Difference between revisions of "Reuven and Bilhah/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(6 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Introduction">
 
<page type="Introduction">
 
<h1>מעשה ראובן ובלהה</h1>
 
<h1>מעשה ראובן ובלהה</h1>
−
<h2>Missing Details</h2>
+
<h2>פרטים חסרים</h2>
−
<p>The Torah discusses Reuven's actions with Bilhah in but half a verse (<a href="Bereshit35-16-26" data-aht="source">Bereshit 35:22</a>):</p>
+
<p>התורה דנה במעשה ראובן ובלהה בחצי פסוק בלבד&#160;(<a href="Bereshit35-16-26" data-aht="source">בראשית ל״ה:כ״ב</a>):</p>
−
<multilang style="overflow: auto;">
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<q xml:lang="he" dir="rtl">וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.</q>
+
<p>וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.</p>
−
<q xml:lang="en">And it came to pass, while Israel dwelt in that land, that Reuben went and lay with Bilhah his father's concubine; and Israel heard of it. Now the sons of Jacob were twelve:</q>
+
</q>
−
</multilang>
+
<p>ממילים אלה לא ניתן ללמוד כמעט דבר על המקרה חוץ מהמינימום ההכרחי: שראובן קיים יחסים עם הפילגש של אביו. הן אינן מספרות על המניעים של ראובן ואף לא על תגובתו של יעקב למעשה. מה עורר את ראובן, לכאורה איש צדיק, לבצע מעשה שכזה? כיצד ניתן לפרש את תגובתו (או חוסר תגובתו) של יעקב? ולבסוף, מדוע מחליטה התורה לסיים את העניין בהצהרה&#160;"וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"? האם עובדה זו קשורה באופן כלשהו למעשה ראובן, או שיש לראות אותה כיחידה העומדת בפני עצמה, בנפרד מסיפורנו?<fn>ישנה מחלוקת בין חכמי המסורה בנוגע לשאלה האם המשפט הזה מסיים את פסוק כ"ב, ולכן גם את סיפורנו, או מתחיל עניין חדש.</fn></p>
−
<p>These words reveal almost nothing of the incident, sharing only the bare minimum: that Reuven had relations with his father's concubine.&#160; They discuss neither Reuven's motives nor what Yaakov did after hearing of the fact.&#160; What prompted Reuven, ostensibly a righteous figure, to commit such a deed?&#160; How is Yaakov's reaction to be interpreted? Finally, why does the Torah decide to end the episode with the statement, "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"?&#160; Is this fact somehow relevant to Reuven's actions, or should it be viewed as an independent unit, disconnected from our story?<fn>The Masoretic tradition disagrees as to whether the phrase ends verse 22, and hence our story, or if it begins a new unit.</fn></p>
 
  
−
<h2>Rebuke</h2>
+
<h2>תוכחה</h2>
−
<p>In contrast to Yaakov's silence here, on his deathbed he does chastise Reuven, saying (<a href="Bereshit49-3-4" data-aht="source">Bereshit 49:3-4</a>):</p>
+
<p>בניגוד לשתיקתו כאן, כשיעקב על ערש דווי הוא כן נוזף בראובן, באמרו (<a href="Bereshit49-3-4" data-aht="source">בראשית מ״ט:ג׳-ד׳</a>):</p>
−
<multilang style="overflow: auto;">
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<q xml:lang="he" dir="rtl">(ג) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. (ד) פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.</q>
+
<p>(ג) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. (ד) פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.</p>
−
<q xml:lang="en">(3) Reuben, thou art my first-born, My might, and the first-fruits of my strength; The excellency of dignity, and the excellency of power. (4) Unstable as water, have not thou the excellency; Because thou wentest up to thy father's bed; Then defiledst thou it — he went up to my couch.</q>
+
</q>
−
</multilang>
+
<p>המילים&#160;"כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ" נראות&#160;כמתייחסות בבירור למעשה ראובן ובלהה. עם זאת, שאר דברי יעקב פחות ברורים. מה הכוונה ב"יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז"? אל מי מתייחס הפועל&#160;"עָלָה" במילים "אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה"? ובאיזה אופן אנחנו מבינים את האירוע הראשוני בעקבות תוכחה זו?</p>
−
<p>The phrase, "כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ" would seem to be&#160; a clear reference to Reuven's actions with Bilhah.&#160; The rest of Yaakov's words, though, are more ambiguous.&#160; What does "יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" mean?&#160; Who is the referent of the verb "עָלָה" in the phrase, "אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה"?&#160; What light can this whole passage shed on the initial affair?</p>
 
