Difference between revisions of "Purpose of the Mishkan/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
||
| Line 136: | Line 136: | ||
</category> | </category> | ||
<category>מטרות רבות ומתפתחות | <category>מטרות רבות ומתפתחות | ||
| − | <p>למשכן מספר | + | <p>למשכן היו מספר מטרות או שהיה גלגול של תוכנית א-לוהית מקורית ששונתה כתוצאה מכישלונות אנושיים.</p> |
| − | <opinion> | + | <opinion>מטרות רבות |
| − | <p> | + | <p>למשכן היו תכליות רבות, בשימושו ככלי להוקרת תודה ולמתן כבוד לה', כמרכז שאיפשר כפרה על חטאים, וכמקום שכינת הקב"ה.<fn>לא כל המקורות המובאים להלן מתייחסים לכל מרכיבים אלו, אך כל אחד מציע מספר מטרות שונות למשכן.</fn></p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח׳</a><a href="TanchumaTerumah10" data-aht="source">תרומה י׳</a><a href="TanchumaTetzaveh10" data-aht="source">תצוה י׳</a><a href="TanchumaBuberKiTisa3" data-aht="source">תנחומא (בובר) כי תשא ג׳</a><a href="TanchumaKiTisa6" data-aht="source">כי תשא ו׳</a><a href="TanchumaKiTisa10" data-aht="source">כי תשא י׳</a><a href="TanchumaKiTisa31" data-aht="source">כי תשא ל״א</a><a href="TanchumaPekudei2" data-aht="source">פקודי ב׳</a><a href="TanchumaPekudei11" data-aht="source">פקודי י״א</a><a href="TanchumaNaso11" data-aht="source">נשא י״א</a><a href="TanchumaNaso19" data-aht="source">נשא י״ט</a><a href="TanchumaNaso22" data-aht="source">נשא כ״ב</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,<fn> In the many passages in the Tanchuma which refer to the purpose of the building of the Mishkan, a variety of potential reasons are presented. It is possible that the Midrash is simply an eclectic collection, with no consistent approach to the question. The presentation below, though, chooses to view the various options as working together. / See above that this passage from the Tanchuma synthesizes this with the notion that the Mishkan constituted a proof that Hashem had forgiven the Children of Israel, and that other passages in the Tanchuma present a variety of other reasons for the building of the Mishkan and its components. the Tanchuma integrates this theme together with the idea that the Mishkan was a vehicle for atonement.</fn> <multilink><a href="AggadahShemot27-1-1" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahShemot26-15" data-aht="source">שמות כ״ו:ט״ו</a><a href="AggadahShemot27-1-1" data-aht="source">שמות כ״ז:א׳, פירוש א׳</a><a href="AggadahShemot27-1-2" data-aht="source">שמות כ״ז:א׳, פירוש ב׳</a><a href="AggadahShemot29-38" data-aht="source">שמות כ״ט:ל״ח</a><a href="AggadahShemot32-1" data-aht="source">שמות ל״ב:א׳</a><a href="AggadahShemot35-1" data-aht="source">שמות ל״ה:א׳</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>,<fn> | + | <multilink><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaTerumah8" data-aht="source">תרומה ח׳</a><a href="TanchumaTerumah10" data-aht="source">תרומה י׳</a><a href="TanchumaTetzaveh10" data-aht="source">תצוה י׳</a><a href="TanchumaBuberKiTisa3" data-aht="source">תנחומא (בובר) כי תשא ג׳</a><a href="TanchumaKiTisa6" data-aht="source">כי תשא ו׳</a><a href="TanchumaKiTisa10" data-aht="source">כי תשא י׳</a><a href="TanchumaKiTisa31" data-aht="source">כי תשא ל״א</a><a href="TanchumaPekudei2" data-aht="source">פקודי ב׳</a><a href="TanchumaPekudei11" data-aht="source">פקודי י״א</a><a href="TanchumaNaso11" data-aht="source">נשא י״א</a><a href="TanchumaNaso19" data-aht="source">נשא י״ט</a><a href="TanchumaNaso22" data-aht="source">נשא כ״ב</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>,<fn>In the many passages in the Tanchuma which refer to the purpose of the building of the Mishkan, a variety of potential reasons are presented. It is possible that the Midrash is simply an eclectic collection, with no consistent approach to the question. The presentation below, though, chooses to view the various options as working together. / See above that this passage from the Tanchuma synthesizes this with the notion that the Mishkan constituted a proof that Hashem had forgiven the Children of Israel, and that other passages in the Tanchuma present a variety of other reasons for the building of the Mishkan and its components. the Tanchuma integrates this theme together with the idea that the Mishkan was a vehicle for atonement.