<p>כל אחת משתי היחידות מתמקדת במספר היבטים של תהליך הקרבנות שהשנייה אינה כוללת:</p>
<p>כל אחת משתי היחידות מתמקדת במספר היבטים של תהליך הקרבנות שהשנייה אינה כוללת:</p>
<ul>
<ul>
−
<li>פרשת ויקרא דנה בבחירת הדבר שיוקרב, ומפרטת גם את בעלי החיים שמותר להקריבם וגם את הדרכים השונות בהן ניתן להכין את המנחה.<fn>This is basically the equivalent of listing the various animals to be brought for the other sacrifices.  As the<i> Minchah</i> is a flour offering, the variety was mostly in the method of its preparation (baking, frying, etc.).</fn> בנוסף, היא מונה את הנסיבות (החטאים השונים) המחייבים להביא כל אחד מחטאת ואשם. כל אלה הושמטו בפרשת צו.</li>
+
<li>פרשת ויקרא דנה בבחירת הדבר שיוקרב, ומפרטת גם את בעלי החיים שמותר להקריבם וגם את הדרכים השונות בהן ניתן להכין את המנחה.<fn>זה בעצם המקבילה לרשימת בעלי החיים השונים שמותר להביאם עבור הקרבנות האחרים. מכיוון שהמנחה באה מקמח, הגיוון במנחות השונות היה בעיקר בשיטות הכנתה (אפייה, טיגון וכו').</fn> בנוסף, היא מונה את הנסיבות (החטאים השונים) המחייבות להביא כל אחד מחטאת ואשם. כל הבחינות האלה חסרות בפרשת צו.</li>
−
<li>פרשת צו, לעומת זאת, דנה הן בצריכת הקרבנות וחלוקתן בין ה', הכהן, והבעלים,<fn>In this context, it also includes certain laws relating to purity.</fn> והן באיסור אכילת חלב ודם.<fn>This prohibition is mentioned only in passing in Parashat Vayikra.</fn> היא גם מזכירה שני קרבנות שנעדרים כליל בפרשת ויקרא, היינו מנחת כהן משיח ב<a href="Vayikra6-12-16" data-aht="source">ויקרא ו':י"ב-ט"ז</a> וקרבן התודה<fn>This is a type of <i>Shelamim</i> offering, unique in that it is accompanied by loaves of bread.</fn> ב<a href="Vayikra7-11-15" data-aht="source">ויקרא ז':י"א-ט"ו</a>.</li>
+
<li>פרשת צו, לעומת זאת, דנה הן בצריכת הקרבנות וחלוקתן בין ה', הכהן, והבעלים,<fn>בהקשר זה, פרשת צו כוללת גם חוקים הנוגעים לאכילת הקרבנות בטהרה.</fn> והן באיסור אכילת חלב ודם.<fn>איסור זה מוזכר רק בקיצור נמרץ בפרשת ויקרא.</fn> היא גם מזכירה שני קרבנות שנעדרים כליל בפרשת ויקרא, היינו מנחת כהן משיח ב<a href="Vayikra6-12-16" data-aht="source">ויקרא ו':י"ב-ט"ז</a> וקרבן התודה<fn>התודה היא סוג של קרבן שלמים, והיא מיוחדת בכך שהיא מלווה בכיכרות לחם.</fn> ב<a href="Vayikra7-11-15" data-aht="source">ויקרא ז':י"א-ט"ו</a>.</li>
</ul>
</ul>
−
What is the common denominator between all the various details which are unique to each list?  How might it account for the division of the laws into two units?
+
מה המכנה המשותף בין כל הפרטים השונים הייחודיים לכל פרשה? איך זה יכול להסביר את חלוקת החוקים לשתי יחידות נפרדות?
