Relationship Between Vayikra 1-5 and 6-7/1/he

היחס בין ויקרא א'–ה' ופרקים ו'–ז'

הקדמה

Torahcast

למה שתי פרשיות נפרדות?

פרשת ויקרא (ויקרא א'-ה') מציגה את חוקי הקורבנות, ודנה בכל אחד מחמשת הסוגים, העולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם, באריכות. מכיוון שכן, קצת מפתיע לגלות שפרשת צו (ויקרא ו-ז) דנה שוב באותם הקרבנות. מה הקשר בין שתי קבוצות הפרקים הללו? מדוע דינים מסוימים נמצאים ביחידה אחת, אחרים ביחידה השנייה, ואחרים בשתיהן? יתר על כן, מדוע בכלל יש צורך בשתי יחידות מובחנות; האם התורה לא הייתה יכולה פשוט לצרף את כל החוקים בדיון אחד משולב?

התכונות הייחודיות של כל פרשה

כל אחת משתי היחידות מתמקדת במספר היבטים של תהליך הקרבנות שהשנייה אינה כוללת:

• פרשת ויקרא דנה בבחירת הדבר שיוקרב, ומפרטת גם את בעלי החיים שמותר להקריבם וגם את הדרכים השונות בהן ניתן להכין את המנחה.¹ בנוסף, היא מונה את הנסיבות (החטאים השונים) המחייבות להביא כל אחד מחטאת ואשם. כל הבחינות האלה חסרות בפרשת צו.
• פרשת צו, לעומת זאת, דנה הן בצריכת הקרבנות וחלוקתן בין ה', הכהן, והבעלים,² והן באיסור אכילת חלב ודם.³ היא גם מזכירה שני קרבנות שנעדרים כליל בפרשת ויקרא, היינו מנחת כהן משיח בויקרא ו':י"ב-ט"ז וקרבן התודה⁴ בויקרא ז':י"א-ט"ו.

מה המכנה המשותף בין כל הפרטים השונים הייחודיים לכל פרשה? איך זה יכול להסביר את חלוקת החוקים לשתי יחידות נפרדות?

חפיפה בין הפרשות

בדרך כלל, פרטי פרוצדורות ההקרבה (כולל סמיכה, שחיטה, הזאת הדם, והקטרה) מוזכרים בפרשת ויקרא ולא בפרשת צו. עם זאת, ישנם חריגים מסוימים לכלל זה:

• אשם – הנוהל של קרבן זה אינו נדון כלל בפרשת ויקרא, אלא מוזכר במלואו בפרשת צו (רק סמיכת הידיים על הקרבן מושמטת). כיצד ניתן להבין את ההיפוך הזה של התבנית הכללית?
• מנחה – גם פרשת ויקרא וגם פרשת צו מזכירות את הנוהל של קרבן המנחה, על אף שפרשת צו משמיטה את אזכור יציקת השמן ולבונה על המנחה. מדוע היה צורך לתאר פעמיים את פרטי תהליך הקרבת המנחה?
• פרטי שלמים וחטאת – למרות שבאופן כללי, תהליכי הקרבת השלמים והחטאת לא נשנים בפרשת צו, יש פרטים מסוימים שבכל זאת נמצאים בשתי הפרשות. הפרטים שחוזרים על עצמם הם שריפת חלב השלמים ומיקום שחיטת החטאת. מדוע התורה חוזרת דווקא על הפרטים האלו?
• תרומת הדשן – רק פרשת צו דנה בפינוי האפר של העולה שהוקטרה. מדוע פרט זה רלוונטי יותר להוראות בפרשת צו מאשר אלה של פרשת ויקרא?

שאלות נוספות

ראוי לציין מספר הבדלים אחרים בין היחידות:

• סדר הקרבנות – אף על פי ששתי היחידות מזכירות את אותם חמשת סוגי הקרבנות, הן שונות זו מזו בסדר בו הן מציגות אותם. בעוד שפרשת ויקרא דנה בעולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם בסדר הזה, פרשת צו לעומת זאת ממקמת את השלמים בסוף רשימתה.⁵  מה המשמעות של הבדל זה?
• קהל היעד – חוקי ויקרא א'-ה' פותחים בהנחייה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", המופנית לאומה כולה.  לעומת זה, פרשת צו פותח בהצהרה, "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו", הפונה ספציפית לכהנים. מדוע כל יחידה מופנית לקהל יעד אחר?
• מיקום – בויקרא א׳:א׳ נאמר כי חוקי פרשת ויקרא נצטוו מאהל מועד. לעומת זאת, ויקרא ז׳:ל״ח מצהיר: "זֹאת הַתּוֹרָה... אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי", ומשתמע מזה שחוקי פרשת צו נצטוו בהר סיני, אולי אפילו לפני שנבנה המשכן. כיצד ניתן להבין את הסתירה הזו לכאורה? האם נאמרו שתי היחידות בזמנים שונים? אם כן, מתי ולמה? הענין מסתבך עוד יותר בכך שויקרא ז׳:ל״ח ממשיך: "בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם לַי״י בְּמִדְבַּר סִינָי".  כיצד "מדבר סיני" קשור ל"הר סיני" שהוזכר במחצית הראשונה של הפסוק? האם הם מתייחסים לאותו מקום או שני מקומות שונים?
• מילואים – בפסוקי הסיכום בסוף ויקרא ז', הפסוקים מפרטים לא רק את חמשת סוגי הקרבנות שנדונו בפרקים הקודמים, אלא גם את קרבן המילואים.⁶  מדוע קרבן המילואים מוזכר כאן אם הוא לא נידון בעבר? האם יש משמעות למיקומה ברשימה ממש לפני קרבן השלמים?
• סיכום – האם הפסוקים של ז':ל"ה-ל"ח מהווים סיכום לשתי קבוצות הפרקים, או רק עבור פרקים ו'-ז'? סדר הקרבנות בסיכום תואם את הסדר של פרשת צו, ואולי משתמע מכך שהסיכום מתייחס לפרשת צו באופן בלעדי. עם זאת, אין סיכום נפרד בסוף פרשת ויקרא, וזה מעלה את האפשרות שז':ל"ה-ל"ח הינם באמת סיכום משותף לכל שבעת הפרקים הקודמים.

