Realia:Stones of the Choshen/5

EN/HEע/E

Stones of the Choshen

Sources

Bereshit 2:11-12בראשית ב׳:י״א-י״ב

(11) The name of the first is Pishon: this is the one which winds through the whole land of Havilah, where there is gold. (12) And the gold of that land is good; bdellium is there and the onyx stone.

(יא) שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כׇּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. (יב) וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.

Shemot 24:9-10שמות כ״ד:ט׳-י׳

(9) Then Moses, Aaron, Nadab, Abihu, and seventy of the elders of Israel went up. (10) They saw the God of Israel. Under his feet was like a paved work of sapphire stone, like the skies for clearness.

(ט) וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. (י) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

Shemot 28:9שמות כ״ח:ט׳

You shall take two onyx stones, and engrave on them the names of the children of Israel:

וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Shemot 28:17-20שמות כ״ח:י״ז-כ׳

(17) You shall set in it settings of stones, four rows of stones: a row of ruby, topaz, and beryl shall be the first row; (18) and the second row a turquoise, a sapphire , and an emerald; (19) and the third row a jacinth, an agate, and an amethyst; (20) and the fourth row a chrysolite, an onyx, and a jasper: they shall be enclosed in gold in their settings.

(יז) וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. (יח) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. (יט) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. (כ) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם.

Shemot 39:8-14שמות ל״ט:ח׳-י״ד

(8) He made the breastplate, the work of a skillful workman, like the work of the ephod; of gold, of blue, purple, scarlet, and fine twined linen. (9) It was square. They made the breastplate double. Its length was a span, and its breadth a span, being double. (10) They set in it four rows of stones. A row of ruby, topaz, and beryl was the first row; (11) and the second row, a turquoise, a sapphire, and an emerald; (12) and the third row, a jacinth, an agate, and an amethyst; (13) and the fourth row, a chrysolite, an onyx, and a jasper. They were enclosed in gold settings. (14) The stones were according to the names of the children of Israel, twelve, according to their names; like the engravings of a signet, everyone according to his name, for the twelve tribes.

(ח) וַיַּעַשׂ אֶת הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר. (ט) רָבוּעַ הָיָה כָּפוּל עָשׂוּ אֶת הַחֹשֶׁן זֶרֶת אׇרְכּוֹ וְזֶרֶת רׇחְבּוֹ כָּפוּל. (י) וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. (יא) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. (יב) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. (יג) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם. (יד) וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט.

Melakhim II 9:30מלכים ב ט׳:ל׳

And when Jehu was come to Jezreel, Jezebel heard of it; and she painted her eyes, and attired her head, and looked out at the window.

וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן.

Yeshayahu 54:11-12ישעיהו נ״ד:י״א-י״ב

(11) O thou afflicted, tossed with tempest, And not comforted, Behold, I will set thy stones in fair colours, And lay thy foundations with sapphires. (12) And I will make thy pinnacles of rubies, And thy gates of carbuncles, And all thy border of precious stones.

(יא) עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. (יב) וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכׇל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ.

Yirmeyahu 4:30ירמיהו ד׳:ל׳

And thou, that art spoiled, what doest thou, That thou clothest thyself with scarlet, That thou deckest thee with ornaments of gold, That thou enlargest thine eyes with paint? In vain dost thou make thyself fair; Thy lovers despise thee, they seek thy life.

[וְאַתְּ] (ואתי) שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.

Yechezkel 1:16יחזקאל א׳:ט״ז

The appearance of the wheels and their work was like unto the colour of a beryl; and they four had one likeness; and their appearance and their work was as it were a wheel within a wheel.

מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן.

Yechezkel 1:26יחזקאל א׳:כ״ו

And above the firmament that was over their heads was the likeness of a throne, as the appearance of a sapphire stone; and upon the likeness of the throne was a likeness as the appearance of a man upon it above.

וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה.

Yechezkel 10:1יחזקאל י׳:א׳

Then I looked, and, behold, upon the firmament that was over the head of the cherubim, there appeared above them as it were a sapphire stone, as the appearance of the likeness of a throne.

וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם.

Yechezkel 10:9יחזקאל י׳:ט׳

And I looked, and behold four wheels beside the cherubim, one wheel beside one cherub, and another wheel beside another cherub; and the appearance of the wheels was as the colour of a beryl stone.

וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים אֵצֶל הַכְּרוּבִים אוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד וְאוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד וּמַרְאֵה הָאוֹפַנִּים כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ.

Yechezkel 27:16יחזקאל כ״ז:ט״ז

Aram was thy merchant by reason of the multitude of thy wealth; they traded for thy wares with carbuncles, purple, and richly woven work, and fine linen, and coral, and rubies.

אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ.

Yechezkel 28:13יחזקאל כ״ח:י״ג

thou wast in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the carnelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragd, and gold; the workmanship of thy settings and of thy sockets was in thee, in the day that thou wast created they were prepared.

בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כׇּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

Iyyov 28:6איוב כ״ח:ו׳

The stones thereof are the place of sapphires, And it hath dust of gold.

מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.

Iyyov 28:16איוב כ״ח:ט״ז

It cannot be valued with the gold of Ophir, With the precious onyx, or the sapphire.

לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.

Iyyov 28:19איוב כ״ח:י״ט

The topaz of Ethiopia shall not equal it, Neither shall it be valued with pure gold.

לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.

Shir HaShirim 5:14שיר השירים ה׳:י״ד

His hands are as rods of gold Set with beryl; His body is as polished ivory Overlaid with sapphires.

יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.

Eikhah 4:7איכה ד׳:ז׳

Her princes were purer than snow, They were whiter than milk, They were more ruddy in body than rubies, Their polishing was as of sapphire;

זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם.

Daniel 10:6דניאל י׳:ו׳

his body also was like the beryl, and his face as the appearance of lightning, and his eyes as torches of fire, and his arms and his feet like in colour to burnished brass, and the voice of his words like the voice of a multitude.

וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן.

Divrei HaYamim I 29:2דברי הימים א כ״ט:ב׳

Now I have prepared with all my might for the house of my God the gold for the things of gold, and the silver for the things of silver, and the brass for the things of brass, the iron for the things of iron, and wood for the things of wood; onyx stones, and stones to be set, glistering stones, and of divers colours, and all manner of precious stones, and marble stones in abundance.

וּכְכׇל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת לַנְּחֹשֶׁת הַבַּרְזֶל לַבַּרְזֶל וְהָעֵצִים לָעֵצִים אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב.

Josephus Antiquities of the Jews 3:7:5יוספוס קדמוניות היהודים ג׳:ז׳:ה׳

[162] Over these, the high priest wore a third vestment called the Ephod, resembling the Epomis of the Greeks, fashioned like this: it was about a foot wide and woven of several colours intermixed with gold, and was in general shaped like a tunic with sleeves, which left the middle of the breast uncovered. [163] Within the gap of this vestment was inserted a piece of about a hand's width, embroidered with gold and the other colours of the ephod and called the Essen, which in the Greek means the Oracle. [164] This piece exactly filled the gap in the Ephod to which it was joined by golden rings at each corner. Similar rings were attached to the ephod and a blue ribbon was used to fasten them together at the rings. [165] To avoid sagging in the space between the rings, they contrived to fill it up with a texture of blue stitching. Upon the Ephod, to fasten it, were two sardonyxes at the shoulders, each of which had an extremity to which the golden pins could be fastened. [166] On these were engraved the names of the sons of Jacob, in the local alphabet and in our own tongue, six on each stone, with the names of the elder sons on the right shoulder. There were also twelve stones on the Essen, of unusual size and beauty, a priceless ornament of immense value. [167] These stones stood in four rows of three, worked into the Essen and set in golden clasps which were themselves so set within the fabric as not to fall out. [168] The first triad were a sardonyx, a topaz and an emerald; the second held a carbuncle, a jasper and a sapphire; the third row had first a ligure, then an amethyst and then an agate, being the ninth in all;.the fourth row began with a chrysolite, then came an onyx and last of all a beryl. [169] The names of all the sons of Jacob were engraved in these stones, whom we regard as the founders of our tribes, each stone being honoured with a name according to the order of their birth. [170] As the rings were too weak to bear the weight of the stones by themselves, they inserted two other larger rings into the texture of the Essen near the throat, to receive slim chains connected by golden bands to the tops of the shoulders, the ends of which connected the ring to a projection at the back of the ephod. [171] This was to secure the Essen, that it might not fall from its place. There was also a sash sewn to the Essen, of the aforesaid colours interwoven with gold, which was again tied over the seam after one turn and allowed to hang down. This sash was also fringed by tassels surrounded by golden sheaths.