  
−
<h2>Punishment</h2>
+
<h2>עונש</h2>
−
Elsewhere, too, there is an allusion to the episode.&#160;<a href="DivreiHaYamimI5-1" data-aht="source">Divrei HaYamim I 5:1</a> shares:<multilang style="overflow: auto;">
+
<p>יש עוד מקומות בהם הסיפור מוזכר.&#160;<a href="DivreiHaYamimI5-1" data-aht="source">דברי הימים א׳ ה׳:א׳</a> מספר:</p>
−
<q xml:lang="he" dir="rtl">(א) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. (ב) כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.</q>
+
<q class="" dir="rtl" lang="he">
−
<q xml:lang="en">(1) And the sons of Reuben the first-born of Israel — for he was the first-born; but, forasmuch as he defiled his father's couch, his birthright was given unto the sons of Joseph the son of Israel, yet not so that he was to be reckoned in the genealogy as first-born. (2) For Judah prevailed above his brethren, and of him came he that is the prince; but the birthright was Joseph's —</q>
+
<p>(א) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. (ב) כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.</p>
−
</multilang>
+
</q>
−
<p>According to this passage, Reuven did actually get punished for his sin, losing his birthright to Yosef and kingship to Yehuda.&#160; Why is this specific punishment chosen?&#160; Why is it not mentioned in <a href="Bereshit35-16-26" data-aht="source">Bereshit 35</a>?</p>
+
<p>לפי הקטע הזה, ראובן אכן נענש על חטאו.&#160;הוא&#160;איבד את הבכורה ליוסף, ואת המלוכה ליהודה. מדוע נבחר דווקא העונש הזה? ולמה העונש לא מוזכר ב<a href="Bereshit35-16-26" data-aht="source">בראשית ל״ה</a>?</p>
  
 
<h2 name="&quot;כל האומר ראובן חטא&quot;">"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"</h2>
 
<h2 name="&quot;כל האומר ראובן חטא&quot;">"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"</h2>
−
In&#160;<multilink><a href="BavliShabbat55b" data-aht="source">Bavli Shabbat</a><a href="BavliShabbat55b" data-aht="source">Shabbat 55b</a><a href="Bavli Shabbat" data-aht="parshan">About Bavli Shabbat</a></multilink>, R. Yonatan declares Reuven's innocence with the well known words: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה" ("All who say that Reuven sinned must be mistaken"). Can this statement be reconciled with the simple sense of the verses? Is it motivated simply by a desire to exonerate Reuven or are there any textual reasons to take such a position? Finally, if Reuven was in fact innocent, why don't the verses reflect this?<fn>See the similar discussion regarding David's actions with Batsheva and Uriah in <a href="David and Batsheva" data-aht="page">David and Batsheva</a>.</fn>
+
<p>ב<multilink><a href="BavliShabbat55b" data-aht="source">בבלי שבת</a><a href="BavliShabbat55b" data-aht="source">שבת נ״ה:</a><a href="Bavli Shabbat" data-aht="parshan">About Bavli Shabbat</a></multilink>,&#160;ר' יונתן מצהיר, במילים המוכרות היטב, שראובן חף מפשע: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה". האם הצהרה זו יכולה להתיישב עם פשט הפסוקים? האם אמרה זו מונעת רק על ידי רצון לזכות את ראובן או שיש איזושהי אחיזה בכתובים לעמדה כזו? ולבסוף, אם ראובן אכן היה נקי מחטא, מדוע הכתובים לא מבהירים זאת?<fn>ראו דיון דומה ביחס למעשי דוד ב<a href="David and Batsheva" data-aht="page">דוד ובת-שבע</a>.&#160;</fn></p>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 06:01, 30 July 2019

מעשה ראובן ובלהה

הקדמה

פרטים חסרים

התורה דנה במעשה ראובן ובלהה בחצי פסוק בלבד (בראשית ל״ה:כ״ב):

וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.

ממילים אלה לא ניתן ללמוד כמעט דבר על המקרה חוץ מהמינימום ההכרחי: שראובן קיים יחסים עם הפילגש של אביו. הן אינן מספרות על המניעים של ראובן ואף לא על תגובתו של יעקב למעשה. מה עורר את ראובן, לכאורה איש צדיק, לבצע מעשה שכזה? כיצד ניתן לפרש את תגובתו (או חוסר תגובתו) של יעקב? ולבסוף, מדוע מחליטה התורה לסיים את העניין בהצהרה "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"? האם עובדה זו קשורה באופן כלשהו למעשה ראובן, או שיש לראות אותה כיחידה העומדת בפני עצמה, בנפרד מסיפורנו?1

תוכחה

בניגוד לשתיקתו כאן, כשיעקב על ערש דווי הוא כן נוזף בראובן, באמרו (בראשית מ״ט:ג׳-ד׳):

(ג) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. (ד) פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.

המילים "כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ" נראות כמתייחסות בבירור למעשה ראובן ובלהה. עם זאת, שאר דברי יעקב פחות ברורים. מה הכוונה ב"יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז"? אל מי מתייחס הפועל "עָלָה" במילים "אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה"? ובאיזה אופן אנחנו מבינים את האירוע הראשוני בעקבות תוכחה זו?

עונש

יש עוד מקומות בהם הסיפור מוזכר. דברי הימים א׳ ה׳:א׳ מספר:

(א) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. (ב) כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.

לפי הקטע הזה, ראובן אכן נענש על חטאו. הוא איבד את הבכורה ליוסף, ואת המלוכה ליהודה. מדוע נבחר דווקא העונש הזה? ולמה העונש לא מוזכר בבראשית ל״ה?

"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"

בבבלי שבתשבת נ״ה:About Bavli Shabbat, ר' יונתן מצהיר, במילים המוכרות היטב, שראובן חף מפשע: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה". האם הצהרה זו יכולה להתיישב עם פשט הפסוקים? האם אמרה זו מונעת רק על ידי רצון לזכות את ראובן או שיש איזושהי אחיזה בכתובים לעמדה כזו? ולבסוף, אם ראובן אכן היה נקי מחטא, מדוע הכתובים לא מבהירים זאת?2

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Reuven_and_Bilhah/1/he&oldid=58058&useskin=vector"