Difference between revisions of "Reparations and Despoiling Egypt/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 15: Line 15:
 
<q xml:lang="en">Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.</q>
 
<q xml:lang="en">Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.</q>
 
</multilang>
 
</multilang>
−
<p>לבסוף, בתורה כתוב כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצריים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):<fn>It is unclear when exactly the command was implemented. According to some commentators (e.g. Ramban Shemot 11:3), the fulfillment took place only in 12:36, right before the nation's departure in 12:37. Others, though, suggest that the past perfect form of "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם" in 12:36 is an indication of a flashback, and that the words "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" in Shemot 11:3 attest to the fact that the command was already carried out before the plague of first-borns. See also Despoiling Egypt in Art for pictorial depictions which differ regarding the timing of the implementation. For more on the possible general use of past perfect forms to indicate achronology, see Chronology.</fn></p>
+
<p>לבסוף, בתורה כתוב כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצריים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):<fn>לא ברור מתי בדיוק ציווי זה יושם. על פי פרשנים מסוימים (ראו רמב"ם, שמות י"א: ג'), בני ישראל ביצעו את הציווי רק ב-י"ב: ל"ג, רגע לפני יציאתם ממצרים ב-י"ב: ל"ז. לעומתם, אחרים הציעו כי לשון העבר בפסוק "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם" ב-י"ב: ל"ו, בא לרמוז שמדובר בזיכרון עבר, וכי המילים "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" בשמות י"א: ג' מעידים כי הציווי התבצע לפני מכת בכורות. ראו ניצול המצרים באומנות לתיאורים אומנותיים שונים של הפרשה, בהם ניתן להבחין בשינויים הנובעים מזמני ביצוע הצו השונים. ראו כרונולוגיה להרחבה נוספת בדבר השימוש בלשון עבר כרמיזה לאחרונולוגיה.</fn></p>
 
<multilang style="overflow: auto;">
 
<multilang style="overflow: auto;">
 
<q xml:lang="he" dir="rtl">(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.<br/> (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.</q>
 
<q xml:lang="he" dir="rtl">(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.<br/> (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.</q>

Version as of 05:34, 17 June 2019

פיצויים לעבדות וניצול מצרים

הקדמה

PDF מדריך ללומד 

צו לא מוסרי?

כאשר א-לוהים הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי עם ישראל לא יצא ממצרים בידיים ריקות, אלא, בני ישראל יקחו איתם בגדים, וכן כלי זהב וכסף משכניהם המצרים ובכך יורידו אותם מנכסיהם:

EN/HEע/E

וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.

And every woman shall ask of her neighbor and of her that lives in her house, articles of silver, articles of gold, and clothing; and you shall place them on your sons and on your daughters, and you shall despoil Egypt.

ישנם גם אזכורים נוספים לפרשה זו. א-לוהים חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, ואמר למשה למסור את הוראותיו לבני ישראל (שמות י"א:ב'):

EN/HEע/E

דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.

Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.

לבסוף, בתורה כתוב כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצריים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):1

EN/HEע/E

(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.
(36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.

החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.2

יתר על כן, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, וא-לוהים - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:

  • מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?
  • במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?
  • במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל א-לוהים להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?3 יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?4
  • מדוע א-לוהים ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?

מעשייה תלמודית

טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה בתלמוד בבלי, סנהדרין, פ"א:

EN/HEע/E

שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.

On another occasion the Egyptians came in a lawsuit against the Jews before Alexander of Macedonia. They said to him: "Behold it is written: 'And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they lent them'. Return to us the gold and silver which you took from them!"

על פי המתואר בגמרא, מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם מוצדקת?

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Reparations_and_Despoiling_Egypt/1/he&oldid=54035&useskin=vector"