Reuven and Bilhah/1/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

מעשה ראובן ובלהה

הקדמה

פרטים חסרים

התורה דנה במעשה ראובן ובלהה בחצי פסוק בלבד (בראשית ל״ה:כ״ב):

וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.

ממילים אלה לא ניתן ללמוד כמעט דבר על המקרה חוץ מהמינימום ההכרחי: שראובן קיים יחסים עם הפילגש של אביו. הן אינן מספרות על המניעים של ראובן ואף לא על תגובתו של יעקב למעשה. מה עורר את ראובן, לכאורה איש צדיק, לבצע מעשה שכזה? כיצד ניתן לפרש את תגובתו (או חוסר תגובתו) של יעקב? ולבסוף, מדוע מחליטה התורה לסיים את העניין בהצהרה "וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"? האם עובדה זו קשורה באופן כלשהו למעשה ראובן, או שיש לראות אותה כיחידה העומדת בפני עצמה, בנפרד מסיפורנו?1

תוכחה

בניגוד לשתיקתו כאן, כשיעקב על ערש דווי הוא כן נוזף בראובן, באמרו (בראשית מ״ט:ג׳-ד׳):

(ג) רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. (ד) פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.

המילים "כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ" נראות כמתייחסות בבירור למעשה ראובן ובלהה. עם זאת, שאר דברי יעקב פחות ברורים. מה הכוונה ב"יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז"? אל מי מתייחס הפועל "עָלָה" במילים "אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה"? ובאיזה אופן אנחנו מבינים את האירוע הראשוני בעקבות תוכחה זו?

עונש

יש עוד מקומות בהם הסיפור מוזכר. דברי הימים א׳ ה׳:א׳ מספר:

(א) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. (ב) כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף.

לפי הקטע הזה, ראובן אכן נענש על חטאו. הוא איבד את הבכורה ליוסף, ואת המלוכה ליהודה. מדוע נבחר דווקא העונש הזה? ולמה העונש לא מוזכר בבראשית ל״ה?

"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"

בבבלי שבתשבת נ״ה:About Bavli Shabbat, ר' יונתן מצהיר, במילים המוכרות היטב, שראובן חף מפשע: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה". האם הצהרה זו יכולה להתיישב עם פשט הפסוקים? האם אמרה זו מונעת רק על ידי רצון לזכות את ראובן או שיש איזושהי אחיזה בכתובים לעמדה כזו? ולבסוף, אם ראובן אכן היה נקי מחטא, מדוע הכתובים לא מבהירים זאת?2