהקב"ה ידע שהלוחות הראשונים יישברו, ולכן חיכה למסור את הפקודות לבניית המשכן עד שמשה עלה כדי לקבל את הלוחות השניים.

¹³ ראו קאסוטו שמות כ"ה:ט"ז המזכיר את המנהג בהקשר של הסכם בין רעמסס המצרי לבין מלך חיטי. ראו גם N. Sarna, Exploring Exodus (New York, 1996): 137-138, המצביע על הסכם חיטי בו כותב המלך:  "A duplicate of this treaty has been deposited before the sun-goddess of Arnina... In the Mitanni land [a duplicate] has been deposited before Tessub, the lord of the kurrinu [sanctuary or shrine] of Kahat".

¹⁴ מנהג זה יכול להסביר את דעת חכמים במכילתא יתרו בחודש 8, שעל כל אחת משתי הלוחות היו כתובים כל עשרת הדיברות. אם לרוב נכתבו שני עותקים של כל הסכם, הגיוני שגם לוחות הברית היו שני העתקים של אותו חוזה - עותק אחד לה' ועותק אחד לעם ישראל, מאוחסנים בארון בתוך משכנו של הקב"ה.
קאסוטו גם מציע שהארון היה יותר מיחידת אחסון. במזרח הקדום, חוזים הונחו "לרגלי" האל, וייתכן שעם ישראל הקבילו את הארון ל"דום רגליו" של ה'. את ההקבלה הזו אנו פוגשים במילותיו של דוד המלך בדברי הימים א' כ"ח:ב': "אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ", וכן השניים נקשרים בתהילים קל"ב:ז'-ח' : "נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו. קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ".

¹⁵ He notes that the cloud of Hashem's glory descended upon both Mt. Sinai and the Mishkan, God's voice was heard from each, both included prohibitions against coming too close to Hashem's holiness on pain of death, protective boundaries were set around each, and how Hashem called to Moshe to approach in both cases.

¹⁶ The roots of this explanation can be found in the words of ר׳ שמואל בן חפני גאוןשמות פירוש שני י״ט:י״גאודות ר' שמואל בן חפני גאון who points out that Hashem's glory migrated directly from Mt. Sinai to the Tabernacle. See also R. Yosef Bekhor Shor on Shemot 40:29 and Cassuto.

¹⁷ See also Ramban in his Hasagot to Sefer HaMitzvot, Mitzvat Aseh 33, where he counts the mitzvah to build the Ark as its own distinct commandment.

¹⁸ This position is also explicit in רשב״םשמות כ״ה:י׳שמות כ״ו:א׳אודות ר' שמואל בן מאיר, and see also Ibn Ezra.

¹⁹ See also Rashbam cited above. Rashbam, R"Y Bekhor Shor, and Ramban all explain that the different ordering in Parashat Vayakhel is pragmatic, as one cannot construct the ark until there is a house to place it in. Thus, in Vayakhel, the physical structure is built first and only afterwards are the vessels made.

²⁰ R"Y Bekhor Shor proceeds to develop this analogy further, noting that the sacrificial altar, as the equivalent of the royal kitchen and slaughterhouse, was therefore at a distance from the inner chamber. Cf. Midrash Aggadah (Buber) below.

²¹ See Ramban's formulation in his Introduction to Vayikra "שיהו הקרבנות כפרה להן ולא יגרמו העונות לסלק השכינה". [Ramban may be focusing here on the role of sin offerings in particular, as burnt offerings and peace offerings existed even before the Mishkan was built.] Cf. Ramban in his Derashat Torat Hashem Temimah where he suggests that the Divine glory initially descended upon the Mishkan (and the Beit HaMikdash) only as a result of the offering of the sacrifices.

²² Cf. R"Y Bekhor Shor who contends that the bringing of sacrifices allow a person to atone and receive a fresh start, thereby preventing him from wallowing in his sins in despair. [See also Shadal below who adopts a similar approach but limits its application to unintentional sins.] For R"Y Bekhor Shor, the sacrifices have intrinsic value, but they are independent of the Mishkan (having existed prior to it) and are not the reason for its construction.

²³ Alternatively, according to R"Y Bekhor Shor, Hashem waited to mention the Tabernacle until it was needed for the Tablets.