<h2>חפיפה בין הפרשות</h2>
<h2>חפיפה בין הפרשות</h2>
−
<p>In general, the details of the sacrificial procedures (including laying of hands, slaughtering, sprinkling of blood, and burning) are mentioned in Parashat Vayikra rather than in Parashat Tzav.  However, there are certain exceptions to this rule:</p>
+
<p>בדרך כלל, פרטי פרוצדורות ההקרבה (כולל סמיכה, שחיטה, הזאת הדם, והקטרה) מוזכרים בפרשת ויקרא ולא בפרשת צו. עם זאת, ישנם חריגים מסוימים לכלל זה:</p>
<ul>
<ul>
−
<li><b>אשם</b> – The procedure for this offering is not discussed at all in Vayikra, but is mentioned in full in Tzav (omitting only the placing of hands on the offering).  How is this reversal of the general pattern to be understood?</li>
+
<li><b>אשם</b> – הנוהל של קרבן זה אינו נדון כלל בפרשת ויקרא, אלא מוזכר במלואו בפרשת צו (רק סמיכת הידיים על הקרבן מושמטת). כיצד ניתן להבין את ההיפוך הזה של התבנית הכללית?</li>
−
<li><b>מנחה</b> – Both Parashat Vayikra and Parashat Tzav mention the procedure for the <i>Minchah</i> offering, though Parashat Tzav omits mention of the placing of oil and frankincense upon it.  Why is it necessary for this procedure to be detailed in both units?</li>
+
<li><b>מנחה</b> – גם פרשת ויקרא וגם פרשת צו מזכירות את הנוהל של קרבן המנחה, על אף שפרשת צו משמיטה את אזכור יציקת השמן ולבונה על המנחה. מדוע היה צורך לתאר פעמיים את פרטי תהליך הקרבת המנחה?</li>
−
<li><b>פרטי שלמים וחטאת</b> – Though on the whole, the sacrificial process of the <i>Shelamim</i> and <i>Chattat</i> are not repeated in Tzav, certain details are nonetheless found in both.  Thus, both units mention the burning of the fat of the <i>Shelamim</i> and both mention the location of the slaughtering of the <i>Chattat</i>.  Why are specifically these details repeated?</li>
+
<li><b>פרטי שלמים וחטאת</b> – למרות שבאופן כללי, תהליכי הקרבת השלמים והחטאת לא נשנים בפרשת צו, יש פרטים מסוימים שבכל זאת נמצאים בשתי הפרשות. הפרטים שחוזרים על עצמם הם שריפת חלב השלמים ומיקום שחיטת החטאת. מדוע התורה חוזרת דווקא על הפרטים האלו?</li>
−
<li><b>תרומת הדשן</b> – Only Parashat Tzav discusses the clearing away of the ashes of the burnt <i>Olah</i>.  Why is this more relevant to the directives of Tzav than Vayikra?</li>
+
<li><b>תרומת הדשן</b> – רק פרשת צו דנה בפינוי האפר של העולה שהוקטרה. מדוע פרט זה רלוונטי יותר להוראות בפרשת צו מאשר אלה של פרשת ויקרא?</li>
</ul>
</ul>
<h2>שאלות נוספות</h2>
<h2>שאלות נוספות</h2>
−
<p>Several other differences between the units are worthy of note:</p>
+
<p>ראוי לציין מספר הבדלים אחרים בין היחידות:</p>
<ul>
<ul>
−
<li><b>סדר הקרבנות</b> – Though both units mention the same five categories of sacrifices, they differ in the order in which they present them.  While Vayikra discusses the עולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם in that order, Parashat Tzav instead places the שלמים at the end of its list.<fn>As such, its order is: עולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם.</fn>  What is the significance of this divergence?</li>
+
<li><b>סדר הקרבנות</b> – אף על פי ששתי היחידות מזכירות את אותם חמשת סוגי הקרבנות, הן שונות זו מזו בסדר בו הן מציגות אותם. בעוד שפרשת ויקרא דנה בעולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם בסדר הזה, פרשת צו לעומת זאת ממקמת את השלמים בסוף רשימתה.<fn>הסדר בפרשת צו הינו: עולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם.</fn>  מה המשמעות של הבדל זה?</li>