</fn> <multilink><a href="AggadahShemot27-1-1" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahShemot26-15" data-aht="source">שמות כ״ו:ט״ו</a><a href="AggadahShemot27-1-1" data-aht="source">שמות כ״ז:א׳, פירוש א׳</a><a href="AggadahShemot27-1-2" data-aht="source">שמות כ״ז:א׳, פירוש ב׳</a><a href="AggadahShemot29-38" data-aht="source">שמות כ״ט:ל״ח</a><a href="AggadahShemot32-1" data-aht="source">שמות ל״ב:א׳</a><a href="AggadahShemot35-1" data-aht="source">שמות ל״ה:א׳</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>,<fn>מדרש האגדה, כמו תנחומא, מתייחס במספר מקומות לתכלית בניית המשכן, כשבכל פעם הדגש הוא על תפקיד שונה. מכיוון שמדרש זה הוא חיבור מאוחר יחסית, המבוסס על מקורות קדומים יותר, ייתכן שהמחבר מיזג בין כולם ומבין אותם כמשלימים זה את זה.</fn> <fn>מדרש האגדה סובר שמטרת הציוויים על המזבחות ועל מחצית השקל היו לכפר על חטאים עתידיים של ישראל. [מדרש האגדה גם מצביע על כך שהמשכן נבנה מעצי שיטים, כדי לכפר על חטא בעל פעור העתידי שמתרחש בשיטים.]<br/>אך הוא שונה מהמדרשים האחרים בכך שאינו מזכיר את חטא העגל או המשכן בכלליותו. ראו לעיל כיצד תופס מדרש האגדה את תכלית המשכן בכלליותו, המסביר שבכלליותו המשכן משמש כדרך לעם להוקיר תודה לקב"ה. [ראו להלן את תפיסתו של מדרש האגדה, המפרט ומדגיש שהמזבחות נצרכו לכפר על חטאיהם העתידיים של העם. בנוסף לכך, מדרש האגדה מסכים שברגע שעם יצר את עגל הזהב, יישום התוכניות לבניית המשכן שימשו לכפר על החטא.]</fn> <fn>ייתכן שעל פי מדרש האגדה, שאינו מזכיר את חטא העגל באופן ספיציפי, המזבח בלבד היה מספיק כדי לכפר על חטאים עתידיים של העם, ובניית שאר מרכיבי המשכן היה לתכלית אחרת. ראו לעיל את הסברו של מדרש האגדה הטוען שבמקור המשכן נועד לעזור לעם לבטא את הערכתם לה'. אך בנוסף לכך, מדרש האגדה מסכים שמרגע יצירת עגל הזהב יישום התוכניות לבניית המשכן שימש גם הוא ככפרה על חטאם של ישראל.</fn> <fn>נראה שמדרש האגדה סובר שהציווי לבניית המשכן ניתן לפני חטא העגל.  See its formulation on 32:1: "לפיכך <b>הקדים</b> להם מחצית השקל לכפר".. </fn> <multilink><a href="RasagShemot25-8" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RasagShemot25-8" data-aht="source">שמות כ״ה:ח׳</a><a href="RasagEmunot2-11" data-aht="source">הנבחר באמונות ובדעות ב׳:י״א</a><a href="RasagEmunot3" data-aht="source">הנבחר באמונות ובדעות ג׳</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"</b><ul> | <point><b>"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"</b><ul> | ||
| Line 153: | Line 153: | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>רצף כרונולוגי</b><ul> | <point><b>רצף כרונולוגי</b><ul> | ||
| − | <li><b> | + | <li><b>סדר כרונולוגי</b> – על פי מדרש אגדה ור' סעדיה גאון, התיאור מופיע במקום הנכון. למרות שמדרש האגדה טוען שמרכיבים מסויימים במשכן נועדו לכפר על חטא העגל (או חטאים עתידיים אחרים), ה' הקדים תרופה למכה וציווה מראש על בניית המשכן.<fn>המדרש אומר זאת מפורשות רק בנוגע לשימוש במחצית השקל, אך סביר להניח שניתן להרחיב זאת לעמדה הרחבה.</fn></li> |
| − | <li><b> | + | <li><b>בלבול כרונולוגי</b> – לדעה המובאת בתנחומא הסוברת שהבנייה החלה בתגובה לחטא העגל, הציווי אינו מופיע במקומו הכרונולוגי.</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>למה עכשיו?</b> על פי תנחומא, הציווי ניתן בתגובה ישירה לחטא העם ובאופן הגיוני הגיע אחריו. לחילופין, ייתכן שהמדרש אגדה יסביר שמיד לאחר שה' נותן את הסט הראשון של המצוות הוא יצר מנגנון כפרה למקרה שיעברו על אחת מהן (אפילו לפני חטא העגל). ניתן גם להציע שלאחר שה' נגלה לעם בסיני, הם ביקשו לכבדו על ידי בניית המקבילה של ארמון.</point> | <point><b>למה עכשיו?</b> על פי תנחומא, הציווי ניתן בתגובה ישירה לחטא העם ובאופן הגיוני הגיע אחריו. לחילופין, ייתכן שהמדרש אגדה יסביר שמיד לאחר שה' נותן את הסט הראשון של המצוות הוא יצר מנגנון כפרה למקרה שיעברו על אחת מהן (אפילו לפני חטא העגל). ניתן גם להציע שלאחר שה' נגלה לעם בסיני, הם ביקשו לכבדו על ידי בניית המקבילה של ארמון.</point> | ||
Version as of 11:47, 6 July 2019
מטרת המשכן
גישות פרשניות
סקירה
קיימת מחלוקת בין הפרשנים בתפיסת המשכן: האם הוא כלי אידיאלי לעבודת ה', כניעה לצורך המציאותי או משהו ביניהם?
