Difference between revisions of "Reparations and Despoiling Egypt/1/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
| Line 5: | Line 5: | ||
<p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="pdf" href="/Media/2Shemot/03/Reparations and Despoiling Egypt/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a> <a class="word-before" href="/Media/2Shemot/03/Reparations and Despoiling Egypt/Hebrew Study Guide.doc">מדריך ללומד</a> </p> | <p style="text-align:center" class="top-buttons"><a class="pdf" href="/Media/2Shemot/03/Reparations and Despoiling Egypt/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a> <a class="word-before" href="/Media/2Shemot/03/Reparations and Despoiling Egypt/Hebrew Study Guide.doc">מדריך ללומד</a> </p> | ||
<h2>צו לא מוסרי?</h2> | <h2>צו לא מוסרי?</h2> | ||
| − | <p>כאשר הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא, הם יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל בגדים, כלי זהב | + | <p>כאשר הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא, הם יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל בגדים, כלי זהב וכלי כסף ובכך יורידו אותם מנכסיהם:</p> |
<multilang style="overflow: auto;"> | <multilang style="overflow: auto;"> | ||
<q xml:lang="he" dir="rtl">וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.</q> | <q xml:lang="he" dir="rtl">וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.</q> | ||
<q xml:lang="en">And every woman shall ask of her neighbor and of her that lives in her house, articles of silver, articles of gold, and clothing; and you shall place them on your sons and on your daughters, and you shall despoil Egypt.</q> | <q xml:lang="en">And every woman shall ask of her neighbor and of her that lives in her house, articles of silver, articles of gold, and clothing; and you shall place them on your sons and on your daughters, and you shall despoil Egypt.</q> | ||
</multilang> | </multilang> | ||
| − | <p>ישנם גם אזכורים נוספים לפרשה זו. ה' חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):</p> | + | <p>ישנם גם אזכורים נוספים בתורה לפרשה זו. ה' חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):</p> |
<multilang style="overflow: auto;"> | <multilang style="overflow: auto;"> | ||
<q xml:lang="he" dir="rtl">דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.</q> | <q xml:lang="he" dir="rtl">דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.</q> | ||
<q xml:lang="en">Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.</q> | <q xml:lang="en">Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.</q> | ||
</multilang> | </multilang> | ||
| − | <p>לבסוף, בתורה מצויין כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):<fn>לא ברור מתי בדיוק ציווי זה יושם. על פי פרשנים מסוימים (ראו רמב"ם, שמות י"א: ג'), בני ישראל ביצעו את הציווי רק ב-י"ב: ל"ג, רגע לפני יציאתם ממצרים ב-י"ב: ל"ז. לעומתם, אחרים הציעו כי לשון העבר בפסוק "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם" ב-י"ב: ל"ו, בא לרמוז שמדובר בזיכרון עבר, וכי המילים "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" בשמות י"א: ג' מעידים כי הציווי התבצע עוד לפני מכת בכורות. ראו <a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page">ניצול המצרים באומנות</a> לתיאורים אומנותיים שונים של הפרשה, בהם ניתן להבחין בשינויים הנובעים מזמני ביצוע הצו השונים. ראו <a href="Chronological and Thematic Order" data-aht="page">כרונולוגיה</a> להרחבה נוספת בדבר השימוש בלשון עבר כרמיזה לאחרונולוגיה.</fn></p> | + | <p>לבסוף, בתורה מצויין גם כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):<fn>לא ברור מתי בדיוק ציווי זה יושם. על פי פרשנים מסוימים (ראו רמב"ם, שמות י"א: ג'), בני ישראל ביצעו את הציווי רק ב-י"ב: ל"ג, רגע לפני יציאתם ממצרים ב-י"ב: ל"ז. לעומתם, אחרים הציעו כי לשון העבר בפסוק "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם" ב-י"ב: ל"ו, בא לרמוז שמדובר בזיכרון עבר, וכי המילים "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" בשמות י"א: ג' מעידים כי הציווי התבצע עוד לפני מכת בכורות. ראו <a href="Despoiling Egypt in Art" data-aht="page">ניצול המצרים באומנות</a> לתיאורים אומנותיים שונים של הפרשה, בהם ניתן להבחין בשינויים הנובעים מזמני ביצוע הצו השונים. ראו <a href="Chronological and Thematic Order" data-aht="page">כרונולוגיה</a> להרחבה נוספת בדבר השימוש בלשון עבר כרמיזה לאחרונולוגיה.</fn></p> |
<multilang style="overflow: auto;"> | <multilang style="overflow: auto;"> | ||
<q xml:lang="he" dir="rtl">(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.<br/> (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.</q> | <q xml:lang="he" dir="rtl">(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.<br/> (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.</q> | ||
<q xml:lang="en">(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.<br/> (36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.</q> | <q xml:lang="en">(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.<br/> (36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.</q> | ||
</multilang> | </multilang> | ||
