בניית המשכן סיפקה מגוון הזדמנויות לבני ישראל והיטיבה איתם.
הרחבה של הר סיני
המשכן מיסד את המשך ההתגלות הא-לוהית שהחלה בהר סיני ואיכסן את לוחות הברית שניתנו במעמד.1
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – שלושת פרשנים אלו מסכימים שפירושו המילולי של פסוק זה מספר את הסיבה העיקרית לציווי בניית המשכן.
2 אך הם חולקים בשאלה אם היתה נוכחות פיזית של ה' במשכן:
- ר"י בכור שור ורמב"ן מבינים את המילה "בְּתוֹכָם" במשמעות 'המרכז שלהם', וכך הם מבינים שכוונת הפסוק היא שה' נכח ממש3 ביריעות המשכן,4 שהיה ממוקם במרכז הגיאוגרפי של מחנה בני ישראל.5
- קאסוטו לעומתם יותר זהיר בפירושו, ומסביר שהעם תפסו את המשכן כסמל לנוכחות הא-לוהית.
הצורך בבית ממשי - ר"י בכור שור מסביר שברמה הבסיסית ביותר שלו, המשכן נועד להחזיק את ארון הברית, ששימש ככספת ללוחות. בהתבסס על הקשר בין המשכן והארון לבין הלוחות, רמב"ן מפתח את הרעיון שהמשכן הוא בעצם המשך של הר סיני,6 ובכך מבין את המשכן כמיסוד של נוכחות השכינה המתמשכת.7 לדעת שניהם, בעוד לקב"ה אין צורך אישי במבנה, המשכן הכרחי למען המשך נוכחותו בקרב העם.
- לעומתם, קאסוטו מבין שלמרות שהקב"ה יכול לנכוח בקרב העם ללא בניין גשמי, העם היה צריך לראות מבנה ממשי כדי להוכיח להם שהשכינה עדיין שורה בקרבם.8
למה עכשיו? לרבי יוסף בכור שור ורמב"ן, הגיוני שהציווי לבניית המשכן מגיע רק בנקודה זו, מכיוון שזה המשך של ההתגלות בהר סיני
9 וצריך לאחסן את הלוחות שמשה מוריד מההר. באופן דומה, לדעת קאסוטו, בניית המשכן תוזמנה להסתיים לפני עזיבת העם את הר סיני.
10 רצף כרונולוגי – לפי רמב"ן וקאסוטו, הציווי לבניית המשכן מופיע בחומש בסדר הכרונולוגי בו ניתן, לפני חטא העגל ואחרי קבלת התורה בהר סיני.
11 לעומתם ר"י בכור שור סובר שההוראות ניתנו רק לאחר חטא העגל.
12 הקשר בין המשכן לבין חטא העגל – על פי גישה זו, הציווי לבניית המשכן אינו קשור לחטא.
מקבילות מהמזרח הקרוב הקדום – במזרח הקדום, עותקים של הסכמים בין עמים אוחסנו במקדשי האלילים של שתי הקבוצות,
13 הן לשם שמירתם והן כדי ליצור יראה מהפרת ההסכם. באופן דומה, הלוחות היו עדות לברית (או לאמנה) שנכרתה בין עם ישראל לבין הקב"ה, כך שהגיוני שהלוחות נשמרו ב"מקדש" המשותף - במשכן.
14 מקבילות תנ"כיות – רמב"ן מצביע על מספר הקבלות מילוליות ותוכניות בין עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני לבין בניית המשכן.
15 הקבלות אלו מדגישות כיצד המשכן המיר התגלות חד-פעמית לקשר מתמשך בין ה' לבין עם ישראל.
16 מוקד ומשמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – ר"י בכור שור ורמב"ן
17 סוברים ש'ארון העדות' שהחזיקו את 'לֻחֹת הָעֵדֻת' הוא תכלית המשכן כולו, ומכאן שמו 'מִשְׁכַּן הָעֵדֻת',
18 שכן ה' נגלה למשה דרך הכרובים שהיו מונחים על הארון. הם טוענים כי מסיבה זו הציווי הראשון היה אודות בניית הארון.