Josephus Wars of the Jews 5:5:7יוספוס מלחמות היהודים ה׳:ה׳:ז׳

[234] On the other side hung twelve stones, three to a row one way and four in the other: sardius, topaz and emerald; carbuncle, jasper and sapphire; agate, amethyst and liguron; onyx, beryl and chrysolite, and on each of them was inscribed one of the aforesaid names. [235] A mitre of fine linen surrounded his head, tied by a blue ribbon, and round it another golden crown, inscribed with the sacred letters, all four of them. [236] The high priest did not wear these at other times, but a simpler attire. He only did so when entering the most sacred part of the temple, which he did only once in a year, on the day by custom all of us keep a fast to God. [237] So much about the city and the temple, but later we shall speak more about its customs and laws, for there are many things about it which we have not yet mentioned.

ומהעבר השני (מעבר־פני הכהן הגדול) היו תלויות שתים־עשרה אבנים יקרות אחרות, שלש שלש בארבעה טורים, ואלה הן: אֹדם, פטדה וברקת, נפך, יהלֹם וספיר, שבו, אחלמה ולֶשֶׁם, ישפה, שֹׁהם ותרשיש, ועל כל אחת מהן נכתב אחד משמות השבטים. ואת ראשו כסה הכהן הגדול במצנפת שש ומסביב לה פתיל תכלת, ועל הפתיל מסביב זר זהב, הנושא פתּוחי חותם הכתב הקדוש, אלה היו ארבע אותיות. אולם לא בכל עת נשא הכהן הגדול את הבגדים האלה, כי לבש בגדים פשוטים מהם (בגדי לבן) מדי בואו אל הדביר. רק פעם אחת בשנה בא לבדו אל המקום הזה, ביום אשר בו צֻוה כל העם לעַנות את נפשו לאלהים. ויתר דברי העיר וההיכל ומשפטיהם וחֻקיהם אכתוב לכל פרטיהם בפעם אחרת, כי עוד דברים רבים נשארו לסַפּר עליהם.

Targum Yerushalmi (Neofiti) Shemot 28:17-20תרגום ירושלמי (ניאופיטי) שמות כ״ח:י״ז-כ׳

(יז) ותשלם ביה אשלמיה דאבן ארבעה סדרי[ן] דאבן טבא סדרא קדמיה סמקתה וירקתה וברקתה טורא חדתה וכתיב ומפרש עליהון שם תלתא שבטין ראובן שמעון לוי. (יח) וסדרה תניינה כדכדינה וספרינה ועין עגלה וכתיב ומפרש עליהון שם תלתא שבטין יהודה יששכר זבולן. (יט) וסדרא תליתיא לשם זוזין וברולין וזמרגדין וכתיב ומפרש עליהון שם תלתא שבטין דן ונפתלי גד (ואשר). (כ) וסדרה רביעיה כרום (ו){י}מה רבה ובדלחא ומרגליתה וכתיב ומפרש עליהון שם תלתא שבטין אשר יוסף ובנימן מאחדן דהב יהוויין {באשלמותהון}.

Targum Onkelos Shemot 28:17-20תרגום אונקלוס שמות כ״ח:י״ז-כ׳

(17) and thou shalt fulfil in it the complement of stones: four rows of precious stones; the first row, the carnelian, topaz and smaragd, the first row; (18) the second row, the carbuncle, sapphire, and onyx; 19 and the third row, the jacinth, agate, and amethyst; (20) and the fourth row, the chrysolite, and beryl, and jasper: they shall be inset in gold in their completeness.

(יז) וְתַשְׁלֵים בֵּיהּ אַשְׁלָמוּת אַבְנָא אַרְבְּעָא סִדְרִין דְּאֶבֶן טָבָא סִדְרָא קַדְמָאָה סָמְקָן יָרְקָן וּבָרְקָן סִדְרָא חַד. (יח) וְסִדְרָא תִּנְיָנָא אִזְמַרַגְדִּין שַׁבְזֵיז וְסַבְהֲלוֹם. (יט) וְסִדְרָא תְּלִיתָאָה קַנְכֵּירִי טְרַקְיָא וְעֵין עִגְלָא. (כ) וְסִדְרָא רְבִיעָאָה כְּרוּם יַמָּא וּבוּרְלָא וּפַנְתֵּירִי מְרַמְּצָן בִּדְהַב יְהוֹן בְּאַשְׁלָמוּתְהוֹן.

Shemot Rabbah 38:8שמות רבה ל״ח:ח׳

דָּבָר אַחֵר, וְזֶה הַדָּבָר, בְּאֵיזֶה זְכוּת הָיָה אַהֲרֹן נִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, זְכוּת הַמִּילָה הָיְתָה נִכְנֶסֶת עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, זוֹ הַמִּילָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (בראשית יז, י): זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, זְכוּת הַשְּׁבָטִים הָיְתָה נִכְנֶסֶת עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם, מִנְיַן זֶה, י״ב, וְאֵלּוּ הֵן י״ב אֲבָנִים שֶׁהָיוּ נְתוּנוֹת עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וַעֲלֵיהֶם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וְכַסֵּדֶר הַזֶּה הָיוּ נְתוּנוֹת, רְאוּבֵן שָׁדַרְגָּנִין, שִׁמְעוֹן שִׁמְפּוֹזִין, לֵוִי דְּיָקְנִיתִין, יְהוּדָה בְּרָדִינִין, יִשָֹּׂשכָר סַנְפִּירִינוֹוּן, זְבוּלוּן אִסְמָרַגְדִּין, דָּן כּוֹחָלִין, נַפְתָּלִי אָבָאטִיס, גָּד הִימוֹסְיוֹן, אָשֵׁר קְרוֹמַטִּיסִין, יוֹסֵף פְּרָאלוֹקִין, בִּנְיָמִין מַרְגָלִיטוֹס. מַה טַּעַם, שֶׁיְהֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּבְבִגְדֵי כֹהֵן בִּכְנִיסָתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְנִזְכָּר לִזְכוּת הַשְּׁבָטִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה פַּדְגוֹגוֹ נִכְנַס אֶצְלוֹ לְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עַל בְּנוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן הָעוֹמְדִים עָלָיו שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בּוֹ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הִלְבִּישׁוֹ פּוֹרְפִּירָא שֶׁלּוֹ שֶׁיְהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וּמִתְיָרְאִין מִמֶּנּוּ. כָּךְ אַהֲרֹן הָיָה נִכְנַס בְּכָל שָׁעָה לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְאִלּוּלֵי זְכֻיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת עִמּוֹ וּמְסַיְּעוֹת אוֹתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִכָּנֵס, לָמָּה, שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׁם, מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ מִדְּמוּת לְבוּשֵׁי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי כח, מ): וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתָּנֹת, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם.