איזכור קודם בשמות כ"ט

הפרקים שלנו אינם הפעם הראשונה בה מוזכרים הקרבנות השונים או נהליהם. כבר בשמות כ"ט, בתיאור טקס המילואים, משה נצטווה להקריב חטאת, עולה, ומילואים (סוג שלמים)⁷ מלווה בכיכרות לחם. סוף פרק זה בספר שמות ציווה גם על עולת התמיד. בדרך כלל, תהליכי ההקרבה שנידונו בספר שמות דומים למדי לאלו המוזכרים בספר ויקרא, אם כי פרטי הקצאת הקרבנות שונים מאלו שנצטוו בויקרא ו'-ז'.⁸  מה היחס בין קרבנות שמות כ"ט לאלו המוזכרים בספר ויקרא? באיזו מידה ההוראות החד-פעמיות של שמות כ"ט משמשות מודל לכל הדורות הבאים?

טבלת השוואה

הטבלה הבאה מציגה את נקודות הדמיון והניגוד העיקריות בין שלושת הדיונים בקרבנות:

	ויקרא א-ה	ויקרא ו-ז	שמות כ"ט
נמען	בני ישראל ("דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל")	כהנים ("צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו")	משה / כהנים ("וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" )
מיקום וזמן	אהל מועד	הר סיני	הר סיני
סדר	עולה, מנחה, שלמים, חטאת, אשם	עולה, מנחה, חטאת, אשם, שלמים	[חטאת, עולה, מילואים, לחמים]
תוכן ייחודי	מבחר בהמות, סוגי מנחות, סיבות להבאת הקרבן	חילוק הקרבן, איסור דם וחלב, קרבנות מיוחדות: מנחת כהן משיח, קרבן תודה	---
עולה	סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הפשטה, ניתוח, הקטרה	--- תרומת הדשן	סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, ניתוח, הקטרה
מנחה	שמן ולבונה, קמיצה, הקטרה	---	קמיצה, הקטרה
שלמים	סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הקטרת החלב	--- הקטרת החלב	סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הקטרת החלב
חטאת	סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הקטרת החלב, שריפת בשר חטאות פנים	--- שחיטה	סמיכה, שחיטה, זריקת הדם, הקטרת החלב, שריפת בשר
אשם	---	שחיטה במקום העולה, זריקה, הקטרת החלב	---

¹ זה בעצם המקבילה לרשימת בעלי החיים השונים שמותר להביאם עבור הקרבנות האחרים. מכיוון שהמנחה באה מקמח, הגיוון במנחות השונות היה בעיקר בשיטות הכנתה (אפייה, טיגון וכו').

² בהקשר זה, פרשת צו כוללת גם חוקים הנוגעים לאכילת הקרבנות בטהרה.

³ איסור זה מוזכר רק בקיצור נמרץ בפרשת ויקרא.

⁴ התודה היא סוג של קרבן שלמים, והיא מיוחדת בכך שהיא מלווה בכיכרות לחם.

⁵ הסדר בפרשת צו הינו: עולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם.

⁶ ראו ז':ל"ז: "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים"

⁷ ראו שמות כ״ט:כ"ח המשווה בין המילואים לשלמים.

⁸ הבשר של חטאת המילואים נשרף מחוץ למחנה ולא ניתן לכהן, ובדומה לכך, הירך הימנית של המילואים הוקטרה לה' יחד עם החלב במקום ליתנה לכהן. הבדלים אלו נובעים, ככל הנראה, מהעובדה שבמהלך טקס ההקדשה הוקרבו קרבנות אלו עבור הכהנים עצמם. לפיכך, הנהלים שהוחלו היו דומים לאלו שנהגו לדורות בקרבנות שהקריבו הכהנים עצמם.