Difference between revisions of "Reparations and Despoiling Egypt/1/he"
| (2 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 7: | Line 7: | ||
<a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page"><img src="/Media/2Shemot/03/Despoiling Egypt in Art/Brother Haggadah.jpg"/></a> | <a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page"><img src="/Media/2Shemot/03/Despoiling Egypt in Art/Brother Haggadah.jpg"/></a> | ||
<figcaption>(<a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page">הקליקו לנושא זה באמנות</a>)</figcaption> | <figcaption>(<a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page">הקליקו לנושא זה באמנות</a>)</figcaption> | ||
| + | <br/> | ||
| + | <a href="https://mg.alhatorah.org/Concordance_Module_2Heb.html"><img src="/Media/Modules/interactive.png"/></a> | ||
| + | <figcaption><a href="https://mg.alhatorah.org/Concordance_Module_2Heb.html">לימוד אינטראקטיבי</a></figcaption> | ||
</figure> | </figure> | ||
<h2>צו לא מוסרי?</h2> | <h2>צו לא מוסרי?</h2> | ||
<p>כאשר הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא, הם יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל בגדים, כלי זהב וכלי כסף ובכך יורידו אותם מנכסיהם:</p> | <p>כאשר הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא, הם יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל בגדים, כלי זהב וכלי כסף ובכך יורידו אותם מנכסיהם:</p> | ||
| − | <q class="" | + | <q class="" lang="he" dir="rtl"> |
<p>וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.</p> | <p>וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.</p> | ||
</q> | </q> | ||
<p>ישנם גם אזכורים נוספים בתורה לפרשה זו. ה' חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):</p> | <p>ישנם גם אזכורים נוספים בתורה לפרשה זו. ה' חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):</p> | ||
| − | <q class="" | + | <q class="" lang="he" dir="rtl"> |
<p>דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.</p> | <p>דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.</p> | ||
</q> | </q> | ||
<p>לבסוף, בתורה מצויין גם כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):<fn>לא ברור מתי בדיוק ציווי זה יושם. על פי פרשנים מסוימים (ראו רמב"ם, שמות י"א: ג'), בני ישראל ביצעו את הציווי רק ב-י"ב: ל"ג, רגע לפני יציאתם ממצרים ב-י"ב: ל"ז. לעומתם, אחרים הציעו כי לשון העבר בפסוק "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם" ב-י"ב: ל"ו, בא לרמוז שמדובר בזיכרון עבר, וכי המילים "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" בשמות י"א: ג' מעידים כי הציווי התבצע עוד לפני מכת בכורות. ראו <a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page">ניצול המצרים באומנות</a> לתיאורים אומנותיים שונים של הפרשה, בהם ניתן להבחין בשינויים הנובעים מזמני ביצוע הצו השונים. ראו <a href="Chronological and Thematic Order" data-aht="page">כרונולוגיה</a> להרחבה נוספת בדבר השימוש בלשון עבר כרמיזה לאחרונולוגיה.</fn></p> | <p>לבסוף, בתורה מצויין גם כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):<fn>לא ברור מתי בדיוק ציווי זה יושם. על פי פרשנים מסוימים (ראו רמב"ם, שמות י"א: ג'), בני ישראל ביצעו את הציווי רק ב-י"ב: ל"ג, רגע לפני יציאתם ממצרים ב-י"ב: ל"ז. לעומתם, אחרים הציעו כי לשון העבר בפסוק "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם" ב-י"ב: ל"ו, בא לרמוז שמדובר בזיכרון עבר, וכי המילים "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" בשמות י"א: ג' מעידים כי הציווי התבצע עוד לפני מכת בכורות. ראו <a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page">ניצול המצרים באומנות</a> לתיאורים אומנותיים שונים של הפרשה, בהם ניתן להבחין בשינויים הנובעים מזמני ביצוע הצו השונים. ראו <a href="Chronological and Thematic Order" data-aht="page">כרונולוגיה</a> להרחבה נוספת בדבר השימוש בלשון עבר כרמיזה לאחרונולוגיה.</fn></p> | ||
| − | <q class="" | + | <q class="" lang="he" dir="rtl"> |
<p>(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.<br/> (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.</p> | <p>(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.<br/> (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| Line 31: | Line 34: | ||
<h2>מעשייה תלמודית</h2> | <h2>מעשייה תלמודית</h2> | ||
| − | <p>טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה המתוארת בתלמוד בבלי סנהדרין | + | <p>טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה המתוארת בתלמוד בבלי סנהדרין צ"א:</p> |
| − | <q class="" | + | <q class="" lang="he" dir="rtl"> |
<p>שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.</p> | <p>שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.</p> | ||
</q> | </q> | ||
Latest revision as of 09:17, 8 January 2024
פיצויים לעבדות וניצול מצרים
הקדמה
צו לא מוסרי?
כאשר הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא, הם יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל בגדים, כלי זהב וכלי כסף ובכך יורידו אותם מנכסיהם:
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.
ישנם גם אזכורים נוספים בתורה לפרשה זו. ה' חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):
דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.
לבסוף, בתורה מצויין גם כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):1
(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.
החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.2
דבר נוסף, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים – המצרים, בני ישראל, והקב"ה – ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:
- מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?
- במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?
- במידה וניתנו כהשאלה, כיצד יכל ה' להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?3 יתר על כן, האם זה לא נחשב לגניבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?4
- מדוע ה' ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?
מעשייה תלמודית
טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה המתוארת בתלמוד בבלי סנהדרין צ"א:
שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.
על פי המסופר בגמרא, אפילו מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם הייתה מוצדקת?