Bemidbar Rabbah 2:7במדבר רבה ב׳:ז׳

בְאֹתֹת (במדבר ב, ב), סִימָנִין הָיוּ לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא מַפָּה וְצֶבַע עַל כָּל מַפָּה וּמַפָּה כַּצֶּבַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, מֵהֶם לָמְדָה הַמַּלְכוּת לִהְיוֹת עוֹשִׂין מַפָּה וְצֶבַע לְכָל מַפָּה וּמַפָּה. כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט נָשִׂיא שֶׁלּוֹ צֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לַצֶּבַע שֶׁל אַבְנוֹ. רְאוּבֵן אַבְנוֹ אֹדֶם וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ אָדֹם וּמְצֻיָּר עָלָיו דּוּדָאִים. שִׁמְעוֹן פִּטְדָה וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ יָרֹק וּמְצֻיָּר עָלָיו שְׁכֶם. לֵוִי בָּרֶקֶת וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ שְׁלִישׁ לָבָן וּשְׁלִישׁ שָׁחֹר וּשְׁלִישׁ אָדֹם וּמְצֻיָּר עָלָיו אוּרִים וְתוּמִים. יְהוּדָה נֹפֶךְ וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דְּמוּתוֹ כְּמִין שָׁמַיִם וּמְצֻיָּר עָלָיו אַרְיֵה. יִשָֹּׂשכָר סַפִּיר וּמַפָּה שֶׁלּוֹ צָבוּעַ שָׁחֹר דּוֹמֶה לְכָחֹל וּמְצֻיָּר עָלָיו שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עַל שֵׁם (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים. זְבוּלוּן יַהֲלֹם וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ לְבָנָה וּמְצֻיָּר עָלָיו סְפִינָה עַל שֵׁם (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. דָּן לֶשֶׁם וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְסַפִּיר וּמְצֻיָּר עָלָיו נָחָשׁ עַל שֵׁם (בראשית מט, יז): יְהִי דָּן נָחָשׁ, גָּד שְׁבוֹ וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ לֹא לָבָן וְלֹא שָׁחֹר אֶלָּא מְעֹרָב שָׁחֹר וְלָבָן וּמְצֻיָּר עָלָיו מַחֲנֶה עַל שֵׁם (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ. נַפְתָּלִי אַחְלָמָה וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְיַיִן צָלוּל שֶׁאֵין אַדְמוּתוֹ עַזָּה וּמְצֻיָּר עָלָיו אַיָּלָה עַל שֵׁם (בראשית מט, כא): נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה. אָשֵׁר תַּרְשִׁישׁ וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְאֶבֶן יְקָרָה שֶׁמִּתְקַשְּׁטוֹת בּוֹ הַנָּשִׁים, וּמְצֻיָּר עָלָיו אִילָן זַיִת עַל שֵׁם (בראשית מט, כ): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, יוֹסֵף שֹׁהַם וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ שָׁחֹר עַד מְאֹד וּמְצֻיָּר לִשְׁנֵי נְשִׂיאִים אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ תּוֹלְדוֹתָם בְּמִצְרַיִם. וְעַל מַפָּה שֶׁל אֶפְרַיִם הָיָה מְצֻיָּר שׁוֹר עַל שֵׁם (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ, זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם, וְעַל מַפָּה שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הָיָה מְצֻיָּר רְאֵם עַל שֵׁם (דברים לג, יז): וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, עַל שֵׁם גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה. בִּנְיָמִין יָשְׁפֵה וְצֶבַע מַפָּה שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְכָל הַצְּבָעִים לִשְׁנֵים עָשָׂר הַצְּבָעִים וּמְצֻיָּר עָלָיו זְאֵב עַל שֵׁם (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּאֹתֹת שֶׁסִּימָנִין הָיוּ לָהֶם לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 28:17-20תרגום ירושלמי (יונתן) שמות כ״ח:י״ז-כ׳

(17) And thou shalt fill it with a fulness of precious stones: four rows of precious gems, answering to the four regions of the world. The first row, carnelian, topaz, carbuncle; and on them shall be engraven and expressed the names of the tribes Reuben, Shemeon, and Levi. (18) And the name of the second row, smaragd, and sapphire, and chalcedony; and upon them shall be engraven and expressed the names of the three tribes, Jehudah, Dan, and Naphtali. (19) And the name of the third row, ligure, and agate, and amethyst; and upon them shall be written and expressed the names of three tribes, Gad, and Asher, and Issakar. (20) And the name of the fourth row, chrysolite, onyx, and jasper; and upon them shall be written and expressed the names of three tribes, Zebulon, Joseph, and Benjamin. Set in gold shall they be, in their completeness.

(יז) ותשלים ביה אשלמות דמרגליין טבאן ארבעא סידרין דמרגליין טבאן כלקבל ארבעא טריגונין דעלמא סידרא קדמיא סמוקתא ירקתא וברקתא סדרא חד ועליהון חקיק ומפרש שמהת שבטיא ראובן שמעון ולוי. (יח) ושום סידרא תיניינא איזמורד וספירינון וכדכודין ועליהון חקיק ומפרש שמהת תלתא שיבטיא יהודה דן ונפתלי. (יט) ושום סידרא תליתאה קנכירינון וטרקין ועין עיגל ועליהון חקיק ומפרש שמהת תלתא שיבטיא גד ואשר ויששכר. (כ) ושום סידרא רביעאה כרום ימא רבא ובירליוות חלא ומרגניית אפנטורין ועליהון חקיק ומפרש שמהת תלתא שיבטיא זבולן יוסף ובנימין משקען בדהב יהון באשלמותהון.

Targum Yerushalmi (Fragmentary) Shemot 28:17-20תרגום ירושלמי (קטעים) שמות כ״ח:י״ז-כ׳

(17) And thou shalt fill it with a filling of stones, four rows of precious stone; the first row, carnelian, and topaz, and carbuncle; written with expression upon it (shall be) the name of the three tribes, Reuben, Shemeon, Levi. (18) And the second row, carbuncle, and sapphire, and amethyst; in writing expressed upon them, the name of the three tribes, Jehudah, Issakar, and Zebulon. (19) And the third row, ligure, and beryl, and smaragd; written expressly upon them (shall be) the name of the three tribes, Dan, Naphtali, and Gad. (20) And the fourth row, chrysolite, bdellium, and margelite. Written expressly upon them shall be the name of the three tribes, Asher, Joseph, and Benjamin: socketed in gold shall they be in their completeness.

(יז) ותשלים עמיה אשלימו דאבנא ארבע סדרין דאבן טבא סידרא קמייתא סמקתא וירקתא וברקתא כתב מפרש עליהון שם שבטין תלתא ראובן שמעון לוי. (יח) וסידרא תנינא כדכדנא וסמפולינא ועין עיגלא כתב מפרש עליהון שם שבטין תלתא יהודה יששכר וזבולון. (יט) וסידרא תליתאה זוזון ובירזלין וזמרגדין כתב מפרש עליהון שם שבטין תלתא דן נפתלי וגד. (כ) וסדרא רביעאה כרום ימא בדולחא ומרגליתא כתב מפרש עליהון שם שבטין תלתא אשר יוסף ובנימין משקעין דהב יהוון באשלמותהון.

Rashi Yeshayahu 54:11רש״י ישעיהו נ״ד:י״א

סוערה – שלבה סוער ברובי צרות. מרביץ בפוך – רוצף רצפתך מאבני נופך.

Lekach Tov Shemot 28:17לקח טוב שמות כ״ח:י״ז

אודם אחמר, פטדה עקיק, ברקת זעפרן, נפך כחבלי, ספיר זמורד, יהלום גיאאר, לשם בלטאר, שבו אספר, ואחלמה טופאג, תרשיש פרתזיג, שהם בוגיר, ישפה מאבצר, כל אלה לשון ערבי הם.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 28:17-20אבן עזרא שמות פירוש ראשון כ״ח:י״ז-כ׳

(יז-כ) ולדעת אלה האבנים אין לנו דרך, רק הגאון פירש: אודם מאדום. והאבנים שהם אדומות הם רבות. ופירש פטדה כרצונו בלא ראיה, וברקת – מגזרת: ברק, ורבות הנה ככה. ונופך – שחור, מגזרת: ותשם בפוך (מלכים ב ט׳:ל׳), וזה רחוק. וגם ספיר – אבן לבנה, מעדות: לבנת הספיר (שמות כ״ד:י׳), ולא פירש נכון. ויהלום – אמר הגאון: כרצונו, בלא ראיה. ויותר קרוב היה, להיותו מגזרת: והלמה סיסרא (שופטים ה׳:כ״ו), והיא אבן הולמת כל האבנים. ויש אומרים: כי אחלמה – אבן שתולדתה להראות חלומות. והגאון אמר: כי ישפה בתמורת השי״ן בסי״ן בלשון קדר, וכולנו נמשש קיר כעורים, והאמת שלא נוכל לדעתם. והנה בחלק יוסף, השוהם, שממנו אבני האפוד, והנה הוא חשוב כנגד כל ישראל כאשר הודעתיך. והנה אבני האפוד ואבני החושן לזכרון לכסא ולרקיע, הכתוב בספר יחזקאל שהוא על ראשי החיות (יחזקאל א׳:כ״ו).