בין אלו הסוברים שהמשכן חיובי בטבעו, נמנים ר' יוסף בכור שור ורמב"ן המתמקדים בתפקידו כמקום לשימור הלוחות והשכינה הא-לוהית. הביאור שם דגש על החשיבות של הקדשת ראשית בנייתם של ישראל לה', ושד"ל מדגיש את היתרונות הקהילתיים ביצירת מרכז לאומי.
אולם מדרשים ופרשנים אחרים רואים את המשכן כתיקון הכרחי ליצר של עם ישראל לעבוד עבודה זרה. כך מבין התנחומא ומסביר שהמשכן נועד לכפר על חטא העגל וכן לשמש כהוכחה על מחילתו של הקב"ה. לעומתו מסביר הרמב"ם שהמשכן נועד לנתב את היצר הרע לעבודת ה'.
כמה פרשנים מניחים שלמשכן היו מטרות רבות או שהוא התפתח כתוצאה מחטאם של העם. אברבנאל מציע שבמקור המשכן היה אמור להיות מקום להתגלמות השכינה, אך לאחר חטא העגל הוא שונה להיות מרכז להקרבת קורבנות. לחילופין, סובר ספורנו שקורבנות היו חלק מהתוכנית הא-לוהית מלכתחילה, אך לאחר חטאם העגל נולד הצורך במוקד לנוכחות הא-לוהית ולפולחנה.
המשכן כאידיאל
בניית המשכן סיפקה מגוון הזדמנויות לבני ישראל והיטיבה איתם.
הרחבה של הר סיני
המשכן מיסד את המשך ההתגלות הא-לוהית שהחלה בהר סיני ואיכסן את לוחות הברית שניתנו במעמד.1
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – שלושת פרשנים אלו מסכימים שפירושו המילולי של פסוק זה מספר את הסיבה העיקרית לציווי בניית המשכן.2 אך הם חולקים בשאלה אם היתה נוכחות פיזית של ה' במשכן:
הצורך בבית ממשי
- ר"י בכור שור מסביר שברמה הבסיסית ביותר שלו, המשכן נועד להחזיק את ארון הברית, ששימש ככספת ללוחות. בהתבסס על הקשר בין המשכן והארון לבין הלוחות, רמב"ן מפתח את הרעיון שהמשכן הוא בעצם המשך של הר סיני,6 ובכך מבין את המשכן כמיסוד של נוכחות השכינה המתמשכת.7 לדעת שניהם, בעוד לקב"ה אין צורך אישי במבנה, המשכן הכרחי למען המשך נוכחותו בקרב העם.
- לעומתם, קאסוטו מבין שלמרות שהקב"ה יכול לנכוח בקרב העם ללא בניין גשמי, העם היה צריך לראות מבנה ממשי כדי להוכיח להם שהשכינה עדיין שורה בקרבם.8
למה עכשיו? לרבי יוסף בכור שור ורמב"ן, הגיוני שהציווי לבניית המשכן מגיע רק בנקודה זו, מכיוון שזה המשך של ההתגלות בהר סיני9 וצריך לאחסן את הלוחות שמשה מוריד מההר. באופן דומה, לדעת קאסוטו, בניית המשכן תוזמנה להסתיים לפני עזיבת העם את הר סיני.10
רצף כרונולוגי – לפי רמב"ן וקאסוטו, הציווי לבניית המשכן מופיע בחומש בסדר הכרונולוגי בו ניתן, לפני חטא העגל ואחרי קבלת התורה בהר סיני.11 לעומתם ר"י בכור שור סובר שההוראות ניתנו רק לאחר חטא העגל.12
הקשר בין המשכן לבין חטא העגל – על פי גישה זו, הציווי לבניית המשכן אינו קשור לחטא.