| − | <p>החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.<fn>הסבר פשוט לחזרה זו היא שבשמות ג' משה מתאר את התהליך כולו מנקודת מבט רחבה, בשמות י"א מתוארת ההתרחשות עצמה, בה העם מבקש את חפצי המצרים, ולבסוף, בשמות י"ב ישנו ציון נוסף של הפרשה, כחלק מרשימה כוללת בה מפורטים כל הדברים איתם יצאו בני ישראל ממצרים. על כל פנים, ההתייחסות החוזרת לפרשה בהחלט רומזת כי למעשה היתה חשיבות רבה בעיני ה'. העובדה שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול מוזכרת גם בתהילים ק"ה: ל"ז-ל"ח. | + | <p>החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.<fn>הסבר פשוט לחזרה זו היא שבשמות ג' משה מתאר את התהליך כולו מנקודת מבט רחבה, בשמות י"א מתוארת ההתרחשות עצמה, בה העם מבקש את חפצי המצרים, ולבסוף, בשמות י"ב ישנו ציון נוסף של הפרשה, כחלק מרשימה כוללת בה מפורטים כל הדברים איתם יצאו בני ישראל ממצרים. על כל פנים, ההתייחסות החוזרת לפרשה בהחלט רומזת כי למעשה היתה חשיבות רבה בעיני ה'. העובדה שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול מוזכרת גם בתהילים ק"ה:ל"ז-ל"ח. בנוסף, פרשנים רבים רואים באירוע זה קיום של הבטחת א-לוהים לאברהם בבראשית ט"ו:י"ג-י"ד "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל".</fn></p> |
<p>דבר נוסף, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, והקב"ה - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:</p> | <p>דבר נוסף, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, והקב"ה - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
<li>מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?</li> | <li>מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?</li> | ||
<li>במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?</li> | <li>במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?</li> | ||
| − | <li>במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל ה' להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?<fn>שאלה זו קשורה בשאלה מדוע הקב"ה ציווה את משה לבקש חופשה בת שלושה ימים- ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים</a>. מעניין לציין בהקשר זה כי ר"ן טוען שבני ישראל עצמם תהו בתחילה מדוע משה לא התנהג בכנות עם המצרים, דבר שהוביל אותם להטיל ספק בעובדה שמשה הוא באמת שליח ה'.</fn> יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?<fn>לעומת סיפורים תנ"כיים אחרים בהם קיימת אפשרות תיאורטית להטיל ספק במוסריותה של דמות מסויימת, במקרה שלנו אין אפשרות כזו שכן בתורה כתוב בפירוש שמדובר בצו א-לוהי ולא ביוזמה אנושית. לכן, הפרשנים כולם מנסים לספק הצדקה מוסרית לפרשה זו. לפרשה דומה וקשורה, ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים | + | <li>במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל ה' להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?<fn>שאלה זו קשורה בשאלה מדוע הקב"ה ציווה את משה לבקש חופשה בת שלושה ימים- ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים</a>. מעניין לציין בהקשר זה כי ר"ן טוען שבני ישראל עצמם תהו בתחילה מדוע משה לא התנהג בכנות עם המצרים, דבר שהוביל אותם להטיל ספק בעובדה שמשה הוא באמת שליח ה'.</fn> יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?<fn>לעומת סיפורים תנ"כיים אחרים בהם קיימת אפשרות תיאורטית להטיל ספק במוסריותה של דמות מסויימת, במקרה שלנו אין אפשרות כזו שכן בתורה כתוב בפירוש שמדובר בצו א-לוהי ולא ביוזמה אנושית. לכן, הפרשנים כולם מנסים לספק הצדקה מוסרית לפרשה זו. לפרשה דומה וקשורה, ראו <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">מסע בן שלושה ימים</a>.</fn></li> |
<li>מדוע ה' ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?</li> | <li>מדוע ה' ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Version as of 00:47, 23 June 2019
פיצויים לעבדות וניצול מצרים
הקדמה
צו לא מוסרי?
כאשר הקב"ה הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי בני ישראל לא יצאו ממצרים בידיים ריקות, אלא, הם יקבלו משכניהם המצרים שלל רב, הכולל בגדים, כלי זהב וכלי כסף ובכך יורידו אותם מנכסיהם:
EN/HEע/E
וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.
And every woman shall ask of her neighbor and of her that lives in her house, articles of silver, articles of gold, and clothing; and you shall place them on your sons and on your daughters, and you shall despoil Egypt.
ישנם גם אזכורים נוספים בתורה לפרשה זו. ה' חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, וציווה את משה למסור את ההוראות לבני ישראל (שמות י"א:ב'):
EN/HEע/E
דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.
Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.
לבסוף, בתורה מצויין גם כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצרים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):1
EN/HEע/E
(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.
(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.
(36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.
החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.2
דבר נוסף, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, והקב"ה - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:
- מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?
- במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?
- במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל ה' להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?3 יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?4
- מדוע ה' ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?
מעשייה תלמודית
טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה בתלמוד בבלי, סנהדרין, פ"א:
EN/HEע/E
שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.
On another occasion the Egyptians came in a lawsuit against the Jews before Alexander of Macedonia. They said to him: "Behold it is written: 'And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they lent them'. Return to us the gold and silver which you took from them!"
על פי המתואר בגמרא, מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם מוצדקת?