19 ר"י בכור שור מדמה את המשכן לארמונו של הקב"ה, כשקודש הקודשים הוא היכלו הפרטי והארון ועליו הקרובים הם כס מלכותו.
20 מזבחות כפרה – רמב"ן מסביר שהקורבנות נועדו לכפר על חטאי העם, וכך לדאוג שנוכחותו יתברך לא תנטוש את המקדש.
21 לשיטתו, המזבחות היו משניות לארון, והוא היה המוקד העיקרי של המשכן.
22 אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – על פי שיטה זו, ייתכן שבהתחלה הזכיר הקב"ה רק את לוחות הברית מכיוון שמהם נולד הצורך במשכן.
23 תכלית בית המקדש – רמב"ן משווה בין המשכן לבין המקדש,
24 וסובר ששניהם נועדו לשמש כ'בית' לשכינה.
25 Honoring Hashem
המשכן סיפק הזדמנות לבני ישראל להכיר תודה לקב"ה, והם יכלו להקדיש את כל יצירותיהם והשקעתם הקולקטיבית לה' על ידי בניית המשכן.
הצורך בבית ממשי – על פי הביאור, ייחוד בית לה' היתה לטובת העם שצווה בכך ולצורך חינוכי. בעזרת מעשה זה, העם למד לראות את היד האלוקית בכל מעשה ידיהם. לפי גישה זו, תהליך הבניה ועצם ההקדשה הם החשובים, ולא התוצר הסופי של משכן מוגמר הנלווה לתהליך שהעם עובר.
27 למה עכשיו? מכיוון שהעם היו על סף הכניסה לארץ ולקראת בניית בתים חדשים, תשתיות נרחבות ומבנים שונים, היה הכרחי לצוות על העם לבנות את המשכן, במטרה שיקדישו את ראשית יצירתם לה'.
רצף כרונולוגי – לפי שיטה זו הגיוני להניח שהפרשה מופיעה בסדר הכרונולוגי בה אירעה.
מקבילות תנ"כיות – הביאור משווה בין החובה כאן לייחד ולהקדיש את המבנה הראשון שבונה העם לה', לבין הציווי להבאת ביכורים למקדש והקדשת כל פטר רחם אדם ובהמה.
מוקד עיקרי – עמדה זו סוברת שעיקר המשכן אינו כלי מסויים בתוכו אלא שהמבנה כולו הוא העניין.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – לשיטה זו, הפסוק לעיל מתאר יתרון מעשי לבנייה, ולא את מטרת הציווי או את תכלית הבניין.
מזבחות כפרה – על פי גישה זו, גם כפרה אינה מטרתה העיקרית של המשכן.
תכלית בית המקדש – בספרו הביאור, מנדלסון מסביר שכאשר העם הגיע לשגשוג כלכלי בימי שלמה, מן הראוי שהעם ישדרגו את המשכן לגרסה המפוארת יותר שלו - לבית מקדש.
מוקד לאומי
המשכן יצר אחדות והבטיח גיבוש של העם בכך שהיווה מוקד מרכזי לעבודת ה'.
הצורך בבית ממשי – שד"ל מציע שבית המקדש שימש כמרכז קהילתי לכל עם ישראל, תוך כדי צמצום הפירוד בין השבטים ויצירת אחווה ביניהם בהאספם לעבודת ה' משותפת. לטענתו, רק מבנה ממשי היהמספיק עוצמתי כדי לקבץ את העם, ולשכנע את ההמון שהקב"ה בקרבו.
28 לכן, המשכן נבנה בדמות ארמון מלוכה במלוא הדרו.
29 למה עכשיו? שד"ל סובר שהעם צווה בבנייה לפני פיזורם, והקב"ה לא רצה שהעם ידחה את בניית המרכז הרוחני עד אחרי כיבוש הארץ. כך, כאשר העם עוד מגובש, ציווה ה' לבנות מבנה ארעי שניתן להציבו בכל מקום.
רצף כרונולוגי – על פי שד"ל, הציווי לבנות את המשכן מופיע על פי הסדר הכרונולוגי בו התרחש.