מקבילות מהמזרח הקרוב הקדום – במזרח הקדום, עותקים של הסכמים בין עמים אוחסנו במקדשי האלילים של שתי הקבוצות,13 הן לשם שמירתם והן כדי ליצור יראה מהפרת ההסכם. באופן דומה, הלוחות היו עדות לברית (או לאמנה) שנכרתה בין עם ישראל לבין הקב"ה, כך שהגיוני שהלוחות נשמרו ב"מקדש" המשותף - במשכן.14
מקבילות תנ"כיות – רמב"ן מצביע על מספר הקבלות מילוליות ותוכניות בין עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני לבין בניית המשכן.15 הקבלות אלו מדגישות כיצד המשכן המיר התגלות חד-פעמית לקשר מתמשך בין ה' לבין עם ישראל. 16
מוקד ומשמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – ר"י בכור שור ורמב"ן17 סוברים ש'ארון העדות' שהחזיקו את 'לֻחֹת הָעֵדֻת' הוא תכלית המשכן כולו, ומכאן שמו 'מִשְׁכַּן הָעֵדֻת',18 שכן ה' נגלה למשה דרך הכרובים שהיו מונחים על הארון. הם טוענים כי מסיבה זו הציווי הראשון היה אודות בניית הארון.19 ר"י בכור שור מדמה את המשכן לארמונו של הקב"ה, כשקודש הקודשים הוא היכלו הפרטי והארון ועליו הקרובים הם כס מלכותו.20
מזבחות כפרה – רמב"ן מסביר שהקורבנות נועדו לכפר על חטאי העם, וכך לדאוג שנוכחותו יתברך לא תנטוש את המקדש.21 לשיטתו, המזבחות היו משניות לארון, והוא היה המוקד העיקרי של המשכן.22
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – על פי שיטה זו, ייתכן שבהתחלה הזכיר הקב"ה רק את לוחות הברית מכיוון שמהם נולד הצורך במשכן.23
לתת כבוד לה'
המשכן סיפק הזדמנות לבני ישראל להכיר תודה לקב"ה, והם יכלו להקדיש את פרי ידיהם והשקעתם הקולקטיבית לה' על ידי בניית המשכן.
הצורך בבית ממשי – על פי הביאור, ייחוד בית לה' היתה לטובת העם שצווה בכך ולצורך חינוכי. בעזרת מעשה זה, העם למד לראות את היד האלוקית בכל מעשה ידיהם. לפי גישה זו, תהליך הבניה ועצם ההקדשה הם החשובים, ולא התוצר הסופי של משכן מוגמר הנלווה לתהליך שהעם עובר.27
למה עכשיו? מכיוון שהעם היו על סף הכניסה לארץ ולקראת בניית בתים חדשים, תשתיות נרחבות ומבנים שונים, היה הכרחי לצוות על העם לבנות את המשכן, במטרה שיקדישו את ראשית יצירתם לה'.
רצף כרונולוגי – לפי שיטה זו הגיוני להניח שהפרשה מופיעה בסדר הכרונולוגי בה אירעה.
מקבילות תנ"כיות – הביאור משווה בין החובה כאן לייחד ולהקדיש את המבנה הראשון שבונה העם לה', לבין הציווי להבאת ביכורים למקדש והקדשת כל פטר רחם אדם ובהמה.
מוקד עיקרי – עמדה זו סוברת שעיקר המשכן אינו כלי מסויים בתוכו אלא שהמבנה כולו הוא העניין.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – לשיטה זו, הפסוק לעיל מתאר יתרון מעשי לבנייה, ולא את מטרת הציווי או את תכלית הבניין.
מזבחות כפרה – על פי גישה זו, גם כפרה אינה מטרתה העיקרית של המשכן.
תכלית בית המקדש – בספרו הביאור, מנדלסון מסביר שכאשר העם הגיע לשגשוג כלכלי בימי שלמה, מן הראוי שהעם ישדרגו את המשכן לגרסה המפוארת יותר שלו - לבית מקדש.
מוקד לאומי
המשכן יצר אחדות והבטיח גיבוש של העם בכך שהיווה מוקד מרכזי לעבודת ה'.
מקורות: שד״ל
הצורך בבית ממשי – שד"ל מציע שבית המקדש שימש כמרכז קהילתי לכל עם ישראל, תוך כדי צמצום הפירוד בין השבטים ויצירת אחווה ביניהם בהאספם לעבודת ה' משותפת. לטענתו, רק מבנה ממשי היהמספיק עוצמתי כדי לקבץ את העם, ולשכנע את ההמון שהקב"ה בקרבו.28 לכן, המשכן נבנה בדמות ארמון מלוכה במלוא הדרו.29
למה עכשיו? שד"ל סובר שהעם צווה בבנייה לפני פיזורם, והקב"ה לא רצה שהעם ידחה את בניית המרכז הרוחני עד אחרי כיבוש הארץ. כך, כאשר העם עוד מגובש, ציווה ה' לבנות מבנה ארעי שניתן להציבו בכל מקום.
רצף כרונולוגי – על פי שד"ל, הציווי לבנות את המשכן מופיע על פי הסדר הכרונולוגי בו התרחש.