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 28:9אבן עזרא שמות פירוש שני כ״ח:ט׳

(ט-כ) ואבן השהם לבנה, ובארמית בורלא, ולשון ישמעאל בולאר. ואין לנו דרך בבירור לדעת אבני המלואים, כי הגאון תרגמם כרצונו, כי אין לו קבלה שיסמוך עליה. כי הנה ראינו שתירגם ספיר – לבן, ואינו רק אדום. ואין טענה מאודם – הכתוב בראשונה, כי ידוע כי חמש הם העינים: הלבן, וברקת, ואדום, וירוק, ושחור. והנה בעבור היות האדם אמצעי, ימצא על מינים רבים. ותרגם נפך – כדמות שחור, בעבור: ותשם בפוך עיניה (מלכים ב ט׳:ל׳). וזה לא יתכן שלא יהיה נו״ן נפך שרש, כי הוא על משקל: אודם (שמות כ״ח:י״ז). וחכם גדול ספרדי אמר: כי יהלום – הוא הנקרא אלמאם, שהוא שובר כל האבנים ונוקב הבדולח, מגזרת: את הולם פעם (ישעיהו מ״א:ז׳), והיו״ד הנוסף כיו״ד יצהר. גם אחלמה – אל חלמאה, והיא אבן כל מי שהוא באצבעו יראה חלומות לעולם. ואין לתמוה על זה, כי כח ימצא בתולדת כל אבן, כאבן המושכת בברזל, והמעמדת הדם והבורחת מהחמץ והנשברת לעולם על משולש.

R. Avraham b. HaRambam Shemot 28:17ר׳ אברהם בן הרמב״ם שמות כ״ח:י״ז

(יז-כ) ומלאת פירשו ר׳ סעדיה ז״ל ״ואנטם״ (בערבית כלומר ״וסדרת״) והוא פירוש לפי הטעם לא לפי הלשון; והפירוש לפי הלשון ולפי הטעם הוא שיחרוץ בתחילת אריגת החושן חריץ של עינים שקועות משאר שטח החושן כדי להשקיע בתוכן קצת עובי האבנים (ו)ישימו בהן את האבנים כמו שישימו את אבני החן בחותמות ובצניפים וכיוצא בהם כפי מה שאנחנו רואים (היום) וכאשר ניתנו אותן האבנים באותן העינים החרוצות הן סותמות אותן וממלאות אותן. אבן – שם למין האבן (היקרה) שנכנסות בו (אבני החן ששמן בערבית) ״אליאקות ואלבלור״ וזולתן וכל מה שפירש ר׳ סעדיה ז״ל באבנים אלה השערה ואין אנחנו יודעים מהן (כלום) באמת אלא שאנחנו יודעים שהן אבני חפץ ואדם ידענו שהוא (אבן החן ששמה בערבית) ״אליאקות״ באשר הוא אדום והשהם (הוא אבן החן ששמה בערבית) ״אלבלור״ כפי הפירסום וכן פירושי אונקלוס ז״ל (באבנים אלה) אע״פ שידיעתו קרובה יותר לפי שהוא ראה את האבנים בעין לא יובן לנו ממה שפירש אלא פטדה שהוא (אבן החן ששמה בערבית) ״אלזמרד״ באשר פירשו ״ירקך והוא ״הירוק״ ושאר הדברים והשמות שפירש אין אנחנו יודעים אותם ואפשר שבעלי לשון סורסי מבינים אותם. וטורים – סדרים או שורות כמו שפירש ר׳ סעדיה ז״ל והענין אחד. משבצים זהב – יקיף [כל אבן מהן] בזהב ולמדה הקבלה שכל אבן מהן מרובעת ושקועה בבית של זהב מרובע כמדתה כדי שיהיה הזהב מקיף אותה מתחת (במקום) שהיא מחוברת בחושן ומארבע רוחותיה העומדות.

Chizkuni Shemot 28:17-20חזקוני שמות כ״ח:י״ז-כ׳

(17) אדם, a "carnelian;" פתדה, a "chrysolite;" ברקת "emerald;" (18) נפך, "a turquoise;" ספיר, "a sapphire;" יהלם, an "amethyst" (19) לשם, "a jacinth;" שבו, "an agate;" אחלמה, "a crystal;" (20) תרשיש, "a beryl"; שהם, "a lapis lazuli"; ישפה, "jasper."

(יז) אדם – שרדנא פטדה – אמירלא. ברקת – אטופצרי. (יח) נפך – קרבונקלא. ספיר – שפיר. יהלם – בריקלא. (יט) לשם – אלמנדסה. שבו – אמטיטה. אחלמה – גירגונסא. (כ) תרשיש – קרישטלי. שהם – אוניקלא. ישפה – ישפי.