²⁴ See also the parallels noted by Rashbam Shemot 40:35.

²⁵ See also Ramban Bemidbar 16:21 where he contends that the Children of Israel were punished for the delay in building a permanent home for Hashem's presence.

²⁶ את המקורות לשיטה הזו ניתן לראות במדרש אגדה (בובר) המובא להלן.

²⁷ It thus better explains the reason for the original construction than the need for the ongoing service.

²⁸ שד"ל, כמו ר' יהודה הלוי והרמב"ם להלן (וקאסוטו לעיל) מבין את שהחיוב בבניית מבנה ממשי נובע מצורכם של ישראל בסממן גשמי לנוכחות האלוקית. אך בניגוד לר"י הלוי ורמב"ם, שד"ל לא רואה את הצורך כרע משרשו ולא חושב שצריך לגמול את העם מצורך זה ("שאין המנהג הזה רע מצד עצמו ולא מזיק לבני אדם ולתיקון מידותם, אבל הוא מועיל להם").

²⁹ בניגוד לכך ראו את המדרש אגדה (בובר) המובא להלן ואת פרשנותו של ר"י בכור שור לעיל. שד"ל מרחיב את האנלוגיה מרהיטי ארמון מלוכה לצורך בעבדים מלכותיים (משל לכהנים).

³⁰ See Shadal in his commentary on Shemot 20:11שמות כ׳:י״אאודות ר' שמואל דוד לוצאטו, and in Yesodei HaTorah 53-54 (pp.61-62)יסודי התורה נ״ד (עמ׳ 62)אודות ר' שמואל דוד לוצאטו, and in [= Mechkarei HaYahadut I (pp.44-45)].

³¹ Cf. Philo in On the Special Laws I:70, Josephus in Antiquities 4:8:7 (203-204), and Rambam in Moreh Nevukhim 3:32,43.

³² See, however, שד״לשמות ל״ח:כ״אאודות ר' שמואל דוד לוצאטו on "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" where he explains that the Mishkan was called this after the "לֻחֹת הָעֵדֻת" and "אֲרוֹן הָעֵדֻת" which were the source of its holiness.

³³ See Shadal's interpretation of Yirmeyahu 7:22.

³⁴ Like Rambam and Abarbanel below, he understands this only in a metaphorical sense.

³⁵ See Shadal Vayikra 16:16.

³⁶ See also Half Shekels – For Census or Tabernacle for Shadal's interpretation of the atonement provided by giving the half-Shekels. Regarding individual atonement sacrifices, see Shadal Vayikra 1:2 and cf. R"Y Bekhor Shor above.

³⁷ See Yerovam's concerns and plan of action in Melakhim I 12:26-33.

³⁸ One could perhaps extend this theory to suggest that the Tabernacle was not limited to atoning for the one-time sin of the Golden Calf, but rather was built to facilitate the expiation of all types of future sins via the bringing of sacrifices. However, since a stand-alone altar would have sufficed for atonement sacrifices, this would not account for the need to build the rest of the Mishkan complex. Cf. the Tanchuma and Midrash Aggadah below which propose that atoning for future sins was the purpose of building specifically the sacrificial altar.

³⁹ This motif is also found in the תנחומאתרומה ח׳אודות התנחומא. However, see below that this passage from the Tanchuma synthesizes this with the notion that the Mishkan constituted a proof that Hashem had forgiven the Children of Israel, and that other passages in the Tanchuma present a variety of other reasons for the building of the Mishkan and its components.

⁴⁰ This approach views the process of building as being more important than the finished product. It sees a "measure for measure" atonement in the actions of the people. The gold of the Tabernacle was supposed to atone for the gold used to make the Golden Calf, and the new "gathering" to contribute for the Mishkan was supposed to undo the original "gathering" to worship idolatry. See Lekach Tov for further parallels.

⁴¹ Similarly, for the תנחומאתרומה ח׳פקודי ב׳אודות התנחומא.

⁴² If follows from this that, had the people not sinned, there would have been no need for the Mishkan.

⁴³ מקורות נוספים מתייחסים לזהב בו השתמשו במשכן באופן כללי.