הקשר בין המשכן לבין חטא העגל – שד"ל מדגיש שחטא העגל לא זירז את מתן הציווי ואפילו עיכב את ביצועו, שכן השכינה אינה שורה בקרב עם חוטא.
מקבילות תנ"כיות – שד"ל מפתח תיאוריה דומה בנוגע לשבת ולשלשת הרגלים,30 ומציע שגם הם נועדו לאיחוד העם.31
מוקד עיקרי – שד"ל סובר שעבודת הקורבנות על המזבח היא מוקד המשכן, מכיוון שרק דרך ההקדשה לה' העם יכול להפנים את הוד מלכותו.32 גם כאן, שד"ל מדגיש שהעניין הוא לחלוטין לטובת העם.33
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – שד"ל מבין את הפסוק כתיאור שכינת הקב"ה בקרב העם,34 כשלא מדובר בתכלית המשכן אלא רק בדרך להגיע לאחדות העם.
מזבחות כפרה – על פי שד"ל,35 תהליך הכפרה השנתי נועד למנוע את המחשבה המוטעת של העם, העלולים לסבור שהמקדש נפגע ו'מזוהם' על ידי חטאיהם וטומאותיהם.36
תכלית בית המקדש – באופן דומה, המקדש שימש כמרכז לאומי.37
המשכן כתרופה
בניית המשכן לא היוותה אידיאל או מטרה כשלעצמה, כי אם פתרון למצב בעייתי.
כלי כפרה
המשכן נבנה כדי לכפר על חטא העגל.38
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – פסוק זה מתאר את המטרה האולטימטיבית של תהליך הכפרה, שתכליתה להחזיר את השכינה לעם לאחר החטא.
הצורך בבית גשמי – למרות שה' לא צריך בית, העם היה צריך לקיים את מעשה הנתינה כדי לאשש מחדש את מחוייבותם לו. בנוסף, תרומת הזהב לבניה של המשכן עומדת בניגוד לחטא בנתינת הזהב להכנת העגל ומהווה כעין פיצוי.40
רצף כרונולוגי
- בלבול כרונולוגי – הסיפרא מסביר שלמרות שהציווי לבניית המשכן מופיע לפני תיאור חטא העגל, הציווי באמת ניתן רק לאחריו וכתגובה לחטא. טענה זו נאמרת מפורשות בתנחומא.
- סדר כרונולוגי – למרות שהלקח טוב ורבינו בחיי מסכימים שבניית המשכן כיפרה על חטא העגל, בכל זאת הם סוברים שהציווי ניתן לפני החטא וכך הקב"ה "הקדים רפואה למכה".
למה עכשיו?
מקבילות תנ"כיות – במדבר י"ז:א'-ה' וכן פרק ל"א:מ"ט-נ"ד מתארים את הבאת חומרי הגלם למשכן בעקבות החטאים.
מוקד עיקרי – ר' יוסי בן חנינה בסיפרא תופס את פרוכת הזהב של הארון, שהוא מקור הכפרה, כמוקד תכלית המשכן.43
משמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – לקח טוב מסביר שברגע שהמשכן נבנה והושגה הכפרה, השכינה השורה העידה על מערכת היחסים המיוחדת בין הקב"ה ובין ישראל.44
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – לפי פירוש הסיפרא, מובן לחלוטין למה הקב"ה לא מזכיר את בניית המשכן לפני חטא העגל,45 היות והוא לא היה נחוץ עד אז.46
תכלית בית המקדש – משמואל א כ"ד עולה שבניית המקדש גם היא נועדה לכפר על חטא שגרם למגיפה בקרב העם.47
מניעים פולמוסיים – ייתכן שהטענה כאן שבני ישראל כיפרו על חטא העגל ושה' סלח נולדה בתגובה לטענה הנוצרית לפיה חטא העגל הפר את ההסכם בין העם לבין ה'.48 ראו את הגישה הבאה להרחבה נוספת.
מהות עגל הזהב – ניתן להסיק שעל פי גישה זו עגל הזהב נבנה כעבודת אלילים, ולא רק כרצון העם בתחליף למשה.49
סימן לסליחה ולמחילה
גילוי השכינה במשכן נועד להעיד ("מִשְׁכַּן הָעֵדֻת") שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל.
"מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – עדות בפני מי?
- אומות העולם – התנחומא מדגיש שהמשכן נועד להוכיח לכל האומות ("כדי שידעו כל האומות", "עדות לכל באי העולם") שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל.