R. Bachya Shemot 28:15ר׳ בחיי שמות כ״ח:ט״ו

ועשית חשן משפט מעשה חושב, "you shall make a breastplate of judgment of a woven design." He would weave a cloth made of blue wool, purple wool, scarlet wool and linen. He would take one thread of gold and make a strand of the other six-threaded strands of materials so that each would have a seventh golden thread. This is the meaning of the words: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש, (compare Maimonides Klei Hamikdash 9, 5-6). This is based on the words וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן וגו', "they hammered out sheets of gold and cut threads to be worked into designs among the blue, the purple," etc. (39,3). This teaches that the golden thread was folded over amongst the other materials, like a double thread. The length of the breastplate was 2 zeratot, (22 cm approx), its width 1 eret. It was folded over so that it would look square from the front. There were four rows of three gemstones on it, each gemstone being square. The names of the tribes were "inscribed chemically" each tribe's name in accordance with the colour gemstone reflecting its individuality. Reuven's name was inscribed on the stone called אודם, Shimon's on a stone called פטדה, etc., etc. In addition to the names of the twelve tribes the names of the patriarchs Avraham, Yitzchak, and Yaakov were also inscribed plus the words שבטי ישורון. These additional words were distributed between the various stones so that, for instance, the stone אודם with the name Reuven had an additional letter א as part of the name אברהם, whereas the stone פטדה which had the name שמעון inscribed on it also had a letter ב added as the second letter in the name אברהם, and so on. A stone with a short name such as גד, for instance, had the word שבטי of שבטי ישורון added seeing that there was enough space for this. The stone with the name אשר had in addition the letters ישר of the word ישורון inscribed on it, whereas the stone with the name יוסף had the last three letters of the word ישורון inscribed on it also, so that each stone had a total of six letters making an overall total of 72 letters. These 72 letters corresponded to the great name of the tetragram when it is spelled in all its 24 permutations. The six days of creation comprised a total of 72 hours of daylight, the number of hours during which the universe and all that is in was created (no creation took place at night.). We know this as the Torah speaks of ביום עשות ה' אלו-הים ארץ ושמים (Genesis 2,4), "on the 'day' Lord God made earth and heaven." This number 72 has also been alluded to in Psalms 89,3 where David speaks about the world having been built on the attribute חסד, loving kindness. The numerical value of the word חסד is also 72. We infer from these verses that the world which has been created in 72 hours of creative activity by God is maintained due to the merit of the twelve tribes of Israel, i.e. the 72 letters inscribed in the breastplate of the high Priest. It is remarkable that the stone with the name בנימין which was spelled plene, i.e. with two letters י (as opposed to Exodus 1,3 or Genesis 42,38 et al) where there is no letter י before the final letter ן filled out its stone seeing his name had six letters. It was therefore impossible to add a letter from the patriarchs' names on his stone. The reason that this was so may be connected to a historical occurrence in the time of the Judges when the tribe came close to extinction, only 600 young men surviving after the civil war described in Judges 20-21. Had his name not been spelled with six letters on the breastplate, even the six hundred young men who survived might not have done so. Scientific books claim that the basic number of gemstones, (not allowing for variants, mutations) are only 12 in number, so that they were all represented on the breastplate of the High Priest. They may be considered as the "patriarchs" of all other precious stones. The reason that the gemstone assigned to the tribe of Reuven was the אודם was the fact that it symbolised the blush on his face when he owned up to being guilty of his misdemeanour in Bilhah's tent. The fact that he was not ashamed to admit his guilt is a credit to him reflected by this red-coloured stone known as "rubin." It is supposedly found in certain areas at the bottom of the sea. It is chipped of a great rock beneath the sea, and is mined similar to silver and gold. The rock is known as Balax. Rubin and Balax are supposedly two names for the same kind of stone. The difference between them is only that the variety known as rubin is reddish looking. Onkelos also translates the word אודם as סמקן, a red stone. It is the choicest of a number of sub-categories of the same basic kind of precious stone. Seeing it is red, an essential colour reminding us of blood, it is reputed to have the power to protect a woman who wears this jewel against ever aborting any fetus she carries. Women who wear jewelry made from this stone will give birth to babies that have been growing in their wombs for the full nine months. The stone is even supposed to have positive effects upon women who are having a difficult delivery. If this stone will be crushed into powder and consumed with food and drink it displays properties similar to those of the דודאים (mandrakes?), the plant which Leah "sold" Rachel in order to help her achieve pregnancy (compare author's comment on Genesis 30,14). The shape of those dudaim which Reuven had found at the time was the outline of a human being. This is the reason that the word אודם, normally spelled with the letter ו was spelled without that letter in order to draw our attention to the spelling which could be read "Adam,"אדם . The reading of the word teaches the nature of the stone, whereas the spelling teaches the effect of that stone, its function. Shimon's stone פטדה, is a greenish-looking gemstone, similar to the turquoise colour of the sea in certain coastal cities. Onkelos also translates it as ירקן (emerald?). It is of the same group as the gemstone נפך, the stone with the name of Yehudah inscribed on it. Both are of similar colour, except that the stone described as נפך is the more precious of its group. It sparkles very much. The פטדה is inferior to the נפך both in colour and in sparkle. The greenish colour symbolises the terrible sexual licentiousness committed by that tribe who had caused the face of their leader Zimri to turn green in shame (Numbers 28,14). The same happened to all the other members of the tribe of Shimon who took part in that sin at that time. Darkon, dropsy, was the illness from which these people died. The positive feature of that gemstone is that it cools the body. This may be the reason it is found in hot countries such as Nubia (the Sudan). The people in that country are especially steeped in sexual licentiousness. They need to "cool off" in order to counteract their tendencies. This is why we read in Job 28,19 "topaz from Nubia cannot match its value (that of rubies)." The reason Job made this comparison was because these stones were found in Nubia. The stone which bore the name of Levi was the ברקת, known popularly as carbuncle (a rounded gemstone without facets). It is so called as it flashes just like a bolt of lightning, ברק. It illuminates like a lamp. Onkelos also translates it as ברקן, a flashing stone. This was the gemstone Noach hung in the ark to provide him with light. The Torah referred to this light in Genesis 6,15 צהר תעשה לתבה. Isaiah refers to it as אקדח, in Isaiah 54,12 where, speaking of the future of Israel he writes: "I will make your battlements rubies and your gates of precious stones, i.e. לאבני אקדח." The name is justified as it appears glowing like red-hot coals. A similar expression occurs also in Isaiah 50,11: "kindlers of fire." The reason this stone was chosen to symbolise Levi was that the Levites illuminate the people by teaching them spiritual illumination, i.e. Torah, as we know from Deut. 33,10 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, "they teach Your judgments to Yaakov and Your Torah to Israel." We also know of Moses, who was of the tribe of Levi, that the whole house was filled with light when he was born as the Midrash (Shemot Rabbah 1,24) interpreted the words in Exodus there (Exodus 2,2) that "she (his mother) saw that he was good." Furthermore, when Moses returned from Mount Sinai with the second sets of Tablets the Torah testified that the skin of his face emitted rays of light (Exodus 34,29). We have another verse (Kohelet 8,1) "a man's wisdom lights up his face." The positive value of this gemstone is that it is apt to enlighten the foolish, providing him with insights he never had. This is in addition to the general usefulness of that jewel in providing light just as does a lamp. People say that if one pounds this carbuncle into fine dust and mixes it with food or drink as one mixes certain medicinal herbs into the food it proves very capable of providing wisdom and opening up previously "closed" hearts. Yehudah's name was inscribed on the gemstone called נפך as we mentioned already. This jewel is known either as merkedy or zemurah in Arabic. Onkelos' translation azmoragdin, (emerald) can support either one of these names. He chose a combination of these two words. As already mentioned, it is a greenish stone of high luster and represented his shame-facedness in accusing his daughter-in-law Tamar's pregnancy as being the result of harlotry when he himself had fathered the child she was carrying (Genesis 38,26). Seeing that he overcame his embarrassment and made a public confession of his own involvement, this stone, i.e. its color, was chosen as appropriate for him. In addition he also had had to bear the shame, i.e. his face turning green, in the matter of having sold Joseph and his father suspecting him of this though the matter had never been spoken of. When Yaakov blessed Yehudah on his deathbed saying: "from the prey, my son, you elevated yourself," he wanted him to know that he suspected him of having been involved in the deception which had made Yaakov call out in anguish: "a wild beast has torn Joseph to shreds (Genesis 37,33)." When hearing his father say that he considered Yehudah as having elevated himself, i.e. having exonerated himself from that guilt, his face was restored to its original colour after all these years. It then resembled the appearance of the emerald giving off a sparkle. It is also written of Yehudah (Genesis 49,8) "your