Difference between revisions of "Reparations and Despoiling Egypt/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "<aht-xml> <page type="Introduction"> <h1>פיצויים לעבדות וניצול מצרים</h1> <div><b><center><span class="highlighted-notice">This topic has not yet unde...")
 
 
(31 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>פיצויים לעבדות וניצול מצרים</h1>
 
<h1>פיצויים לעבדות וניצול מצרים</h1>
−
<div><b><center><span class="highlighted-notice">This topic has not yet undergone editorial review</span></center></b></div>
+
<p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="pdf" href="/Media/2Shemot/03/Reparations and Despoiling Egypt/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a>&#160;<a class="word-before" href="/Media/2Shemot/03/Reparations and Despoiling Egypt/Hebrew Study Guide.doc">מדריך ללומד</a>&#160;</p>
−
<h2></h2>
+
<figure class="thumb">
 +
<a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page"><img src="/Media/2Shemot/03/Despoiling Egypt in Art/Brother Haggadah.jpg"/></a>
 +
<figcaption>(<a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page">הקליקו לנושא זה באמנות</a>)</figcaption>
 +
<br/>
 +
<a href="https://mg.alhatorah.org/Concordance_Module_2Heb.html"><img src="/Media/Modules/interactive.png"/></a>
 +
<figcaption><a href="https://mg.alhatorah.org/Concordance_Module_2Heb.html">לימוד אינטראקטיבי</a></figcaption>
 +
</figure>
 +
<h2>צו לא מוסרי?</h2>
 +
<p>כאשר&#160;הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני&#160;ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא,&#160;הם&#160;יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל&#160;בגדים, כלי זהב וכלי כסף ובכך יורידו אותם מנכסיהם:</p>
 +
<q class="" lang="he" dir="rtl">
 +
<p>וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.</p>
 +
</q>
 +
<p>ישנם גם אזכורים נוספים בתורה לפרשה זו.&#160;ה'&#160;חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):</p>
 +
<q class="" lang="he" dir="rtl">
 +
<p>דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.</p>
 +
</q>
 +
<p>לבסוף, בתורה&#160;מצויין גם כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):<fn>לא ברור מתי בדיוק ציווי זה יושם. על פי פרשנים מסוימים (ראו רמב"ם, שמות י"א: ג'), בני ישראל ביצעו את הציווי רק ב-י"ב: ל"ג, רגע לפני יציאתם ממצרים ב-י"ב: ל"ז. לעומתם, אחרים הציעו כי לשון העבר בפסוק "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם" ב-י"ב: ל"ו, בא לרמוז שמדובר בזיכרון עבר, וכי המילים "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" בשמות י"א: ג' מעידים כי הציווי התבצע עוד לפני מכת בכורות. ראו&#160;<a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page">ניצול המצרים באומנות</a> לתיאורים אומנותיים שונים של הפרשה, בהם ניתן להבחין בשינויים הנובעים מזמני ביצוע הצו השונים. ראו <a href="Chronological and Thematic Order" data-aht="page">כרונולוגיה</a> להרחבה נוספת בדבר השימוש בלשון עבר כרמיזה לאחרונולוגיה.</fn></p>
 +
<q class="" lang="he" dir="rtl">
 +
<p>(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.<br/> (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.</p>
 +
</q>
 +
<p>החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.<fn>הסבר פשוט לחזרה זו היא שבשמות ג' משה מתאר את התהליך כולו מנקודת מבט רחבה, בשמות י"א מתוארת ההתרחשות עצמה, בה העם מבקש את חפצי המצרים, ולבסוף, בשמות י"ב ישנו ציון נוסף של הפרשה, כחלק מרשימה כוללת בה מפורטים כל הדברים איתם יצאו בני ישראל ממצרים. על כל פנים, ההתייחסות החוזרת לפרשה בהחלט רומזת כי למעשה היתה חשיבות רבה בעיני ה'. העובדה שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול מוזכרת גם בתהילים ק"ה:ל"ז-ל"ח. בנוסף, פרשנים רבים רואים באירוע זה קיום של הבטחת א-לוהים לאברהם בבראשית ט"ו:י"ג-י"ד "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל".</fn></p>
 +
<p>דבר נוסף, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים&#160;– המצרים, בני ישראל, והקב"ה&#160;– ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:</p>
 +
<ul>
 +
<li>מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?</li>
 +
<li>במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים&#160;לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?</li>
 +
<li>במידה וניתנו כהשאלה, כיצד יכל ה' להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?<fn>שאלה זו קשורה בשאלה מדוע הקב"ה ציווה את משה לבקש חופשה בת שלושה ימים- ראו&#160;<a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים</a>. מעניין לציין בהקשר זה כי ר"ן טוען שבני ישראל עצמם תהו בתחילה מדוע משה לא התנהג בכנות עם המצרים, דבר שהוביל אותם להטיל ספק בעובדה שמשה הוא באמת שליח ה'.</fn> יתר על כן, האם זה לא נחשב לגניבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?<fn>לעומת סיפורים תנ"כיים אחרים בהם קיימת אפשרות תיאורטית להטיל ספק במוסריותה של דמות מסויימת, במקרה שלנו אין אפשרות כזו שכן בתורה כתוב בפירוש שמדובר בצו א-לוהי ולא ביוזמה אנושית. לכן, הפרשנים כולם מנסים לספק הצדקה מוסרית לפרשה זו. לפרשה דומה וקשורה, ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים</a>.</fn></li>
 +
<li>מדוע&#160;ה' ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?</li>
 +
</ul>
 +
 
 +
<h2>מעשייה תלמודית</h2>
 +
<p>טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה המתוארת בתלמוד בבלי סנהדרין צ"א:</p>
 +
<q class="" lang="he" dir="rtl">
 +
<p>שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.</p>
 +
</q>
 +
<p>על פי המסופר בגמרא, אפילו מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם הייתה מוצדקת?</p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 09:17, 8 January 2024

פיצויים לעבדות וניצול מצרים

הקדמה

PDF מדריך ללומד 

(הקליקו לנושא זה באמנות)

לימוד אינטראקטיבי

צו לא מוסרי?

כאשר הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא, הם יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל בגדים, כלי זהב וכלי כסף ובכך יורידו אותם מנכסיהם:

וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.

ישנם גם אזכורים נוספים בתורה לפרשה זו. ה' חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):

דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.

לבסוף, בתורה מצויין גם כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):1

(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.2

דבר נוסף, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים – המצרים, בני ישראל, והקב"ה – ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:

  • מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?
  • במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?
  • במידה וניתנו כהשאלה, כיצד יכל ה' להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?3 יתר על כן, האם זה לא נחשב לגניבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?4
  • מדוע ה' ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?

מעשייה תלמודית

טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה המתוארת בתלמוד בבלי סנהדרין צ"א:

שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.

על פי המסופר בגמרא, אפילו מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם הייתה מוצדקת?

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Reparations_and_Despoiling_Egypt/1/he&oldid=82660&useskin=vector"