הקשר בין המשכן לבין חטא העגל – שד"ל מדגיש שחטא העגל לא זירז את מתן הציווי ואפילו עיכב את ביצועו, שכן השכינה אינה שורה בקרב עם חוטא.
מקבילות תנ"כיות – שד"ל מפתח תיאוריה דומה בנוגע לשבת ולשלשת הרגלים,
30 ומציע שגם הם נועדו לאיחוד העם.
31 מוקד עיקרי – שד"ל סובר שעבודת הקורבנות על המזבח היא מוקד המשכן, מכיוון שרק דרך ההקדשה לה' העם יכול להפנים את הוד מלכותו.
32 גם כאן, שד"ל מדגיש שהעניין הוא לחלוטין לטובת העם.
33 "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – שד"ל מבין את הפסוק כתיאור שכינת הקב"ה בקרב העם,
34 כשלא מדובר בתכלית המשכן אלא רק בדרך להגיע לאחדות העם.
מזבחות כפרה – על פי שד"ל,
35 תהליך הכפרה השנתי נועד למנוע את המחשבה המוטעת של העם, העלולים לסבור שהמקדש נפגע ו'מזוהם' על ידי חטאיהם וטומאותיהם.
36 תכלית בית המקדש – באופן דומה, המקדש שימש כמרכז לאומי.
37 בניית המשכן לא היוותה אידיאל או מטרה כשלעצמה, כי אם פתרון למצב בעייתי.
כלי כפרה
המשכן נבנה כדי לכפר על חטא העגל.38
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – פסוק זה מתאר את המטרה האולטימטיבית של תהליך הכפרה, שתכליתה להחזיר את השכינה לעם לאחר החטא.
הצורך בבית גשמי – למרות שה' לא צריך בית, העם היה צריך לקיים את מעשה הנתינה כדי לאשש מחדש את מחוייבותם לו. בנוסף, תרומת הזהב לבניה של המשכן עומדת בניגוד לחטא בנתינת הזהב להכנת העגל ומהווה כעין פיצוי.
40 רצף כרונולוגי - בלבול כרונולוגי – הסיפרא מסביר שלמרות שהציווי לבניית המשכן מופיע לפני תיאור חטא העגל, הציווי באמת ניתן רק לאחריו וכתגובה לחטא. טענה זו נאמרת מפורשות בתנחומא.
- סדר כרונולוגי – למרות שהלקח טוב ורבינו בחיי מסכימים שבניית המשכן כיפרה על חטא העגל, בכל זאת הם סוברים שהציווי ניתן לפני החטא וכך הקב"ה "הקדים רפואה למכה".
למה עכשיו? - לפי הסיפרא,41 הציווי ניתן כתגובה ישירה לחטאם של העם.42
- ללקח טוב ולרבינו בחיי, ברגע שה' נתן את הקובץ הראשון של המצוות, הוא גם הנחיל דרך כפרה במקרה של עברה על אחת מהן.
מקבילות תנ"כיות – במדבר י"ז:א'-ה' וכן פרק ל"א:מ"ט-נ"ד מתארים את הבאת חומרי הגלם למשכן בעקבות החטאים.
מוקד עיקרי – ר' יוסי בן חנינה בסיפרא תופס את פרוכת הזהב של הארון, שהוא מקור הכפרה, כמוקד תכלית המשכן.
43 משמעות "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" –
לקח טוב מסביר שברגע שהמשכן נבנה והושגה הכפרה, השכינה השורה העידה על מערכת היחסים המיוחדת בין הקב"ה ובין ישראל.
44 אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – לפי פירוש הסיפרא, מובן לחלוטין למה הקב"ה לא מזכיר את בניית המשכן לפני חטא העגל,
45 היות והוא לא היה נחוץ עד אז.
46 תכלית בית המקדש – משמואל א כ"ד עולה שבניית המקדש גם היא נועדה לכפר על חטא שגרם למגיפה בקרב העם.
47 Polemical factors – ייתכן שהטענה כאן שבני ישראל כיפרו על חטא העגל ושה' סלח נולדה בתגובה לטענה הנוצרית לפיה חטא העגל הפר את ההסכם בין העם לבין ה'.
48 ראו את הגישה הבאה להרחבה נוספת.
