Difference between revisions of "Reparations and Despoiling Egypt/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 20: Line 20:
 
<q xml:lang="en">(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.<br/> (36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.</q>
 
<q xml:lang="en">(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.<br/> (36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.</q>
 
</multilang>
 
</multilang>
<p>החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.<fn>A simple explanation for the repetition is that Shemot 3 gives Moshe a bird's eye view of the entire process to follow, Shemot 11 is when the people actually requested the articles, and Shemot 12 mentions it again as part of its listing of everything the Israelites took out of Egypt. Nevertheless, the repeated emphasis indicates that Hashem attached great significance to the act. The Israelites leaving with riches is noted also in Tehillim 105:37-38. Finally, many commentators also view this event as the realization of Hashem's promise to Avraham in Bereshit 15:13-14 "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל".</fn></p>
+
<p>החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.<fn>הסבר פשוט לחזרה זו היא שבשמות ג' משה מתאר את התהליך כולו מנקודת מבט כוללנית, בשמות י"א מתוארת ההתרחשות עצמה, בה העם מבקש את חפצי המצרים, ולבסוף, בשמות י"ב ישנו ציון נוסף של הפרשה, כחלק מרשימה בה כתובים כל הדברים איתם יצאו בני ישראל ממצרים. על כל פנים, ההתייחסות החוזרת לפרשה בהחלט רומזת כי למעשה היתה חשיבות רבה בעיני א-לוהים. העובדה שעם ישראל יצא ברכוש גדול ממצרים מוזכרת גם בתהילים ק"ה: ל"ז-ל"ח. לבסוף, פרשנים רבים רואים באירוע זה קיום של הבטחת א-לוהים לאברהם בבראשית ט"ו: י"ג-י"ד "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל".</fn></p>
 
<p>יתר על כן, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, וא-לוהים - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:</p>
 
<p>יתר על כן, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, וא-לוהים - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:</p>
 
<ul>
 
<ul>

Version as of 05:52, 17 June 2019

פיצויים לעבדות וניצול מצרים

הקדמה

PDF מדריך ללומד 

צו לא מוסרי?

כאשר א-לוהים הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי עם ישראל לא יצא ממצרים בידיים ריקות, אלא, בני ישראל יקחו איתם בגדים, וכן כלי זהב וכסף משכניהם המצרים ובכך יורידו אותם מנכסיהם:

EN/HEע/E

וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.

And every woman shall ask of her neighbor and of her that lives in her house, articles of silver, articles of gold, and clothing; and you shall place them on your sons and on your daughters, and you shall despoil Egypt.

ישנם גם אזכורים נוספים לפרשה זו. א-לוהים חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים, ואמר למשה למסור את הוראותיו לבני ישראל (שמות י"א:ב'):

EN/HEע/E

דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.

Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.

לבסוף, בתורה כתוב כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצריים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):1

EN/HEע/E

(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.
(36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.

החזרתיות כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.2

יתר על כן, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודת מבטם של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, וא-לוהים - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:

  • מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?
  • במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם הנתעבים?
  • במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל א-לוהים להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?3 יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את החפצים הללו?4
  • מדוע א-לוהים ציווה דבר כזה? במידה ורק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות את המצרים או לגנוב מהם?

מעשייה תלמודית

טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה בתלמוד בבלי, סנהדרין, פ"א:

EN/HEע/E

שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.

On another occasion the Egyptians came in a lawsuit against the Jews before Alexander of Macedonia. They said to him: "Behold it is written: 'And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they lent them'. Return to us the gold and silver which you took from them!"

על פי המתואר בגמרא, מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם מוצדקת?