−
<li><b>קהל היעד </b>– The laws of ויקרא א'-ה' open with the directive: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", targeting the nation as a whole.  לעומת זה, פרשת צו פותח בהצהרה, "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו", addressing specifically the priests.  Why is each unit directed at a different audience?</li>
+
<li><b>קהל היעד </b>– חוקי ויקרא א'-ה' פותחים בהנחייה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", המופנית לאומה כולה.  לעומת זה, פרשת צו פותח בהצהרה, "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו", הפונה ספציפית לכהנים. מדוע כל יחידה מופנית לקהל יעד אחר?</li>
−
<li><b>מיקום</b> – <a href="Vayikra1-1-3" data-aht="source">ויקרא א׳:א׳</a> shares that its laws were commanded from Ohel Moed, while <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ויקרא ז׳:ל״ח</a>, in contrast, states: "זֹאת הַתּוֹרָה... אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי", suggesting that the laws were commanded on Mt. Sinai, perhaps before the Tabernacle was built.  How is this apparent contradiction to be understood?  Were the two units said at different times?  If so, when and why? To confuse matters more, <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ויקרא ז׳:ל״ח</a> continues: "בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם לַי״י בְּמִדְבַּר סִינָי".  How does "Midbar Sinai" relate to "Har Sinai" mentioned in the first half of the verse?  Do they refer to the same or different locations?</li>
+
<li><b>מיקום</b> – ב<a href="Vayikra1-1-3" data-aht="source">ויקרא א׳:א׳</a> נאמר כי חוקי פרשת ויקרא נצטוו מאהל מועד. לעומת זאת, <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ויקרא ז׳:ל״ח</a> מצהיר: "זֹאת הַתּוֹרָה... אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי", ומשתמע מזה שחוקי פרשת צו נצטוו בהר סיני, אולי אפילו לפני שנבנה המשכן. כיצד ניתן להבין את הסתירה הזו לכאורה? האם נאמרו שתי היחידות בזמנים שונים? אם כן, מתי ולמה? הענין מסתבך עוד יותר בכך ש<a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ויקרא ז׳:ל״ח</a> ממשיך: "בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם לַי״י בְּמִדְבַּר סִינָי".  כיצד "מדבר סיני" קשור ל"הר סיני" שהוזכר במחצית הראשונה של הפסוק? האם הם מתייחסים לאותו מקום או שני מקומות שונים?</li>
−
<li><b>מילואים</b> – בפסוקי הסיכום בסוף <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ויקרא ז'</a>, the verses lists not only the five types of sacrifices discussed in the previous chapters, but also the <i>Milluim</i> offering.<fn>ראו <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ז':ל"ז</a>: "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם <b>וְלַמִּלּוּאִים</b> וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים"</fn>  Why is this Consecration Offering mentioned here if it has not been discussed previously?  Is there significance to its placement right before the <i>Shelamim</i>?</li>
+
<li><b>מילואים</b> – בפסוקי הסיכום בסוף <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ויקרא ז'</a>, הפסוקים מפרטים לא רק את חמשת סוגי הקרבנות שנדונו בפרקים הקודמים, אלא גם את קרבן המילואים.<fn>ראו <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ז':ל"ז</a>: "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם <b>וְלַמִּלּוּאִים</b> וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים"</fn>  מדוע קרבן המילואים מוזכר כאן אם הוא לא נידון בעבר? האם יש משמעות למיקומה ברשימה ממש לפני קרבן השלמים?</li>