מהות עגל הזהב – ניתן להסיק שעל פי גישה זו עגל הזהב נבנה כעבודת אלילים, ולא רק כרצון העם בתחליף למשה.
49 סימן לסליחה
גילוי השכינה במשכן נועד להעיד ("מִשְׁכַּן הָעֵדֻת") שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל.
"מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" – עדות בפני מי? - אומות העולם – התנחומא מדגיש שהמשכן נועד להוכיח לכל האומות ("כדי שידעו כל האומות", "עדות לכל באי העולם") שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל.
- בני ישראל בעצמם – רש"י מפתח את גישת התנחומא52 וטוען שההוכחה נועדה להפנמה של בני ישראל בעצמם שהקב"ה סלח להם ("עדות לישראל"), בעקבות הפחד שלהם שה' עדיין כועס על חטאם.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – מילים אלו מצביעות על תכלית בניית המשכן, ומתארות שהשכינה חזרה לשרות בקרב העם.
53 הצורך בבית גשמי – למרות שלקב"ה אין צורך בבית גשמי, היה צורך בבית ממשי כדי להוכיח לעם ישראל ולאומות סביב, שה' סלח לעמו ושב לדור בקרבם.
54 רצף כרונולוגי – על פי תנחומא ורש"י, הציווי אינו מופיע בסדר הכרונולוגי בו התרחש.
55 ראשית הציווי ניתן ביום הכיפורים, כאשר הקב"ה סלח לעם על חטא העגל.
Polemical factors – התנחומא מדגיש שהמשכן שימש כעדות בפני כל העולם שהקב"ה סלח לעמו ולא דחה אותו בעקבות חטא העגל. תיאורו של תנחומא: "אומות העולם שהיו אומרים לישראל שאין השכינה חוזרת אלינו לעולם שנאמר רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים" and its employment of the strong language of the verse "יסכר פי דוברי שקר" appear to indicate that it is reacting to an actual group which was making such a claim. As such, the Midrash may well be a direct response to Christian doctrine that the Golden Calf caused a permanent breach in God's relationship with the Children of Israel and created the need for them to observe all of the mitzvot (as a punishment) rather than merely achieving salvation by having simple faith. According to the Midrash, it is specifically the commandment to build a Tabernacle
56 which follows the sin of the Golden Calf, while all other mitzvot were given already at Marah or on Mt. Sinai before the sin.
57 למה עכשיו? עד לחטא העגל, איש לא הטיל ספק בנוכחות האלוקית, ועמוד האש ועמוד הUntil the sin of the Golden Calf, no one doubted God's presence, and a pillar of fire or cloud sufficed. Afterwards, though, it was no longer clear that Hashem would continue to accompany the nation. The Mishkan was built to convince everyone of His continued presence.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – There was no mention since Hashem did not command the nation to build anything during Moshe's first forty days on Mt. Sinai.
Purpose of the Beit HaMikdash – In Shelomo's prayer after building the Beit HaMikdash, he suggests that one of the purposes of the Mikdash was that Gentiles, too, should recognize "כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה" (Melachim I:8:43).
Concession to Human Foibles
The Mishkan was not the preferred forum for worship, but simply a necessity given the people's tendencies towards idolatrous practices.
Need for a physical house – Both R. Yehuda HaLevi and Rambam assert that, due to the influences of the surrounding culture of worship, the Children of Israel desired to serve Hashem through physical means.
- R. Yehuda HaLevi emphasizes the nation's need for a tangible object to which they could direct their service to Hashem. As the people were used to others worshiping idols, they, too, looked for some concrete representation of God's presence.
- Rambam, instead, focuses on the people's need for a sacrificial service. As neighboring religions worshiped their gods through the bringing of sacrifices and incense, the Israelites wanted to serve Hashem in the same manner. Rambam emphasizes that God's allowance of this service was a means of weaning the people away from true idolatry.58
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – Rambam is opposed to the notion that Hashem's presence can be confined to any one place,
59 and would probably prefer to read this verse to mean that God resides amongst the people of the nation, rather than in a building in their midst. R. Yehuda HaLevi might say that the verse is speaking from the perspective of the people who saw the building as representing God's presence amongst them.