hand is at the neck of your enemy," and the outstanding feature of the gemstone emerald is that people wearing it experience that their enemies turn their neck towards them, i.e. that they attempt to flee. This is the reason this jewel is known as נפך. The Bible comments on Yehudah's bravery in battle more than once, and it is written of David (Samuel I 18,7) that he defeated his enemies in their tens of thousands, Of the messiah it is written: (Isaiah 11,4) "with the spirit (breath) of his mouth he will kill the wicked." Issachar's name was inscribed on a jewel called ספיר, sapphire, a jewel known as sephily of a blue colour. It had been assigned to Issachar because he was extremely wise and his tribe excelled in Torah knowledge. This has been attested to in Chronicles I 12,32. We have a tradition that the Tablets with the Ten Commandments were made of sapphire (Tanchuma Ki Tissa 26). We also find another reference to this jewel in Exodus 24,10 where the vision of God seen by the elders and the nobles is described as their observing with their mental eyes the appearance of bricks made of sapphire. It is a well known fact that the souls of Torah scholars are part of a whole bundle of souls beneath the throne of God's attribute כבוד. This is derived from Ezekiel 1,26: "as the semblance of a throne, in appearance like sapphire." The blue color of this jewel is not like the blue which denotes haughtiness similar to certain shades of red or green; on the contrary, it is a color symbolizing humility, modesty, a character trait equally becoming to both young and old. This is what Isaiah 57,15 meant when he wrote: "I dwell on high, in holiness; yet with the contrite and lowly in spirit." The outstanding feature of this jewel is that it is good for one's eyesight; this is the reason people have a habit of passing this jewel back and forth in front of their eyes. It was appropriate for Issachar as Torah also provides enlightenment. There is a popular saying that this jewel is useful in getting rid of all manner of pains and any swelling one experiences in any part of one's body. The Torah too is a powerful remedy for all parts of the body. We have been told in Eyruvin 54 that if someone suffers from headaches the best remedy is to immerse oneself in the study of Torah. The name of Zevulun was inscribed on the gemstone known as יהלום, diamond. This gemstone is known as pirle, same as bedolach. It is clear, transparent. It is to remind us of "white" silver, an allusion to the material wealth of the tribe of Zevulun. We know from Yaakov's blessing of Zevulun in Genesis 49,13 that he was a great trader sending his ships far afield in order to bring home wealth from foreign lands. It was appropriate therefore that the stone bearing his name was the diamond. The special property of the diamond for man is that it helps one to go to sleep, something Leah referred to when she (the mother of Zevulun) said after he was born: "this time my husband will make his permanent home with me" (Genesis 30,20). [I believe what the author meant was that possession of diamonds allows people to sleep easy as they feel emotionally and economically secure. Ed.] The name of the tribe of Dan was inscribed on a gemstone called לשם, known as opal, or ashtefassis. It shows a human face turned upside down, reminiscent of the time when the tribe of Dan attempted to reverse the norms of Judaism by appointing for themselves a non-Levite as religious leader (compare Judges 18,31). We find in Joshua 19,47 that a certain town previously called Leshem was renamed Dan in commemoration of the founding father of that tribe. This city became an integral part of the land of Israel. The name of the tribe of Naftali was inscribed on a jewel known as שבו, agate. It is commonly known as turquoise. [The various names which I have spelled in italics appear to be the equivalents of these gems' names in Spanish or old French during the time of the author. Ed.] Onkelos also translates it as טרקיא. The special property ascribed to that gemstone was that it "pulls" man while riding in carriages or riding horses and enables him to become successful as a driver or rider. This occurs through man and beast developing mutual affinity for each other while man sits in the saddle. It was appropriate for Naftali to be associated with this gemstone as at the time he was born his step-mother Rachel had said that she had prevailed in a struggle with the attribute of Justice and her sister and as a result her handmaid had born this son for her. Rachel also had to use all her abilities (she thought) in order to have a son at least through her handmaid (compare Genesis 30,8). The gemstone bearing the name of Gad was the אחלמה, popularly known as crystal. This is why Onkelos translates the word as עין עגלא. A better known gemstone called lemon is similar to it but reddish in appearance. The reason this gemstone was used to symbolize Gad was that seeing the gemstone crystal is very common and everyone is familiar with it, the members of the tribe of Gad were also widely known as were the people who had been slain by this tribe in the wars of Israel against the Canaanites. This is the meaning of Deut. 33,20 וטרף זרעו קדקד, "tearing off arm, and even head." The special property of this gemstone is that it reinforces the resolve of one's heart when going to war and prevents one from becoming faint-hearted. The gemstone gives man strength. It is called אחלמה, as that word is connected to מלחמה, attributes needed to be successful in battle. The expression occurs in that sense in Isaiah 38,16: ותחלימני ותחיני, "You have restored me to health and have revived me." The idea is that God made King Chiskiyah strong again. Another verse with a similar message is Job 39,4 where God speaks to Job about the health of the hinds, etc., saying יחלמו בניהם ירבו בבר, "their young are healthy (strong) able to grow up in the open fields." The gemstone on which the name of the tribe of Asher was inscribed is called תרשיש, better known as cariolica, topaz, chrysolite. Its color is close to that of oil (olive oil). Others say that its color is azure-blue (compare R' David Kimchi). Onkelos translates it as כרום ימא, aquamarine. The reason is that the color of the sea resembles that of azure-blue. The name Tarshish appears also as a destination in the ship hired by the prophet Jonah, presumably because these gems could be found in that country. The special property of this topaz is to facilitate in the digestion of foods. It is even more important if one first pulverizes it and mixes the powder into one's food. It will then make a mass similar to a mixture of flour and oil. The Torah extols Asher's land portion within the land of Israel as being particularly full of oil, i.e. rich soil as we know from Yaakov's blessing in Genesis 49,20. The gemstone bearing the name of the tribe of Joseph was called שהם, better known as onyx. The special property of this jewel is that its owners enjoy favor in the eyes of people. The letters in that stone also spell השם when read in a different order. This is an allusion to the verse in Genesis 39,2: "God was with Joseph and he became a successful man;" or, Genesis 39,24 "God made the warden of the prison like Joseph, etc." Anyone who wears the jewel in the king's palace will find that he becomes very successful and that his suggestions will be well received. The name of the gemstone on which Binyamin's name was inscribed was ישפה, better known as jasper. It is a multi-colored gem consisting of red, black, green. Binyamin had many contradictory thoughts about the sale of Joseph by his brothers, all of which are reflected in the different colours of the jasper. The special property of that stone is that it stops the flow of blood. The reason this gemstone was assigned to the tribe of Binyamin had to do with the founder of that tribe not being able to decide if to tell his father that Joseph was most likely alive, or to keep silent as he could not foresee how Yaakov would react to such information. In the end he controlled himself, stopped himself, and did not reveal what he knew. The word ישפה may be understood as two words, i.e. יש פה, "he has a mouth," or words to that effect. The name of that stone alludes to the fact hat Binyamin deserved credit for keeping silent about what he knew his brothers had done to his older brother Joseph. This completes the discussion about the twelve gemstones on the breastplate of the High Priest. All the details connected with the stones, the breastplate, the inscriptions, etc., are part and parcel of the detailed supervision God exercises over the fate of the Jewish people in all its aspects. I have seen in a book by Aristotle devoted to stones that the stones require the wearer of them to be pure in order for each of them to effectively carry out its special function, the properties we have listed above. If the wearer is ritually impure, they either lose their power altogether as far as he is concerned, or their power is greatly reduced. As soon as the wearer undergoes purification rites, the gemstone around his neck will recover its power. It is perfectly in order to accept what Aristotle says as there is no gemstone which does not contain some power given to it by celestial sources. Just as we have been taught in Bereshit Rabbah 10,7 that there is no herb on earth which does not have its counterpart in the celestial regions providing it with its individual mazzal, so the same is true of the precious stones. Having carefully absorbed what we have written about the gemstones in the garments of the High Priest you will note that he was surrounded by the names of the tribes of Israel both in front and behind, seeing these names were inscribed both on the breastplate and on the shoulder pieces of the ephod. [I suppose the fact that the ephod was closed from behind makes the whole garment appear as if it were worn on the back. Ed.] Whenever the High Priest put on his special vestments, he would put on the ephod and the breastplate at the same time, seeing that they were joined together and the Torah had instructed (verse 28) that the breastplate not be detached from the ephod. The band (belt) was tied together under the High Priest's heart. The two shoulder-straps were inserted in the two rings at the upper end of the breastplate and two threads of blue wool cord were fed to beneath his armpits from the rings at the lower ends of the shoulder straps of the ephod. A Kabbalistic approach: ...

ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שהם עקריות ושרשיות אינן אלא י״ב והם אבות לכל שאר האבנים וכל השאר מיניהם ענפיהן ותולדותיהן. ומה שנתן אבן אודם לראובן על שם שהאדימו פניו בחטא בלהה כשבלבל יצועי אביו והודה ולא בוש, והאבן הזאת נקרא רובי״ן והוא גדל במקומות ידועים בים והוא סלע גדול ומוצאו כמוצא הכסף וכמוצא הזהב, והסלע והמוצא ההוא קורין אותו בלאש״ו, ורובינו ובלאש״ו הכל מין אחד וחתיכה אחת, אלא שהרובי״ן הוא אדום בתכלית וכן תרגומו סמקן והוא מבחר האבן כמין ענפים שבולטים ממנו ונמשכים ממנו והבלאש״ו הוא למטה ממנו מאד במעלת האדמימות, ומפני זה נקרא מבחר האבן הזאת בלשוננו אודם כי מראהו אדום כדם וסגולתו שכל אשה שנושאתו אינה מפלת לעולם נפלים ואמרו שהוא טוב לאשה המקשה לילד, ואם היו שוחקים אותו ומערבים אותו באכילה ובשתיה מועיל הרבה להריון כדודאים שמצא ראובן ששם דמות אדם ועל כן נכתב אדם חסר וי״ו להורות על אדם כי המקרא יורה עצמותו של אבן והמכתב בחסרון וי״ו יורה על פעולתו, ומפני זה היה ראובן מפותח על אבן אודם. שמעון היה מפותח על פטדה היא אבן ירוקה ככרתי בכרכי הים, וכן תרגומו ירקן ונקרא פראשמ״א והוא מין נפך שהוא מרקד״י שהוא ג״כ ירוק ככרתי. ודע כי פראשמ״א ומרקד״י הכל מין אחד וחתיכה אחת כענין שבארתי לך ברובי״ן ובלאש״ו, אלא שהמרקד״י הוא המובחר והוא המלוקט ומחותך ממנו והוא בתכלית הירקות וזיוו מבהיק ואורו מתנוצץ עד מאד והפראשמ״א ירוקה גם כן אבל היא למטה ממנו עד מאד בין בירקות בין בזיו האור, ומה שנתנה האבן הזאת לשמעון על שם שהוריקו פניו של זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון וכן כל מי שחטאו משבט שמעון בבנות מואב הוריקו פניהם, וכן דרשו רז״ל סימן לעברה הדרוקן. וסגולת האבן הזאת של פטדה שהיא מקררת את הגוף וע״כ היא מצויה בארצות כוש שהם חמים ושטופי זמה וצריכים אליה לקרר אותם וזהו שכתוב (איוב כ״ח) לא יערכנה פטדת כוש, יחס אותה לכוש שהיא מצויה בארץ כוש. לוי היה מפותח על ברקת והוא הקרבונקל״א נקראת ברקת על שם שנוצצת כברק ומאירה כנר וכן תרגום ברקן, והוא אבן שתלה נח בתיבה ממה שכתוב (בראשית ו) צהר תעשה לתיבה והנביא קראה אקדח שנאמר (ישעיהו נ״ד) ושעריך לאבני אקדח על שם שקודח כגחלת והוא מלשון (שם נ׳) קודחי אש, ונתנה ללוי מפני ששבט לוי היו מאירין בתורה כענין שנאמר (דברים ל״ג) יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, וכן משה שהיה משבט לוי כשנולד נתמלא כל הבית אורה ונאמר בו כי קרן עור פניו וכתיב (קהלת ח) חכמת אדם תאיר פניו, וסגולת האבן הזאת שהיא מחכימת פתי ומאירת העינים מלבד שמשתמשין בעצם גופה כמו שמשתמשין באור הנר ואומרים כי אם שוחקין אותה ומערבים במאכל ובמשתה או בשאר הסמים יועיל הרבה מאד להחכים ולפתוח הלב. יהודה היה מפותח על נפך והוא מראקד״י ובלשון ערבי זמור״א והתרגום כולל ב׳ לשונות הללו וע״כ אמר אזמרגדין מורכב מלשון זמור״א ומלשון מראקד״י והאבן ירוקה ככרתי והוא ממין פראשמ״א כמו שהזכרתי ונתנה ליהודה על שם שהוריקו פניו במעשה תמר ונתגבר על יצרו והודה ולא בוש והוריקו פניו גם כן על שחשדו אביו על יוסף הוא שכתוב (בראשית לז) חיה רעה אכלתהו, וכשבא לברך את בניו אמר לו (שם מ״ט) מטרף בני עלית אז נעשו פניו זכים ומבוהקים כנפך הזה שזיוו מבהיק וכן כתוב ביהודה (שם) ידך בערף אויביך וסגולת האבן הזאת שכל מי שנושאם אויביו הופכין לו עורף ולכך נקרא נפך, וכן כתוב ביהודה ידך בעורף אויביך, וכן מצינו תגבורת מלחמת ונצחון בכל שבט יהודה, בדוד כתיב (שמואל א׳:י״ח) ודוד ברבבותיו, ובמשיח כתיב (ישעיהו י״א) וברוח שפתיו ימות רשע. יששכר על ספיר והוא הנקרא שפיל״י והוא מראה תכלת, ונתנה ליששכר לפי שהיו גדולים בחכמת התורה שנאמר (דברי הימים א׳:י״ב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו׳, ולוחות התורה של סנפירינון היו, וכן מצינו במתן תורה (שמות כד) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וידוע כי נפש בעלי התורה צרורה בצרור החיים תחת כסא הכבוד שכתוב בו (יחזקאל א׳) כמראה אבן ספיר דמות כסא, וצבע זה של תכלת אינו צבע של גאוה כצבע של אדמימות או צבע ירקות שקורין גרי״ן ששניהם צבעים של גאוה, אבל התכלת צבע של ענוה ושפלות נאה לבחורים ונאה לזקנים, וזהו שכתוב (ישעיהו נ״ז) מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח. וסגולת אבן זה שהוא טוב לאור העינים ולכך מעבירין אותו על העינים, וכן התורה מאירת עינים ואמרו האבן הזאת תועיל לכל כאב ונפיחה באיזה מקום שתהיה בגוף וכן התורה מרפאה לכל הגוף, וכן אמרו רז״ל חש בראשו יעסוק בתורה. זבולן על יהלום והוא הנקרא פירל״א והיא לבנה כלה על שם שהכסף לבן והוא סימן לעשרו של זבולן שנאמר (בראשית מט) זבולן לחוף ימים ישכון לכך נתנה לזבולן והיא מצלחת בפרקמטיא, וסגולת האבן שמביאה שינה על האדם שכן אמר הכתוב (שם ל׳) הפעם יזבלני אישי. דן על לשם והוא הנקרא אשטפסי״ס ונמצא בו פרצוף אדם מהופך על שם שהפכו שבט דן את הקערה על פיה והפכו לשם לסמל בפסל מיכה וכתיב בספר יהושע בענין חלוק הארץ (יהושע י״ט) ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם כי היא שם עיר מארץ ישראל. נפתלי על שבו והיא נקראת טורקיז״א והפרשים מתמידים לנושאה וכן תרגומו טרקיא, וסגולת האבן הזאת שהיא מושכת האדם על הרכב ומצלחת אותו בענין הרכיבה כל ימיו ולכך נקראת שבו ועל שהיא מחברת אותו אל הרכב נתנה לנפתלי שהיא לשון חבור על שם (בראשית ל) נפתולי אלהים נפתלתי. גד על אחלמה והוא הנקרא קרישטא״ל ולכך תרגומו עין עגלא והאבן הנקרא ליאמ״ן דומה לה אלא שיש בה אדמימות, ונתנה אחלמה לגד שכשם שאחלמה והוא קרישטא״ל מצוי הרבה אצל בני אדם והכל מכירים אותו, כך שבטו של גד היו מרובין והרוגיהם נכרין הוא שכתוב (שם ל״ג) וטרף זרוע אף קדקד, וסגולת האבן הזאת שמחזקת את הלב שלא ירך בלכתו למלחמה ולכך נקראת אחלמה מלשון חוזק וכענין שנאמר (ישעיהו ל״ח) ותחלימני והחייני, וכתיב (איוב ל״ט) יחלמו בניהם ירבו בבר. אשר על תרשיש והיא הנקראת קריאוליק״א וגוון שלה דומה לגוון השמן, ויש שפירשו שהיא האבן שצבעה תכלת ותרגומו כרום ימא שהרי גוון הים כעין תכלת, ומצינו ים ששמו תרשיש שנאמר (יונה א׳) וימצא אניה באה תרשיש, וסגולת האבן הזאת לעכל המאכל, וכל שכן למי ששוחק אותה ומערבה במאכלו ונעשה בזה עב ושמן והוא שכתוב (בראשית מט) מאשר שמנה לחמו. יוסף על שהם והוא נקרא אוניקל״י, וסגולת אבן זה לתת חן לאדם בעיני כל רואיו ונקראת שהם, ויש בה אותיות השם, על שם (שם ל״ט) ויהי ה׳ את יוסף ויהי איש מצליח,וכתיב (שם) ויתן חנו בעיני שר בית הסהר ומי שנושאה בבית המלכות תועיל הרבה ויצליח ויהיו דבריו נשמעים. בנימין על ישפה והיא הנקראת ישפי״ז והיא כלולה מגוונים הרבה אדומה שחורה ירוקה וסגולת האבן הזאת לעצור הדם ונתנה לבנימן לפי שנשתנה לבו לגוונים הרבה וחשב מחשבות במכירתו של יוסף אם יגלה הדבר לאביו אם לא ואעפ״כ נתגבר על יצרו והיה מעצור לרוחו ולא גלה הדבר לאביו, ולכך נתנה לו האבן הזאת, ונקראת ישפה שתי מלות יש פה, וזה יורה על מעלתו שאע״פ שהיה לו פה והיה לו לגלות הדבר שתק ולא גלה. אלה י״ב אבנים הקבועים בבגד החושן ואלה שמותם ושמות י״ב השבטים מפותחים בהם כסדר לידתן שבט ושבט כתוב על אבנו המיוחדת לו והכל בהשגחה גמורה וכוונה נפלאה.