−
<li><b>סיכום</b> – האם <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ז':ל"ה-ל"ח</a> serve as a summation for both sets of chapters, or only for פרקים ו'-ז'?  When listing the sacrifices, this peroration follows the order of Parashat Tzav, suggesting that it might refer to it specifically.  Yet there is no separate conclusion at the end of Parashat Vayikra, thereby raising the possibility that ז':ל"ה-ל"ח is really a joint conclusion for all seven of the preceding chapters.</li>
+
<li><b>סיכום</b> – האם הפסוקים של <a href="Vayikra7-35-38" data-aht="source">ז':ל"ה-ל"ח</a> מהווים סיכום לשתי קבוצות הפרקים, או רק עבור פרקים ו'-ז'? סדר הקרבנות בסיכום תואם את הסדר של פרשת צו, ואולי משתמע מכך שהסיכום מתייחס לפרשת צו באופן בלעדי. עם זאת, אין סיכום נפרד בסוף פרשת ויקרא, וזה מעלה את האפשרות שז':ל"ה-ל"ח הינם באמת סיכום משותף לכל שבעת הפרקים הקודמים.</li>
</ul>
</ul>
<h2>איזכור קודם בשמות כ"ט</h2>
<h2>איזכור קודם בשמות כ"ט</h2>
−
Our chapters are not the first time that the various sacrifices or their procedures are mentioned. כבר ב<a href="Shemot29" data-aht="source">שמות כ"ט</a>, בתיאור טקס המילואים, משה נצטווה להקריב חטאת, עולה ומילואים (סוג שלמים)<fn>ראו <a href="Shemot29" data-aht="source">שמות כ״ט:כ"ח</a> which compares it to the <i>Shelamim</i>.</fn> accompanied by several loaves of unleavened bread. סוף פרק זה מדבר גם על עולת התמיד. On the whole, the sacrificial processes discussed in Sefer Shemot are fairly similar to those mentioned in Sefer Vayikra, though the details of the allocation of the sacrifices differ from those commanded in Vayikra 6-7.<fn>The meat of the <i>Chattat</i> of the Consecration Ceremony is burned outside the camp rather than given to the priest, and, similarly, the right thigh of the <i>Milluim</i> was offered to Hashem together with the fat rather than given to the priest.  These distinctions likely result from the fact that, during the Consecration Ceremony, the sacrifices were being offered on behalf of the priests themselves.  Thus, the rules applied were similar to those which applied in future generations to priestly sacrifices.</fn>  What is the relationship between the Shemot 29 sacrifices and those mentioned in Sefer Vayikra?  To what extent do the one time instructions of Shemot 29 serve as a model for all subsequent generations?
+
הפרקים שלנו אינם הפעם הראשונה בה מוזכרים הקרבנות השונים או נהליהם. כבר ב<a href="Shemot29" data-aht="source">שמות כ"ט</a>, בתיאור טקס המילואים, משה נצטווה להקריב חטאת, עולה, ומילואים (סוג שלמים)<fn>ראו <a href="Shemot29" data-aht="source">שמות כ״ט:כ"ח</a> המשווה בין המילואים לשלמים.</fn> מלווה בכיכרות לחם. סוף פרק זה בספר שמות ציווה גם על עולת התמיד. בדרך כלל, תהליכי ההקרבה שנידונו בספר שמות דומים למדי לאלו המוזכרים בספר ויקרא, אם כי פרטי הקצאת הקרבנות שונים מאלו שנצטוו בויקרא ו'-ז'.<fn>הבשר של חטאת המילואים נשרף מחוץ למחנה ולא ניתן לכהן, ובדומה לכך, הירך הימנית של המילואים הוקטרה לה' יחד עם החלב במקום ליתנה לכהן. הבדלים אלו נובעים, ככל הנראה, מהעובדה שבמהלך טקס ההקדשה הוקרבו קרבנות אלו עבור הכהנים עצמם. לפיכך, הנהלים שהוחלו היו דומים לאלו שנהגו לדורות בקרבנות שהקריבו הכהנים עצמם.</fn>  מה היחס בין קרבנות שמות כ"ט לאלו המוזכרים בספר ויקרא? באיזו מידה ההוראות החד-פעמיות של שמות כ"ט משמשות מודל לכל הדורות הבאים?