- בני ישראל בעצמם – רש"י מפתח את גישת התנחומא52 וטוען שההוכחה נועדה להפנמה של בני ישראל בעצמם שהקב"ה סלח להם ("עדות לישראל"), בעקבות הפחד שלהם שה' עדיין כועס על חטאם.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – מילים אלו מצביעות על תכלית בניית המשכן, ומתארות שהשכינה חזרה לשרות בקרב העם.53
הצורך בבית גשמי – למרות שלקב"ה אין צורך בבית גשמי, היה צורך בבית ממשי כדי להוכיח לעם ישראל ולאומות סביב, שה' סלח לעמו ושב לדור בקרבם.54
רצף כרונולוגי – על פי תנחומא ורש"י, הציווי אינו מופיע בסדר הכרונולוגי בו התרחש.55 ראשית הציווי ניתן ביום הכיפורים, כאשר הקב"ה סלח לעם על חטא העגל.
מניעים פולמוסיים – התנחומא מדגיש שהמשכן שימש כעדות בפני כל העולם שהקב"ה סלח לעמו ולא דחה אותו בעקבות חטא העגל. תיאורו של תנחומא: "אומות העולם שהיו אומרים לישראל שאין השכינה חוזרת אלינו לעולם שנאמר רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים", והשימוש בשפה החזקה של הפסוק "יסכר פי דוברי שקר" מרמזים שזה נאמר בתגובה לטענה ממשית שנשמעה. ככזו, ייתכן שהמדרש מתכתב באופן ישיר עם התפיסה הנוצרית לפיה חטא העגל פגע באופן יסודי בקשר בין ישראל לבין הקב"ה, ואלו נענשו בכך שחייבים בכל המצוות ואינם זכאים לישועה בעזרת אמונה בלבד. על פי המדרש, דווקא הציווי לבניית המשכן 56 ניתן לאחר חטא העגל, ואילו שאר המצוות ניתנו קודם לכן במרה או בהר סיני.57
למה עכשיו? עד לחטא העגל, איש לא הטיל ספק בנוכחות האלוקית, ועמוד האש ועמוד הענן היו מספיק. לעומת זאת, לאחר החטא כבר לא היה ברור שה' ילווה את העם. המשכן נבנה כדי להוכיח לכולם את נוכחותו.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – המשכן אינו מוזכר מכיוון שבארבעים יום שמשה היה בהר סיני, ה' לא ציווה על שום בנייה.
תכלית בית המקדש – בתפילתו של שלמה במעמד חנוכת הבית, הוא מציע שאחת ממטרות בית המקדש היא שגם שאר העמים יכירו "כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה" (מלכים א': ח':מ"ג).
כניעה לחולשות האדם
המשכן אינו צורת העבודה האידיאלית, אלא מענה לצורך אנושי ולנטייתם לעבודת אלילים.
הצורך בבית גשמי – גם ר' יהודה הלוי וגם הרמב"ם טוענים שבני ישראל רצו לעבוד את ה' בכלים פיזיים, בעקבות השפעת תרבות הפולחן שסבבה אותם.
- ר' יהודה הלוי מדגיש את הצורך של העם בחפץ ממשי דרכו הם יוכלו להתמקד לעבודת ה'. העם היה מוקף בעובדי אלילים ובהשפעתם גם עם ישראל חיפשו ייצוג קונקרטי של הקב"ה.
- לעומתו, רמב"ם שם דגש על הצורך של העם בהקרבה לה'. בעקבות השפעת העמים מסביב, שנהגו להקריב ולהקטיר לאלוהיהם כחלק מהפולחן הדתי, עם ישראל ביקש לעבוד את ה' באותו האופן. רמב"ם מדגיש שהסכמתו של הקב"ה לעבודה בדרך זו היא במטרה להרחיק אותם מעבודה זרה.58
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – רמב"ם יוצא נגד הרעיון שניתן להגביל את שכינתו של ה' למקום אחד,59 וכנראה שהיה מבין מהפסוק שהקב"ה שוכן בקרב העם ולאיו דווקא בתוך מבנה. לשיטתו של ר' יהודה הלוי ניתן להציע שהפסוק נאמר מנקודת המבט של העם, שתפסו את המבנה כסמל לנוכחות א-לוהים בקרבם.
מוקד עיקרי – כנראה שר' יהודה הלוי היה תופס את הארון ואת לוחות הברית כמוקד המשכן, שכן אלו סימלו את השכינה והנוכחות הא-לוהית. לעומתו, הרמב"ם מבין שהמזבחות וההקרבות הנלוות הם העיקר.60
סדר כרונולוגי והקשר לחטא העגל – מקורות אלו אינם מתייחסים לנושא באופן ישיר:
- עבור הרמב"ם נראה שהמשכן ועבודת הקורבנות הם תיקון עבור הנטייה הכללית של העם לעבודת אלילים, ללא קשר לחטא העגל ספיציפית. מכאן ניתן להסיק שהוא מבין את הסדר כפי שמתואר במקרא, ושהציווי באמת ניתן לפני החטא.61
- על פי ר' יהודה הלוי ה' תיכנן, ללא קשר לחטא, לתת לעם את לוחות הברית ואת הארון כחפצים ממשיים דרכם יוכלו למקד את פולחנם הדתי. מכאן ניתן להסיק שהמשכן צווה יחד עם הנחיות אלו ולשם אותה מטרה. המשכן נועד לשמור על חפצים אלו וכך לסמל את שכינת ה' בקרב העם.
