Reparations and Despoiling Egypt/1/he
פיצויים לעבדות וניצול מצרים
הקדמה
צו לא מוסרי?
כאשר הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא, הם יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל בגדים, כלי זהב וכלי כסף ובכך יורידו אותם מנכסיהם:
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.
ישנם גם אזכורים נוספים בתורה לפרשה זו. ה' חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):
דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.
לבסוף, בתורה מצויין גם כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):1
(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.
החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.2
דבר נוסף, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים – המצרים, בני ישראל, והקב"ה – ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:
- מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?
- במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?
- במידה וניתנו כהשאלה, כיצד יכל ה' להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?3 יתר על כן, האם זה לא נחשב לגניבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?4
- מדוע ה' ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?
מעשייה תלמודית
טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה המתוארת בתלמוד בבלי סנהדרין צ"א:
שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.
על פי המסופר בגמרא, אפילו מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם הייתה מוצדקת?