⁴⁴ ראו לעומת זאת מדרש  תנחומאתרומה ח׳פקודי ב׳אודות התנחומא להלן. בניגוד לתנחומא התופס עדות זו כתכלית ציווי בניית המשכן, הלקח טוב מבין שהמשכן נבנה במטרה לכפר על חטאי ישראל, והשכינה השורה היא 'תוצר נלווה' ועדות להצלחת התיקון.

⁴⁵ In fact, the instructions provided for the building of an altar in שמות כ׳:כ׳-כ״ב appear to contradict the description of the altar of the Mishkan. For more, see Altars of Earth, Stone, and Wood. שמות כ״ג:י״ט-ל״ג mentions the bringing of the first fruits of the land of Israel to the House of Hashem, but there is no hint of any need to build a temporary place of worship in the Wilderness itself.

⁴⁶ לשיטתם, הציווי ניתן רק בפעם השלישית, והאחרונה, שמשה עולה להר סיני. לקח טוב ורבינו בחיי הסוברים שהציווי ניתן כבר בעליה הראשונה, יכולים להסביר שבגלל שהוא עוד לא היה רלוונטי הציווי לא אוזכר באותו שלב.

⁴⁷ ראו גם את הניסוח בהגדה "ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עונותינו". בניגוד לרמב"ן המובא לעיל, הסובר שהמגיפה באה בגלל העיכוב בבניית המקדש.

⁴⁸ See the Lekach Tov who follows Vayikra Rabbah 27:8 in attempting to mitigate the severity of the sin by suggesting that it was the "ערב רב" rather than the Children of Israel who were primarily responsible for the making of the Golden Calf.

⁴⁹ ראו  Sin of the Golden Calf להחרבה.

⁵⁰ Tanchuma Terumah 8 integrates this theme with the notion that the Mishkan was a vehicle for atonement. See below that other passages in the Tanchuma present an assortment of additional reasons for the commands to build a Mishkan and its components.

⁵¹ The contents of Rashi's position in the Sefer HaPardes and Siddur Rashi are also cited in his name by the Shibbolei HaLeket 189. Rashi Shemot 29שמות כ״ט:א׳אודות ר' שלמה יצחקי also mentions the notion of atoning for the sin of the Golden Calf, but only with regard to the sacrifices brought at the consecration of the Tabernacle, and not the structure itself.

⁵² Rashi is likely influenced by the Sifra which presents Aharon as being concerned that Hashem had not forgiven him.

⁵³ לעומת זאת, בגישות ""Extension of Sinai" and "Means of Atonement" המובאים לעיל, שכינתapproaches above, securing Hashem's presence was not the ultimate objective in of itself, but only a means of proving that the Children of Israel had not lost Divine favor.

⁵⁴ In contrast to the Sifre's position above which sees the Tabernacle as a conciliatory gift from the nation to Hashem and a means of asking for a pardon, this position views the building as a gift from God to man, telling the people that He had indeed forgiven them.

⁵⁵ Rashi'sשמות כ״ט:א׳אודות ר' שלמה יצחקי remark that Aharon's sacrifice at the consecration of the Mishkan which was commanded already in Shemot 29 (as part of the Mishkan directive) came to atone for the sin of the Golden Calf also indicates that the sin preceded the instructions to build the Mishkan. Rashi, here, is consistent with his general approach towards ordering in Tanakh, where he is often willing to posit achronology. See About Rashi for elaboration.

⁵⁶ The Midrash may be making the ironic point that building temples or churches is one of the few commandments that Christians observe.

⁵⁷ See also Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew?.

⁵⁸ הוא מסביר שה' לא רצה לעקור את המנהג מן השורש מכיוון שבלתי אפשרי לשנות הרגלים בין לילה. מכיוון שכך, ה' העדיף לגמול אותם בהדרגתיות מפולחן כזה.

⁵⁹ זה עולה בקנה אחד עם הנטייה שלו להימנע מכל דבר שיכול לרמוז על המדרגה הקלה ביותר של גשמיות א-לוהית.

⁶⁰ הרמב"ם אפילו לא מייחד את הציווי לבניית הארון כציווי נפרד ומדבר עליו יחד עם שאר כלי המשכן.

⁶¹ חטא העגל אולי אישר את הצורך במשכן, אך הוא לא הניע באופן פעיל את קבלת הציווי. לחילופין, ניתן לטעון שה' תמיד תכנן לצוות על בניית המקדש, אך בעקבות החטא השתכנע שיש צורך עכשיוי בבנייתו. אם כך, הציווי אינו מופיע בסדר הכרונולוגי בו התרחש.