<h2>טבלת השוואה</h2>
<h2>טבלת השוואה</h2>
−
<p>The following table shows the major points of contact and contrast between the three discussions of the various sacrifices:</p>
+
<p>הטבלה הבאה מציגה את נקודות הדמיון והניגוד העיקריות בין שלושת הדיונים בקרבנות:</p>
פרשת ויקרא (ויקרא א'-ה') מציגה את חוקי הקורבנות, ודנה בכל אחד מחמשת הסוגים, העולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם, באריכות. מכיוון שכן, קצת מפתיע לגלות שפרשת צו (ויקרא ו-ז) דנה שוב באותם הקרבנות. מה הקשר בין שתי קבוצות הפרקים הללו? מדוע דינים מסוימים נמצאים ביחידה אחת, אחרים ביחידה השנייה, ואחרים בשתיהן? יתר על כן, מדוע בכלל יש צורך בשתי יחידות מובחנות; האם התורה לא הייתה יכולה פשוט לצרף את כל החוקים בדיון אחד משולב?
התכונות הייחודיות של כל פרשה
כל אחת משתי היחידות מתמקדת במספר היבטים של תהליך הקרבנות שהשנייה אינה כוללת:
פרשת ויקרא דנה בבחירת הדבר שיוקרב, ומפרטת גם את בעלי החיים שמותר להקריבם וגם את הדרכים השונות בהן ניתן להכין את המנחה.1 בנוסף, היא מונה את הנסיבות (החטאים השונים) המחייבות להביא כל אחד מחטאת ואשם. כל הבחינות האלה חסרות בפרשת צו.
פרשת צו, לעומת זאת, דנה הן בצריכת הקרבנות וחלוקתן בין ה', הכהן, והבעלים,2 והן באיסור אכילת חלב ודם.3 היא גם מזכירה שני קרבנות שנעדרים כליל בפרשת ויקרא, היינו מנחת כהן משיח בויקרא ו':י"ב-ט"ז וקרבן התודה4 בויקרא ז':י"א-ט"ו.
מה המכנה המשותף בין כל הפרטים השונים הייחודיים לכל פרשה? איך זה יכול להסביר את חלוקת החוקים לשתי יחידות נפרדות?
חפיפה בין הפרשות
בדרך כלל, פרטי פרוצדורות ההקרבה (כולל סמיכה, שחיטה, הזאת הדם, והקטרה) מוזכרים בפרשת ויקרא ולא בפרשת צו. עם זאת, ישנם חריגים מסוימים לכלל זה:
אשם – הנוהל של קרבן זה אינו נדון כלל בפרשת ויקרא, אלא מוזכר במלואו בפרשת צו (רק סמיכת הידיים על הקרבן מושמטת). כיצד ניתן להבין את ההיפוך הזה של התבנית הכללית?
מנחה – גם פרשת ויקרא וגם פרשת צו מזכירות את הנוהל של קרבן המנחה, על אף שפרשת צו משמיטה את אזכור יציקת השמן ולבונה על המנחה. מדוע היה צורך לתאר פעמיים את פרטי תהליך הקרבת המנחה?
פרטי שלמים וחטאת – למרות שבאופן כללי, תהליכי הקרבת השלמים והחטאת לא נשנים בפרשת צו, יש פרטים מסוימים שבכל זאת נמצאים בשתי הפרשות. הפרטים שחוזרים על עצמם הם שריפת חלב השלמים ומיקום שחיטת החטאת. מדוע התורה חוזרת דווקא על הפרטים האלו?
תרומת הדשן – רק פרשת צו דנה בפינוי האפר של העולה שהוקטרה. מדוע פרט זה רלוונטי יותר להוראות בפרשת צו מאשר אלה של פרשת ויקרא?
שאלות נוספות
ראוי לציין מספר הבדלים אחרים בין היחידות:
סדר הקרבנות – אף על פי ששתי היחידות מזכירות את אותם חמשת סוגי הקרבנות, הן שונות זו מזו בסדר בו הן מציגות אותם. בעוד שפרשת ויקרא דנה בעולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם בסדר הזה, פרשת צו לעומת זאת ממקמת את השלמים בסוף רשימתה.5 מה המשמעות של הבדל זה?
קהל היעד – חוקי ויקרא א'-ה' פותחים בהנחייה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", המופנית לאומה כולה. לעומת זה, פרשת צו פותח בהצהרה, "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו", הפונה ספציפית לכהנים. מדוע כל יחידה מופנית לקהל יעד אחר?