לחילופין, ייתכן שבמקור הארון היה אמור להיות מספיק כדי לשמור על הלוחות, ללא המשכן בכלל. עם זאת, חטא העגל אישר כי העם לא רק צריך סמל פיזיי של נוכחות ה', אלא גם שיש סכנה בסמלים כאלה מכיוון שאנשים עשויים לסגוד לסמלים במקום לה'. כך לאחר החטא, ה' מחדש ציווי לבניית משכן, בהבנה שצריך לשמר את הארון בצורה של יטעו ויעבדו אותו כאליל.62
למה עכשיו?
- על פי ר' יהודה הלוי, המשכן קשור באופן ישיר ללוחות הברית (ואולי גם לחטא העגל) ולכן הציווי נמסר בצמוד לקבלת הלוחות (או בסמוך לחטא עצמו).
- רמב"ם יכול להציע שה' ציווה על המשכן כשהעם עדיין נמצא במדבר כדי להציג אלטרנטיבה לעבודת האלילים של יושבי כנען לפני שהעם נכנס לארץ ישראל.63 אילו לא היתה קיימת אלטרנטיבה לפולחן דתי לפני כניסתם לארץ, ייתכן שהעם יושפעו לרעה וינטשו לחלוטין את הפולחן המונותאיסטי.
מקבילות תנ"כיות – רמב"ם מציע שרבים מדיני הקורבנות, כגון החיות אותם מקריבים, איסור השימוש בחמץ או בדבש והחובה להוסיף מלח, הם גם תגובה למנהגי עבודה זרה.
מזבחות כפרה – מקורות אלו לא רואים בהשגת כפרה כתכלית העיקרית בבניית המשכן. למרות שהכפרה היא צד חשוב בפולחן הדתי, אילו העם לא היה מושפע כל כך מהעמים הסובבים, הצורך במשכן ממשי ובעבודת קורבנות לא היה מתעורר וניתן להניח שהכפרה היתה מושגת בדרך אחרת.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני
תכלית בית המקדש – רמב"ם מציע שכמו במשכן, המוקד העיקרי של בית המקדש היה עבודת הקורבנות.
מטרות רבות ומתפתחות
למשכן היו מספר מטרות או שהיה גלגול של תוכנית א-לוהית מקורית ששונתה כתוצאה מכישלונות אנושיים.
מטרות רבות
למשכן היו תכליות רבות, בשימושו ככלי להוקרת תודה ולמתן כבוד לה', כמרכז שאיפשר כפרה על חטאים, וכמקום שכינת הקב"ה.64
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
- R. Saadia Gaon vehemently opposes the idea that Hashem is confined in, or has need of, a physical structure, and asserts that God does not reside in the Mishkan at all.70 He, presumably, understands that in this verse God is saying that He will dwell amongst the people as a whole.
- Tanchuma, in contrast, reads this to literally refer to Hashem's dwelling in the Mishkan. Out of His love for the nation, Hashem left His abode on high and moved to a parallel one on earth.
Need for a physical house
- Palace for a king – Midrash Aggadah and R. Saadia Gaon suggest that the nation only knew how to relate to Hashem via human models of relationship. Thus, they thought to honor God in the way that subjects glorify a king,71 by building him a palace complete with a candelabrum, table, and incense.72
- Parallel home – Tanchuma suggests that Hashem does dwell in a house and views the Mishkan as God's earthly abode.
- Response to Sin of Golden Calf – Tanchuma also brings the opinion that building the Mishkan was either part of the atonement process73 or testimony to Hashem's forgiveness.74
- Tangential benefits – R. Saadia points to other benefits of the building as well, including the fact that it serves as a focal point for people's prayers, as a disincentive to sin (lest it be destroyed), and as a site for people to prophesy and God to perform signs and wonders.
רצף כרונולוגי
- סדר כרונולוגי – על פי מדרש אגדה ור' סעדיה גאון, התיאור מופיע במקום הנכון. למרות שמדרש האגדה טוען שמרכיבים מסויימים במשכן נועדו לכפר על חטא העגל (או חטאים עתידיים אחרים), ה' הקדים תרופה למכה וציווה מראש על בניית המשכן.75
- בלבול כרונולוגי – לדעה המובאת בתנחומא הסוברת שהבנייה החלה בתגובה לחטא העגל, הציווי אינו מופיע במקומו הכרונולוגי.