Abarbanel Shemot 28:6אברבנאל שמות כ״ח:ו׳

ואמנם התיחסות האבנים לשבטים החכמים מפרשי התורה האחרונים הסכימו בו כל אחד כפי דרכו. כי מהם אמרו שהאודם פטדה וברקת היו כנגד ראובן שמעון לוי ושהיה האודם הוא הנקרא׳ גרא״נאטה בלעז הדומה לרימון שגרגיריו אדומים. והיה כנגד ראובן בכור ישראל כי היה כחו וראשית אונו. והפטד׳ כנגד שמעון והיא אבן ירוקה אינה חשובה כאודם. ואבן הברקת היא היותר משובח׳ מכל האבנים והיא מאיר׳ בניצוצים נקראת בלעז קאר״בונקלו מתיחסת לשבט לוי המאיר בשלמותו מכל השבטים. ושאלה השלש אבנים הם כנגד שלשת המזלות טלה שור תאומים המשמשים בניסן אייר סיון. והטור הב׳ היו בו נופך ספיר ויהלום כנגד סרטן אריה בתולה המשמשים תמוז אב אלול שהם חדשים חמים ויבשים ולפי זה הדעת אלה היו כנגד יהודה דן ונפתלי. והנופך אמרו שהוא רובינ״ו וממנו אמר הנביא (ישעיהו נ״ד יא) הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך. ולהיותו משובח שבאבנים בא כנגד שבט יהודה שהיה מלך בקרב אחיו והספיר הוא ידוע כמו שאמר ויסדתיך בספירים. ובא כנגד שבט דן להיותו בעל דגל גם שחכמי לב העושים במלאכה היו בצלאל למט׳ יהודה ואתו אהליאב למט׳ דן. ויהלום היה אבן הולמת כל האבנים ומשברתן והיא לא תשבר לרוב חומה ויובשה ובלעז נקרא דיא״מאנטי והיא כנגד נפתלי שארצו היתה מברכת ומבשלת פרותיה במהרה. והטור השלישי לשם שבו ואחלמה. ואלה אמרו שהיו כנגד גד ואשר ויששכר והם כנגד מאזנים עקרב קשת המשרתים בתשרי מרחשון כסליו שהוא זמן מהופך ומבולבל קר ויבש. ולשם הוא מאטישט״ה והודיע הכתוב בזה שהיו עתידים בני גד להתישב בעבר הירדן ולכן בא כנגדו לשם רוצה לומר לשם ובארץ ההיא יהיה דן כאלו כתוב לשם בפתח תחת הלמד והשין. ושבו אמרו שהוא אבן המגניטה המושך את הברזל בכח סגוליי וכן נאמר בשבט אשר ברזל ונחשת מנעליך. ואחלמה אמרו מסגלת׳ שהמביאה בידו יחלום חלומות ודמיונות שונות והיתה כנגד יששכר מפני חכמתו. כמו שאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. והטור הד׳ תרשיש ושוהם וישפה והם כנגד גדי דלי דגים המשמשים בחדשי טבת שבט אדר שהוא זמן קר ולח. ואמרו שאלה היו כנגד זבולון יוסף ובנימן. והתרשיש אמרו שהוא אלגופאר ובלעז פירל״ה והיא הבדולח ושהיתה באה נגד יוסף ליופיו. ושוהם הוא נקרא בלעז אוקרי״שטאלו ולפי שהוא בזכותו דומה לים הונחה כנגד זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות. וישפה נקרא כן בלעז גאשפ״י ובא כנגד בנימין לפי שהוא אבן עומדת זמן רב ובנימין היה ידיד ה׳ ישכון לבטח זה הוא כלל מה שמצאתי בזה באחד מהמפרשים: והנכון בעיני בדבר הזה הוא שהטור האחד כמו שזכרתי היה כנגד דגל מחנה יהודה שהיו בו שלשה שבטים יהודה יששכר וזבולון וכנגדם באו שלשה אבנים שהם כלם מסוג אחד והה אודם פטדה וברקת לפי שהאודם הוא הנקרא רובינ״ו והפטדה הוא הנקרא בלעז בלא״ש והברקת הוא הקארב״ונקולו ושלשתם מסוג או מין אחד אלא שיתחלפו בצבע או בזוהר כי הרובינ״ו הוא יותר אדום מכלם והבלא״ש אינו כ״כ אדום כי הוא יותר נוטה ללובן ולזוהר. והברקת הוא היותר מזהיר ומבריק מכלם. וכן אמרו החכמים שדברו בטבעי האבנים היקרות שכל שלש אלה הם כמין רובינ״ו אלא שיתחלפו בלובן באודם ובזוהר בפחות ויתר. והנה היה האודם כנגד יהודה שהוא לשון נופל על הלשון והוא השלם והמעולה שבהם. והפטדה כנגד זבולון. והברקת כנגד יששכר שהיה בחכמתו מבריק ומאיר לעולם כלו. הנה אם כן כמו שהיו שלשת האבנים האלה ממין אחד כן היו שלשת השבטים בדגל אחד. והטור הב׳ היו בו נפך ספיר ויהלום ושלשתם הם מסוג או ממין הדיא״מנטי אלא שהיהלום שהוא הנקרא דיא״מנטי הוא היה היותר חזק והספיר שהוא הנקרא בלעז ספיר״ה אינו חזק כל כך כמוהו ונפך הוא אפרא״שמה. ולכן היה יהלום שהוא דיאמנט״י יותר חזק כנגד גד כי הוא היה יותר חזק מראובן ושמעון שהיו בדגלו. ולכן הקדימו הכתוב בספור נחלתם בני גד ובני ראובן. האמנם היו כלם בדגל אחד כמו ששלשת האבנים האלה היו ממין אחד. והטור הג׳ לשם שבו ואחלמה והם אבנים אחרים מטבע אחר כי הלשם היא אמאטי״שטה. ושבו הוא הנקרא בלעז אישטופ״א ואחלמה הוא הנקרא אישמיר״אלדה וגם אלה שלשתם הם מטבע אחד וממין אחד כנגד אפרים ומנשה ובנימין שהיו בדגל ימה הגביל אלה השלשה שבטים שהיו כלם מבני רחל. ומאשר הונחה האחלמה שהיא האישמיר״אלדה היותר יקרה ונכבדת כנגד בנימין רמז הכתוב שבנימין לא יסור מאחרי ה׳ כמו שסרו אפרים ומנשה בחלוק המלכות כי בנימין עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן. והטור הרביעי היו בו תרשיש ושוהם וישפה. ותרשיש הוא הנקראת בלע״ז טורקינ״ה והיא למטה במעלה מכל השאר שנזכרו. ושהם הוא הקריש״טאל. וישפוה הא נקרא בלעז גאשפ״י ושלשת האבנים האלה אין להם עילוי ומדרגה כשאר האבנים אשר זכר. כי אלה הם אבנים גסים וערכם נבדל מאד ושפל מערך האחרים שנזכרו ולכך היו כנגד דן ואשר ונפתלי אשר בדגל צפונה. כי להיותם בני השפחות הונחו כנגדם אבנים פחותי הערך. והכל לפי הנרמז והנמשל בהם. והנה לא הסכמתי לפרש אחד מהאבנים האלה על הבדולח הנקרא אלגופא״ר הוא פירל״ה בלעז. לפי שלא ימצא ממנו גדול בשעור שיפתוח בו שם משמות השבטים כמו בשאר האבנים גם שהבדולח היא עגולה והיא צריך שטח ישר לפתוח