מיקום – בויקרא א׳:א׳ נאמר כי חוקי פרשת ויקרא נצטוו מאהל מועד. לעומת זאת, ויקרא ז׳:ל״ח מצהיר: "זֹאת הַתּוֹרָה... אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי", ומשתמע מזה שחוקי פרשת צו נצטוו בהר סיני, אולי אפילו לפני שנבנה המשכן. כיצד ניתן להבין את הסתירה הזו לכאורה? האם נאמרו שתי היחידות בזמנים שונים? אם כן, מתי ולמה? הענין מסתבך עוד יותר בכך שויקרא ז׳:ל״ח ממשיך: "בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם לַי״י בְּמִדְבַּר סִינָי". כיצד "מדבר סיני" קשור ל"הר סיני" שהוזכר במחצית הראשונה של הפסוק? האם הם מתייחסים לאותו מקום או שני מקומות שונים?
מילואים – בפסוקי הסיכום בסוף ויקרא ז', הפסוקים מפרטים לא רק את חמשת סוגי הקרבנות שנדונו בפרקים הקודמים, אלא גם את קרבן המילואים.6 מדוע קרבן המילואים מוזכר כאן אם הוא לא נידון בעבר? האם יש משמעות למיקומה ברשימה ממש לפני קרבן השלמים?
סיכום – האם הפסוקים של ז':ל"ה-ל"ח מהווים סיכום לשתי קבוצות הפרקים, או רק עבור פרקים ו'-ז'? סדר הקרבנות בסיכום תואם את הסדר של פרשת צו, ואולי משתמע מכך שהסיכום מתייחס לפרשת צו באופן בלעדי. עם זאת, אין סיכום נפרד בסוף פרשת ויקרא, וזה מעלה את האפשרות שז':ל"ה-ל"ח הינם באמת סיכום משותף לכל שבעת הפרקים הקודמים.
איזכור קודם בשמות כ"ט
הפרקים שלנו אינם הפעם הראשונה בה מוזכרים הקרבנות השונים או נהליהם. כבר בשמות כ"ט, בתיאור טקס המילואים, משה נצטווה להקריב חטאת, עולה, ומילואים (סוג שלמים)7 מלווה בכיכרות לחם. סוף פרק זה בספר שמות ציווה גם על עולת התמיד. בדרך כלל, תהליכי ההקרבה שנידונו בספר שמות דומים למדי לאלו המוזכרים בספר ויקרא, אם כי פרטי הקצאת הקרבנות שונים מאלו שנצטוו בויקרא ו'-ז'.8 מה היחס בין קרבנות שמות כ"ט לאלו המוזכרים בספר ויקרא? באיזו מידה ההוראות החד-פעמיות של שמות כ"ט משמשות מודל לכל הדורות הבאים?
טבלת השוואה
הטבלה הבאה מציגה את נקודות הדמיון והניגוד העיקריות בין שלושת הדיונים בקרבנות:
ויקרא א-ה
ויקרא ו-ז
שמות כ"ט
נמען
בני ישראל ("דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל")
כהנים ("צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו")
משה / כהנים ("וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" )
מיקום וזמן
אהל מועד
הר סיני
הר סיני
סדר
עולה, מנחה, שלמים, חטאת, אשם
עולה, מנחה, חטאת, אשם, שלמים
[חטאת, עולה, מילואים, לחמים]
תוכן ייחודי
מבחר בהמות, סוגי מנחות, סיבות להבאת הקרבן
חילוק הקרבן, איסור דם וחלב, קרבנות מיוחדות: מנחת כהן משיח, קרבן תודה
---
עולה
סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הפשטה, ניתוח, הקטרה
---
תרומת הדשן
סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, ניתוח, הקטרה
מנחה
שמן ולבונה, קמיצה, הקטרה
---
קמיצה, הקטרה
שלמים
סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הקטרת החלב
---
הקטרת החלב
סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הקטרת החלב
חטאת
סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הקטרת החלב, שריפת בשר חטאות פנים