Focal point – R. Yehuda HaLevi would probably view the ark and tablets as the central point of the Mishkan as these represented God's presence. For Rambam, in contrast, the altars and accompanying sacrifices were the focus.
60 Chronology and relationship to Sin of the Golden Calf – Neither of these sources address the issue explicitly:
- Rambam appears to view the Tabernacle and sacrificial service as being a necessary antidote to idolatrous tendencies in general, regardless of the specific sin of the Golden Calf. As such, he might maintain that the command is found in its proper chronological place and was given before the sin.61
- According to R"Y HaLevi, regardless of the sin, Hashem had planned on giving the people the Tablets and ark to serve as tangible objects through which to focus their worship of Hashem. It is likely then, that the Mishkan was commanded at the same time and with the same purpose. It served to house these objects and thereby represent Hashem's presence within the nation. Alternatively, though, it is possible that originally Hashem thought that the ark alone would suffice to house the Tablets, without a surrounding Tabernacle. However the sin of the Calf confirmed that the people not only needed a physical symbol of Hashem's presence, but also that there was danger in such symbols, for the people might come to worship the symbols in place of Hashem. Thus, after the sin, Hashem added a Tabernacle to the plan, recognizing that the ark needed to be housed in such a way that the people did not come to mistake it for a god.62
Why now? - According to R"Y HaLevi, the Tabernacle is directly connected to the receiving of the Tablets (and perhaps also to the Sin of the Calf) and is thus commanded to be built now, right as they are given (or the people sin).
- Rambam could suggest that Hashem gave the command regarding the Tabernacle while still in the Wilderness because He needed to provide an alternative to the idolatrous Canaanite worship before arrival in Israel.63 Had there not been an alternative mode of worship set in place before arrival, there would have been a danger that the nation would come under corrosive influences and abandon monotheistic worship altogether.
Parallels – Rambam suggests that many of the specific laws of sacrifices, such as the selection of animals used, the prohibition against leavened bread and honey and the command to include salt, are similarly a reaction to idolatrous practices.
Altars for atonement – Neither of these sources view attainment of atonement as the main purpose of the building of the Tabernacle. Though this might be an important aspect of worship, had the people not been influenced by surrounding societies and therefore in need of a physical Taberncle and sacrificial service, atonement might have been accomplished in a different way.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני
Purpose of the Beit HaMikdash – The Rambam suggests that the main focus of the Beit HaMikdash, too, was the sacrificial service.
למשכן מספר מThe Mishkan had multiple purposes or reflected the revision of an originally preferred Divine plan as a result of human failings.
Multiple Purposes
The Mishkan had several objectives, serving as a vehicle through which the nation could honor and show their appreciation to God, as a site which facilitated expiation of sins, and as God's dwelling place.64
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" - R. Saadia Gaon vehemently opposes the idea that Hashem is confined in, or has need of, a physical structure, and asserts that God does not reside in the Mishkan at all.70 He, presumably, understands that in this verse God is saying that He will dwell amongst the people as a whole.
- Tanchuma, in contrast, reads this to literally refer to Hashem's dwelling in the Mishkan. Out of His love for the nation, Hashem left His abode on high and moved to a parallel one on earth.
Need for a physical house - Palace for a king – Midrash Aggadah and R. Saadia Gaon suggest that the nation only knew how to relate to Hashem via human models of relationship. Thus, they thought to honor God in the way that subjects glorify a king,71 by building him a palace complete with a candelabrum, table, and incense.72
- Parallel home – Tanchuma suggests that Hashem does dwell in a house and views the Mishkan as God's earthly abode.
- Response to Sin of Golden Calf – Tanchuma also brings the opinion that building the Mishkan was either part of the atonement process73 or testimony to Hashem's forgiveness.74
- Tangential benefits – R. Saadia points to other benefits of the building as well, including the fact that it serves as a focal point for people's prayers, as a disincentive to sin (lest it be destroyed), and as a site for people to prophesy and God to perform signs and wonders.
