Reparations and Despoiling Egypt/1/he

פיצויים לעבדות וניצול מצרים

הקדמה

PDF מדריך ללומד 

ציווי לא הוגן?

כאשר א-לוהים הופיע לראשונה בפני משה, הוא יידע אותו (שמות ג:כ"ב) כי עם ישראל לא יצא ממצרים בידיים ריקות, אלא, בני ישראל יקחו בגדים, וכן אביזרי זהב וכסף משכניהם המצרים ובכך יורידו אותם מנכסיהם:

EN/HEע/E

וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.

And every woman shall ask of her neighbor and of her that lives in her house, articles of silver, articles of gold, and clothing; and you shall place them on your sons and on your daughters, and you shall despoil Egypt.

ישנם גם אזכורים נוספים למעשה זה. א-לוהים חזר אחר הוראות אלו רגע לפני יציאת מצרים,  ואמר למשה למסור את הוראותיו לבני ישראל (שמות י"א:ב'):

EN/HEע/E

דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.

Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbor, and every woman of her neighbor, articles of silver and articles of gold.

לבסוף, בתורה כתוב כי בני ישראל בצעו את הציווי הא-לוהי במהלך סיפור יציאת מצריים עצמו (שמות י"ב:ל"ה-ל"ו):¹

EN/HEע/E

(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.
(לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

(35) And the Children of Israel did according to the word of Moshe, and they asked of the Egyptians articles of silver, articles of gold, and clothing.
(36) And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they gave them, and they despoiled Egypt.

החזרה כאן בולטת במיוחד ומחייבת בדיקה לעומק.²

יתר על כן, כאשר אנו מנסים להבין ציווי זה מנקודות המבט של שלושת הגורמים המעורבים - המצרים, בני ישראל, וא-לוהים - ישנם מספר אספקטים מתמיהים אשר יש לשים לב אליהם:

• מהי טבעה של בקשה זו? האם המצרים התכוונו לתת את האביזרים הללו במתנה או בהשאלה?
• במידה והיו מתנה, איזו סיבה היתה למצרים לתת מתנות יקרות לעבדיהם נתעבים?
• במידה ונתנו כהשאלה, כיצד יכל א-לוהים להטעות את המצרים בכוונה ולגרות להם לחשוב שחפציהם יוחזרו?³ יתר על כן, האם זה לא נחשב לגנבה שבני ישראל בסופו של דבר שמרו את חפצי המצרים?⁴
• מדוע א-לוהים ציווה דבר כזה? יתר על כן, אם רק רצה להעשיר את בני ישראל, האם לא יכל לעשות זאת בלי להטעות או לגנוב מן המצרים?

מעשייה תלמודית

טבעו הבעייתי של מעשה זה מתגלם במעשייה בתלמוד בבלי, סנהדרין, פ"א:

EN/HEע/E

שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: הרי הוא אומר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" – תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.

On another occasion the Egyptians came in a lawsuit against the Jews before Alexander of Macedonia. They said to him: "Behold it is written: 'And Hashem gave the people favor in the eyes of the Egyptians and they lent them'. Return to us the gold and silver which you took from them!"

על פי המתואר בגמרא, מאות שנים לאחר מאורע זה, המצרים עדיין היו נסערים לגבי הרכוש שנלקח מהם ודרשו פיצויים. האם דרישתם מוצדקת?

¹ It is unclear when exactly the command was implemented. According to some commentators (e.g. Ramban Shemot 11:3), the fulfillment took place only in 12:36, right before the nation's departure in 12:37. Others, though, suggest that the past perfect form of "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם" in 12:36 is an indication of a flashback, and that the words "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" in Shemot 11:3 attest to the fact that the command was already carried out before the plague of first-borns. See also Despoiling Egypt in Art for pictorial depictions which differ regarding the timing of the implementation. For more on the possible general use of past perfect forms to indicate achronology, see Chronology.

² A simple explanation for the repetition is that Shemot 3 gives Moshe a bird's eye view of the entire process to follow, Shemot 11 is when the people actually requested the articles, and Shemot 12 mentions it again as part of its listing of everything the Israelites took out of Egypt. Nevertheless, the repeated emphasis indicates that Hashem attached great significance to the act. The Israelites leaving with riches is noted also in Tehillim 105:37-38. Finally, many commentators also view this event as the realization of Hashem's promise to Avraham in Bereshit 15:13-14 "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל".

³ שאלה זו קשורה בשאלה מדוע א-לוהים ציווה את משה לבקש חופשה בת שלושה ימים- ראו מסע בן שלושה ימים. מעניין לציין בהקשר זה כי ר"ן טוען שבני ישראל עצמם תהו בתחילה מדוע משה לא היה כן עם המצרים, דבר שהוביל אותם להטיל ספק בעובדה שמשה באמת שליח א-לוהים.

⁴ לעומת סיפורים תנ"כיים אחרים בהם ישנה אפשרות תיאורטית להטיל ספק במוסריותה של דמות מסויימת, במקרה שלנו אין אפשרות כזו שכן בתורה כתוב בפירוש כי מדובר בצו א-לוהי ולא ביוזמה אנושית. לכן, כל הפרשנים מנסים לספק הצדקה מוסרית לפרשה זו. לפרשה דומה וקשורה, ראו מסע בן שלושה ימים?.