⁶² By concealing the ark in the Mishkan, within the Holy of Holies, this purpose was served.

⁶³ See above note that it is also possible that the decision was prompted by the people's sin with the Golden Calf.

⁶⁴ Not all the sources listed below mention all these aspects, but each mentions several different objectives.

⁶⁵ In the many passages in the Tanchuma which refer to the purpose of the building of the Mishkan, a variety of potential reasons are presented. It is possible that the Midrash is simply an eclectic collection, with no consistent approach to the question. The presentation below, though, chooses to view the various options as working together. / See above that this passage from the Tanchuma synthesizes this with the notion that the Mishkan constituted a proof that Hashem had forgiven the Children of Israel, and that other passages in the Tanchuma present a variety of other reasons for the building of the Mishkan and its components. the Tanchuma integrates this theme together with the idea that the Mishkan was a vehicle for atonement.

⁶⁶ The Midrash Aggadah, like the Tanchuma, contains many different passages that relate to the question of the Mishkan's purpose, with each emphasizing a different role. As this midrash is a late collection, culling from earlier sources, it seems that the author meant to synthesize all these aspects and viewed them as working together.

⁶⁷ The Midrash Aggadah maintains that the purpose of the commands regarding the sacrificial altar and the giving of the half-shekels was to atone for the nation's future sins. [The Midrash Aggadah also states that the Mishkan was constructed from "shittim" wood, in order to atone for the future sin of Baal Peor which took place at Shittim.] However, it differs from the other Midrashim in that it neither specifically mentions the sin of the Golden Calf, nor speaks of the Mishkan as a whole. See above that the Midrash Aggadah views the purpose of the Mishkan in its entirety as a way of the nation demonstrating their appreciation of Hashem. [See below that the Midrash Aggadah separately emphasizes that a sacrificial altar was needed to atone for the nation's future sins. In addition, Midrash Aggadah agrees that once the Golden Calf was made, the implementation of the plans to build the Mishkan also served to atone for the nation's sin.]

⁶⁸ According to the Midrash Aggadah, which does not mention the specific sin of the Golden Calf, it is possible that a stand-alone altar would have sufficed to atone for future sins, and that the building of the rest of the Mishkan complex was required only for other reasons. See above for the Midrash Aggadah's explanation that the Mishkan was originally commanded to enable the nation to express their appreciation to Hashem. Midrash Aggadah, though, agrees that once the Golden Calf was made, the implementation of the plans to build the Mishkan also served to atone for the nation's sin.

⁶⁹ The Midrash Aggadah also appears to assume that the Mishkan was commanded before the sin of the Golden Calf. See its formulation on 32:1: "לפיכך הקדים להם מחצית השקל לכפר".

⁷⁰ It is just the light of his presence that resides there.

⁷¹ The Midrash presents the idea of building a house as stemming from the people's request, which Hashem then agreed to. R. Saadia Gaon, in contrast, asserts that God commanded the nation to serve him in the way servants serve their king.

⁷² Cf. R. Yosef Bekhor Shor and Shadal above who similarly see the Mishkan as modeled after a human palace. R. Yosef Bekhor Shor suggests that the outside altar and sacrifices are parallel to the palace kitchen, the table and menorah represent the inner rooms of the palace, while the inner sanctum with the ark is comparable to the king's own bedroom.

⁷³ Midrash Aggadah brings this option as well.

⁷⁴ See above for elaboration.

⁷⁵ This is explicit only regarding the use of half shekels, but would logically extend to the rest of the position.

⁷⁶ This point is not made in the Tanchuma.

⁷⁷ Abarbanel points to the verse from Yirmeyahu 7, "כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִ[י] אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח" as proof that the sacrificial service was not part of Hashem's original plan.

⁷⁸ Shadal questions Abarbanel on this point. He finds it incredulous to suggest that Hashem only realized the nation's potential for sin after the Golden Calf. Even without this failure, it should have been evident that everyone errs and would eventually sin. Shadal additionally questions what role the altar was supposed to play, if there were to be no sacrifices.

⁷⁹ Hashem's command to build stone altars in Shemot 20:20 represented the ideal.