רצף כרונולוגי - Chronological – According to Midrash Aggadah and R. Saadia, the story is in its proper place. Though Midrash Aggadah asserts that certain aspects of the Tabernacle were meant to atone for the sin of the Golden Calf (or other future sins), it explains that God preempted the nation's sins with a ready-made cure.75
- Achronological – According to the opinion in Tanchuma that the construction was a response to the sin of the Golden Calf, the command is achronological.
Why now? According to Tanchuma, the command was a direct response to the nation's sin and logically followed it. The Midrash Aggadah might alternatively suggest that right after Hashem gave the first set of mitzvot (even before the sin) He instituted a procedure through which to atone if one transgressed them. One might also suggest that it was right after God revealed Himself to the nation at Sinai, that they desired to reciprocate and honor Him via building Him the equivalent of a palace.
Focal point – The Mishkan does not have just one focal point. The edifice as a whole was a means of honoring God, while the sacrificial altars played a role in atonement.
Altars for atonement – Tanchuma and Midrash Aggadah assert that many aspects of the Tabernacle served as means to facilitate expiation of sins. The gold atoned for the gold of the Golden Calf, the half shekel for the nation's mistake in calculating Moshe's arrival down the mountains and acacia wood (עֲצֵי שִׁטִּים) for the future sin of Baal Peor which took place at שִׁטִּים.
76 The institution of altars and the daily sacrifices served to amend wrongdoings that might occur on any given day or night.
Mishkan vs. Sacrifices
In Hashem's original plan, there was to be just the Tabernacle, a vehicle through which the nation would feel His presence amongst them. After the sin of the Golden Calf, Hashem added a sacrificial component to facilitate the atonement process.
Need for a physical house – Hashem, not being a physical being, has no need for a house. Yet, as He wanted to ensure that the Children of Israel felt His presence and providence, He commanded that they build a tangible structure in their midst which helped them understand that God was watching over them.
Chronology and Relationship to the Sin of the Calf – The command to build the Tabernacle is chronological, but did not include the laws of sacrifices which were only commanded after the sin of the Golden Calf.
77 Why now? The sacrificial service was a direct response to the sin of the Golden Calf, as Hashem realized that it was necessary to institute a process of atonement for when people sin.
78 Focal point – According to Abarbanel, there was a dual focus in the Tabernacle, on both the ark and the altars.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – This verse presents the main reason for the Mishkan's construction. Abarbanel, though, does not think that Hashem is saying that He will literally dwell in the Tabernacle. Rather, the verse is metaphorical and means that Hashem's presence and providence will be felt amongst the nation.
Altars for atonement – After the nation's sin, these became a crucial aspect of the Mishkan. Abarbanel, though, does not explain why the altar was part of the original command, if at that point, sacrifices were not part of Hashem's plans.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – It is not clear, according to Abarbanel, why the command is not explicit prior to Moshe's ascent.
Setting Divine Boundaries
Originally God's presence could be accessed anywhere and by anyone, but after the sin of the Golden Calf, an intermediary in the form of the Mishkan and priests was necessary
Need for a physical house – After the sin of the Golden Calf, Hashem preferred not to dwell amongst the nation at all. Due to Moshe's prayers, a compromise was reached through which Hashem's presence would reside amongst them, but only via the Tabernacle and its vessels.
Why now? Hashem's original and preferred plan was not to have a Tabernacle, but rather to be worshiped via individual altars
79 and service. After the sin of the Golden Calf, though, the nation proved unworthy of such worship, and a new system was set up.
רצף כרונולוגי – The command is out of place and was only given during Moshe's final ascent up the mountain after the sin of the Golden Calf.
Parallels – Seforno asserts that several other laws, such as kashrut, laws of purity, and libations, were similarly instituted only in the aftermath of the sin of the Golden Calf, and were meant to serve as a corrective to the nation's behavior.
Focal point – According to Seforno, the cherubs atop the ark are the focal point of the Tabernacle, for it is through them that Hashem speaks to Moshe and listens to his prayers.
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – According to Seforno, Hashem is referring to having His providence dwell among the nation. Prior to the sin, no vehicle was necessary to accomplish this, but now that was no longer true.
אין איזכור למשכן לפני עליית משה להר סיני – There was no mention of the building of the Tabernacle since at that point, there were no plans for one to be built.