למה עכשיו? על פי תנחומא, הציווי ניתן בתגובה ישירה לחטא העם ובאופן הגיוני הגיע אחריו. לחילופין, ייתכן שהמדרש אגדה יסביר שמיד לאחר שה' נותן את הסט הראשון של המצוות הוא יצר מנגנון כפרה למקרה שיעברו על אחת מהן (אפילו לפני חטא העגל). ניתן גם להציע שלאחר שה' נגלה לעם בסיני, הם ביקשו לכבדו על ידי בניית המקבילה של ארמון.
מוקד עיקרי – למשכן אין מוקד אחד. המבנה כולו שימש כאמצעי לכיבוד הקב"ה כאשר מזבחות הכפרה שיחקו תפקיד בתהליך הכפרה.
מזבחות כפרה – תנחומא והמדרש אגדה סוברים שמרכיבים רבים במשכן נועדו לאפשר ולהקל כפרה על חטאים. הזהב כיפר על עגל הזהב, מחצית השקל על טעות העם בחישוב ירידתו של משה מההר, ועצי שיטים על חטא בעל פעור העתידי שהתרחש בשִׁטִּים.76 המזבח והקורבנות היומיומיים שימשו לתקן עוולות שיכולים להתרחש בכל זמן.
משכן לעומת קורבנות
במקור, ה' תיכנן שיהיה רק משכן, כלי דרכו העם ירגישו בשכינה השורה בקרבם. לאחר חטא העגל, הקב"ה הוסיף את מרכיב הקורבנות כדי למסד את תהליך הכפרה.
מקורות: אברבנאל
הצורך בבית גשמי – מכיוון שה' אינו יצור גשמי, אין לו צורך בבית ממשי. אך כדי לוודא שבני ישראל מרגישים את נוכחותו והשגחתו, הוא ציווה שהם יבנו מבנה מוחשי בקרבם שיעזור להם להבין שה' שומר עליהם.
סדר כרונולוגי והקשר לחטא העגל – הציווי לבניית המשכן נמצא במקומו הכרונולגי, אך לא כלל את הציווי לקורבנות שניתן רק לאחר חטא העגל.77
למה עכשיו? עבודת הקורבנות קיימת כתוצאה ישירה של חטא העגל, מכיוון שה' הבין שהכרחי למסד דרך לכפר על חטאים.78
מוקד עיקרי – לפי האברבנאל יש שני מוקדים למשכן - גם הארון וגם המזבחות.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – הפסוק הזה מתאר את התכלית העיקרית לבניית המשכן. בכל זאת, אברבנאל לא סובר שה' ישכון פיסית במבנה, אלא שזה ביטוי מטאפורי לכך שהשכינה תשרה ושההשגחה תנכח בקרב העם.
מזבחות כפרה – לאחר חטאם של העם, זהו מרכיב קריטי במשכן. אך אברבנאל לא מסביר מדוע המזבחות היו חלק מהציווי המקורי אם באותו שלב הקורבנות לא היו חלק מהתוכנית הא-לוהית.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – לא ברור בשיטת אברבנאל למה הציווי אינו מפורש לפני עלייתו של משה להר סיני.
הצבת גבולות שמימיים
לכתחילה, כל אחד יכל לגשת לשכינה והיה ניתן לחוות את הנוכחות הא-לוהית בכל מקום. אך לאחר חטא העגל נדרש מתווך, ולמטרה זו יוחדו המשכן והכוהנים.
הצורך בבית גשמי – לאחר חטא העג, ה' העדיף לא לשכון כלל בקרב עמו. בזכות תפילותיו של משה, ה' הסכים למעין פשרה שהשכינה תשרה ביניהם, אך רק דרך המשכן וכליו.
למה עכשיו? התוכנית הראשונה והמועדפת על הקב"ה לא הצריכה משכן, אלא הקרבת זבחים על במות79 ושירותו. אך לאחר חטא העגל העם הוכיחו שאינם זכאים לעבודה כזו ומערכת פולחן חדשה הוקמה.
רצף כרונולוגי – הציווי ניתן רק לאחר חטא העגל כאשר משה עלה בפעם האחרונה להר סיני, ומכאן שתיאורו אינו מופיע על פי סדר האירועים.
מקבילות תנ"כיות – ספורנו טוען שבאופן דומה הלכות רבות, כדוגמת כשרות, הלכות טומאה וכן ניסוך הונהגו רק כתוצאה של חטא העגל במטרה לתקן את מעשיו של העם.
מוקד המשכן – על פי ספורנו, הכרובים העומדים על הארון הם מוקד המשכן, מכיוון שדרכם ה' מדבר אל משה ומאזין לתפילותיו.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – לפירושו של ספורנו, בפסוק זה ה' מתייחס לכך ששכינתו תשרה בקרב העם. לפני החטא, לא היה צורך בשום כלי כדי להשיג זאת, אך לאחריו דברים השתנו.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – אין איזכור לבניית המשכן מכיוון שבשלב הזה לא היו תוכניות לבנייתו.
