Difference between revisions of "Reparations and Despoiling Egypt/1/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 25: | Line 25: | ||
<li>מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?</li> | <li>מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?</li> | ||
<li>במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?</li> | <li>במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?</li> | ||
| − | <li>במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל א-לוהים להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?<fn>שאלה זו קשורה בשאלה מדוע א-לוהים ציווה את משה לבקש חופשה בת שלושה ימים- ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים</a>. מעניין לציין בהקשר זה כי ר"ן טוען שבני ישראל עצמם תהו בתחילה מדוע משה לא היה כן עם המצרים, דבר שהוביל אותם להטיל ספק בעובדה שמשה באמת שליח א-לוהים.</fn> יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את | + | <li>במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל א-לוהים להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?<fn>שאלה זו קשורה בשאלה מדוע א-לוהים ציווה את משה לבקש חופשה בת שלושה ימים- ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים</a>. מעניין לציין בהקשר זה כי ר"ן טוען שבני ישראל עצמם תהו בתחילה מדוע משה לא היה כן עם המצרים, דבר שהוביל אותם להטיל ספק בעובדה שמשה באמת שליח א-לוהים.</fn> יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?<fn>לעומת סיפורים תנ"כיים אחרים בהם ישנה אפשרות תיאורטית להטיל ספק במוסריותה של דמות מסויימת, במקרה שלנו אין אפשרות כזו שכן בתורה כתוב בפירוש כי מדובר בצו א-לוהי ולא ביוזמה אנושית. לכן, כל הפרשנים מנסים לספק הצדקה מוסרית לפרשה זו. לפרשה דומה וקשורה, ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים?</a>.</fn></li> |
<li>מדוע א-לוהים ציווה דבר כזה? יתר על כן, אם רק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות או לגנוב מן המצרים?</li> | <li>מדוע א-לוהים ציווה דבר כזה? יתר על כן, אם רק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות או לגנוב מן המצרים?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Version as of 05:20, 17 June 2019
פיצויים לעבדות וניצול מצרים
הקדמה
צו לא מוסרי?
כאשר א-לוהים הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי עם ישראל לא יצא ממצרים בידיים ריקות, אלא, בני ישראל יקחו בגדים, וכן אביזרי זהב וכסף משכניהם המצרים ובכך יורידו אותם מנכסיהם:
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.
And every woman shall ask of her neighbor and of her that lives in her house, articles of silver, articles of gold, and clothing; and you shall place them on your sons and on your daughters, and you shall despoil Egypt.
ישנם גם אזכורים נוספים לפרשה זו. א-לוהים חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, ואמר למשה למסור את הוראותיו לבני ישראל (שמות י"א:ב'):
דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.
Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.
לבסוף, בתורה כתוב כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצריים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):1
(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.
(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.
(36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.
החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.2
יתר על כן, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, וא-לוהים - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:
- מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?
- במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?
- במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל א-לוהים להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?3 יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?4
- מדוע א-לוהים ציווה דבר כזה? יתר על כן, אם רק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות או לגנוב מן המצרים?
מעשייה תלמודית
טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה בתלמוד בבלי, סנהדרין, פ"א:
שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.
On another occasion the Egyptians came in a lawsuit against the Jews before Alexander of Macedonia. They said to him: "Behold it is written: 'And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they lent them'. Return to us the gold and silver which you took from them!"
על פי המתואר בגמרא, מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם מוצדקת?
